1. עו"ד גיל נדל, עו"ד רותם וירניק
מכת התובעות הייצוגיות- טיפים מעשיים ליבואנים ומשווקים של מוצרי מזון בענייני סימון מזון ופרסומו
עו"ד גיל נדל, עו"ד רותם וירניק

2. תובענות ייצוגיות- רקע
לפני שנת הגשת תביעה מכח חוקים ספציפיים (חוק הגנת הצרכן, חוק החברות, חוק הבנקאות, חוק ההגבלים העסקיים, תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי);
החל משנת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006
פרוצדורה- תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010

3. תובענות ייצוגיות- סטטיסטיקה
בישראל מוגשות מאות תביעות בשנה
רוב התביעות מוגשות בתחום הצרכני
רוב התביעות מסתיימות בפשרה/הסתלקות
רק אחוז קטן מהתביעות מאושר

4. שלבי הטיפול בתביעה ייצוגית
מו"מ מקדים
מחיקה על הסף
כתב תשובה והליך מקדמי
אישור התובענה וניהול ההליך
הסתלקות מול פשרה

5. התנאים להגשת תביעה ייצוגית בתחום המזון
סעיף 3 לחוק: "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית";
סעיף 1 לתוספת השנייה, מאפשר הגשת:
"תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

6. התנאים לאישור התביעה כייצוגית
עילת תביעה אישית, לפי סעיף 4(א)(1) לחוק:
"אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה";
בעניין אישור התביעה כייצוגית, מוסיף סעיף 8 לחוק קובע, כי:
"(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

7. עילות התביעה הייצוגית עילות מכח סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן (הטעייה)
עילת הפרת חובה חקוקה מכח פקודת הנזיקין (אי עמידה בתקן רשמי וכו')

8. סוגיות עיקריות בתובענות ייצוגיות בנושאי מוצרי מזון
הטעייה מבחינה כמותית: ת.א. 1169/07 לאה הראל נ' שטראוס (2010)- סימון יוגורט "דנונה" ביחידות משקל (גר') במקום יחידות נפח (מ"ל), בניגוד לתקן- הגורם להיעדר יכולת להשוות בין מוצרים
הקטנת אריזות
העדר סימון של רכיב

9. פגיעה באוטונומיה של הרצון
פס"ד תנובה נגד ראבי (ע"א 10085/08, דצמבר 2011 בבית המשפט העליון) – פרשת הסיליקון בחלב:
"מותר אף להניח כנקודת מוצא לצורך הערכת הנזק הלא ממוני שנגרם למי שפגעו כך באוטונומיה שלהם, כי כתוצאה מאותה פגיעה הם חשים רגשות של כעס, תסכול ועלבון (בעוצמה כזו או אחרת על פי הנסיבות הקונקרטיות של המקרה). רגשות אלה שנגרמו כתוצאה מהתנהגות המזיק מצדיקים פיצוי בגין נזק לא ממוני..
"אולם אין מדובר בחזקה חלוטה לפיה התעוררו אצל הנפגע רגשות כאלה בכל מקרה שבו התרחשה פגיעה באוטונומיה. לכן באותם המקרים אשר בהם יעלה בידי המזיק להוכיח כי אף שבהתנהגותו שלל מן התובע או מחברי הקבוצה את כוח הבחירה, נותרו אלה שווי נפש ואדישים לכך, כי אז ניתן לקבוע שהם אינם זכאים לפיצוי בגין ראש נזק זה משום שלאמיתו של דבר ואף שכוח הבחירה נשלל מהם לא נגרם להם כתוצאה מכך נזק לא ממוני".

10. הטעייה מבחינת ייחוס תכונות למוצר
כיתובים מטעים- פס"ד במחוזי ת"א (2011) – ייחוס תכונות רפואיות למוצרים מסויימים על אף שלא היו הוכחות מדעיות לכך:
הכיתוב המטעה:
"לחיזוק מערכת החיסון", "למניעה וטיפול במחלות החורף"

11. הטעייה מבחינת ייחוס תכונות למוצר (המשך)
מתוך פסק-הדין בנושא פרוטק:
"הרציונל בבסיס האיסור של יחוס סגולות ריפוי למצרך מזון, ובכלל זה תוסף תזונה, טמון בכך שמזון או תוסף מזון, להבדיל מתכשיר רפואי, אינו חייב בהליך של בקרת תרופות. התפיסה ביסוד התקנות הינה כי היות ומצרך מזון לא עבר את הבדיקות הנדרשות להוכחה מדעית לקיומן של סגולות ריפוי, יחוס סגולות ריפוי למצרך עשוי להטעות את הציבור לחשוב כי יעילות זו הוכחה.אשר על כן, יש לראות בכל ייחוס של סגולות ריפוי לתוסף מזון הטעיה לצורך חוק הגנת הצרכן, ללא קשר לשאלה האם לתוסף המזון אכן יש סגולות ריפוי כאמור בפרסום".
"השאלה הרלוונטית לבקשת האישור היא, מהי מידת הביסוס המדעי הנדרש ליעילות תוסף מזון, על מנת שפרסום המייחס יעילות זו לתוסף המזון, לא ייחשב לפרסום מטעה."
"אשר על כן, להוכחת פרסום יעילותו של תוסף תזונה, כמו גם ראיות לאי יעילותו של תוסף כאמור, בהקשר של הטעיה בפרסום, יש צורך באימוץ עמדה או גישה מסוימת ע"י הקהיליה הרפואית -עמדה כזו ניתן לבסס על מחקר שהתפרסם באחד .substantial body of scienceמהעיתונים המובילים, מאמרים מרכזיים בספרות הרפואית, על מטא אנליזה עם תוצאות. מובהקות, על המלצות ארגון הבריאות העולמי או רשויות הבריאות, וכיו"ב. בנושא יעילות האכינצאה בטיפול ומניעה של מחלות חורף למעשה לא היו מחקרים כאלו בעת הפרסום".

12. "ענף" חדש – אי סימון רכיבים
ענף חדש: תובענות ייצוגיות בגין אי סימון כמות של רכיבים ששימשו בייצור או בהכנה של מזון. (סעיף 8.3 לתקן 1145)
כאשר מסומנים בשם המזון, או מתקשרים בשם לשם המזון בעיני הצרכן
כאשר הרכיב מודגש באמצעות מילים או תיאור גרפי
כאשר הם חיוניים לאופיו של המזון

13. איך למנוע מראש תביעה ייצוגית?
בקרה מראש
היעזרות בגורם מקצועי חיצוני (טענת הגנה טובה- הסתמכות על גורם חיצוני)
ניסוח מודעה נכונה בעקבות הוראות רשות רגולטורים (למשל Recall)

14. כיצד להתמודד עם תביעה ייצוגית שכבר הוגשה?
מו"מ עם התובע לפיצוי
בעקבות פס"ד בת.צ חרסט נ' ידיעות אחרונות ( ) - לבדוק היסטוריה של התובע, כמה תביעות הגיש, האם הגיש תביעות בנושאים דומים בבתי משפט אחרים
מומחים, סקרים להפרכת טענת ההטעיה

15. טענות הגנה נגד תביעה ייצוגית
בעקבות ת.צ חרסט נ' ידיעות אחרונות (17 תביעות שאוחדו בנושא הפרת חוק ה"ספאם" בשליחת קופונים):
אי ביצוע פנייה מוקדמת לעוסק להסיר את המחדל
הגשה מבוזרת של 17 בקשות דומות לאישור תביעה כייצוגית לבתי משפט שונים
טיפ: איחוד כוחות

16. מגמות עתידיות חיוב באגרת בית משפט בגין הגשת התביעה
פסיקת הוצאות ריאליות אגב דחיית בקשה לאישור תביעה כייצוגית

17. עו"ד גיל נדל טל': 03-9744474 www.nadel-law.co.il
ליצירת קשר
עו"ד גיל נדל
טל':