1. טכנולוגיות מידע בספריות מבוא מבט היסטורי, עכשווי ועתידי: בארץ ובעולם
טכנולוגיות מידע בספריות מבוא מבט היסטורי, עכשווי ועתידי: בארץ ובעולם

2. תקופה ראשונה (עבר רחוק, שנות ה-60 בחו"ל, שנות ה- 70-80 בארץ)
מחשוב פעולות נפרדות (השאלה, רכש, קיטלוג)
מחשוב לספרן, לא לציבור
קיטלוג כ"עיבוד תמלילים חכם" ליצירת מוצרי קיטלוג, ושמירת הנתונים ל"אחרית הימים"(קטלוג ציבורי מקוון)
תקן MARC (MAchine Readable Cataloging) להעברת נתונים ביבליוגרפיים (1966)
ייצוא סדיר של רשומות בפורמט MARC ע"י ספריית הקונגרס (1968)
ייסוד OCLC (1967) תחילה כ- Ohio College Library Center אח"כ Online Computer Library Center

3. ובארץ שני המוסדות המובילים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ואוניברסיטת חיפה

4. השאלה ממוחשבת באמצעות כרטיסים מנוקבים (ספרייה לאומית, 1972)

5. הפקה ממוחשבת של הקטלוג המאוחד לכתבי-עת ULS (1975)

6. ובאוניברסיטת חיפה הפקת המפתח לכתבי-עת בעברית (1977-)
מערכת השאלה מקוונת (1980)
תוכנה לקליטת נתוני קיטלוג (ORICAT) והפקת כרטיסים (1981). שימוש גם ע"י טכניון, בר-אילן ובן-גוריון
ניהול מאגר MARC ושליפת רשומות קיטלוג (פרוייקט שעבר מרפא"ל)
תוכנת HOBITS לניהול מאגרים ביבליוגרפיים (Haifa Online Bibliographic Text System)

7. מיקרו-מחשב “Superbrain”
מחשב "מיני" PDP 11/40

8. קטלוג הטכניון בדפי זיעור 1982 (הפקה: אונ' חיפה)
קטלוג הטכניון בדפי זיעור (הפקה: אונ' חיפה)

9. תקופה שניה (שנות ה- 80( עידן ה-ILS וה- OPAC
שילוב פעולות הספריה למערכת אחת: Integrated Library System
קטלוג מקוון ציבורי Online Public Access Catalog
פיתוח מקומי ע"י אוניברסיטאות מובילות או ע"י רשתות
התחלת שיווק מוצרי-מדף, חלקם צמחו מתוך מערכות מקומיות (VTLS, NOTIS, DOBIS, ALEPH)

10. ואלה תולדות "אלף" Automated Library Expandable Program Hebrew University
"אלף" גרסה 1 – מערכת ריכוזית על מחשב מרכזי CDC
"אלף 2" – מערכת מבוזרת על מחשבי-מיני. מערכת הפעלה VMS
"אלף 300" – גרסה מתקדמת של "אלף 2". מערכות הפעלה VMS ו- UNIX. פיתוח ושווק מכוון לאירופה.
"אלף 500" – מערכת חדישה ושונה. UNIX ו- ORACLE. פיתוח מכוון לשוק האמריקני.

11. דו"ח ועדת-משנה למאגר נתונים ביבליוגרפיים מרכזי (1978) [א. אדלר, י
דו"ח ועדת-משנה למאגר נתונים ביבליוגרפיים מרכזי (1978) [א.אדלר, י. יואל, ד. סימון, י. שויקה) (ועדה מטעם הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה)
1. הקמת מרכז ביבליוגרפי לאומי
חברי הועדה רואים חשיבות רבה בהקמת מאגר נתונים ביבליוגרפיים מרכזי אשר
ישרת את צרכי הקיטלוג ואיחזור המידע הביבליוגרפי של הספריות האוניברסיטאיות.
המאגר צריך להיות ממוקם במרכז ביבליוגרפי לאומי אשר יוקם מחוץ [הדגשה
במקור] לאוניברסיטאות הקיימות ואשר יהיה עצמאי מבחינה פונקציונלית. בשלב
מאוחר יותר תהיה אפשרות לספריות אחרות להנות השרותי המרכז – ויש להמליץ
על כך.
2. כל ספריה אוניברסיטאית תהיה מחוברת אל המרכז באמצעות מסופים, דרך קוי
טלפון
...
המאגר צריך להתבסס על הקיטלוג המופיע בסרטי "מרק" האמריקניים ...
באשר לקיטלוג עברי, יש לגשת כבר עכשיו לתכנון "מרק עברי" ...
6. חברי הועדה ממליצים על עריכת דו"ח יסודי ומעמיק על הצורך במרכז ביבליוגרפי
והדרכים ליישמו...

12. 1980-1982– בחירת מערכת לאומית: סקר ע"י חב' IBM (1980)
הצעות: פיתוח "אלף" לעומת רכישת DOBIS/LIBIS מחברת IBM (1981)
שניהם: מודל ריכוזי – מחשב מרכזי גדול ומאגר ביבליוגרפי אחד
הצעה אלטרנטיבית של אונ' חיפה: להתקדם בצעדים קטנים במערכות-מיני מקומיות
ות"ת החליטה לאמץ את "אלף", לתמוך בפיתוח ולעודד מוסדות להשתתף

13. "אלף" – מריכוז לביזור
אי-הסכמה לרעיון של מאגר ביבליוגרפי אחד (בתוך האוניברסיטה העברית עצמה!)
רשת תקשורת ארצית לא אמינה (קשיים בניסוי מול הטכניון ואונ' בן גוריון)
אם כבר מאגרים ביבליוגרפיים נפרדים – למה לא לבזר את החומרה ולפתור את בעיית התקשורת?
"אלף 2" – מערכת עצמאית לכל מוסד (או חלק ממוסד – לאוניברסיטה העברית היו מחשבים נפרדים בכל הקמפוסים)
עידוד אימוץ "אלף 2" ע"י ות"ת – תמיכה ברכישת חומרה

14. "אלף" בחיתוליו
פרסום מתחילת שנות ה- 80 (שיווק בחו"ל ע"י חב' עורק)
מסוף בתמונה: תוצרת חב' אלביט

15. ה"חטא הקדמון" המצאת קודים מקוריים לקיטלוג
אי-שימוש ברמת פירוט של התקן הבי"ל MARC
גמישות-יתר בתוך המערכת
עידוד "יצירתיות" וסטיות מקומיות
החמצת הזדמנות ליצירת תקן ביבליוגרפי ישראלי
חלק גדול מהבעיות העכשוויות הן תוצאה של "רוח" השנים הראשונות.

16. מ- "אלף 2" ל- "אלף 300" הסבה בעייתית (במיוחד נתוני כתבי-עת)
עיקר הפיתוח בחו"ל (דנמרק)
תמיכה חלקית ומאולצת בפורמט MARC
רוב הספריות עוברות לפורמט MARC בתקופת "אלף 300" ובמסגרת תוכנית הסבה של מלמ"ד. השלמת חלק מפערי חוסר האחידות (אבל היצירתיות נמשכת...)

17. מ- "אלף 300" ל- "אלף 500" מערכת שונה לחלוטין
מערכת הפעלה UNIX לעומת VMS
מאגר מידע מבוסס ORACLE ו- SQL
מערכת תווים Unicode לאומת ASCII
סביבת client-server
סביבת ווב
אבדן שנות מיומנות ב"אלף"
לא כל המוסדות הצליחו לתפקד באותה רמה כמו קודם

18. הפתרון שהתבקש - ריכוז משאבים אנושיים ותפעוליים לטובת קבוצת ספריות
דוגמאות רבות בחו"ל של מאגדים המפעילים "אלף" עבור קבוצת ספריות (מודלים שונים)
חוסר-נכונות של אוניברסיטאות להפעלת "אלף" בסביבת מאגד
מהלך נכון של המכללות ביצירת קונסורציום ומיקור חוץ של התמיכה (על אף כל הבעיות והטענות ...)

19. ומה הלאה?
מנשקים ציבוריים המאחדים מידע ממקורות רבים : דוגמאות: Primo, Aquabrowser, Worldcat Local
מערכות backoffice חדישות ומותאמות יותר לעולם המידע העכשווי/עתידי
התבססות על מאגרים ביבליוגרפיים משותפים
תשתיות מחשוב משותפות ומרכזיות – עד כדי software as a service (מיקור חוץ טוטאלי) ו- cloud computing
התפתחות מעניינת – כניסת OCLC לתחרות עם מערכות ILS מקומיות
חזרה לרעיונות ריכוז מלפני שנה!

20. ובספריות קטנות ובינוניות בארץ
1983+ מערכות מקומיות מבוססות PC (DOS ואח"כ "חלונות")
לספרן ואח"כ לקורא
גרסאות ווב
מערכות מרכזיות היום: ספיר, תו"פ, ספרת, אגרון, עלי כותרים, עוד.
מגמת מעבר למערכות משותפות – hosted