Presentation is loading. Please wait.

Presentation is loading. Please wait.

הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס

Similar presentations


Presentation on theme: "הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס"— Presentation transcript:

1 הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס
מערכות בגוף האדם גוף אחד – מערכות רבות המשכיות מערכות הגנה קיום יום יומי של הגוף הפרשה הובלה נשימה עיכול מערכת חיסון מערכת רביה תאום ויסות ובקרה בתוך ובין המערכות מערכה הורמונלית מערכת עצבים הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס

2 אכילה עיכול מכני בליעה עיכול כימי ספיגה לדם הפרשת פסולת
מערכת העיכול קולטת מזון ומים, מבצעת עיבוד מכני וכימי של המזון וסופגת מולקולות קטנות אל הסביבה הפנימית, מסלקת מהגוף את שאריות המזון. לוע מכסה הגרון אכילה עיכול מכני בליעה עיכול כימי ספיגה לדם הפרשת פסולת

3 המזון בפה מגרה עצבים בלשון – הגירוי העצבי מועבר אל המוח ומשם חוזר גירוי עצבי אל 3 זוגות של בלוטות רוק – זוהי קשת רפלקס, תגובה אוטומטית לגירוי. הרוק משמש כממס, כמרכך וכמחליק המזון ובכך מסייע ללשון ולשיניים בפעולת הלעיסה והעברת המזון אל הושט. הרטבת המזון חשובה לקליטת הטעם ע"י תאי חוש הטעם על הלשון. הרוק מכיל בעקר מים ויוני HCO3- השומרים על PH 7 וגם שני אנזימים – עמילאז וליזוזים. הדם הוא המקור למים וליונים המופרשים ברוק, הוא מספק את החמרים לבניית האנזימים בבלוטות הרוק - עמילאז מפרק עמילן עד לדו סוכר מלטוז [גלוקוז-גלוקוז] ב PH ניטרלי [7]. הליזוזים משמש כקוטל חיידקים המגיעים עם המזון. אנו מפרשים ביממה כ- 1 ליטר רוק. תת אוזנית תת ליסתית תת לשונית

4 באדם מבוגר 32 שיניים משלשה סוגים – חותכות, ניבים וטוחנות
באדם מבוגר 32 שיניים משלשה סוגים – חותכות, ניבים וטוחנות. האמייל הקשה [בעקר סידן וזרחן] המצפה את השן עלול להיפגע מעששת – תוצאת פעולתם של חיידקים המייצרים חומצת חלב [לקטית] בתהליך פירוק הסוכרים בפה המשמשים אותם כמקור אנרגיה. הרוק מוריד במידה מסוימת את רמת החומציות בעזרת יוני HCO3- הפועלים כמו בסיס והליזוזים שבו מצליח לנטרל חלק מהחיידקים ההרסניים. אמייל חותכות ניבים טוחנות

5 הבליעה http://hopkins-gi. org/multimedia/database/intro_250_Swallow
הבליעה שסתום פי הקיבה שסתום השוער נפח הקיבה כ 2-3 ליטר

6 בשכבה הרירית המצפה את הקיבה ישנם תאים מפרישי אנזים פפסינוגן, חומצה מלחית HCl וריר [מיץ הקיבה]. תאים אחרים מפרישים הורמון המווסת את פעילות הקיבה. החומצה יוצרת את ה PH הנמוך ביותר הקיים בגוף [ 1.5 – 2] החיוני להפיכת הפפסינוגן הלא פעיל לצורתו הפעילה – פפסין, המפרק חלבונים לפפטידים . כמו כן חיידקים נהרסים ברמת חומציות כל כך גבוהה. קיפולי השכבה הרירית מגדילים את שטח הפנים של קיבה במגע עם המזון. במיץ הקיבה מופרש גם חמר [גורם פנימי] הקושר ומוביל את ויטמין B12 . ביממה מופרשים כ- 2.5 ליטר מיץ קיבה. לקיבה שלש שכבות של שרירים חלקים [לא רצוניים] המאפרים תנועת בחישה לכל הכיוונים.

7 הפרשה של HCL בקיבה והשפעת תרופות נגד חומציות יתר
דופן הקיבה מוגנת מפני החומצה המלחית והאנזים המפרק פפסין, ע"י הפרשת נוזל רירי שה PH שלו מעט בסיסי [יוני HCO3- ]. פגיעה בהגנה זו עלולה לגרום לכיב קיבה [אולקוס]. היום סוברים שזוהי מחלה זיהומית שהגורם לה הוא החיידק pylori Helicobacter  הפרשה של HCL בקיבה והשפעת תרופות נגד חומציות יתר

8 המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול, בו מתבצע עיקר הפירוק של המזון וממנו נספגים תוצרי הפירוק לדם. אורכו בין 6-7 מטר. במעי הדק חל המשך העיכול הכימי של המזון – מופרשים בו אנזימים מפרקי סוכרים, שומנים, חלבונים וחומצות גרעין. ה PH השורר בו הוא בסיסי ולכן הפפסין המגיע עם בליל המזון מהקיבה, מפסיק את פעילותו במעי. תריסריון קטע מעי דק עטוף בקרום הצפק - הוא עשיר בכלי דם ולימפה ומספק לשרירים ולרקמות המעי את התרכובות הדרושות וקולט ממנו את המזון המעוכל. יש בו רשת עצבים המעצבבים את שרירי דופן המעי. מעי גס תוספתן חלחולת

9 לעופות וליונקים יש מעי ארוך ומפותל, גדול פי כמה מאורך גופם
לעופות וליונקים יש מעי ארוך ומפותל, גדול פי כמה מאורך גופם. לדגים, דו חיים ולזוחלים יש לעומת זאת מעי קצר ואורכו כאורך גופם. זאת משום שבעלי חיים הומיאוטרמיים [בעלי חום גוף קבוע] צריכים לקיים רמת מטבוליזם גבוהה יותר מאשר בעלי חיים פיוקלוטרמיים [בעלי חום גוף משתנה ] ולאורך המעי השפעה על יעילות קליטת חמרי המזון הדרושים לקיום המטבוליזם של היצור. בדופן המעי שרירים טבעתיים ושרירים אורכיים היוצרים את תנועת המעיים, החיונית לערבול המזון עם מיצי העיכול ולדחיפתו לאורך המעי. צורת תנועה אחת מתוארת באיור ושניה היא תנועה פריסטלטיות – המניעה את המזון רק קדימה. אלה תנועות לא רצוניות – עוצמתן והקצב שלהן מפוקחים ע"י מערכת העצבים האוטונומית.

10 שרירי המעי הדק הם שרירים אורכיים בחלקו החיצוני וטבעתיים בחלקו הפנימי – כולם בלתי רצוניים. החלק הפנימי של המעי הדק הוא הרירית – בשכבה זו קיפולים רבים ופיתולים נוספים הנקראים סיסים [מוריגים – Villi ] אלה בליטות מיקרוסקופיות באורך של כ 1 מיקרון, אליהן חודרים נימי דם ולימפה ומאפשרים ספיגה יעילה של תוצרי פירוק המזון – חד סוכרים, חומצות אמיניות, גליצרול, חומצות שומניות, מונוגליצרידים [שומנים], נוקליאוטידים, ויטמינים, מים, יונים של מלחים. קרום הצפק תאים סופגים בסיסים סיסי רירית המעי קיפולי רירית המעי הדק

11 הלבלב [פנקריאס] מפריש אנזימים וחמרים נוספים יחד עם הכבד אל התריסריון - אלה מסייעים לפירוק המזון. מיץ הלבלב עשיר ב- NaHCO3 [תגובה בסיסית] ואנזימים – עמילאזות, ליפאזות ופרוטאזות כמו טריפסין וכימוטריפסין. נוזל המרה נוצר בכבד ונאגר בכיס המרה. הוא מרכב ממלחי מרה וצבעי מרה – הם חיוניים לפירוק שומנים ע"י הפיכתם לתחליב – טיפות זעירות של שומן בתוך נוזל. במצב זה קל יותר לאנזימי הליפאזה לפרק את השומנים לגליצרול ולחומצות שומן. צבע המרה מקורו בפיגמנטים תוצרי פירוק ההמוגלובין בכבד. כיס מרה צינור המרה צינור הלבלב [פנקריאס]

12 פירוק שומן בעזרת מלחי מרה
פירוק שומן בעזרת מלחי מרה

13 פירוק אנזימתי במעי הדק

14 רוב תוצרי הפירוק נספגים דרך דופן המעי אל הדם וחלקם אל הלימפה.
בקיבה מתחילים להתפרק החלבונים במזון בעזרת אנזים הקיבה פפסין. מולקולת הענק של החלבון הופכים לקטעי חלבון קצרים יותר – פפטידים. בפפסין פעיל ב PH נמוך מאד סביב 1.5 – 2 . בתריסריון – חלקו הראשון של המעי הדק, ממשיכים להתפרק החלבונים עד פירקו סופי לחומצות אמיניות בעזרת אנזימים המופרשים אליו מהלבלב – טריפסין, כימוטריפסין וקרבואוקסיפפטידאז. הם מופרשים מהלבלב בצורתם הלא פעילה ובעזרת אנזים נוסף – אנטרוקינאז, הופכים לפעילים. ה PH האופטימלי לאנזימים אלה הוא ניטראלי [7] המושג ע"י נוזל הלבלב שהוא בעל תגובה בסיסית הודות לנתרן ביקרבונט - NaHCO3 הסותר את יוני המימן המגיעים עם בליל המזון מהקיבה. רוב תוצרי הפירוק נספגים דרך דופן המעי אל הדם וחלקם אל הלימפה.

15 הורמונים מדופן הקיבה והתריסריון מבקרים את הפרשת אנזימי העיכול
הורמונים מדופן הקיבה והתריסריון מבקרים את הפרשת אנזימי העיכול. מערכת העצבים האוטונומית שותפה למערכה ההרמונלית בבקרה של מערכת העיכול. ההורמון גסטרין המופרש אל זרם הדם מתאים בחלקה התחתון של הקיבה, וגירויים עצביים המגיעים אל הקיבה דרך העצב התועה [Vagus ] מווסתים את התכווצויות הקיבה ואת הפרשת תאי בלוטות רירית הקיבה – פפסין [כפפסינוגן] ו- HCl .

16 ויסות עצבי והורמונלי של הפרשת מיץ קיבה
הסברים: כבר כאשר המזון בפה מתחילה הפרשה של מיץ קיבה [ פפסינוגן ו- HCl ], כך שכשהמזון מגיע לקיבה מתחיל מיד פירוק של חלבונים לפפטידים. נוכחות של פפטידים גורמת להפרשה מוגברת של ההורמון גסטרין אל זרם הדם ובחזרה לקיבה והוא מזרז את ההפרשה של מיץ הקיבה. מחשבה על מזון או גירוי חושים (טעם, ריח, ראייה) מעוררים דחפים עצביים העוברים מהמוח לקיבה. אלה גורמים להפרשת ההורמון גסטרין ומיץ קיבה. נוכחות מיץ הקיבה יוצרת סביבה חומצית מאוד (מתחת ל- PH=2) וזה גורם להפסקת ההפרשה של הגסטרין ובעקבותיה להפסקת ההפרשה של מיץ הקיבה. לכן אפשר לומר שהפרשת הגסטרין ומיץ הקיבה מפוקחת ע"י משוב חיובי ושלילי: משוב חיובי: נוכחות פפטידים הפרשת גסטרין גירויים מיץ קיבה משוב שלילי: PH חומצי הפסקת ההפרשה של גסטרין ומיץ הקיבה. מערכת העצבים המרכזית מחשבה על מזון, גירוי החושים- ראייה, טעם, ריח תאים המפרישים מיץ קיבה תאים מפרישים זרם הדם הפרשה מוגברת של הורמון הגסטרין אל הדם גסטרין חוזר אל הקיבה מיץ קיבה חומצי PH=2 פפטידים עפרי בארי, הילה גוב שני קובלסקי, הדס זילברמן

17 מיץ הלבלב המופרש אל התריסריון, מכיל אנזימים משלש קבוצות – מפרקי סוכרים [עמילזות ואחרים], שומנים [ליפאזות] וחלבונים [פפטידאזות] לנוזל הלבלב שמכיל את האנזימים יש תגובה בסיסית והוא עשיר בנתרן בי קרבונט NaHCO3 היוצר את סביבת ה PH המתאימה לאנזימי הלבלב. אנזימי עיכול מופרשים גם מדופן התריסריון. הרב סוכרים והחלבונים לא מתפרקים בתריסריון עד הסוף – דבר זה נעשה ע"י אנזימי המעי הדק הפעילים ב PH בסיסי [7.5-8 ]. גם הפרשת הלבלב מפוקחת ע"י מערכת העצבים והמערכה ההורמונלית.

18 ויסות הורמונלי של הפרשת מיץ הלבלב
מערכת העצבים המרכזית גירויי ריח, טעם, ראייה הפרשת סקרטין בתגובה למזון החומצי הפרשת CCK מחזור הדם מיץ מרה לבלב קיבה הפרשת ביקרבונט בתגובה לסקרטין אנזימים סקרטין CCK כיס מרה תריסריון בליל מזון הסברים: הפרשת מיץ הלבלב (נתרן ביקרבונט+אנזימים) אל התריסריון מווסתת ע"י שני הורמונים: סקרטין וכולציסטוקינין (CCK). הסקרטין מופרש מתאים בדופן התריסריון בתגובה למגע עם בליל המזון החומצי שמגיע מהקיבה הסקרטין גורם להפרשת הביקרבונט מהלבלב. הביקרבונט בעל PH בסיסי מנטרל את החומציות בתריסריון. הפסקת ההפרשה של סקרטין (כי הסביבה כבר לא חומצית). = משוב שלילי. גם ה- CCK מופרש מהתריסריון בתגובה להגעת המזון. הוא מזרז את ההפרשה של- -אנזימי עיכול מהלבלב -מיץ המרה מכיס המרה (מזרז את תחילתו של תהליך פירוק השומנים. 7. גם בלבלב, כמו בקיבה, גירויי החושים מביאים להפרשה מוגברת של אנזימי עיכול והנתרן ביקרבונט. 2 3 5 6 7 1 עפרי בארי, הילה גוב שני קובלסקי, הדס זילברמן

19 ויסות עצבי והורמונלי של מערכת העיכול
אנימציה – בקרה עצבית במערכת העיכול – הסבר קולי

20 תוצרי העיכול הנספגים דרך דופן הקיבה והמעי, מתנקזים אל הכבד דרך וריד השער של הכבד. מערכת שער מכונה מצב, בו אל איבר כל שהוא נכנס ויוצא כלי דם זהה [עורק או וריד]. הדם המתנקז מהכבד יוצא דרך וריד הכבד אל וריד חלול תחתון לכיוון הלב. לתאי הכבד יכולת מסוימת של התחדשות – רגנרציה, תכונה הנחשבת לקדומה וכזו שנעלמה באורגניזמים המפותחים. וריד השער

21 בנוסף, לכבד עוד מספר תפקידים:
תהליכי השינוי העיקריים שעוברים חומרי המזון בכבד [חילוף חמרים]: מחומצות אמיניות נבנים חלבונים, כמו חלבוני פלסמה [אלבומין] וגם פקטורי קרישה וחלבוני מערכת הקרישה – פיברינוגן, פרותרומבין. מהגלוקוז נבנה גליקוגן (רב סוכר המשמש כחומר תשמורת, נאגר בכבד ובשרירים. הגלוקוז בשיתוף עם פחמימות אחרות משמש לבניית שומנים. תהליך זה מסייע בשמירה על רמה יציבה של גלוקוז בדם תוצרי עיכול השומניים עוברים עיבוד לצורך תהליכים שונים בתאי הגוף, כמו בניית קרומים וסינטזה של מלחי מרה והורמונים סטרואידים. חומרים מזיקים שחלקם הגיעו ממרכיבי המזון, עוברים בכבד שינויים ביוכימיים שהופכים אותם לבלתי מזיקים. בנוסף, לכבד עוד מספר תפקידים: הכבד מנטרל רעלים שהגוף מייצר [אמוניה הופכת לשתנן שהוא פחות רעיל, בילירובין תוצר פירוק הגלובין מהתאים האדומים, מסולק אל כיס המרה ומקנה לה את צבעה הירוק כהה] וכן תרופות שונות. הכבד משמש מסנן לדם העובר דרכו. הכבד משמש כמרכז חשוב לחילוף החומרים בגוף. לדוגמא: בזמן צום- הכבד מייצר גלוקוז וכך שומר על רמה יציבה של גלוקוז – הומיאוסטזיס. הכבד מסוגל לייצר תאי דם אדומים בשעת חירום. עפרי בארי, הילה גוב שני קובלסקי, הדס זילברמן

22 המעי סופג את רוב המים מהמזון המעוכל והמיצים שהופרשו אליו – כ- 10 ליטר ביממה מהם מופרשים רק 150 מ"ל מים בצואה. המים עוברים בדיפוסיה פשוטה לפי מפל הריכוזים מהמעי אל הדם. מפל ריכוזים נוצר הודות למעבר האקטיבי של יונים כמו Na+ ו- Cl- המעלים את הלחץ האוסמוטי ה"מושך" את המים אל הדם. חלק מהמים נספגים אל זרם הלימפה. חלק מהמלחים נספגים ע"י קשירה אל נשאים כמו החלבון פריטין הקושר את הברזל מהמדון או חלבון אחר הנושא את הויטמין B1 במעי הגס מסתיים העיכול של החלבונים, השומנים והסוכרים והם נספגים עם הויטמינים, מים ויונים שונים של מלחים. רק אחוז קטן מהצואה הוא שארית מהמזון הנאכל – רובה של הצואה הוא חיידקים החיים במעי הגס, תאי רירית של המעי וריר. צבע הצואה מקורו בפיגמנטים [צבענים] מהמרה. שומנים ותוצרי פירוק של חלבונים שאינם נספגים מקנים לצואה את ריחה.

23 חתך במוח השדרה עצב תחושתי רפלקס התרוקנות המעי הגס צינור העיכול מסתיים בפי הטבעת [anus ] המצויד בשני סוגרים – סוגר פנימי שהוא שריר טבעתי חלק ולא רצוני וסוגר חיצוני הבנוי משריר משורטט הנשלט באורח רצוני. לחץ הצואה על דופנות המעי הישר [חלחולת – rectum ] יוצר גירוי של עצב תחושתי 1המגיע אל מוח השדרה – משם בקשת רפלקס חוזרת תגובה עצבית בעצב תנועתי לא רצוני 2 הגורמת לתנועת המעי הישר ולהרפיית שרירי הסוגר הפנימי. הסוגר החיצוני מקבל עצבוב ממערכת העצבים הרצונית 3 – כל אלה מאפשרים את הפרשת הצואה מחוץ לגוף. עצב תנועתי רצוני עצב תנועתי לא רצוני

24 בתיאבון!

25 מקורות: תזונה באדם ובבעלי חיים, תל ביולוגיה - האחידות והמגוון של החיים, אוניברסיטה פתוחה, 2002 כרך ב עזרא זהר, יאיר שפירא , הגוף ותיפקודו


Download ppt "הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית יציבה - הומיאוסטזיס"

Similar presentations


Ads by Google