1. הנחיות להגשת פרויקט גמר (הצעת-מחקר)
לתלמידי תכנית בכירים לתואר השני
בלימודי המזרח התיכון בן-זמננו

2. מהי הצעת-מחקר ?
הצעת-המחקר היא מסמך המבקש להציג בפירוט תכנית על נושא המחקר העתידי. היא מהווה שלד ובסיס לכתיבת המחקר.
כוונתה בתכנית הבכירים לספק התנסות בשלבים הראשונים של כתיבת מחקר ולהקנות את המיומנויות המיוחדות (השונות מעבודות אחרות) הנדרשות למסמך זה: תיכנון מחקר ברמה גבוהה, שיפור יכולת הכתיבה, שיכנוע.
בהצעה נכללים תיאור הנושא, אפיון הספרות המחקרית ומקורות המחקר ולנוכח כל אלה - תרומתו של המחקר המוצע.
הצעת המחקר היא מעין שלד של עבודת המחקר. היא מציגה את עיקרי העבודה- יסודות ואת המסד המחקרי שעליה ישען המחקר. במידה רבה זו ה"עבודה שמאחורי הקלעים" ויש בה כדי להצביע על יכולת ניתוח אקדמית ושימוש מושכל במקורות מחקר

3. שלבי עבודה
חשיבה על נושא עבודה אפשרי וחיפוש ראשוני של חומרים: קריאה, קריאה, קריאה!
שליחת דוא"ל ליועץ התכנית הכולל את הצגת הנושא, שאלת המחקר המרכזית וכמה מקורות לדוגמה.
לאחר קבלת אישורו של היועץ, תחילת עבודה: איסוף מקורות וכתיבת טיוטה מגובשת של הצעת המחקר.
הגשת עותק מודפס למזכירות התכנית.
להקפיד על אישור נושא העבודה והפנמת הערות והנחיות.

4. כתובת דוא"ל יועץ התכנית לאישור ההצעה
מר חי ינרוג'אק
* באתר התכנית מצויות הנחיות מפורטות לכתיבת הצעת-מחקר.

5. מבנה הצעת-המחקר עמוד שער הגדרת הנושא ומיקומו במרחב ובזמן (כ-1 עמוד)
השיח המחקרי בנושא (כ-2 עמודים)
שאלות-חקר על בסיס הנחות-יסוד (כ-1 עמוד)
תשובות אפשריות לשאלות-החקר (כ-1 עמוד)
תיאור סוגי מקורות-המחקר (כ-1 עמוד)
רשימה ביבליוגרפית (עד 3 עמודים)
העבודה תכתב ברווח כפול בפונט David 12

6. סעיף 1 הגדרת הנושא ומיקומו במרחב ובזמן (כ-1 עמ')
מהי התופעה המתוארת בעבודה (יצירת עניין)?
מהו הסיפֵּר ההיסטורי (נרטיב) במסגרתו ממוקם המחקר המוצע?
מהי שאלת המחקר העיקרית?
מהי הטענה המרכזית של המחקר בשלב זה (היפותיזה)?
מרחב: מהי הזירה הגיאוגרפית בה תָחוּם המחקר?
זמן: מהי מסגרת הזמן של הדיון, ומדוע נבחרו נקודות ההתחלה והסיום המוצעות?
זוהי למעשה המבואה, כאן אתם נדרשים להסביר את הבחירה שלכם (לא למה בחרתם בה, אלא מה שבחרתם). זהו למעשה המסדרון המוביל לכניסה לעומק הדברים.
בסעיף זה אנו מביאים את הידע הראשוני לדיון וממקמים עצמנו בנושא, במקום ובזמן.
הנושא: הצגה ממצה ותמציתית של הנושא, כך שגם מי שאינו בקיא בתחום המחקר יוכל להבין במה דברים אמורים
מרחב: יתכן כי מדובר במספר זירות: מדינות? ערים או יישובים בתוכן?
במחקר היסטוריוגרפי יתכן כי ההפרדה בזירות קשורה למערב מול מזרח, ואז יש להתייחס לזירות הנכללות תחת ההגדרות הללו.

7. תמורות במעמד משפחות האליטה הפלסטיניות בגדה המערבית: משפחות אל-ג'עברי ואל-מצרי, 1964–1978.
הסיפר ההיסטורי: בדומה לאליטות אחרות במזה"ת, התבססה האליטה החברתית-פוליטית של הגדה המערבית עד ראשית שנות ה- 70 של המאה ה- 20 על משפחות חשובות. מראשית שנות ה- 50 ואילך הודחו ממעמדן הפוליטי האליטות המשפחתיות ששלטו בסוריה, מצרים ועיראק באמצעות הפיכות צבאיות. לעומת זאת, בגדה התחולל תהליך שינוי הדרגתי שהפך את ההרכב החברתי של האליטה למגוון יותר רק בשנות ה- 70. מספר תהליכים עיקריים תרמו לכך. ב הוקם אש"ף שרבים מאנשיו היו נציגי שכבת משכילים חדשה. הכיבוש הישראלי של הגדה ב חידד את הזהות הפלסטינית, הגביר את המודעות הפוליטית והוביל לחיזוק התמיכה באש"ף. בה בעת החלו לפעול תהליכים חברתיים-כלכליים עמוקים: קשירת כלכלת הגדה לכלכלת ישראל הביאה להעלאת רמת ההכנסות בגדה; ענף החקלאות נחלש והחלה התבססות של כוח העבודה על עבודת פועלים; והשיפור הכלכלי ופתיחת אוניברסיטאות במחצית השנייה של שנות ה- 70 חיזקו את מגמת התפשטות ההשכלה. באביב 1976 נערכו בגדה בחירות עירוניות הנתפשות בשיח המחקרי כקו פרשת המים. אירוע, שסימן את הבשלת תהליכי השינוי ואת שקיעת מעמדה של אליטת המשפחות, נוכח עלייתם של מנהיגים צעירים, משכילים ובעלי סדר יום לאומי.

8. הצגת המחקר ושאלת המחקר המרכזית:
המחקר המוצע מבקש לבחון את התפישה הרווחת באשר לשינויים באליטת הגדה על ידי בחינת התמודדותן של שתי משפחות אליטה - אל-ג'עברי מחברון, ואל-מצרי משכם - עם תהליכי השינוי שהתחוללו בתקופה הנידונה.
שאלת המחקר המרכזית היא: כיצד התמודדו שתי המשפחות עם אתגרי התקופה, ומה ניתן ללמוד מהתמודדות זו ומתוצאותיה על התהליכים שהתרחשו בגדה בכלל ובאליטה שלה בפרט?
*"משפחה"

9. הטענה המרכזית
המחקר המוצע טוען שהשינויים שחלו במעמד שתי המשפחות לא היו זהים. כל משפחה חוותה תהליך אחר שהושפע מהמבנה הארגוני, המטרות והאסטרטגיה של כל אחת מהן כמו גם מהשפעת ההקשר המקומי של חברון או שכם על המאפיינים והעוצמה בה הורגשו התמורות השונות שחלו בגדה מ בסופה של התקופה הצליחה משפחת אל-מצרי לשמר חלק ניכר ממעמדה בעוד שמעמד משפחת אל-ג'עברי נשחק משמעותית. מכאן נובע שהמסקנה הרווחת בשיח המחקרי כלפי שקיעת המשפחות כוללנית מדי ואיננה משקפת נכונה את מורכבות התהליכים שפקדו את אוכלוסיית הגדה בכלל ואת האליטה שלה בפרט.

10. הגדרת מרחב וזמן
ההתמקדות במשפחות אל-ג'עברי ואל-מצרי מגדירה את הגדה המערבית כמרחב המחקר. תחום הזמן נקבע בניסיון לכלול, הן את הופעתם והבשלתם של תהליכים רחבים בגדה, והן תהליכים בעלי חשיבות פרטנית למשפחות ולהקשר המקומי שלהן נבחרה כשנת הפתיחה בשל התגובות הראשונות בגדה להופעת אש"ף. הנראטיב הקיים מאפשר, לכאורה, לסיים את המחקר בבחירות אך המחקר המוצע רואה בבחירות הללו אירוע שאיננו משקף הבשלה סופית של תהליכים חברתיים ופוליטיים חדשניים.

11. מרחב וזמן - המשך
תמונה עשירה משתקפת מסיום המחקר כשנתיים אחר כך עם הקמת 'הוועדה להכוונה לאומית' שהזדהתה עם אש"ף והתיימרה לשמש כהנהגה האזורית של הגדה ורצועת עזה. הרכב 'הוועדה', שכלל נציגי משפחות לצד בני קבוצות חברתיות אחרות, שיקף את השילוב של מרכיבי שינוי עם מרכיבי המשכיות באליטה החדשה בגדה.

12. סעיף 2 השיח המחקרי בנושא (כ-2 עמודים)
בחלק זה יש להציג בצורה כרונולוגית, בצירוף הפניות מדויקות בהערות שוליים, את התפתחות השיח המחקרי בסוגיות העיקריות בהן דן המחקר המוצע. יש לנסות לזהות מגמות:
מי הם המחברים העיקריים המשתתפים בשיח?
מהן התזות המרכזיות שלהם ומהם הפערים שלא טופלו עד כה?
על רקע זה - היכן ממוקם המחקר המוצע ומה תהיה תרומתו לשיח המחקרי?
מטרה כפולה – הן להוכיח את בקיאות החוקר בשיח והן להצדיק את המחקר המוצע.
מיפוי העיסוק בתחום המחקר שנבחר: מי כתבו? על מה הם כתבו? כיצד ניתן לאפיין את הכתיבה? על פי גלי מחקר של תקופות? על פי מחקר מערבי ואחר? על פי גישות מחקריות?
יש להתייחס גם לסוגים שונים של מחקרים: כאלו הנוגעים ישירות לנושא וכאלו שתרומתם מסוימת (היסטורית או מתודולוגית). למשל העיסוק בתפקידן של נשים באיראן בתקופת המהפכה של 1979 יצריך התייחסות למחקרים שונים: היסטוריה של איראן (כללי), מגדר ונשים במזרח התיכון, תפקידן של נשים בתנועות מהפכניות, ספרות תאורטית ועוד...
יש להתייחס לתרומה של המחקרים עבור הנושא שבחרת והקושי בהם.
מתוך המיפוי והגדרת המקורות והפונקציות שהם ממלאים, יש להציג את התרומה של המחקר בו בחרתם לעסוק ולהתייחס לגישות פרשניות שאתם מבקשים להביא לדיון, אם בחרתם בכך

13. סעיף 3 שאלות-חקר והנחות-יסוד (כ-1 עמוד)
בפרק זה יש להציג 2–4 שאלות הנגזרות משאלת המחקר העיקרית (שהוצגה בסעיף 1) ומשרתות אותה.
אלו השאלות העיקריות עליהן יענה המחקר המוצע. בדרך כלל תעמודנה בראש כל פרק.
השאלות צריכות להיות לא-טרוויאליות ולשקף את התרומה של המחקר המוצע.
בתוך כל פסקה המסבירה את השאלה יש להציג את הנחת היסוד שממנה נובעת השאלה.
שאלות מרכזיות שמשקפות את התרומה של המחקר ואת האופנים שבהם הדבר יוצג. למשל, באמצעות בחינת מסמכי בית-דין שרעי הנוגעים לדיני אישות והמתעדים את פניותיהן של נשים בין השנים... במדינה ה..., אבקש לשקף את מעמדן.... מכאן שהשאלות יהיו קשורות לעניין זה: באלו עניינים פונות בעיקר נשים ומה הייתה תשובת בית-הדין? מה ניתן ללמוד מכך על מעמד הנשים או יחסם של..?
. השאלות צריכות להלום את הדיון בסעיפים הקודמים.
בנוגע להנחות היסוד: על בסיסן, על סמך מה שניתן להסיק מהן, נשענת השאלה (במובן מסוים הן ההיגיון המנחה המוביל לשאלה).

14. שאלות חקר והנחות יסוד
1. במה נבדלו זו מזו משפחות אל-ג'עברי ואל-מצרי – מה הייתה חלוקת הכוח הפנימית בכל משפחה, על אילו מקורות עוצמה נשענו ואילו שינויים חלו במבניהן בתקופה הנחקרת?
עניינה של שאלה זו הוא בתהליכים אשר הקנו למשפחות מבנה ארגוני מסוים. היא תבחן כמה מנהיגים פעלו במשפחה בעת ובעונה אחת, וכיצד השפיע הדבר על הגדרת יעדיהן, על קשריהן למקורות עוצמה ועל יציבותן. הצורך בניתוח המבנה של כל אחת מהמשפחות נובע משתי הנחות יסוד: הראשונה היא שניתן ללמוד מכך על תהליכים שחלו בתוך המשפחה ומחוצה לה אשר השפיעו על עיצוב מבנה מסוים; ההנחה השנייה היא שהמבנה הארגוני של המשפחה השפיע על יכולתה להתמודד עם אתגרי התקופה.

15. 2. מה הייתה השפעתם של אתגרים מקומיים על מעמד המשפחות בתקופה הנבחנת?
משפחות אל-ג'עברי ואל-מצרי התמודדו במשך כל תקופת המחקר עם אתגרים בזירות המקומיות שלהן, כגון יריבויות עסקיות, חברתיות ופוליטיות עם משפחות מתחרות. חשיבות העיסוק באתגרים אלו נובעת משתי סיבות: ראשית, השיח המחקרי לא התחשב בהם, ולשם ניתוח השינויים במעמד המשפחות הוא התבסס על נימוקים כלכליים, חברתיים ופוליטיים רחבים שהיוו רק חלק מן ההסבר ההיסטורי; שנית, יריבויות בין-משפחתיות ביטאו המשכיות של דפוסים מסורתיים, ומכאן ששינויים במעמד המשפחות לא היו רק תוצר של תהליכים חדשניים. הנחת היסוד היא שהשפעת אתגרים מקומיים כאלה על שינויים במעמד המשפחות הייתה חשובה לא פחות מהשפעת התמורות הרחבות שהתחוללו בגדה בתקופת המחקר.

16. שאלות חקר נוספות
3. כיצד השפיעו התמורות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שחלו בגדה על שתי המשפחות?
4. מדוע הצליחה משפחת אל-מצרי לשמר את מעמדה, בעוד שמשפחת אל-ג'עברי כשלה בכך?
5. מה ניתן להסיק מניסיונן של המשפחות על השינויים שחלו בסדר החברתי-פוליטי של הגדה? (שאלה המסיקה מן המקרים הצרים למישור הרחב)

17. סעיף 4 תשובות אפשריות לשאלות-החקר (כ-1 עמוד)
בפרק זה יש להציג תשובות אפשריות לשאלות שהוצגו בסעיף הקודם. התשובות תתבססנה על:
בדיקת החומר שאותר עד כה.
ההשערות של הכותב בשלב ראשוני זה של המחקר.
כפי שהשאלות מתבססות על הנחות-יסוד, כך גם התשובות המשוערות מתבססות על מסקנות אפשריות.
יש לעגן את הדברים בחומר המחקרי.

18. דוגמה (המספרים בהתאם לשאלות החקר)
1. לאורך כל תקופת המחקר התאפיינה משפחת אל-ג'עברי כארגון בעל מטרות פוליטיות המבוסס על מנהיגותו הבלעדית של השיח' מחמד עלי אל-ג'עברי. השיח' ריכז בידיו את מרבית קשרי משפחתו למקורות עוצמה והיה היחיד שקבע את יעדיה. הריכוזיות הזו הייתה בעוכריה של המשפחה מאחר שמנהיגה התקשה להתמודד עם שינויי התקופה ולהתאים את היערכותה של משפחתו לכך. לעומת זאת, משפחת אל-מצרי התנהלה כארגון ביזורי הנשען על הנהגה רב-ראשית. מבנה זה, לצד חתירתה למטרות כלכליות בעיקרן, הוביל אותה לגיוון מקורות עוצמה ולעדכונם ואלו איפשרו לה להתמודד עם שינויי התקופה.

19. סעיף 5 מקורות המחקר (כ-1 עמוד)
בחלק זה יפורטו סוגי המקורות הראשוניים בהם ייעשה המחקר המוצע שימוש:
*מהו מקור ראשוני?
יש להציג את המקורות תוך חלוקה לסוגים (מסמכים, עיתונות, ראיונות וכד'), כל סוג תחת ראש פרק נפרד.
אין להציג עבודות מחקריות (מקורות משניים), אלא אם המחקר המוצע הוא מחקר היסטוריוגראפי.
יש להתייחס לבעייתיות של המקורות.
למעשה, כל מקור הוא בעייתי במידה כזו או אחרת.
מקורות שמצריכים התייחסות מיוחדת: ספרי זיכרונות או אוספים משפחתיים, ראיונות שבעל פה, מקורות ארכיוניים, מקורות שיש בהם משום תעמולה או יחס מוטה. בסעיף זה מוכיח הכותב כי הוא ער לבעייתיות שיש בשימוש במקורות מסוימים וכי הוא יכול להצביע עליה ולנסות להתגבר עליה באמצעות שימוש במקורות נוספים, או תוך עיון ביקורתי וכו'. לדוגמא: מידת המהימנות של העיתונות הפלסטינית (העירונית) בתקופת המנדט לחקר החברה הנוודית שבנגב.

20. מקורות המחקר -דוגמה ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
רוב החומר הרלוונטי מארכיון זה הגיע מיחידות הממשל הצבאי הישראלי בגדה המערבית ובעזה. החומרים כוללים דיווחים על הלכי רוח בקרב האוכלוסייה, סיכומי פגישות של קציני צה"ל עם אישים פלסטיניים, לרבות מאות שיחות עם דמויות מרכזיות ממשפחות אל-ג'עברי ואל-מצרי. החומרים צריכים להיבחן מתוך התחשבות בנסיבות שבהן נוצרו. הדבר נכון במיוחד בנוגע לסיכומי הפגישות בין קציני צה"ל לאישים פלסטינים, נוכח תלות כלכלית, פוליטית או אחרת שהתקיימה פעמים רבות מצד האישים הפלסטינים בקצינים.

21. עיתונות פלסטינית וירדנית
חומרים שלוקטו מן העיתונות הפלסטינית והירדנית בין 1948 ועד שלהי שנות ה- 70. חומרי העיתונות עשירים במידע ומאפשרים נקודת מבט פומבית, השונה בדרך כלל מזו שמספקים חומרי הממשל הצבאי על אותם נושאים והתרחשויות. השילוב בין שני סוגי המקורות מאפשר
התבוננות מאוזנת יותר.
מילונים ביוגראפיים
הארכיונים הלאומיים האמריקאיים והבריטיים
ארכיון 'המודיעין הכללי' הירדני

22. סעיף 6 רשימה ביבליוגרפית (עד 3 עמודים)
זוהי רשימת המקורות של העבודה. יש להציג בה את מכלול המקורות שבהם יעשה שימוש בעבודה.
יש להציגה במדרג ענייני. מקורות ראשוניים תחילה תוך חלוקה לקטגוריות: ארכיונים, עיתונות, ראיונות, אתרי אינטרנט. את המקורות המשניים, ספרים ומאמרים, יש להפריד על פי שפות. עבודות מחקר שלא פורסמו, מאסטר או דוקטורט, תירשמנה בנפרד.

23. חיפוש אחר מקורות-מחקר
התייעצות ב"שירות הביבליוגראפי" של ספריית סוראסקי.
התייעצות עם ספרניי ספריית מרכז דיין (קומה רביעית).
שימוש בקטלוג אלף של הספרייה ובקטלוגים המאוחדים
(ULI לספרים ו-ULS למאמרים).
שימוש במקורות המידע האלקטרוניים:Index Islamicus, Historical Abstracts
ארכיון העיתונות הערבית (קומת קרקע).
מציאת מקורות מחקר ברשימת המקורות של מחקרים שונים.
חיפוש מקורות על פי שמות הכותבים המרכזיים בשיח.
איזון ומגוון בין סוגי מקורות המחקר.
מי מפחד מאנגלית?
קריאה ממוקדת

24. קריאת מקורות מה לעשות במצב של מחסור או העדר מקורות מחקר?
קריאה מרפרפת מול קריאה ממוקדת.
קריאה משימתית: מה לקרוא וכמה לקרוא?
חשיבותו של תוכן העניינים בספרות מחקרית.
אפיון המקורות ומציאת נקודות דמיון ושוני בין מקורות מחקר.
להבחין במה שיש ובמה שאין במקורות.
לקרוא ולכתוב במקביל.
ביקורות ספרים (book review) ככלי עזר למיקוד הקריאה ולצורך השיח המחקרי (לא תופענה ברשימת המקורות).

25. שימוש מושכל במקורות מה עושים בהעדר מקורות? מה עושים עם שפע מקורות?
מגוון מקורות ותמהיל בין סוגי מקורות

26. רישום מקורות
קיימות שיטות שונות של אזכור מקורות וציטוטם. לכל שיטה כללים משלה. בעת כתיבת עבודה יש להקפיד על רשימת מקורות אחידה הכתובה על-פי שיטה אחת בלבד .
רישום מקורות ברשימה הביבליוגרפית.
רישום מקור בהערת-שוליים (סימוכין).

27. רישום מקור ברשימה ביבליוגרפית (1)
ספר:
שם משפחה, שם פרטי. שם הספר: כותרת משנה. מקום הוצאה (עיר): שם מוציא-לאור, שנת הוצאה.
אם יש שני מחברים, השני יופיע כאשר שם פרטי מצוין קודם ואחריו שם המשפחה.
מספר מחברים: הראשון על פי הכלל בתוספת : ואחרים.
דוגמאות:
Issawi, Charles. Egypt in Revolution: An Economic Analysis. London: Oxford University Press, 1963.
קמחי, דוד ודן בבלי. סופת האש: מלחמת ששת-הימים, מקורותיה ותוצאותיה. תל-אביב: עם הספר, 1968.
מאמר מתוך ספר (אסופת מאמרים): שם משפחה, שם פרטי. "כותרת המאמר". מתוך: שם העורך. עורך. שם הספר. מקום הוצאה: שם הוצאה, שנת הוצאה. מספרי העמודים של המאמר [מימין לשמאל].
מאמר מכתב-עת: שם משפחה, שם פרטי. "כותרת המאמר." שם כתב-עת. כרך (תאריך), מספרי עמודים.
דוגמא:
פייגה, מיכאל. "ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ועיירות הפיתוח: עיצובו של המקום הישראלי." ציון. כרך 63 (תשנ"ח/1998), עמ'
כמובן תוך הקפדה על חלוקה ומדרג ענייני
(ראשוניים ומשניים, שפות שונות)

28. רישום מקור ברשימה ביבליוגרפית (2)
מקור ארכיוני:
ארכיון (עיר). מחלקות-משנה, סדרה ומספר.
הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים:
תיקי המחלקה המדינית, S/25
תיקי הקרן הקיימת לישראל, KKL/5
אתר ברשת/אינטרנטי
Author’s Last Name, First Name. “Title”. <Internet address>. Date
אתרים לא מוכרים יש להסביר: אתר שבטי החויטאת בירדן
יש לציין תאריך כניסה אחרון לאתר: נקרא לאחרונה ב-14 אפריל, 2016.
כמובן תוך הקפדה על חלוקה ומדרג ענייני
(ראשוניים ומשניים, שפות שונות)

29. רישום מקור בהערת-שוליים (סימוכין, מראה-מקום)
רישום מקור בהערת-שוליים (סימוכין, מראה-מקום)
ספר :
1. שם פרטי ומשפחה של המחבר, כותרת הספר: כותרת-משנה (עיר: המוציא-לאור, שנה), עמוד/ים.
לעתים יש לציין פרטים נוספים: שם המתרגם, מהדורה אם לא הראשונה, כרך. לעתים יש לציין פרטים חסרים כמו מו"ל לא ידוע.
מאמר מכתב-עת:
שם המחבר בסדר רגיל, "כותרת המאמר," כתב-העת, כרך (תאריך), עמוד/ים.

30. הנחיות לכתיבת עבודה וכלליה:
המדריך לכתיבה בנושאי המזרח-התיכון ואפריקה של שמעון שמיר .
(במהדורה מעודכנת מ-2003)
הנחיות ודוגמאות לכללי הרישום של הערות שוליים ורשימה ביבליוגרפית: ע"ע

31. בהצלחה