1. סמינר בבלשנות חישובית מבנה מרכיבי המשפט הפקולטה למדעי המחשב - הטכניון
חורף תשע"ג
הדר אורן וברק בנגד - בהנחיית פרופ' עוזי אורנן

2. מבנה מרכיבי המשפט - תוכן עניינים
בהרצאה זו נדבר על הנושאים הבאים:
ניתוח תחבירי של המשפט - מרכיבים.
ניתוח תחבירי של המשפט - קטגוריות וצירופים.
דקדוקים.
מהצרוף ועד המשפט.
מיון חלקי הדיבר.

3. הקדמה
מהו ניתוח של משפט?
ניתוח המבנה של המשפט: נושא, נשוא, מושא, וכיוב'. זה
הסטודנטים נהנים מאד ז
ניתוח לפי קטגוריות וצירופים במשפט: שם-עצם, פועל, תואר, צירוף-שמני וכיוב'.
לוואי
נשוא
נושא
על ניתוח המבנה של המשפט לא נתמקד בהרצאה זו.
מאוד תיאור הפועל "נהנים" , לא לוואי

4. דו-משמעות / עמימות (Ambiguity)
המונח כפל משמעות / דו-משמעות / עמימות, מתאר מצב שבו ניתן לפרש את אותה מחרוזת של מילים ביותר מדרך אחת.
נבחין בין שני סוגים של דו-משמעות:
דו-משמעות לקסיקלית
דו-משמעות מבנית

5. דו-משמעות לקסיקלית (Lexical Amb.)
משפטים הם בעלי דו-משמעות לקסיקלית משום שהם מכילים מילים דו-משמעיות. "הדר ביקרה את ברק" "אברהם נשא את שרה" ובלעז: “Bill claimed that he saw her duck”
ביקרה - ביקרה פיסית או נתנה ביקורת
נשא - נשא לאישה או נשא פיסית
… משפטים הם דו משמעיים אם הם מכילים ???

6. דו-משמעות מבנית 1 (Structural Amb.)
הפרושים השונים במשפט בעל דו-משמעות מבנית נובעים מכך, שאנו יכולים לייחס לאותה המחרוזת מבנים דקדוקיים שונים. ברק חיפש את הדר במכונית. הדר התרשמה מסיסמות הבחירות המוצלחות. the tall bishop’s hat.
דו המשמעות נוצרת, על אף ששום מילה היא לא דו-משמעית בעצמה. פירושים
דוגמאות אלו, ממחישות שמילים מתהוות לתתי-קבוצות (בעברית: מרכיב, בלעז: Constituent,) בתוך צרוף (phrase) או פסוקית או או משפט (sentence).

7. דו-משמעות מבנית 2 (Structural Amb.
the [tall bishop]’s hat the tall [bishop’s hat] דוגמאות אלו ממחישות ,שמילים מתקבצות לקבוצות בתור צרוף (phrase) או פסוקית, וזיהוי הקיבוץ לעיתים הכרחי בקביעת המשמעות.
(בלעז: Constituent, בעברית: מרכיב) בתוך צרוף (phrase) או משפט (sentence). קיבוץ??? הכרחי בקביעת המשמעות המבנית

8. דו-משמעות מבנית 3 (Structural Amb.)
איך נגדיר את הסביבה שבה המילים מתקבצות ליצירת משמעות יחידה?
האם זו מסגרת הצרוף שהמילה נתונה בו (phrase)?
האם זו היחידה התחבירית המיידית, הפסוקית (clause)?
האם זה המשפט הגדול המכיל את הפסוקית, שהמילה נמצאת בו (sentence)?
או אולי תחום החיים שהטקסט מדבר עליו?
המיידית > מוטב: היחידה התחבירית השלמה הקטנה, המינימלית

9. דו-משמעות מבנית 4 (Structural Amb.)
הדוגמה הבאה לקוחה מכותרת אמיתית בעיתון:
Reagan Wins On Budget, But More Lies Ahead
דוגמה מסוג זה מדגימה את חשיבות סביבת המילה ואת חשיבות הקטגוריה התחבירית של המילה.
[[But [More [Lies Ahead
[But [[More Lies] Ahead
הוספתי מסגרת בשורה העליונה של הדוגמה ומחקתי מיותרת בתחתונה

10. מרכיבים 1 (Constituents)
מרכיב - מילה או קבוצת מילים המתפקדות כיחידה אחת במבנה היררכי. דוגמה בלעז (מלזית):
Ahmad | makan | nasi.
Ahmad is eating rice.
Orang ini | makan | ikan.
This person is eating fish.
Orang tua itu | makan | pisang.
That old person is eating banana.
Ahmad | makan | ikan besar itu.
Ahmad is eating that big fish.
באופן כמעט ודאי, נבצע את החלוקות המסומנות בשקופית.
מילה אחת יכולה להיות מומרת בצרוף המכיל 2 או 3 מילים.
מילה אחת מהווה יחידה מסוג כלשהו, הצרופים שמחליפים את המילה הזו בהם צריכים להוות יחידה מאותו הסוג.
כל מרכיב מהווה יחידה סמנטית, וטמון בו
תפקיד דקדוקי אחד.

11. מרכיבים 2
ש: האם בכל מצב שבו קבוצת מילים מרכיבה יחידה סמנטית היא גם רציפה מבחינת סדר המילים?
למשל בשפת ה-Warlpiri:
ת: לא!
שפות כאלו הן יוצאות מן הכלל ???? , אך בכל השפות, יש הקשרים רבים בהם הקשרים הסמנטיים והדקדוקיים בלבד לא יאפשרו לנו לקבוע את גבולות הצרופים (constituents). הימנעו מהכללות של דברים שחלקן לא ידועות לכם
הנושא ‘small child’ מורכב משתי מילים:
שם-עצם ותואר.
הנ"ל מופרדים במשפט, ולא מהווים יחידה רציפה.

12. Vshkolu | umnei | padhol | malchik
מרכיבים 3
ש: האם בכל מצב שבו קבוצת מילים מרכיבה יחידה סמנטית היא גם רציפה מבחינת סדר המילים?
ת: לא!
דוגמא ברוסית:
Vshkolu | umnei | padhol | malchik
מילולית: (ל)בית ספר חכם הלך ילד
גם בדוגמה זו, ילד ו- חכם מופרדים במשפט, ולא מהווים
יחידה רציפה.
שפות כאלו הן יוצאות מן הכלל, אך בכל השפות, יש הקשרים רבים בהם הקשרים הסמנטיים והדקדוקיים בלבד לא יאפשרו לנו לקבוע את גבולות 8 המרכיבים (constituents).

13. מרכיבים 4
דוגמא בלטינית: "Castra sunt in Italia contra populum Romanum in Etruriae faucibus conlocata” Marcus Tullius Cicero יש מחנות באיטליה נגד העם הרומי שממוקמים במעברים הצרים באטרוריה מחנות = Castra ממוקמים (תואר) = conlocata
קיקרו - נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף ברומא העתיקה. הוא נחשב לאמן הפרוזה בשפה הלטינית. סימני היכר למילים??? . איך מבין המאזין / הקורא ??

14. זיהוי המרכיבים 1
מחרוזות מילים שניתן להחליף אותן במילה בודדת במיקום מסוים במשפט, חייבות להיות ביחידה אחת (כלומר, מרכיב) מאותו הסוג. בדוגמה שראינו - Orang tua itu | makan | pisang. That old person is eating banana. אנו רואים, שניתן להחליף את צרוף המילים Orang tua itu , במילה בודדת, כדוגמת Ahmad או He. כשניתן "להזיז" קבוצה של מילים כיחידה אחת, אנו יכולים להניח שהקבוצה מהווה מרכיב תחבירי. נסענו לתל-אביב לפני שהתחילו כל הפקקים. לפני שהתחילו כל הפקקים נסענו לתל-אביב.

15. זיהוי המרכיבים 2
עוד כלי לזיהוי המרכיבים, הוא שניתן להחליפם במילת שאלה. למשל בדוגמה הבאה: אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה. מי אוהב שוקולד ועוגות גבינה?

16. כל הילדים קופצים רוקדים, חוץ מהדר.
זיהוי המרכיבים 3
באופן דומה, מרכיבים יכולים להוות תשובה לשאלה, בעוד שמחרוזת מילים שאינה מרכיב תחבירי, היא לא תשובה אפשרית.
כל הילדים קופצים רוקדים, חוץ מהדר.
מי לא קופץ רוקד?  הדר
מי לא קופץ רוקד?  חוץ
מה תפקיד "חוץ מ" ??? על יסוד מה דווקא הדר? מוטב לתת דוגמה מובהקת יותר

17. מרכיבים - סיכום מחרוזות מסוימות מהוות מרכיב תחבירי, משום שמחרוזות אלו:
יכולות להחליף או להיות מוחלפות ע"י מילה בודדת.
(ניתן להחליף את המרכיב הילדה הקטנה ב הדר)
יכולות להיות מוזזות כיחידה אחת.
(נסענו לתל-אביב לפני שהתחילו כל הפקקים.
לפני שהתחילו כל הפקקים נסענו לתל-אביב.)
יכולות להיות מוחלפות ע"י מילת שאלה. (אני אוהב. מי אוהב?)
יכולות לתפקד כתשובה לשאלה. (מי אוהב? אני אוהב.)
איסוף נתונים אלו דורש ידע רב בדקדוק בשפה.
כאשר מתחילים ללמוד שפה חדשה מאפס, זה הגיוני להניח
הנחות לגבי מבנה מרכיבי המשפט, המבוססות על גורמים כגון
משמעות ופוטנציאל חלופה.
זיהוי המרכיבים יכול להיות משימה לא פשוטה, ולעיתים דורש הבנה מעמיקה בשפה.
בנוסף, ייתכן כי מבחני זיהוי, אשר עובדים עבור שפה מסוימת, לא יהיו תקפים עבור שפות אחרות. אם אומרים זאת, צריך לתת דוגמה

18. מבנה מרכיבי המשפט - תוכן עניינים
ניתוח תחבירי של המשפט - מרכיבים.
ניתוח תחבירי של המשפט - קטגוריות וצירופים.
דקדוקים.
מהצרוף ועד המשפט.
מיון חלקי הדיבר.

19. היררכיה 1
פסוקית (clause) - היחידה התחבירית הקטנה ביותר שיכולה להביע רעיון שלם. הפסוקית תמיד במבנה של משפט (המחנכת הדגולה העבירה הרצאה)
צרוף (phrase) - קבוצת מילים, אשר יכולה לתפקד כמרכיב בפסוקית פשוטה (המחנכת הדגולה).
משפט יכול להכיל פסוקית אחת, או מספר פסוקיות.
פסוקית בודדת יכולה להכיל מספר צרופים.
צרוף אחד יכול להכיל מספר מילים.
מילה יחידה יכולה להכיל מספר צורנים או מורפמות
(מורפמה - יסוד בעל ערך משמעותי במבנה הדקדוקי).
בהמשך נלמד איך לבנות יחידות דקדוקיות כמו הפסוקית.
מה למשל זה צורן? במילה understantable, ה-able הוא צורן שמתאר יכולת. או במילה impossible שהצורן im מייצג שלילה.
פסוקית יכולה להכיל בתוכה גם צרוף אחד (הלכנו - מחביא בתוכו מין ??? גם ענת(=זמן דקדוקי) ומספר)
צרוף יכול להכיל בתוכו גם רק מילה אחת

20. היררכיה 2
משפט, אשר מהווה יחידה דקדוקית בנויה היטב ושלמה, מורכב ממרכיבים, אשר הם בעצמם יחידות דקדוקיות הבנויות היטב (פסוקיות, צרופים, וכיוב'). קיים מספר קטן (וסופי) של יחידות בסיסיות כאלו (שם-עצם, פועל, צירוף שמני, שם-תואר, וכיוב'). הארגון המבני הזה בנוי מיחידות אלו, אשר יוצרות את היחידה השלמה.
כל יחידה מורכבת מיחידות קטנות יותר השייכות לקבוצה סופית. זהו היבט חשוב ביותר במבנה הלשוני, לא רק במשמעות המורפולוגית והסינטקטית, אלא גם במשמעות הפונולוגית.

21. קטגוריות תחביריות
על-מנת להבין את תפקיד המילים והצרופים במשפט, עלינו לסווג אותן לקטגוריות תחביריות (פועל, שם-תואר, צירוף שמני, צירוף פעלי וכיוב'). נפתח בקטגוריות מילים, דהיינו, קטגוריות לקסיקליות, שבעקבותיהן נקבעות הקטגוריות של הצרופים.
מידע לשוני - קטגוריות של מילים וקטגוריות של צרופים.

22. קטגוריות לקסיקליות / חלקי הדיבר 1
הגדרה מסורתית לחלקי הדיבר מבוססת על תכונות סמנטיות כמובא להלן:
פועל - מילה המכנה פעולה או אירוע.
שם-עצם - מילה המכנה אדם, מקום או דבר.
שם-תואר - מילה המכנה מצב או תכונה.
לשאול את הסטודנטים מה זה שם עצם? פועל? ואז להראות את השקף.

23. חלקי הדיבר 2 עם זאת, סיווג זה נכשל בזיהוי שמות-פעולה כגון:
destruction, theft, הליכה, כתיבה.
לא ניתן להבדיל בין הפועל ובין השם - 'שׁוֹמֵר'
(שׁוֹמֵר גן החיות / שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם (משלי כב ה)).
חכם - שם-עצם? (מלומד ובקי בתורה)
תואר? (נבון, פיקח)
חכם - המילה המתארת מלומד הגיעה מטורקיה - היהודים היו אחד מהמילאטים (קבוצות המיעוטים) והם קראו לרב "חכם באשי" (הרב הראשי) בניגוד לנוצרים שקראו לו ארכיבישופ.

24. גצצתי את השולחן, וחשבתי לעצמי כי הדבר מאד משוטב
חלקי הדיבר 3
ומה לגבי המשפטים הבאים:
שתיתי את השלובלוב
גצצתי את השולחן, וחשבתי לעצמי כי הדבר מאד משוטב
האם עליי לדעת מהו שלובלוב בשביל לדעת לאיזו קטגוריה הוא שייך?
ומה לגבי גצצתי? ומשוטב?

25. חלקי הדיבר 4
אנו מבינים שסיווג כזה לא יכול להיות מבוסס על תכונות סמנטיות, משום של"מילים" כאלו אין בכלל משמעות. נשתמש בתכונות של מילים אלו, כגון התכונות המורפולוגיות על מנת לנחש את תפקידו במשפט. נבחין כי העברית שונה בתכונותיה מן האנגלית (באנגלית מיקומה של המילה במשפט יכול לרמוז על תפקידה).
באנגלית - נושא לפני הפועל ומושא אחרי. בעברית - אבנים שחקו מים לנחש את הקטגוריה שהמילה שייכת אליה, ומתוך כך גם...

26. חלקי הדיבר 5 שיוך המילים לקטגוריות כרוך בשתי שאלות מהותיות:
אילו מילים שייכות יחד לאותה הקטגוריה? (למשל - האם אכל, לאכול ואכילה באותה קטגוריה? האם אכל ונשם באותה קטגוריה?)
בתשובה לשאלה יינתן ייחוס לתכונות הדקדוקיות השונות שיכולות להיות שונות בכל שפה.
איך ראוי לקבוע את השם הראוי לקטגורית מילים נתונה?
תשובה לשאלה זו לרוב מבוססת על התכונות הסמנטיות המקובלות, אשר משותפות לשפות רבות.

27. חלקי הדיבר 6
נראה שלמילים בקטגוריות שונות תכונות דקדוקיות שונות באמצעות הדוגמאות הבאות. בעברית: שם-הפעולה לעומת פועל באנגלית: עבור שם-העצם fool ושם-התואר foolish.

28. חלקי הדיבר 7
בעברית: א. הטייה לפי ממ"ג (מין, מספר, גוף) - פועל ניתן להטות לפי ממ"ג ושם פעולה לא:  שָׁתָה / שְׁתִיתֶם / שָׁתִינוּ ב. תווית ידוע - לשם פעולה ניתן להוסיף תווית ידוע ולפועל לא:  הַכְּתִיבָה  הַלָגַם / הַלָגְמָה / הַלָגַמְנוּ

29. חלקי הדיבר 8
באנגלית: א. שינוי ע"י העצמה (intensifiers) - שם-עצם אל מול שם-תואר:  They are utter fools.  They are very fools.  They are utter foolish.  They are very foolish. ב. ריבוי: fool  fools foolish  foolishes
כלומר, fools שייכת למחלקת המילים אשר יכולות להיות מועצמות, ניתנות לריבוי. עוד דוגמה לשימוש ב-utter כמילה להעצמה - utter nonsense.
מילים דומות, אשר חולקות את אותן התכונות, ובכך שייכות לאותה המחלקה הן: man, house ו-tree.
מנגד, foolish שייכת למחלקת המילים אשר יכולות להיות מועצמות, קיימת להם צורת השוואה, לא ניתנות לריבוי ולא יכולות להופיע כנושא במשפט.
מילים דומות, אשר חולקות את אותן התכונות, ובכך שייכות לאותה המחלקה הן: big, green ו-angry.

30. חלקי הדיבר 9
רק לאחר שיוך המילים לקטגוריות, כמוצג לעיל, עבור שפה כלשהי, ניתן לכנות אותן בשמות (שם-עצם, פועל, וכיוב') ע"פ תבניות רעיוניות (סמנטיות) המשותפות להרבה שפות. הגדרה: מילה אשר מבטאת את כל התכונות הדקדוקיות אשר שייכות לקטגוריה מסוימת, נקראת אב-טיפוס של המחלקה. שמות הקטגוריות יקבעו על-פי אבות הטיפוס. למשל, את הקטגוריה, אשר אבות הטיפוס שלה מכילים את רוב המילים המייצגות עצמים מוחשים (שולחן, חלון, מחברת), נכנה "שם-עצם".
יש לציין כמובן, שאב טיפוס של מחלקה כלשהי בדרך-כלל יבטא את רוב אם לא כל התכונות הנמנות עם אותה המחלקה.
אולם, ניתן למצוא מילים במחלקה כלשהי אשר מבטאות רק כמה מתכונות המחלקה. דוגמות???
ובדומה, את המחלקה, אשר אבות הטיפוס שלה מכילים את רוב המילים המייצגות פעולות רצוניות, נכנה "פועל".
לעתים, הקטגוריות מחולקות לתתי-קטגוריות.
למשל, "שם-פעולה", "שם-עצם" ו"שם-תואר" אינם אלא "שם".

31. צרופים וקטגוריות של צרופים 1
צרוף היא קבוצה של מילים שמהווה מרכיב (constituent). +
צרוף הוא נמוך יותר בהיררכית הדקדוק מאשר פסוקית.
הגדרה: צרוף הוא קבוצת מילים, אשר יכולה לתפקד כמרכיב בפסוקית.
איך נדע איך לחלק את הצרופים לקטגוריות?
באופן דומה לכך שמילים יכולות להתחלק לקטגוריות שונות, כך גם צרופים.
למה צריך קטגוריות?
הקטגוריות יספקו לנו בהמשך את הכלים ליצירת פסוקיות ומשפטים.
הקטגוריות מהוות חלק חשוב מהנסיון ליצור מודל פורמלי לתחביר של שפה.

32. צרופים וקטגוריות של צרופים 2
נסתכל על קבוצת הקטגוריות הנפוצות הבאה:
N = (Noun) שם עצם ; NP = (Noun Phrase) צרוף שמני
V = (Verb) פועל ; VP = (Verb Phrase) צרוף פעלי
P = (Preposition) מילת יחס ; PP = (Prepositional Phrase) צרוף יחס
A = (Adjective) שם תואר; AP = (Adjectival Phrase) צרוף תארי
ADV = (Adverb)תואר הפועל ;
ADVP = (Adverbial Phrase) צרוף של תואר הפועל;
D = (Determiner) תווית
M = (Modal) פועל עזר
Modal = יכול, צריך וכדומה

33. צרופים וקטגוריות של צרופים 3
גם כאן, בהגדרת הקטגוריות של הצרופים, אנו נתקלים באותן שתי שאלות מהותיות:
איך אנו יודעים האם שני צרופים שייכים לאותה קטגוריה או לקטגוריות שונות?
איך אנו יודעים איך עלינו לכנות קטגוריה מסוימת של צרופים?
בדומה לקטגוריות הלקסיקליות, אנחנו נתקלים באותן שתי שאלות.

34. צרופים וקטגוריות של צרופים 4
שני צרופים שייכים לאותה הקטגוריה אם הם חולקים את אותן תכונות דקדוקיות.
למשל הצרופים השמניים:
הילדה הקטנה חזרה שוב ושוב על בקשתה
חברת הסגל חזרה שוב ושוב על בקשתה
מבחן שימושי לקביעה האם שני צרופים שייכים לאותה הקטגוריה הוא מבחן החלופה ההדדית (mutual substitutability).
אנו נסביר את הדוגמאות בהמשך

35. מבחן החלופה ההדדית
מבחן החלופה ההדדית כרוך בעקרון ששני צרופים השייכים לאותה הקטגוריה יכולים להיות בעלי אותו תפקיד במשפט. דוגמה: המרצה השנון והגבוה דיבר רבות הסטודנט המחונן דיבר רבות עם-זאת, ייתכן כי החלופה איננה מתאימה בשל סיבות סמנטיות. אכלתי את התפוח הירוק אכלתי את הטלפון החדיש
בדוגמה הזו, שמות העצם הדר וברק יכולים להתחלף [אולי זו הערה לשקף אחר ].

36. צרופים וקטגוריות של צרופים 1
ואיך נדע איך נכנה קטגוריות אלו?
ברוב הצרופים, ניתן לזהות מילה אחת בתור "המילה החשובה ביותר". מילה זאת נקראת "גרעין הצרוף".
גרעין הצרוף קובע הרבה מתוך התכונות הדקדוקיות של הצרוף הכולל.
הגרעין עשוי לקבוע את מספר המרכיבים וסוגם בצרוף.
הגרעין בד"כ יהיה הכרחי, בעוד ששאר הרכיבים בצרוף לא
יהיו הכרחיים.
ילדת הקומה השניה אכלה ארטיק הקומה השניה אכלה ארטיק
the beautiful girl ate ice-cream  the beautiful ate ice-cream
אך יש יוצאי דופן [זה דבר רגיל, לא יוצא דופן]
 הילדה היפה אכלה ארטיק /  היפה אכלה ארטיק
למשל הצרוף “that big fish”, הוא צרוף שמני, משום שגרעין הצרוף - “fish” הוא שם-עצם.
זה מעלה מספר שאלות:
איך אנו יודעים מי מהמילים בצרוף היא "גרעין הצרוף"
אנו יכולים להבחין הגרעין ובין האברים האחרים בצרוף?
במילים אחרות, מה הופך את הגרעין למיוחד.
בהקשרים מסוימים, ניתן להשמיט גרעין שהוזכר לפני משום שהוא "מובן" - תהליך זה נקרא "השמט" (Ellipsis). או לדוגמה, ניתן לעשות שימוש בשמות-תואר ללא ראש - “the good, the bad, and the ugly” למה הדוגמה באנגלית?? אין לזה שום יתרון
בדוכמה בשקף אנו רואים כי תואר יכול לשמש כנושא במשפט, לכן כשנשמיט את המילד "הילדה", "היפה" יהפוך לנושא והמשפט יישאר תקין תחבירית.

37. צרופים וקטגוריות של צרופים 2
לא כל קטגוריה לקסיקלית (ברמת המילה) יכולה לשמש כגרעינים לצרופים. קטגוריות ראשיות - קטגוריות לקסיקליות שיכולות לשמש כגרעינים לצרופים. שם-עצם - כלב, מים, אדיבות... פועל - רץ, נמס, אהב... שם-תואר - גדול, אדום, משובח... קטגוריות משניות - קטגוריות לקסיקליות שאינן יכולות לשמש כגרעינים לצרופים. מילת איחוי - גם, או, אבל... מילת קריאה - האח! וואי! אבוי!... מיליות אחרות/מספרים - שלושה, חמישה, של...
קטגוריות ראשיות הן בד"כ מחלקות פתוחות - מכילות מספר בלתי מוגדר אבל גדול מאד שם מילים, ומילים חדשות נוטות להצטרף דרך השאלה או חדשנות.
קטגוריות משניות הן בד"כ מחלקות סגורות - מכילות מספר קטן וסופי של מילים, ומילים חדשות כמעט ולא מתווספות.
יש לשים לב שנגיד "השלושה" יכולה לשמש גרעין בניגוד ל"שלושה"

38. קטגוריות של מילים וצרופים
האם יש יוצאי דופן בתוך הקטגוריה?
נסתכל על הפועל משכתי:
 משכתי את כל כספי (מהבנק)
משכתי
הפועל משכתי מחייב צרוף שמני אחריו.
המגבלות על פעלים הן תחביריות בלבד. הפעלים מתמיינים לסוגים שונים לפי מספר הארגומנטים שהם מקבלים.
מילים הנמצאות באותה קטגוריה יכולות לקבל טווח [= תכונות ?] שונה של ארגומנטים.
למשל אכלתי דורש אוכל ונאכל אך ניתן להשמיט אחד מהם אם הוא לא הכרחי להבנת הפסוקית.

39. הצגת הצרופים בפסוקית
משימה חשובה בניתוח המבנה הדקדוקי של משפט היא לזהות את: א. מרכיבי המשפט ב. סדר הופעתם של מרכיבי המשפט. ראינו כבר את השיטה להפרדת מרכיבי המשפט ע"י קוים אנכיים, למשל: הכלב הזה | אוכל להנאתו | עצם גדולה מאד שיטה זו אינה מספקת עבור מבנים יותר מורכבים.

40. הצגת הצרופים בפסוקית - דיאגרמת עץ
אחת הדרכים הנפוצות ביותר לייצג מידע אודות מרכיבי המשפט והסדר בו המרכיבים מופיעים במשפט היא באמצעות דיאגרמת עץ. A
B C
עבור הדיאגרמה הנ"ל, נאמר שיחידה מקטגוריה A מורכבת משני מרכיבים מקטגוריות B ו-C, המופיעים בסדר הזה.
כאשר דיאגרמות עץ משמשות לייצוג מבנה לשוני,
תויות הצמתים מספקות עבור כל יחידה את המידע הבא:
הקטגוריה התחבירית (שם-עצם, פועל וכיוב')
הרמה שלו בהיררכיה הדקדוקית.
בהמשך נתאר היררכיות עצים יותר גדולות.

41. מבנה מרכיבי המשפט - תוכן עניינים
ניתוח תחבירי של המשפט - מרכיבים.
ניתוח תחבירי של המשפט - קטגוריות וצרופים.
דקדוקים.
מהצרוף ועד המשפט.
מיון חלקי הדיבר.

42. הגישה המבנית - הקדמה
Ferdinand de Saussure ( ) פיתח גישה בה השפה הטבעית בנויה מרכיבים הקשורים יחדיו בקשר דומה או מהופך. בעקבות גישה זו, וגישות נוספות שבאו בעקבותיו, משפטים נותחו ע"י חלוקתם למרכיבים, צרופים ותת-צרופים. שיטה זו של הבניה התחבירית נקראה "גישת המבנה הצרופי" או "גישת הצרוף".
בתחילת המאה ה-20, ferdinand de saussure, פיתח את הגישה.
בין השנים Leonard Bloomfield

43. נועם חומסקי (נולד ב-1928) מבין הכלים החשובים המזוהים עמו:
יצירת גרעין מתמטי, הכולל דקדוק יוצר
(דקדוק גנרטיבי), המאורגן בהיררכיה דקדוקית.
הדקדוקים היוצרים מייצרים שרשרת סימנים (שפה פורמלית).
נסיונות לתאר מספר שפות פורמליות ומלאכותיות הנגזרות מהדקדוקים היוצרים שתוארו לעיל. המבנים הצרופיים הוצרנו (formalized) כדקדוקים חסרי-הקשר (CFG) והפכו לכלי המרכזי בניתוח שפות טבעיות.

44. דקדוקים חסרי הקשר 1
אנו בטוחים שכל מי שנמצא כאן לקח את הקורס אוטומטים ושפות פורמאליות (אולי אפילו יותר מפעם אחת). אבל לשם הדיון נעשה חזרה קצרה על המושגים. סופיים = טרמינליים
S מסמל משפט (Sentence), והוא משתנה הגזירה ההתחלתי. בכל כלל ישנו משתנה התחלתי (שהוא מרכיב תחבירי) וממנו נגזרים מרכיבים נוספים.

45. דקדוקים חסרי הקשר 2 כמו לדוגמא: Maria ve el edificio
כמו לדוגמא: Maria ve el edificio
או: la estudiante canta una canción - התלמידה שרה שיר
משפט ללא משמעות: canción ve el Maria
משימת הבלשן, היא אפוא, לגלות את קבוצת כללי הגזירה של השפה.
ניתוח המבנה של משפטים מסוימים הוא צעד חשוב, אך אל לנו לעצור שם!
אולי גם דוגמות למניעת יצירה?
עלינו לזהות קבוצת חוקים, אשר יכולה ליצור את המבנים הללו, ולבסוף, את כל התבניות האפשריות בשפה.

46. דקדוקים חסרי הקשר 3
כאשר הרחיבו את הגישה היוצרת, רעיון הדקדוק חסר ההקשר התעורר ובעית עיבוד השפות הטבעיות נתפסה כבעיה של קביעת המבנה התחבירי של כל משפט שמרכיב טקסט. המבנה התחבירי של משפט מזוהה ע"י עץ הצרוף - עץ המתאר את גזירת המשפט לפי כללי היצירה.

47. דקדוקים חסרי הקשר 4
מבנה זה מראה למשל שהמשפט S מורכב מצרוף שמני NP ומצרוף פעלי VP, שמורכב מפועל V ומצרוף **שמני** NP, שמורכב מתוית ידוע ומשם-עצם שהיא המילה canciónבמקרה זה. כאמור, בצירוף יכולה להמצא מילה אחת. כמו למשל במשפט, דני אכל סוכריה. דני הוא שם-עצם, אך בד בבד ממלא תפקיד של צרוף שמני במשפט.

48. הצגת הצרופים בפסוקית - דיאגרמת עץ 1
נציג אפוא להלן את רשימת הקטגוריות הנפוצות שישמשו אותנו בדיאגרמות העצים:
ברמת הצרוף
NP (noun p.) - צרוף שמני
A (adjective p.) - צרוף תארי
V (verb p.) - צרוף פעלי
P - (preposition p.) - צרוף יחס
S- (sentence / clause) - משפט / פסוקית
ברמת המילה
N (noun) - שם-עצם
A (adjective) - שם-תואר
V (verb) - פועל
P - (preposition) - מלת יחס
Adv - (adverb) - תואר הפועל
Det - (determiner) - תוית
Conj - (Conjunction) - מילת איחוי
בצירופים צריך להיות P (prase) , כמו NP כך גם VP וכו'

49. הצגת הצרופים בפסוקית - דיאגרמת עץ 2
לקסיקון של שפה הוא המילים הסופיות. בגזירה הסופית הבסיסית נשתמש בלקסיקון של השפה. למשל בגזירה פשוטה ניתן ליצור את המשפטים: אכלתי את התפוח הירוק אכלתי את הטלפון ניתן למנוע גזירות, אשר יתנו משפטים לא דקדוקיים או לא נכונים סמנטית, ע"י מתן התייחסות למידע הנוסף הסמנטי. לפעמים, גם התכונות הפונולוגיות, המורפולוגיות והתחביריות קובעות.
כמו למשל במשפט "אבנים שחקו מים" לא נוכל להחליף את המים בכל שם-עצם. הלקסיקון אינו מכיל כל מה שיכול להיות מילה סופית
והמילה הסופית למשל, אכלתי, איננה בלקסיקון !

50. הצגת הצרופים בפסוקית - דיאגרמת עץ 3
בזיהוי מבנה של משפט, מרכיבי המשפט מזוהים על בסיס המבחנים הבלשניים שהוצגו קודם לכן (שיוך המילים לקטגוריות לקסיקליות, זיהוי גרעין הצרוף וקביעת קטגורית הצרוף). רק לאחר ביצוע סיווג הצרופים, נוכל לבנות עץ צרוף שיתאר נכונה את מבנה המשפט.

51. למה דווקא עצים?
דיאגרמות מבנה צרופי לשפות טבעיות, בד"כ מתישבות עם שני אילוצים:
אילוץ ההצטלבות - קווים מצומת לבניו לא יצטלבו; אף מילה ששייכת למרכיב מסוים לא תשועבד למרכיב אחר.
אילוץ האב היחיד - כל צומת שאינו השורש חייב להיות בן של צומת אחד בלבד.
המוטיבציה בשימוש בעצים היא, שאנו מונעים יצירה של מבנים מורכבים, אשר לא קיימים בשפות טבעיות אמיתיות.
. אפשר לפתח מתודות אחרות למנוע יש להרחיב טענה כזאת , אפשר בדוגמה
"מקרים בעיתיים" ללא הגדלת הסיבוכיות במערכת.

52. דקדוק גלגולים 1 (Transformational Grammer)
חומסקי הציע את רעיון דקדוק הגלגולים. דקדוקים אלו, היו מכווני-אנגלית בעיקר, והסבירו כיצד יש לבנות משפט שאלה או משפט שלילה מהמשפט החיובי המתאים. כמו-כן, הציעו פתרון איך להפוך את המשפט מפעיל לסביל. (אכל / נאכל) לדוגמה (באנגלית), משפט השאלה: Does John see Mary? איננו יכולים להציג באופן מקונן (למשל ע"י עץ צרופים), כי בבירור Does ו-see שייכים לאותו הצרוף, שאליו הנושא John איננו שייך.
משפט חיווי הוא המבנה פני הגלגולים

53. דקדוק גלגולים 2
רעיון הגלגול מובא להלן ובהתאם לדוגמה שהראינו קודם לכן:

54. דקדוק גלגולים 3
דקדוק גלגולים הוא למעשה קבוצה של חוקים עבור פעולות כאלו של הכנסות, החלפות, הזזות ושינויים דקדוקיים מתאימים.
אפשר להתייחס לכך כמו תכנית המקבלת כקלט משפט, אשר נבנה מדקדוק חופשי-הקשר ומייצר את המחרוזת המגולגלת.
היישום של דקדוקי גלגולים עבור שפות טבעיות הוכח להיות מסובך למדי. התאוריה איבדה את האלגנטיות המתמטית שבה, על אף שהיא לא דרשה הסברים מורכבים. אנא הרחיבו

55. מבנה מרכיבי המשפט - תוכן עניינים
ניתוח תחבירי של המשפט - מרכיבים.
ניתוח תחבירי של המשפט - קטגוריות וצרופים.
דקדוקים.
מהצרוף ועד המשפט.
מיון חלקי הדיבר.

56. מבוא למבנה התחבירי של משפט
בחלק זה:
נציג איך מילים מתחברות ביחד ליצירת צרופים, פסוקיות ומשפטים.
נבנה דיאגרמת עץ שתייצג את צרופי המילים.

57. בניית צרוף 1
נסתכל על הדוגמא הבאה: SPEAKER A: What are you trying to do? SPEAKER B: Help you דובר B מדגים את הדרך הפשוטה ביותר ליצירת צרוף - חיבור שתי מילים.

58. בניית צרוף 2 איך מזהים את גרעין הצרוף (help you)?
האם ניתן להחליף את הפועל help בצרוף help you:
We are trying to help 
We are trying to help you 
האם ניתן להחליף את השם you בצרוף help you:
You are very difficult 
Help you are very difficult 
הצרוף help you מתארת פעולה של עזרה ולא סוג של בן
אדם.

59. בניית צרוף 3
איך מזהים את גרעין הצרוף? לפי מבחנים אלו ניתן לומר כי גרעין הצרוף help you הוא הפועל help. צרוף שהגרעין שלו הוא פועל נקראת צרוף פעלי verb phrase - VP.
בעברית - אני עוזר לך - אותם מבחנים יראו כי "עוזר" הוא הגרעין.

60. ייצוג צרוף 1 נייצג את הצרוף Help you באמצעות מסגור (bracketing):
להסביר בע"פ את הסוגריים שימו לב שכאן שם הסוגרים נמצא בשמאל (בשקף קודם היה בימין?)

61. ייצוג צרוף 2
נייצג את הצרוף באמצעות דיאגרמת עץ:

62. בניית צרוף 1 כעת נרצה להרחיב את עקרון בניית הצרופים.
נניח כי כל צרוף נבנה באמצעות מיזוג בינארי של מילים. (Help you הוא מיזוג של שתי מילים).
אולם, יש צרופים הבנויים מיותר משתי מילים:
SPEAKER A: What was your intention?
SPEAKER B: To help you
הצרוף To help you נוצר ע"י מיזוג המילית To עם
הצרוף הפעלי help you.

63. בניית צרוף 2
בכלליות- ניתן לבנות צרוף ע"י סדרה של מיזוגים בינאריים של מילים:
SPEAKER A: What are you doing?
SPEAKER B: Trying to help you
תכונה מעניינת המוצגת כאן היא רקורסיה-
המבנה מכיל קטגוריה יותר מפעם אחת (כאן VP מופיע פעמיים).

64. כללים אוניברסלים למבנה הצרוף
נבנה כללים כלליים למרכיבי המבנים שראינו עד כה:
עקרון הגרעין - הצרוף הוא תולדה של הגרעין.
עקרון הבינריות - כל מבנה תחבירי תמיד מתחלק לזוגות.
מדוע אנו זקוקים לעקרונות אלו?
שימוש בעקרונות לבניית דקדוק אוניברסלי.
יצירת הגבלות על התחביר.
הגבלות אלו יעזרו לילדים למשל להקטין את הבחירה כאשר הם מנסים להחליט
על מבנה צירוף. [זה טעון הסבר ]

65. בניית פסוקיות ומשפטים 1
כעת שאנו יודעים איך צרופים נוצרים, נרצה לבנות פסוקיות ומשפטים.
SPEAKER A: What are you doing?
SPEAKER B: We are trying to help you
נתאר את משפט דובר B ע"י דיאגרמת עץ.

66. בניית פסוקיות ומשפטים 2 SPEAKER B: We are trying to help you
נסתכל על דיאגרמת העץ המלאה:
כפי שאתם רואים יש ניואנסים קטנים שנועדו בשביל לקיים את העיקרון הבינרי ועיקרון הגרעין, אך לא נרחיב עליהם כאן.

67. פירוק משפטים מורכבים למשפטים פשוטים - מוטיבציה
עד כה דיברנו על איך ליצור צרוף. מהצרוף ליצור פסוקית ומהפסוקית משפט. ניתן, בדרך זו לנתח משפטים פשוטים. נרצה להשתמש בכלים אלו על-מנת לפרק (לנתח) משפטים מורכבים יותר, שמכילים משפטים פשוטים בקשר של איחוי או שעבוד (ו-, ש- וכיוב').
משפט
פסוקית
צירוף

68. פירוק משפטים מורכבים - דוגמה
נציע פירוק למשפט הבא: סבור אני, שאיגרת כזו, אשר שיגרה הוועדה - לא יכתוב אותה אדם בעל זיקה לספרות ולמחשבה. באמצעות כללים מסוג זה ניתן לבנות אלגוריתם לפירוק משפטים מורכבים איזו תועלת יש בכך?.
הפירוק אינו יחיד.
כאשר המְפָרֵק נדרש לפרק קטע טקסט עליו להתייחס למספר נקודות חשובות:
עליו להבין עד עומקו את הקטע שלפניו, ולעמוד על כל הקשרים הלשוניים וההגיוניים שבו.
עליו לשקול התייחסותו לסגנון משעבד לעומת סגנון מאחה, וכן למילות השעבוד והאיחוי.
יש להמנע משמות פעולה בהרכבת המשפטים הפשוטים.
אם המקור הוא דו-משמעי, יש להשאיר את דו-המשמעות.
חשוב לציין, כי ניתן לעתים לפרק את המשפט המורכב
בכמה דרכים נכונות.

69. פירוק משפטים מורכבים - סיכום
לכשנתקל במשפט מורכב, נפרק אותו למשפטים פשוטים ואת אלה נפרק בשיטות עליהן דיברנו. (מציאת גרעיני הצירוף, חלוקה לצרופים, וכיוב') למה זה דרוש? מי ייהנה מפעולה כזאת?
כאשר המְפָרֵק נדרש לפרק קטע טקסט עליו להתייחס למספר נקודות חשובות:
עליו להבין עד עומקו את הקטע שלפניו, ולעמוד על כל הקשרים הלשוניים וההגיוניים שבו.
עליו לשקול התייחסותו לסגנון משעבד לעומת סגנון מאחה, וכן למילות השעבוד והאיחוי.
יש להמנע משמות פעולה בהרכבת המשפטים הפשוטים.
אם המקור הוא דו-משמעי, יש להשאיר את דו-המשמעות.
חשוב לציין, כי ניתן לעתים לפרק את המשפט המורכב
בכמה דרכים נכונות.

70. מבנה מרכיבי המשפט - תוכן עניינים
ניתוח תחבירי של המשפט - מרכיבים.
ניתוח תחבירי של המשפט - קטגוריות וצרופים.
דקדוקים.
מהצרוף ועד המשפט.
מיון חלקי הדיבר.

71. מיון חלקי הדיבר 1
במהלך ההרצאה, ראינו כי קימיים הבדלים רבים בין אנגלית ועברית בניתוח התחבירי. ראינו שניתן לבחון קטגוריות ע"י מבחן ריבוי עבור קטגוריות מסוימות באנגלית: fool  fools foolish  foolishes אך בעברית, עבור אותן הקטגוריות, מבחן זה נותן תוצאות שונות: טיפש  טיפשים טיפשי  טיפשיים נרצה להציע שיטה למיון חלקי הדיבר שתוכל לשמש לשונות רבות.

72. מיון חלקי הדיבר 2 המיון אותו מציעים צריך לענות על האילוצים הבאים:
המיון חייב להיות כולל - כל צורות הלשון יעמדו למיון.
המיון חייב להעמיד קבוצות בלבדיות - כל צורת לשון נמצאת בקבוצה אחת בלבד.
במונחי תורת הקבוצות, המיון חייב להיות זר וממצה.
במאמר של עוזי נאמר כי כל שיטה למיון שהראו עד כה, ניתן לבטל, משום שהיא מפרה את אחד העקרונות או שהיא לא תקפה עבור כל הלשונות.

73. מיון חלקי הדיבר 3
במהלך השנים, חקרו הבלשנים ופיתחו מיונים שונים, אך כל אלו כשלו בעמידה מלאה אחר האילוצים. אף-על-פי חסרונותם של מיונים אלו, נעשה שימוש נרחב בהם גם כיום. נושא זה דורש יתר הרחבה. .

74. שאלות?