1. לפחד עם הנפגעים: טראומה ודיסוציאציה במלחמת לבנון השנייה
פרופ' אלי זומר
אוניברסיטת חיפה
הרצאה שנתנה בכנס ט.ד.י. השני
חוף אמנון, הכינרת, 9-10 במאי 2007
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

2. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
מראשית המלחמה ועד סופה ירה ארגון חיזבאללה אלפי רקטות וטילים לעבר יישובי צפון המדינה. בסך הכול נמנו במהלך 33 ימי המלחמה כ-4,000 נפילות של רקטות ושל טילים, 901 מתוכם באזורים מיושבים. 520 מתוך סך הנפילות, נרשמו בשטחה של העיר קריית שמונה שספגה את מספר הפגיעות הגדול ביותר 
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

3. שגרת החיים שובשה במרבית יישובי הצפון בצורה משמעותית
ביישובים בסמוך לגבול, אשר ספגו את מרב הירי, בילו התושבים את מרבית ימי המלחמה במקלטים ובמרחבי ביטחון.
ירי הרקטות המתמשך והנזק שהסב, הביא רבים מתושבי הצפון לעזוב את ביתם ולמצוא מקלט במרכז הארץ ובדרומה. 
המחנה של גיידמק
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

4. שגרת החיים שובשה במרבית יישובי הצפון בצורה משמעותית
מתוך כמיליון תושבי הצפון, מעריכים שלמעלה מ-300,000 עזבו את בתיהם וירדו לאזור המרכז והדרום.
משום שהתושבים נאלצו להישאר במקלטים מקומות עבודה רבים הושבתו ולמשק נגרמו נזקים של מיליארדי דולרים.
קניון חיפה, יום שלישי בצהריים,
8 באוגוסט 2006
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

5. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
ירי הרקטות המתמשך לשטח ישראל יצר קשיים כלכליים והומניטאריים עבור רבים מתושבי יישובי הצפון, בניסיון למצוא מקלט באזור המרכז, בקיום היומיומי במרחבי הביטחון ובמקלטים ובהתמודדות עם פגיעה בנפש וברכוש שגרמו הרקטות עצמן. 
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

6. גורמי דחק להם נחשפו תושבים בצפון
איום (או פגיעה ממש) על החיים של הפרט והיקרים לו
קושי בהפעלת התמודדות אינסטרומנטאלית יעילה כנגד האיום (למשל, התרעה בת דקה, היעדר אזורי מחסה)
איום (או פגיעה ממש) על משאבים כלכליים
אי-ודאות ביטחונית-קיומית-כלכלית
עירוב של אזעקות אמת ואזעקות שווא
אינטימיות כפויה עם בני משפחה
אינטימיות כפויה עם זרים
כרסום באמון במנהיגות
עקירה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

7. נתוני הפציעות בחדרי המיון
בבית החולים בנהריה טופלו 1791 פצועים. 947 (53%) היו נפגעי חרדה ואילו 844 בני אדם (47%) נפגעו מרסיסים או סבלו מתגובות רפואיות.
בית החולים רמב"ם בחיפה טיפל ב-780 פצועים. 396 (51%) היו נפגעי חרדה, השאר נפגעו מרסיסים או או סבלו מתגובות רפואיות.
בית החולים בני ציון בחיפה טיפל ב-440 נפגעים. 234 (53%) היו נפגעי חרדה ושאר 216 הנפגעים (49%) נפגעו מרסיסים או סבלו מתגובות רפואיות.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

8. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
נתוני פיקוד העורף
על פי נתוני פיקוד העורף במלחמת לבנון השנייה נפגעו 4,304 אזרחים מהם 2,774 נפגעי חרדה. כלומר בעוד שבחיפה כ 51% מהנפגעים שפונו לבתי החולים היו נפגעי חרדה, על פי פיקוד העורף, בסך הכול 64% מהאזרחים שפונו לבתי החולים בצפון הארץ לקו בפגיעות דחק נפשיות
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

9. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
הדחק של המטפל
המטפל הוא חלק מהקהילה נפגעת
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

10. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
הדחק של המטפל
קונפליקט תפקידי: לתמוך בבני המשפחה במצוקה או להיכנס לתפקיד המקצועי ולהציע סיוע לקהילה?
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

11. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
הדחק של המטפל
קונפליקט תפקידי: לפעול להרגעה עצמית קודם או למהר להרגיע אחרים?
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

12. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
הדחק של המטפל
הפגזה חושית של גירויים לא מוכרים: קולות, מראות, ריחות
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

13. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
הדחק של המטפל
הצורך להכיל טרגדיות המתרחשות בזמן אמיתי – לא כאלה הלקוחות מעברם של המטופלים שלנו.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

14. התמודדות אישית
קטגורית ההתמודדות שלי הייתה התמודדות הממוקדת ביצירת אתגרים אישיים
תיעוד לצורכי הוראה עתידית
טיפול דואג בבני משפחה
המשך שגרה ככל הניתן
חיפוש הזדמנויות ללמידה מקצועית אישית חדשה
פיתוח מערכי מחקר ספציפיים למצב
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

15. ממצאי מחקר טריים מחקר בשת"פ עם נוירולוגים על חולי טרשת נפוצה (MS)
Miller, Somer, Golan et al.
עליה בתדירות התקפי MS בחודש המלחמה בהשוואה לכל חודש אחר בשנה שחלפה ללא עליה בתדירות ההתקפים בחודשים שאחרי המלחמה.
חולים שחוו התקפים דיווחו על חשיפה מוגברת  לאירועי מלחמה (יותר אירועים / אדם) ביחס לאלו שלא חוו התקפים.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

16. ממצאי מחקר טריים
Miller, Somer, Golan et al.
חולים שחוו התקפי MS דיווחו על רמת דחק סובייקטיבי מוגברת ביחס לאירועי המלחמה בהשוואה לאלו שלא חוו התקפים.
העלייה בהתקפים לא נבעה מחשיפה לאירועי חיים אחרים.
מסקנה: חשיפת חולי MS לדחק מלחמה - מביאה לעלייה בתדירות התקפים. העלייה נמדדת בקרב חולים אשר חוו יותר אירועי מלחמה ודיווחו על יותר עקה סובייקטיבית.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

17. ממצאי מחקר טריים
התפלגות התקפי טרשת נפוצה חמורים לפני, בזמן ולאחר מלחמת לבנון השנייה
Miller, Somer, Golan et al.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

18. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
ממצאי מחקר טריים
הקשר בין רמות דחק בעקבות חשיפה לאירועי המלחמה וחומרת התקף MS
Miller, Somer, Golan et al.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

19. ממצאי מחקר טריים שימוש בהתמודדות אקטיבית כרוך בהפחתה בהיארעות התקפים
Somer, Miller, Golan et al.
שימוש בהתמודדות אקטיבית כרוך בהפחתה בהיארעות התקפים
 מנגנוני התמודדות לא יעילים - behavioral disengagement, venting כרוכים ביותר התקפים.
 לדרך ההתמודדות השפעה בלתי תלויה על היארעות ההתקפים
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

20. ממצאי מחקר טריים התפלגות התקפי טרשת נפוצה חמורים
Somer, Miller, Golan et al.
התפלגות התקפי טרשת נפוצה חמורים
מטופלים ללא תסמינים: התמודדו באופן פעיל לפתרון בעיות
מטופלים עם התקפים חמורים: נטו להימנע התנהגותית (קשור לדיסוציאציה)
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

21. מנבאי תסמינים פוסט-טראומטיים במלחמת לבנון השנייה
ממצאי מחקר טריים
מנבאי תסמינים פוסט-טראומטיים במלחמת לבנון השנייה
Somer, Parker, Maguen et al.
דיסוציאציה פרי-טראומטית
סכום אירועי החיים בשנה האחרונה
חשיפה לאירועי דחק (קשר שלילי)
תפיסת סכנה בעת החשיפה לדחק
הימנעות התנהגותית
קבלת תמיכה וייעוץ מאחרים
אלה מסבירים כ- 30% משונות תסמיני הפוסט-טראומה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

22. התערבויות במלחמת לבנון השנייה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

23. רצוי שמתן הסיוע הפסיכוסוציאלי יינתן
קרוב, פיזית, ככל שניתן למקום הפגיעה במיוחד אם הפגיעה היא באזור המגורים
סמוך בזמן, ככל האפשר, למועד איתור הפגוע
תוך סיוע בשיקום הרציפות
עקרון קמ"צ:
קירבה
מיידיות
ציפייה לתפקוד תקין
חשיפה עם נפגעת חרדה במקלט בצפון
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

24. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
נמצא מתאם חיובי בין מספר עקרונות קמ"צ שהופעלו על נפגעי נפש במלחמת שלום הגליל לבין מצבם הנפשי בעת איסוף הנתונים שנים לאחר המלחמה (סלומון). גם במלחמה הנוכחית היה מאמצים להגיע (reach out) לנפגעים פוטנציאליים במקלטים הציבוריים
נפגעת חרדה במקלט בשכונת עוני בחיפה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

25. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
העבודה בחדר המיון
היו הבדלים בין בתי החולים ברמת הכנה, מיומנות הסגלים ושיטות העבודה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

26. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
העבודה בחדר המיון
המכנה המשותף בין בתי החולים היה הקמה של חדר מיון מיוחד לנפגעי חרדה (וכזכור מחצית מהמטופלים היו נפגעי חרדה).
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

27. העבודה בחדר המיון
מיון ראשוני ועזרה ראשונה נפשית לנפגעי תגובת דחק חריפה (ASR)
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

28. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
מכיוון ש ASR איננה הפרעה, הרי שהיא אינה מוגדרת ב DSM. את התגובה ניתן בקרב אדם שנחשף לאירוע טראומתי שבו התקיימו התנאים הבאים:
האדם חווה, היה עד או עומת עם אירוע או אירועים שבהם היה מוות או פציעה רצינית או איום למצב כזה, או שהיה איום על השלמות הפיזית של עצמו או האחרים. תגובת האדם כללה פחד עצום, חוסר אונים או אימה.
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

29. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
תסמיני ASR
במהלך האירוע המאיים או לאחריו ניתן לצפות לתסמינים הדיסוציאטיבים כמו:
1. תחושה סובייקטיבית של הירדמות רגשית (Numbing), ניתוק רגשי או העדר תגובתיות רגשית
2. ירידה במודעות לסביבה (דיסאוריינטציה)
3. דה ריאליזציה
4. דה פרסונליזציה
5. שכחה דיסוציאטיבית (כלומר העדר יכולת להיזכר באספקט חשוב של הטראומה)
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

30. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
במהלך האירוע המאיים או לאחריו ניתן לצפות לתסמינים פולשניים והימנעותיים כמו:
המאורע הטראומתי נחווה באופן נמשך באחת או יותר מהדרכים הבאות: תמונות, מחשבות, חלומות, אשליות, התקפי פלשבק חוזרים, הרגשה שהחוויה מתרחשת שוב, או תחושת מצוקה עקב חשיפה לגירויים המזכירים את המאורע.
הימנעות בולטת מגירויים המזכירים את הטראומה (כמו מחשבות, רגשות, שיחות, פעילויות, מקומות או אנשים).
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

31. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
במהלך האירוע המאיים או לאחריו ניתן לצפות לתסמיני חרדה ועירור יתר כמו:
רגזנות, ריכוז פגום, יתר דריכות, תגובת בעתה מוגזמת (Startle response), אי שקט מוטורי, קושי להירדם).
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

32. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
העבודה בחדר המיון
תגובות דיסוציאטיביות פרי-טראומטיות
תיאורי מקרה
שלושת תיאורי המקרה מייצגים
שהות הנפגעים במשך 2-3 שעות בבית החולים
תגובה שלperi-traumatic dissociation בתוך תגובת דחק חריפה (acute stress reaction)
התערבות שלא עלתה על שעה נטו
עזיבה עצמאית את חדר המיון ללא תסמינים
היעדר מעקב ארוך טווח
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

33. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
העבודה בחדר המיון
תגובות דיסוציאטיביות פרי-טראומטיות
"תכסה אותי, תכסה אותי" – הגיע בריצה לחדר המיון
תסמינים:
ירידה במודעות לסביבה (דיסאוריינטציה)
דה פרסונליזציה
תחושת מצוקה עקב חשיפה לגירויים המזכירים את המאורע
ריכוז פגום, יתר דריכות,
(Startle response)
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

34. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
העבודה בחדר המיון
תגובות דיסוציאטיביות פרי-טראומטיות
תיאורי מקרה
"הבוהה" קשישה במצב קטטוני בליווי בתה
תסמינים:
העדר תגובתיות רגשית
ירידה במודעות לסביבה (דיסאוריינטציה)
כל הזכויות שמורות למרצה (C)
צילום אילוסטראציה

35. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
העבודה בחדר המיון
תגובות דיסוציאטיביות פרי-טראומטיות
תיאורי מקרה
"הרועדת" אם ל-2 ילדים, פינוי חרדה שני
תסמינים:
ירידה במודעות לסביבה
ריכוז פגום, יתר דריכות
ממלמלת: ידעתי שזה יקרה,
איפה רני?
צילום אילוסטראציה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

36. העבודה בחדר המיון עקרונות ההתערבות שהופעלו מגע בכתף או בכף היד
הפעלת בני משפחה ביצירת קשר
מסירת מידע מעגן גם לנוכח אי-תגובה
נורמליזציה של התגובה
עידוד מאסיבי משקף
ציפייה לתפקוד תקין
Pacing and leading
סוגסטיות שתגובות אקראיות
מסמנות שיפור
הנחיות להרפיה שרירית והאטת נשימה
כל הזכויות שמורות למרצה (C)

37. כל הזכויות שמורות למרצה (C)
דיון וסיכום
פרופ' אלי זומר
כל הזכויות שמורות למרצה (C)