1. להיות מרושת או לא להיות? על קווים לניהול בי"ס במאה ה-21
להיות מרושת או לא להיות? על קווים לניהול בי"ס במאה ה-21
ד"ר רפי דודזון
השתלמות מנהלים – 7 למאי 2009

2. תרבות בי"ס - מדג לחכה וממנה לרשת

3. תרבות של האכלה בדגים ניהול לינארי (קווי)
מלמעלה כלפי מטה - שרשרת מזון הירארכית
המנהל "מאכיל" את המורים ש"מאכילים" את התלמידים
אין עבודת צוות
כל השינויים מסדר ראשון – לא נוצרת תרבות עבודה של שיתוף הדדי

4. תרבות של מתן חכות ניהול במקביל (קווים מקבילים)
אין ראיה הוליסטית מערכתית
מורים מומחים אבל מעט עבודת צוות מתואמת
מורים רוכשים את מומחיותם מחוץ לבית הספר, אין עבודה כקהילה לומדת בתוך בית-הספר
פרויקטים בית ספריים ללא קשר ותיאום ביניהם
הרבה עשייה ופעילות נעשים במקביל וללא קשרים ואינטגרציה ביניהם

5. תרבות של רשת
תרבות של שיתוף

6. תרבות של רשת ניהול מרושת ("שתי וערב")
ראיה הוליסטית מערכתית מתואמת ומרובת קשרים
בית ספר לומד (קהילה לומדת)
שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות ושכבות גיל (מורים-מורים, מורים-תלמידים, תלמידים-תלמידים)
שיתופי פעולה בית ספר-קהילה קשרים הדדיים בין מורים-הורים-תלמידים
שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לבית הספר (בתי-ספר אחרים, מוסדות להכשרת מורים, אקדמיה, קהילה)

7. קונטקסט תרבותי בו מתרחשים תהליכי ההשתנות סביבת החיים של המאה ה-21
תרבות הצעירים
תרבות העבודה
תרבות הלמידה

8. מה מאפיין את דור המילניום?
דור ה"ילידים הדיגיטאליים" (לעומת הדורות הקודמים שהוגדרו כ"מהגרים דיגיטאליים")
מצפים לטכנולוגיות קונקטיביות בכל זמן ומקום
תלויים בריבוי-טכנולוגיות
מאותגרים על ידי חוויות הקשורות לטכנולוגיות חדשניות
משתמשים בטכנולוגיות ליצירת צורות של רשתות חברתיות ומקצועיות

9. מאפייני דור המילניום ומערכת החינוך
הצעירים בני דור זה נמשכים לרשת משום שהיא מעצימה את האני שלהם והשליטה על מעשיהם בעוד שמערכת החינוך מונעת מהם את החופש הזה.
שאלה:
האם מערכת החינוך צריכה לקחת זאת בחשבון? האם על מערכת החינוך ליצור אפיקי התחברות אל הצעירים כדי להשפיע עליהם או לעמוד כבולם או מאזן?

10. מיומנויות נדרשות בעבודה בעידן זה
יכולת לחוש בנוח בעת עבודה עם טכנולוגיות.
ניהול מידע.
גמישות ואדפטיביות לסביבות משתנות.
יכולת ללמידה עצמית בסביבה המשתנה תדיר של מיומנויות, טכנולוגיות ותהליכים.
מיומנויות עבודה בצוות ויכולת לתקשר באמצעות טכנולוגיות התקשורת.

11. מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה כיום הקשורות לטכנולוגיות תקשוב (פסיג, 1996)
נגישות אל מידע: הערכת מהימנות מידע, ארגון עומס מידע.
תקשור יעיל: מיומנויות טכניות בכלי מולטימדיה.
הבנת הסביבה: הבנת מגמות והתפתחויות בתחום הטכנולוגיות.
כישורים חברתיים: השתתפות קהילתית.
כישורים אישיים: אסטרטגיות ללמידה עצמית, שליטה במידע.

12. דרישות בשוק העבודה – הדוגמה של אינטל
חברת אינטל מחפשת בראש וראשונה עובדים בעלי רקע טכני איכותי. בשלב הבא, תמיין החברה את המועמדים לעבודה לפי קיומם של המיומנויות הבאות:
חשיבה יצירתית;
יכולת לחפש מידע (איך והיכן);
התמחות במגמות עדכניות בתחומים הטכנולוגיים הרלוונטיים;
רמה גבוהה באנגלית;
יכולת עבודה בצוות;
יכולת לימוד ויישום של תחומי ידע חדשים;

13. מיומנויות למידה הדרושות בעידן המידע
לדעת החוקרים מבר אילן, מאחר ואנו עדים למעבר מעידן המידע לעידן הידע, עיקר הפעילות האינטלקטואלית בעתיד תהיה להגביר את ערך המידע הזמין ולכן חינוך בעידן זה, חייב להתמקד ב"ידע" – יישום מוצלח של מידע בעיתוי הנכון.
הצורך ברכישת מיומנויות חדשות אלה, צריך להתחיל במערכת החינוך הפורמאלית שתצטרך לשנות את תוכנית הליבה שלה כך שתחדל להתבסס על תמונה סטטית של החברה בהווה או בעתיד.

14. המודל הפיני – אופק נע בחינוך ("אופק קבוע" לעומת "אופק נע")
המודל הפיני – אופק נע בחינוך ("אופק קבוע" לעומת "אופק נע")
כאשר האופק קבוע השאיפות מצטמצמות למה שרואים באותו הרגע, כשהאופק נע הראיה והחזון משתנים ללא הרף בהתאמה עם השינויים של החברה והתרבות בה אנו חיים.
(ומה עם האופק החדש שלנו?)

15. עקרונות המודל האירופאי והפיני (מתוך הרצאה של פרופ' Hannele Niemi, 2005)
המלצות צוות מומחים שליד הועדה האירופאית לעקרונות משותפים ביחס לכישורים הנדרשים ממורים (2004):
יכולת עבודה עם טכנולוגיה, מידע וידע על סוגיו השונים.
יכולת אנליזה, תיקוף ורפלקסיה על הידע והעברתו: שימוש יעיל ומועיל בטכנולוגיה במקום ובזמן המתאימים
מיומנויות פדגוגיות המאפשרות לעצב ולנהל סביבות למידה ויכולת בחירה אינטלקטואלית בדרכי ההוראה
מיומנויות פדגוגיות המאפשרות יצירתיות וחדשנות

16. עקרונות המודל האירופאי והפיני (המשך)
בטחון עצמי ותחושת מסוגלות בשימוש בתקשוב המאפשרים שילוב יעיל ומועיל שלו בלמידה ובהוראה.
יכולת להדריך ולתמוך בלומדים בסביבות הרשת בה המידע גם נבנה וגם נמצא.
ידע והבנה גבוהים בתחום הידע שלהם וראית הלמידה כמסע לאורך החיים.
ידע תיאורטי ומעשי המאפשר להם לעבוד בטווח רחב של אסטרטגיות הוראה ולמידה בהתאם לצרכי הלומדים/

17. הגישות של המודל הפיני ללמידה למידה שיתופית ופעילה סביב פתרון בעיות
הגישות של המודל הפיני ללמידה למידה שיתופית ופעילה סביב פתרון בעיות
למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים.
למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף).
אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה פעילה תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים.

18. למידה חברתית ועוצמת הלמידה השיתופית
למידה משותפת collaborative learning)) מתרחשת דרך "משא ומתן על משמעות"(Wenger) במגרש המשחקים שבו משחקים הרפלקציה והדיאלוג בתפקידים הראשיים.
הלמידה החברתית מתרחשת כאשר הידע נוצר במהלך דיאלוג ביקורתי בין המשתתפים בלמידה.

19. מרחב השיח המשותף חיפוש ברשת סימולציות מאמרים מחקריים חומרי קריאה
דיאלוג קודם
נוכח
מקורות מולטימדיה
ידע וניסיון אישי
מאמרים מחקריים
חיפוש ברשת
The MMD Model - A Collaborative Dialogue Space (Sorensen & Ó Murchú, 2005)

20. פדגוגיה של למידה שיתופית
מכוונת בעיות
בין-תחומית
דיאלוגית - לומדים יחד תוך הבניה משותפת של משמעות
למידה תהליכית בונת-ידע
רפלקסיה עצמית וקבוצתית
יצירתיות
אימפרוביזציה
דמוקרטית ולא סמכותית
תפקידי לומד- מלמד דינאמיים ומתחלפים
הלומד במרכז, הלמידה מונעת על ידי הלומד, יוזמתו, המוטיבציה שלו ומנהיגותו.

21. מהרשת הראשונה לרשת השנייה באינטרנט (מWEB1 ל WEB2)
הווב2 - טכנולוגיה של שיתוף
'שיתוף סימניות' – מעבר מסימניות אישיות במחשב האישי לסימניות שיתופיות ברשת.
פלטפורמות לשיתוף בין-אישי ברשת: סרטים (יוטיוב), תמונות (פליקר), רעיונות ותחומי עניין (בלוגים).
מעבר מכתיבת יחידות מידע גדולות כמו עמודים (הגישה של הרשת כ"ספר") ליחידות תוכן-זעירות (microcontents) - כלי עזר - RSS, google reader, פוסטים בפורומים ובבלוגים.
"שיתוף קבצים" מכללתי ובין-מכללתי - חשיפת חומרי הלמידה באוניברסיטאות המובילות, מה הלקחים לגבי המכללות לחינוך? (לא אם יש לנו את האמצעים לעשות זאת, אלא עד כמה אנחנו עושים זאת בינינו לבין עצמנו ולמה זה כל כך קשה?)

22. מושגי יסוד חדשים הקשורים לטכנולוגיות החדשות
Social software
תוכנות חברתיות – בלוגים, ויקי, פודקסטינג, וידאובלוגים, רשתות חברתיות,
Folksonomy metadata
יצירת תגיות - המשתמשים יוצרים מילים (תגיות, tags) המאפשרות איתור וזיהוי התוכן שהם כותבים.
"Wisdom of crowds”
חוכמת ההמון

23. מאפיינים של סביבות הלמידה החדשות
מערכות ללמידה משותפת או לשיתוף פעולה בלמידה (דוגמה: ויקי ומקומה של "חוכמת ההמון" בלמידה)
מערכות למידה אישיות - מרכיבים של מערכות אישיות ללמידה (בלוגים, פודקסטים, רשתות חברתיות)

24. התחלות במגזר הבדואי (המודל של ניידע)
מה לזה ולבתי הספר שלכם?
התחלות במגזר הבדואי (המודל של ניידע)
הוראה
נתמכת
מחשב
מערכת קושיה, 2004 24

25. מהוראה פרונטאלית להוראה דיפרנציאלית

26. אחמד – מדריך ומרצה להוראת השפה הערבית – בעקבות פרויקט ניידע
כיצד עברתי מחכה לרשת
"בבית הספר ובכלל רווחת ההוראה הפרונטאלית , עקב הכנסת המחשבים הניידים היה צורך בהוראה בקבוצות כי מספר המחשבים היה קטן".
"בעבר דגלתי בהוראה פרונטאלית בגיל הרך כי האמנתי שהקנייה אפשרית הכי טוב בדרך זו".
"אחרי הכנסת פרויקט ניידע התפיסה השתנתה והיום אני חסיד גדול לגישות השיתופיות ולהוראה בקבוצות, תלמידים לומדים גם אחד מהשני ולא רק מהמורה".

27. הכיתה המפוצלת

28. למידה בקבוצות קטנות

29. תרבות של אוריינות מידענית מלמידה משננת ללמידה מסננת
פיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית
צורך בבחירה, סינון, קבלת החלטות בסביבה מרובת-מידע
(מה רעיל? מה אכיל? מה מיותר? מה מזין? מה נוצץ ומבריק וריק מתוכן אמיתי?

30. לרתום את המידע שעלה ברשת לשרותנו (ממידע לידע)
לדעת כיצד להשתמש במידע באופן נבון ומעשי
למידת חקר
למידה תוך פתרון בעיות

31. רשתות של שיתוף בית ספר לומד (קהילה לומדת).
שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות ושכבות גיל (מורים-מורים, מורים-תלמידים, תלמידים-תלמידים).
שיתופי פעולה בית ספר-קהילה קשרים הדדיים בין מורים-הורים-תלמידים.
שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לבית הספר (בתי-ספר אחרים, מוסדות להכשרת מורים, אקדמיה, קהילה).

32. שתוף ילדים בעשייה החינוכית של בית הספר דוגמה: נאמני מחשב

33. שיתוף הורים – מרכיב חשוב ברשת
השתלמויות לאמהות - לקיה
השתלמויות לאבות – אל-סייד
שילוב הורים בימי פעילות מתוקשבת

34. סדנת אבות וילדיהם – אל-סייד 2008

35. בעבודת הדוקטוראט שלה טוענת ד"ר גיזה שביב*:
מחקר שבחן את השאלה: מהו מקור הפער בין תקשוב בתחומי חיים רבים לבין זה שבבתי הספר
בעבודת הדוקטוראט שלה טוענת ד"ר גיזה שביב*:
"בתי-הספר נמצאים מחוץ למהפכת התקשוב בגלל איכות התקשוב ורמת האוריינות המתוקשבת של המנהל, שהוא "המפתח" לקידום, לשילוב ולהטמעה של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית-הספר."
* שביב, ג. (2006). "מבורות מחשב לאוריינות מתוקשבת: מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים", עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית בירושלים.

36. מקומו של המנהל בהטמעת תקשוב בבית הספר
ד"ר גיזה שביב בדקה במחקרה את אחד "המפתחות" האפשריים להסבר הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי לבין מימושו במערכת החינוך, את האוריינות המתוקשבת של מנהל בית -ספר, מתוך הנחה שרמת האוריינות המתוקשבת שלו ואיכותה משפיעות על שילובם והטמעתם של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית-הספר.

37. מנהל בצומת של מעבר מתרבות לינארית לתרבות הרשת
מנהל בית-ספר כיום הוא תוצר של מערכות חינוך המבוססות על תרבות הספר הליניארית, נטולת המחשב והתקשוב, המושתתת על שימוש בידע ובמיומנויות יסוד של קריאה וכתיבה. כלומד מבוגר עליו ללמוד לתפקד אישית ומקצועית בחברה שתרבותה נעשית דיגיטלית יותר ויותר. השליטה במיומנויות התקשוב נהפכה לדרישה בסיסית בעולם העבודה המודרני ולכלי עבודה בסיסי למנהלים במגזרים השונים.

39. החשיבות של הצומת בין שני העולמות
מחקרה גיזה שביב מציע את התפיסה שהצומת ששני העולמות נפגשים בו הוא נקודת מפנה מכרעת, הנובעת מהמפגש בין עולם הניהול לעולם הדיגיטלי ומהווה שינוי פרדיגמטי – מהפך תרבותי, טרנספורמציה שמנהל בית-הספר עובר בדרכו להיות מנהל מתוקשב.
המפגש בין שני העולמות מחבר ומשלב את הצרכים של המנהל בבית הספר עם הפוטנציאל הטמון בכלים המתוקשבים ומייצר תובנות חדשות הבאות לידי ביטוי בשורה של יוזמות מתוקשבות.

40. מאפיינים של שינויים במעבר מנהל בית הספר של תרבות ניהול לינארית לתרבות ניהול רשתית
מעבר לדפוסי ניהול חדשים – נהול רשתי פרקטלי.
ייחודיות, מקוריות, מענה על צרכים ספציפיים של הארגון.
שינויים בחלוקת הזמן בין מרחב העבודה והמרחב הביתי.
שינויים בתהליכי החשיבה של האירגון.
שינויים בדרכי ההפצה, העריכה והעדכון של המידע בבית הספר.
שימוש רב יותר בתהליכי כתיבה, תיעוד ורפלקסיה דיגיטליים.
ניתוח שינויים אלו מצביע על הטמעה של חלק מהעקרונות המתוקשבים לתוך העולם של התרבות הארגונית בבית הספר.

41. משתמש בתקשוב לצורכי עבודתו מבין את עקרונות התרבות הדיגיטלית
מנהל מתוקשב
משתמש בתקשוב לצורכי עבודתו
מבין את עקרונות התרבות הדיגיטלית
מגדיר את תפקידו כמנהל בין השאר כמוביל את עצמו ואת האירגון לעולם התיקשוב
יזם יוזמות מתוקשבות המאופייניות בחדשנות, וסינרגיזם בין עולם הניהול והעולם הדיגיטלי.
(גיזה שביב, 2006)

42. דוגמה למנהלת מתוקשבת (יפה בן-עמי, 2005)
כך מתארת המנהלת לשעבר של בי"ס כרמים את תהליך השינוי שהכניסה לבית ספרה: "סביבת הלמידה הרגילה, כפי שכבר צוין, מתאפיינת בליניאריות, בסטטיות, בסמליות ובאסינכרוניות. עתה היא הורחבה, ונוספה לה סביבת למידה מתוקשבת, המתאפיינת במורכבות, בדינמיות, בקישוריות, בריבוי מדיה ובסינכרוניות... מטרתנו היתה לשזור את הפדגוגיה בתקשוב באופן מושכל, ולפיכך, כנקודת פתיחה, שובצו המחשבים והתקשורת בכל מקום שיש בו למידה".
* בן עמי, י'. (2005). "בית הספר "כרמים" – סיפורו של ניסוי", בתוך חן, דוד (עורך). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

43. תפיסת התפקיד של מנהלת בית הספר
"מחויבות של ההנהלה לרעיון ולדרך: מנהל בית-הספר צריך להיות מחויב לכל התהליכים, לשמש דוגמה בהתנהגותו ובדרך פעולתו, לשמר את ההתלהבות לאורך זמן, לתמוך, לחזק ולעודד, ולהחדיר מפעם לפעם התלהבות חדשה ואתגרים חדשים."

44. רישות עם גורמי חוץ לקבלת תמיכה
(יפה בן-עמי, 2005)
פתיחת ערוץ תקשורת עם מומחים מחוץ לבית הספר, הן בתחום הטכנולוגיה והן בתחום ההוראה.
"בצד הדרישה החד-משמעית קיבל הצוות תמיכה בכל שעות היממה משני גורמים: מ"למדע" - מעבדת המחשבים באוניברסיטת תל-אביב וממהנדסת התקשוב הבית-ספרית. יתרונם של גורמים אלה הוא בכך שנתנו מענה אישי לצרכיו של כל מורה ואפשרו גמישות בזמנים."

45. ראיה בית-ספרית כוללת – כולם ברשת
הכשרת צוות המורים של כ-600 שעות במשך שלוש השנים הראשונות. השעות ניתנו בצורת השתלמויות, הדרכות והכשרה אישית שוטפת בתוך בית-הספר.
מורות חדשות שנקלטות בבית-הספר קיבלו הכשרה והדרכה אישית יחד עם ליווי של מורות ותיקות, ששימשו להן כחונכות."

46. חשיבותו של אתר בית הספר
"אתר "כרמים" משמש כמאגר ידע בית-ספרי וכסביבת למידה בית-ספרית, והוא אוצר בתוכו את ההיסטוריה של בית-הספר ואת מכלול הידע שנוצר בו. זהו אתר של בית-ספר יסודי, וייחודו הוא בכך שפיתוחו, בנייתו, עיצובו ותחזוקתו מתבצעים אך ורק על-ידי צוות בית-הספר."

47. שילוב התקשוב בכל תחומי הדעת
"הכנסת מחשבים לבית-הספר יכולה להיות אמצעי למטרות שונות. אנו בחרנו להתמקד במחשב כאמצעי לפיתוח כישורים של לומד עצמאי... דרכי הייצוג המגוונות במחשב מאפשרות לתלמידים שונים למצוא את דרך הביטוי המתאימה להם ביותר, דבר התורם להתקדמותם ולשיפור הישגיהם. לשם כך בנינו תוכניות לימודים המותאמות לצורכי התלמידים בכל שכבות הגיל. תוכניות אלה הן פועל יוצא של מטרות ההוראה ומאפייני הסביבות המתוקשבות החדשות."

48. מה נדרש להובלת בית הספר לשינוי?
חזון משותף ובניית פרוגרמה חינוכית.
יצירת תנאים לצמצום הפער בין החזון ליישום.
שינוי מערכתי.
גמישות מספקת של הארגון להשתנות.
לחשוב בלי הרף על התועלת והקידום של התלמידים.
מחויבות של ההנהלה לרעיון ולדרך.
השקעה בצוות (הדרכה, תמיכה ופיתוח).
הצמחת מומחיות בית-ספרית.

49. מה נדרש להובלת בית הספר לשינוי?
פיתוח סביבת למידה עשירה, מגוונת ועתירת תקשוב.
ניהול ידע כולל.
שפה ארגונית אחידה ונורמות אחידות.
יצירת אקלים של למידה יצירתית המעודדת יזמות:
מדידה והערכה לצורך שיפור
ראייה ביקורתית:
אחריותיות (accountability)
הכרה בעובדה שקשיים הם חלק מהתהליך

50. דמות המנהל והתרבות הארגונית
ממצאי המחקר של שביב מצביעים על הבדלים משמעותיים בממדי התרבות הארגונית, עיצובה והתנהלותה בחיי היומיום בבית-הספר, בהתאמה לשלושת טיפוסי המנהלים שזוהו. התרבות הארגונית היא שיקוף של דמות המנהל.
מנהלים שחוו שינוי אורייני מתוקשב הם אלה שעברו בהצלחה תהליכי למידה לקראת אוריינות תקשוב והשכילו לארגן מחדש את עולמם המקצועי והאישי על-פי הקודים המתוקשבים.
דפוס השינוי לניהול המתוקשב מתואר כתהליך ספיראלי המתרחש בשלבים ומורכב מכמה צמתים, שהם נקודות מפנה, ומתנאים שסוללים את המעבר לצומת הבא. שיאו של התהליך הוא ניהול רשתי-פרקטלי, המאפיין את המנהלים המתוקשבים.

52. צומת 1: מוטיבציה להתמקשב
עמדות חיוביות כלפי התקשוב ומודעות לערכו ולחשיבותו במערכת החינוך. המנהלים מייחסים את הצורך בהתמקשבות שלהם ברצון להשתפר, להתמקצע ולהתייעל כמנהלים, לשמש דוגמה אישית ולשפר את הפדגוגיה.

53. צומת 2: נקודת מפנה אישית
תחילת רכישתה של אוריינות תקשוב, הן מבחינת השליטה במיומנויות התקשוב והן מבחינת הבנתם של עקרונות התרבות הדיגיטלית. אצל מנהלים רבים כבר בצומת זו החל להתגבש מהלך המוביל מנקודת המפנה האישית לנקודת המפנה התפקודית כשהאוריינות המתוקשבת חברה לתובנה שהמחשב הוא כלי המשמש לארגון, ועל כן יישומו בניהול ובהוראה בבית-הספר הוא מובן מאליו.

54. צומת 3: נקודת מפנה תפקודית
מפגש שני העולמות – עולם הניהול והעולם הדיגיטלי, נקודת מפנה תפקודית, המהווה סוג של שינוי פרדיגמטי, טרנספורמציה שעל מנהל בית-הספר לעבור כדי שיצליח לתפקד מבחינה מקצועית ואישית בתרבות דיגיטלית מתוקשבת.
הכרה של המנהלים שהמחשב הוא כלי עבודה שמייעל ומשפר את עבודתם ומשנה את הגדרת תפקידם.

55. צומת 4: נקודת המפנה התרבותית
הבניית תרבות ארגונית מתוקשבת, שמייצגת את הטמעתם של עקרונות התרבות הדיגיטלית לתוך העולם של התרבות הארגונית בבית-הספר, ומייצרת דפוסי ניהול חדשים, סינרגטיים במהותם. הופכים את השלם לגדול מסכום חלקיו - דפוס ניהול רשתי-פרקטלי.

56. צומת 5: – ניהול רשתי-פרקטלי
בקרב המנהלים המתוקשבים התפתח דפוס ניהול רשתי-פרקטלי. הטמעת התקשוב בתרבות הארגונית של בית-הספר, התבטאה ביוזמות חינוכיות מתוקשבות.
המשמעויות הניהוליות בפועל הן שרשתות תומכות בקבוצות, מאפשרות להן לגדול, מסייעות להתפתחותן של קבוצות חדשות ומעודדות שיתוף, הערכה ויצירה של ידע חדש.
המאפיין הפרקטלי בניהול משתקף בכך שעקרונות שמפעילים את המנהל מפעילים גם את המורים, התלמידים, הפיקוח, ההורים, הרשות, המשרד, והקהילה.

57. תודה על ההקשבה וההשתתפות