1. Spinal cord injury
(SCI)
פגיעות בחוט השדרה

2. הגדרה
פגיעה בחוט השדרה עשויה לגרום לשינוי בכל אחד ממרכיבי החיים ולהיות מלווה בנכות מוטורית ובחוסר יכולת תנועה ותחושה מתחת לגובה הפגיעה באופן קבוע.

3. הגדרה – המשך
פגיעה בחוט השדרה גורמת להפרעה בחוט השדרה או נזק לחומר הלבן או הפרעה במרחב הסיבים שמעבירים תחושה ואיתותים סנסורים ומוטוריים אל המוח ומתוכו. הפגיעה גם פוגמת בחומר האפור בחלקו המרכזי של חוט השדרה, דבר הגורם לאובדן מקטעים של תאי עצב.

4. הגדרה – המשך פגיעות בחוט השדרה מתחלקות לשני סוגים עיקריים:
פגיעה בחוט השדרה הצווארי (Quadriplegia) – שיתוק (איבוד שליטה מוחלט על השרירים בחלק או בכל הגוף) הנגרם על ידי מחלה או פגיעה שגורם לאובדן חלקי או כללי של הגפיים והגו (טורסו, הוא כינוי באנטומיה לחלקים הגדולים ביותר בגוף האדם ללא החשבת הגפיים והראש. הטורסו כולל את החזה,הגב והבטן).
פגיעה בחוט השדרה המותני (Paraplegia) – שיבוש במערכת המוטורית או הסנסורית של הגפיים התחתונות. בדרך כלל השיבוש נגרם מפגיעה בחוט השדרה או שהשיבוש הינו מולד. לרוב השיבוש נגרם על ידי פגיעות בעצמות העצה (הסקרום,  עצם משולשת בבסיס עמוד השדרה. העצה מהווה גם את הגבול העליון והאחורי (פוסטריורי) של אגן הירכיים), בחוליות T2-T12ו1L-2L. גורם לשיתוק בשתי גפיים תחתונות, פגיעה בשליטה על סוגרים ופגיעה דו צדדית בתחושה.

5. אפידמיולוגיה
בעולם
שכיחותה של פגיעה בחוט השדרה אינה ידועה בהרבה מדינות. במספר מדינות, כמו שווייץ ואיסלנד, נפתחו משרדי רישום. כ-450,000 אנשים בארצות הברית חיים עם פגיעה בחוט השדרה (אחד ל-670), ומתרחשות 11,000 פגיעות נוספות בכל שנה. מרביתן (כ-78 אחוזים) קורות לגברים בגילאים 16-30, ונובעות מתאונת דרכים (42%), מקרי אלימות (24%) או נפילות (22%).
בישראל
מאז 2005, מתגלים 20 עד 30 מקרים חדשים (למיליון אנשים) של פגיעה בחוט השדרה בישראל, כאשר 82% מהם גברים. כ-35% מהמקרים נגרמים כתוצאה מתאונות דרכים, ואחרים בגלל פציעה מבצעית, נפילות ותאונות ספורט.

6. אטיולוגיה – סיבות וגורמים
פגיעה בחוט השדרה יכולה להיגרם ממספר סיבות:
טראומה גופנית – כדוגמת תאונת דרכים(44.8%), מעשי אלימות(16%), נפילות ותאונות קפיצה(21.7%), פצעי ספורט(13%), וכדומה.
גידול – כדוגמת צורות הסרטן מנינגיומה, אפנדימומה, ואסטרוסיטומה אשר מקורן בחוט השדרה, וגרורות בחוט השדרה.
איסכמיה – הנגרמת כתוצאה מסתימת עורקי דם, כולל מפרצת בותרת (dissecting aortic aneurisms), תסחיף, וטרשת עורקים.
הפרעות בהתפתחות – כדוגמת ספינה ביפידה ומנינגומיאלוצלה.

7. אטיולוגיה – המשך
מחלות ניווניות – כדוגמת אטקסיית פרידרייך ואטקסיה ספינוצרבלרית.
מחלות איבוד מעטה המיאלין – כדוגמת טרשת נפוצה.
דלקת רוחבית בחוט השדרה – הנגרמת כתוצאה משבץ עמוד השדרה, דלקת וגורמים אחרים.
עיוות וסקולרי – כדוגמת מום עורקי-ורידי, נָ‏צוּ‏ר עורקי-ורידי דוראלי, המנגיומה שדרתית, אנגיומה עמוקה ומתפרצת.

8. סימנים וסימפטומים
פגיעה בחוט השדרה עלולה לגרום לכל אחד מהתסמינים הבאים:
איבוד יכולת התנועה.
אובדן תחושה הכולל תחושת חום, קור ומגע.
איבוד השליטה בסוגרים.
הגברה של ההחזרים (רפלקסים) ונוקשות שרירים.
ירידה בתפקוד המיני ובפוריות.
כאב או תחושה של דקירות בקצות העצבים שנפגעו.
קושי בנשימה, בשיעול ובהוצאת הפרשות מהריאה.

9. סימנים וסימפטומים – המשך
בכל מקרה של חשש לפגיעה בחוט השדרה בו מופיע אחד מהמצבים הבאים יש לפנות לטיפול רפואי דחוף: 
כאב חזק או תחושת לחץ בגב, בצוואר או בראש.
חולשה, הפרעות בקואורדינציה או שיתוק בכל אחד בחלקי הגוף.
תחושת נימול, דגדוג או חוסר תחושה בכל אזור בגוף.
אובדן שליטה על סוגרים.
אובדן שיווי משקל בהליכה.
קושי בנשימה.
תנוחה משונה של הגב או הצוואר.

10. סוגי SCI
פגיעה טראומתית בחוט השדרה מסווגת לארבעה סוגים, לפי הארגון האמריקני לפגיעה בחוט שדרה ושיטת הסיווג הבינלאומית לפגיעה בחוט השדרה
מציין פגיעת חוט שדרה מלאה כאשר אין כל פעילות מוטורית או תחושתית בגובה חוליות עצם העצה S4-S5.
מציין פגיעת חוט שדרה לא מלאה, כאשר פעילות תחושתית אך לא מוטורית נשמרת מתחת לגובה הפגיעה הנוירולוגית. כולל את גובה חוליות עצם העצה S4-S5.
מציין פגיעת חוט שדרה לא מלאה, כאשר פעילות מוטורית נשמרת מתחת לגובה הפגיעה וכאשר יותר ממחצית קבוצות המפתח של השרירים מתחת לגובה הפגיעה נמצאים מתחת לדירוג 3.
מציין פגיעת חוט שדרה לא מלאה, כאשר פעילות מוטורית נשמרת מתחת לגובה הפגיעה וכאשר יותר ממחצית משרירי המפתח מתחת לגובה הפגיעה נמצאים בדירוג 3 או יותר.
מציין מצב נורמלי של חוט השדרה, כאשר תוצאות הבדיקות המוטוריות והתחושתיות הן נורמליות.

11. סוגי SCI – המשך
בנוסף, קיימות מספר תסמונות קליניות הקשורות בפגיעות חוט שדרה לא מלאות:
סינדרום החוט המרכזי (Central Cord syndrome) מאופיין באובדן גדול של פעילות גפיים עליונות בהשוואה לגפיים תחתונות.
תסמונת בראון-סקארד (Brown-Sequard syndrome) נובעת מפגיעה בצד אחד של חוט השדרה, דבר הגורם לחולשה ואובדן תחושה עמוקה (פרופריאוספציה) בצד של הפגיעה, בנוסף לאובדן תחושה של חום וכאב בצד השני.
תסמונת שדרתית קדמית (Anterior Spinal syndrome) שנובעת מפגיעה בחלק קדמי של חוט השדרה, בכך גורמת לחולשה ואובדן תחושות חום וכאב מתחת לאזור הפגיעה, אך תוך שמירה על תחושה עמוקה שמסלוליה העצביים עוברים בחלק האחורי של חוט השדרה.
הידלדלות תאי עצב הנובעת מפגיעה בחלק האחורי של חוט השדרה, לרוב עקב מחלות זיהומיות כגון עגבת, הגורמות לאובדן חוש המגע ותחושת התמצאות.
תסמונת הקונוס השלדי (Conus Medullaris) נובעת מפגיעה בקצה חוט השדרה, הממוקם בחוליה L1.
תסמונת זנב הסוס (Cauda Equina) שאינה בהכרח פגיעה בחוט השדרה אלא פגיעה בשורשי העצב השדרתיים שמתחת לחוליה L1.

12. סוגי SCI – המשך מיקום הפגיעה
חשובה ידיעת הרמה המדויקת של פגיעה בחוט השדרה כדי לחזות איזה חלקים בגוף יושפעו כתוצאה משיתוק ואובדן תפקוד.
מצוינים להלן ההשפעות הטיפוסיות לפגיעה בחוט השדרה לפי מיקום (כמו גם בטבלה משמאל). חשוב לזכור כי בשעה שאבחון פגיעות מלאות הינו צפוי, הרי שפגיעות לא מלאות הינן ארעיות ויכולות להשתנות מהתיאורים להלן.
פגיעות צוואריות
פגיעות צוואריות גורמות לטטרפלגיה (נכות בארבע גפיים) חלקית או מלאה. בהסתמך על המיקום המדויק של הפגיעה, אדם עם פגיעת חוט שדרה באזור הצוואר יכול לקבל חזרה מידה מסוימת של תפקוד כמפורט להלן, אך בשאר המקרים נותר משותק.
פגיעות בית החזה
פגיעות בחוליות בית החזה ומטה גורמות לפרפלגיה (שיתוק מלא או חלקי של שתי הרגליים). כפות הידיים, הזרועות, הראש והנשימה בדרך כלל לא מושפעים.
פגיעות מותניות ושל עצם הזנב
ההשפעות לפגיעות מותניות או של עצם הזנב הן שליטה מופחתת ברגליים ובמותניים, במערכת השתן, ובפי הטבעת.

14. סוגי SCI – המשך דוגמה לתסמונת קלינית הקשורה לפגיעות בחוט השדרה:
תסמונת החוט המרכזי (Central Cord syndrome) זו תצורה של פגיעת חוט שדרה לא מלאה המאופיינת על ידי פגיעה בתפקוד הזרועות וכפות הידיים, וכן, במידה פחותה יותר, ברגליים. הדבר מתייחס גם לפרפלגיה הפוכה, משום שכפות הידיים והזרועות משותקות בעוד הרגליים והחלק התחתון עובד כראוי.
לרוב, הנזק הוא לחוט השדרה באזור הצווארי או בחלקו העליון של בית החזה, ומתאפיין בחולשה בזרועות וחסך יחסי של הרגליים עם אובדן תחושתי משתנה.
מצב זה משויך לאיסכמיה, דימום או נקרוזה המערבים את החלקים המרכזיים של חוט השדרה (כמות המסלולים העצביים הגדולה שמעבירים מידע היישר מקליפת המוח). סיבים מרובים של אקסון המיועדים לרגליים נשמרים עקב מיקומם החיצוני בחוט השדרה.
דפוס קליני זה מתגלה לאחר החלמה מהלם שדרתי כתוצאה מבצקת ממושכת מסביב או בקרבת החוליה, היוצרת לחץ על חוט השדרה. הסימפטומים יכולים להשתנות או נשארים קבועים.

15. דיאגנוזה – אבחנה איך נאבחן פגיעה בחוט השדרה הצווארי?
אדם שמתלונן על כאבים עזים בגב העליון ובצוואר.
פריצת דיסק קודמת.
היסטוריה רפואית. CT
MRI

16. דיאגנוזה – המשך איך נאבחן פגיעה בחוט השדרה המותני?
אדם שמתלונן על כאבים עזים בגב התחתון.
היסטוריה רפואית.
בדיקה פיזית של מפרקי האגן, מפרקי הירך, מפרקי הקרסול וכפות הרגליים. הבדיקה נעשית על ידי התבוננות, מישוש ובדיקת מטווחי תנועה, שיבוצעו באופן אקטיבי, פסיבי ומול התנגדות. CT
MRI
מכשיר EMG עשוי לעזור לנו באבחון הפרעות בהולכה עצבית.
בדיקות דם כולל ספירת דם, שקיעת דם, CRP, ובדיקת שתן עשויות להועיל באבחון כאבי גב על רקע של דלקות זיהומיות, דלקות פרקים וסרטן. 
אולטרה-סאונד.

17. דיאגנוזה – המשך בדיקות מיוחדות: בדיקות נוירולוגיות:
החולה שוכב על גבו על ידי הרמת רגל ישרה או הרמת רגל כפופה ולאחר מכן יישורה או הרמת רגל ישרה עד הופעת כאבים ואז הורדת הרגל עד להיעלמות הכאבים וכפיפת כף הרגל (Dorsiflexion of the foot) כלפי מעלה. כאב בגב התחתון, כאב בישבן, כאב לאורך הרגל ו/או שינויים תחושתיים כגון נימול לאורך הרגל מעידים על גירוי שורש עצב מותני.
בדיקה של שורש עצב גבוה יתבצע על ידי בדיקה שנקראת מתיחה פמוראלית (Femoral stretch test). בבדיקה זו החולה שוכב על בטנו בעוד הרופא מכופף את הברך של החולה אל הישבן. כאב חריף לאורך הירך לפנים עלול להעיד על גירוי שורשי עצבים מותניים גבוהים יותר (L2-L4).
בדיקת ולסלבה (Valsalva)היא בדיקה נוספת שנועדה לזהות גירוי דלקתי של שורש עצב מותני. החולה נושם עמוק מחזיק את האוויר בריאות ומפעיל לחץ תוך בטני. שחזור של הכאב בגב התחתון והתסמינים האחרים מאשר את קיום הלחץ על העצב.
בדיקות נוירולוגיות:
בדיקות חישה, טונוס שרירים, כוח והחזרים גידיים (רפלקסים) ננסה להעריך האם קיימת פגיעה עצבית בעמוד השדרה התחתון.

18. טיפול
במקרה טראומתי כגון תאונות דרכים, חשוב למנוע תזוזה של עמוד השדרה, כדי למנוע קריעה אפשרית של חוט השדרה. פעולה זו מתבצעת בין השאר על ידי קיבוע לקרש גב.
טיפול בפגיעות חמורות בחוט השדרה מערב שימוש במנה גבוהה של מתילפרדניזולון במידה והפגיעה התרחשה בפרק הזמן של שמונה שעות.
טיפולים ניסיוניים, כגון טיפול בתאי גזע מבוצעים ברחבי העולם, אך הוכחות מדעיות חותכות ליעילותם אינן עדיין בנמצא.

19. סיבוכים
הנזק הנאורולוגי הנגרם כתוצאה של פגיעה בחוט השדרה מהווה סיבה להתפתחות סיבוכים רפואיים ולמגבלות תפקודיות רבות.
הסיבוכים השכיחים ביותר:
פצעי לחץ-בגלל חוסר תחושה, הילד לא מרגיש כאב והוא עלול לפתח פצע לחץ. הבעיה חמורה במיוחד באזור העכוז עליו הילד יושב במשך שעות ארוכות. הטיפול בפצע לחץ קשה מאד ואורך זמן רב.
פציעות-נפגע חוט השדרה עלול לא להבחין בשריטה, כויה או מכה שקיבל בגלל העדר תחושה באזור הפגוע. חוסר ערנות לקיומה של הפציעה עלול למנוע ממנו לטפל בפצע ולגרום לעליית הסיכון לזיהומו.
קיצורי שרירים ואיבוד של טווח תנועה-הישיבה הממושכת בכיסא גלגלים גורמת לחוסר שימוש במפרקים העלול להסתיים בקיצורי שרירים ובאיבוד של טווחי תנועה.
זיהומים בדרכי השתן-הצטברות של שאריות שתן בשלפוחית השתן ואי הקפדה על התרוקנות בזמן ועל שתייה מספקת עלולים לדרבן צמיחה של מושבות חיידקים בשלפוחית והתפתחות של זיהומים בדרכי השתן.
ירידה בכושר גופני כללי-הירידה בתפקוד במיוחד אצל פגועי חוט שדרה הרתוקים לכיסאות גלגלים מביאה בהכרח גם לירידה בפעילות כללית ולירידה בכושר גופני כללי.

20. מניעה
לפציעות בחוט השדרה יכולות להיות השלכות הרסניות. הן יכולות להיגרם ממגוון סיבות החל מחוסר שימוש באמצעי בטיחות כמו חגורת בטיחות וקסדה או חוסר בדיקת עומק המים לפני הצלילה. הגורמים לפגיעה בחוט השדרה משתנים בהתאם לגילו של אדם.
עד גיל 29:
בעוד שפעילויות ספורט ונופש מהוות רק 18% מכלל פגיעות בחוט השדרה, רוב הפציעות האלה קורות בקבוצת גיל זו. להלן מספר דברים שעשויים לעזור ולהפחית את הסיכון:
תמיד לבש קסדה מתאימה והשתמש בציוד בטיחות במהלך פעילות ספורט ופנאי. זה כולל את כל הפעילויות על גלגלים, רכיבה על סוסים, כדורגל, בייסבול או כדורסל.
תמיד בדוק את עומק המים לפני הצלילה, גם אם אתה צולל במקום מוכר.
הימנע מהזזות ראש מיותרות בזמן משחק פוטבול. 
הימנע משימוש באזוניות בזמן רכיבה-היה מודע למתרחש מסביבך.

21. מניעה – המשך מתחת לגיל 65: מעל גיל 65:
הגורם העיקרי לפגיעה בחוט שדרה בקבוצת גיל זו הוא תאונת דרכים.
להלן מספר דרכים שעשויי לעזור ולהפחית את הסיכון:
תמיד חגור חגורת בטיחות בזמן נסיעה ברכב.
אין לשתות ולנהוג וגם למנוע מאחרים לנסוע עם נהגים שיכורים.
מעל גיל 65:
אנשים בקבוצת גיל זו סובלים בדרך כלל מפגיעה בחוט השדרה בעקבות נפילה. להלן מספר דברים שעשויים לעזור ולהפחית את הסיכון:
הימנע משימוש בשטיחים בבית או גורמי סיכון אחרים דוגמת חוטי חשמל.
השתמש במקלחת בשטיחון נגד החלקה ומאחזים.
נעל נעליים סגורות.
שוחח עם הרופא המטפל אודות טיפול תרופתי, במידה והינך נוטל תרופות שעלולות להגביר את הסיכון לנפילה.

22. שאלות?

23. פגיעות בחוט השדרה
(SCI)
נרדין אבו-לבן
מרינה פאלביץ'
לינוי ספון
י"א 3