1. ישוב סכסוכים מחוץ לבתי המשפט
חוק איסור הלבנת הון
ישוב סכסוכים מחוץ לבתי המשפט
יסודות המשפט העסקי-5
פרופ' הדרה בר-מור

2. חוק איסור
הלבנת הון
פרופ' הדרה בר-מור

3. מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?
הלבנת הון היא פעולה פיננסית שמטרתה הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בפעילות פלילית (כגון סחר בסמים) לכסף שאינו מעורר חשד. עקב כך הלבנת הון נחשבת לפעולה פלילית.
פרופ' הדרה בר-מור

4. מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?
הביטוי "הלבנת הון" כנראה התפתח בתקופת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית ( ). שיטות רבות הומצאו במטרה להסוות את מקורות הכסף שהורווח על ידי מכירה לא חוקית של משקאות חריפים.
פרופ' הדרה בר-מור

5. מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?
שיטה אחת הייתה הימור חוקי במכונות מזל - שיטה פשוטה להפיכת כמות מטבעות אדירה למטבע עובר לסוחר. עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור הביטוי באנגלית Money Laundering - "כיבוס כסף".
פרופ' הדרה בר-מור

6. מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?
הרשויות הנלחמות בפשיעה בארצות רבות - ארצות הברית וקנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה יפן ומדינות נוספות הגיעו למסקנה כי חסימת האפשרות שעבריינים "ילבינו" ו"יטהרו" את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו.
פרופ' הדרה בר-מור

7. מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?
כדי להצליח בכך הסכימו מדינות רבות בעולם כי נחוצים סטנדרטים בינלאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות ,רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים. בימים אלה מצטרפת ישראל באורח מלא למאבק, וזאת בהמשך לצעדים שננקטו ע"י הבנקים ביוזמת בנק ישראל.
פרופ' הדרה בר-מור

8. לקוח מתוך מאמרו של יהודה שפר
פרופ' הדרה בר-מור

9. מה קובע "חוק איסור הלבנת הון"?
החוק קובע כי - הלבנת הון היא עבירה פלילית, על הגופים הפיננסיים לזהות לקוחות עפ"י כללים שנקבעו בתקנות, על גופים פיננסיים לדווח על עסקות ופעולות פיננסיות מסוימות שהוגדרו וכן על פעולות פיננסיות של לקוחות הנראות חריגות.
פרופ' הדרה בר-מור

10. מה קובע "חוק איסור הלבנת הון"?
החוק מחולק לעשרה פרקים:
פרק א' הינו סעיף ההגדרות, פרק ב' עוסק בעבירות האסורות על פי החוק, פרק ג' עוסק בחובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים, פרק ד' עוסק בחובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה, פרק ה' עוסק בעניין עיצום כספי,
פרופ' הדרה בר-מור

11. מה קובע "חוק איסור הלבנת הון"?
עיקרו של החוק קובע איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעליו. מי שעושה פעולה של הלבנת הון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים שנקבעו בחוק.
פרופ' הדרה בר-מור

12. איסור הלבנת הון סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי:
(א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין -
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.
פרופ' הדרה בר-מור

13. מה קובע "חוק איסור הלבנת הון"?
סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי:
(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
פרופ' הדרה בר-מור

14. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור
וסעיף 4 לחוק קובע כי:
העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" - למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.
פרופ' הדרה בר-מור

15. העבירות
סעיף 2 לחוק מפרט, בתוספת הראשונה, את רשימת העבירות הרלבנטיות לעניין איסור הלבנת הון:
סחר סמים
סחר בלתי חוקי בנשק
עבירות הימורים
עבירות זנות
עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים ועוד.
פרופ' הדרה בר-מור

16. חובות על נותני שירות פיננסיים
כדי להלחם בניסיונות הלבנת הון באמצעות המערכת הפיננסית, החוק מחייב נותני שירותים פיננסיים והבנקים בכלל זה, לקבל ולאמת פרטי זיהוי ממי שמבקש לפתוח חשבון בנק, או לבצע עסקות באמצעות הבנק, ומחייב את הבנקים לדווח על עסקות מסוימות אל מאגר המידע ברשות שהוקמה למטרה זו במשרד המשפטים.
פרופ' הדרה בר-מור

17. דרישות הזיהוי
הבנקים נדרשים לקבל ממי שמבקש לפתוח חשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח) שורה של פרטים, אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק החדש (שם, מספר זהות, דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופי כוח בחשבון).
מעתה יתבקשו הלקוחות גם להצהיר האם החשבון נפתח עבורם או עבור אדם אחר, כדי לדעת מי הנהנה האמיתי בחשבון. בחשבונות הנפתחים עבור תאגידים יידרשו הלקוחות למסור גם את שמות בעלי השליטה בתאגיד.
פרופ' הדרה בר-מור

18. דרישות הזיהוי
הדיווחים על עסקות שבנקים נדרשים להעביר אל הרשות המוסמכת, הרשות שבמשרד המשפטים, הם משני סוגים:
דיווח לפי גודל פעולה
דיווח על פעולות בלתי רגילות
פרופ' הדרה בר-מור

19. דרישות הזיהוי דיווח לפי גודל פעולה
דיווח אוטומטי, ללא שיקול דעת של הבנק, על עסקות מסוגים מסוימים שערכן הוא מעל סכום שנקבע. לא מדובר בעסקות שיש לגביהן חשש כי הן קשורות להלבנת הון, ואולם, לאור ניסיון שהצטבר במדינות אחרות החליט המחוקק כי ראוי שייבחנו ע"י הרשות במשרד המשפטים.
פרופ' הדרה בר-מור

20. דרישות הזיהוי דיווח על פעולות בלתי רגילות
הבנקים נדרשים לדווח לרשות על פעולות נוספות של לקוחות אשר נראות לבנק כבלתי רגילות, לאור המידע המצוי בידו. כלומר, חורגות מדפוסי הפעילות הרגילים בחשבון.
פרופ' הדרה בר-מור

21. דנ"פ 8439/10 מדינת ישראל נ' אלון כהן, תק-על 2011(1), 2466 (2011)
ביצוע של עשרות עבירות של ביצוע הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000
פרופ' הדרה בר-מור

22. העובדות
נהג לסחור בכלי רכב משומשים, והונה קונים רבים. שיטת הפעולה של המשיב הייתה זו: הוא רכש כלי רכב מחברות בעלות ציי רכב, תוך שהוא מזדהה בחלק מהמקרים כאחיו, יוסי כהן. כלי הרכב הללו צברו נסועה גבוהה, והמשיב רכשם במחיר נמוך, המשקף את המרחק הרב שנסעו. לאחר מכן רשם את כלי הרכב על שמו או על שם אחרים, ודאג להזמין ממשרד הרישוי "כפל רישיון", שבו פרטים מעטים יחסית לאלו המופיעים ברישיון הרכב המקורי. בנוסף, זייף את מד הדרך, והפחית את מספר הקילומטרים הרשומים בו. לאחר מכן, היה מפרסם מודעות למכירת כלי הרכב שהוצגו כאילו הם מבעלות פרטית וכאילו צברו רק את מספר הקילומטרים המופיעים במד הדרך. כל זאת, בכוונה למכור את הרכבים הנזכרים במחיר גבוה משוויים הריאלי, וכך עשה. על יסוד המצגים האמורים עלה בידו למכור רכבים ל-72 קונים תמימים במחיר הגבוה משוויים הריאלי. את עיקר התקבולים ממכירת כלי הרכב הללו הפקיד בשני חשבונות בנק שנוהלו על שם אחיו יוסי כהן. המשיב היה מיופה כוח בחשבונות, במטרה להסוות את הכספים ולשם הסתרת פעילותו העסקית מרשויות המס. על פי האישום ה-73 במספר, התקשר המשיב, כשלוח של אחיו, יוסי כהן, בחוזה לרכישת דירה בגבעתיים שמחירה עמד על 1,305,000 ש"ח, ואת רוב התמורה, בסך 1,268,000 ש"ח, שילם מכספי העבירות אשר הופקדו כזכור בחשבונות בנק על שמו של יוסי כהן. נטען כי הדירה נרכשה על שמו של יוסי כהן במטרה להסוות את זהות בעלי הזכויות האמיתיים בה ואת מקור המימון לרכישתה וכן במטרה להלבין את כספי העבירות.
פרופ' הדרה בר-מור

23. הרשעה
גם בעבירות הלבנת הון ובין היתר בקשר לרכישת הדירה לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון יורה בית המשפט על חילוט רכושו של העבריין, אלא אם התקיימו "נימוקים מיוחדים", המצדיקים הימנעות מחילוט.
פרופ' הדרה בר-מור

24. פיצוי במקום חילוט
בית המשפט קבע כי מתקיימים נימוקים מיוחדים, כאמור בסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, המאפשרים לו להימנע מלהורות על חילוט רכושו של המשיב. בית המשפט קבע כי בנסיבות מקרה זה פיצוי קורבנות העבירה, תוך זמן קצוב מיום מתן פסק הדין, יהווה "נימוק מיוחד" שיאפשר לבית המשפט להימנע מלהורות על חילוט.
פרופ' הדרה בר-מור

25. מהות הפיצוי פרופ' הדרה בר-מור
בית המשפט קבע כי בנסיבות מקרה זה פיצוי קורבנות העבירה, תוך זמן קצוב מיום מתן פסק הדין, יהווה "נימוק מיוחד" שיאפשר לבית המשפט להימנע מלהורות על חילוט. בית המשפט קבע כי פיצוי לקורבנות חלף החילוט, מגשים במקרה זה הן את תכליתו ההרתעתית של החילוט - פגיעה בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע עבירה ובבסיס המימון שלו, והן את התכלית הקניינית - הוצאת רכוש שאינו שלו מידיו של העבריין. הצדקה נוספת להימנע מן החילוט מצא בית המשפט בכך שהעבירות שבוצעו על ידי המשיב מופיעות אומנם בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, אך אופיין מציבן בפריפריה של החוק האמור ולא בליבה שלו. כך, הכספים שנתפסו אינם כספים של משתמשים בסמים, רוכשי נשק בלתי חוקי או משתמשים בשירותי מין, אלא מדובר בכספים של רוכשים תמימים, אשר, כך קבע בית המשפט, מן הראוי שיוחזרו להם. כן קבע בית המשפט כי כל הקורבנות יפוצו, ולא רק אותם 42 איש אשר הוכח כי הסכומים ששילמו הופקדו בחשבונות על שם אחיו של המשיב. לעומת זאת נקבע גם כי הם לא יפוצו במלוא הסכומים ששילמו כתוצאה ממעשי הרמייה של המשיב, אלא רק הסכומים ששילמו ביתר, כלומר הסכומים ששילמו מעל לשווי הריאלי של הרכבים. צירוף הסכומים הוביל לפיצוי בסך של 752,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה. בית המשפט הוסיף כי סכום זה נופל מסכום החילוט, אך קבע כי ההפרש יוחזר למשיב וכי הדבר ישמש כתמריץ למשיב לשלם את הפיצוי לקורבנות מעשיו:
פרופ' הדרה בר-מור

26. מדוע פיצוי במקום חילוט?
בית המשפט קבע כי פיצוי לקורבנות חלף החילוט, מגשים במקרה זה הן את תכליתו ההרתעתית של החילוט - פגיעה בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע עבירה ובבסיס המימון שלו, והן את התכלית הקניינית - הוצאת רכוש שאינו שלו מידיו של העבריין. הצדקה נוספת להימנע מן החילוט מצא בית המשפט בכך שהעבירות שבוצעו על ידי המשיב מופיעות אומנם בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, אך אופיין מציבן בפריפריה של החוק האמור ולא בליבה שלו. כך, הכספים שנתפסו אינם כספים של משתמשים בסמים, רוכשי נשק בלתי חוקי או משתמשים בשירותי מין, אלא מדובר בכספים של רוכשים תמימים, אשר, כך קבע בית המשפט, מן הראוי שיוחזרו להם. כן קבע בית המשפט כי כל הקורבנות יפוצו, ולא רק אותם 42 איש אשר הוכח כי הסכומים ששילמו הופקדו בחשבונות על שם אחיו של המשיב. לעומת זאת נקבע גם כי הם לא יפוצו במלוא הסכומים ששילמו כתוצאה ממעשי הרמייה של המשיב, אלא רק הסכומים ששילמו ביתר, כלומר הסכומים ששילמו מעל לשווי הריאלי של הרכבים. צירוף הסכומים הוביל לפיצוי בסך של 752,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה.
פרופ' הדרה בר-מור

27. התוצאה
התבקש דיון נוסף על החלטה זו של בית המשפט העליון לטענת המדינה העותרת, פסק הדין נשוא העתירה שהורה על ביטול החילוט לשם מתן פיצוי לקורבנות העבירה שאין להם זכות מוכרעת, וללא הוכחה כי למשיב אין רכוש נוסף ממנו יוכלו הקורבנות להיפרע, פוגע בתכליות החילוט. הערעור נדחה.
פרופ' הדרה בר-מור

28. החלטה בדיון הנוסף
סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי בית המשפט יצווה על חילוט רכוש, מתוך רכושו של אדם אשר נידון בפניו והורשע, בשווי של הרכוש הקשור בעבירת הלבנת ההון. חוק איסור הלבנת הון מציע שני מסלולים למניעת החילוט. המסלול הראשון - מקורו בסעיף 36ג לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 המוחל על הסדר החילוט בחוק מכוח סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון. מסלול זה קובע כי מקום שבו "הטוען לזכות ברכוש" הוכיח כי רכש את זכותו ברכוש בתום לב, לא יורה בית המשפט על חילוט אותו רכוש. הפסיקה פירשה את "הטוען לזכות ברכוש" כבעל זכות קניינית או מעין קניינית ברכוש בלבד
המסלול השני, הרלבנטי לענייננו, מעוגן בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, וקובע סמכות שבשיקול דעת לבית המשפט להימנע מחילוט אם מצא "נימוקים מיוחדים" לכך. לפי סעיף 21(ד) לחוק איסור הלבנת הון, מי שרשאי לטעון כנגד החילוט בטענה שמתקיימים נימוקים מיוחדים הוא, בין השאר, "הטוען לזכות ברכוש".
פרופ' הדרה בר-מור

29. נימוקי הדחיה
יש לאזן בין הצורך בהקטנת הפגיעה החברתית שנגרמה מהפעילות העבריינית לבין הצורך הציבורי בהרתעה - המושגת באמצעות חילוט רכושו של העבריין. אם יחולט הרכוש לא יוחזרו הכספים לקורבנות. כלומר, ספק רב אם הנפגעים יוכלו לקבל פיצוי על נזקם אם יחולט רכושו של המשיב. בנסיבות אלה סבר בית המשפט בערעור כי מוצדק לתת פיצוי לנפגעים על פני חילוט הרכוש, על אף שאין בידם פסק דין אזרחי. מכל מקום, וודאי שזכאים לכך אותם 42 נפגעי עבירה, אשר הוכח כי הכספים ששילמו הולבנו.
פרופ' הדרה בר-מור

30. תוצאה
הערעור בדיון הנוסף נדחה
פרופ' הדרה בר-מור

31. ישוב סכסוכים מחוץ לבתי המשפט
פרופ' הדרה בר-מור

32. בוררות וגישור
בדרך כלל סכסוכים בין צדדים נידונים בפני בתי המשפט. אך גם מצידו של בית המשפט, וגם מצדם של המתדיינים התעוררו ספקות אם הערכאה השיפוטית הרגילה היא אכן המתאימה ביותר לפתור את הסכסוכים השונים בין בעלי הדין.
פרופ' הדרה בר-מור

33. בוררות וגישור
מצד בית המשפט התעוררו הרהורים שמא בית המשפט לא יכול לתת למתדיינים את השירות המהיר, הנכון והיעיל לבעלי הדין.
מצד בעלי הדין, התעוררו שאלות בדבר מיומנותם של השופטים לדון בסכסוכים מיוחדים, אשר אינם סכסוכים רגילים (לדוגמא, נושאי קניין רוחני, מחשבים, בעיות רפואיות, מדעיות ועוד). השופט אמנם יכול להיעזר במומחים, אך בסופו של דבר ההכרעה נשארת בידיו.
פרופ' הדרה בר-מור

34. בוררות וגישור כבר בעבר חשבו על האופציה האחרת, והקימו את מוסד הבוררות.
במסגרת מוסד זה, הצדדים הם אלו שבוחרים לעצמם את השופט (שבמקרה זה נקרא בורר), ותפקידו להכריע בסכסוך הבא לפניו.
עם הזמן, בצד הבוררות התגבשה הדעה שגם המוסד זה אינו מספיק, והנטייה המודרנית, שמצאה ביטוי בשנים האחרונות, היא לחפש מוסדות חלופיים לפתרון סכסוכים.
פרופ' הדרה בר-מור

35. בוררות וגישור
ה - ADR – Alternative Dispute Resolution האמריקאי, בא לתת מענה שכזה.
מוסד אחר שנוצר הוא מוסד הגישור. הגישור נעשה באופן כזה, שהמגשר אינו זה שמכריע בסכסוך.
המגשר מתווך בין הצדדים, ומנסה על ידי כושרו התיווכי לבחון עם הצדדים את מקור המחלוקת, ומציע דרכים אחרות (לעיתים שאינן משפטיות כלל) לפתור את הסכסוך.
פרופ' הדרה בר-מור

36. להתראות במפגש הבא 
פרופ' הדרה בר-מור