1. ד"ר יואב יאיר האוניברסיטה הפתוחה
Open and Free Access to Books and Educational Resources at the Open University of Israel
גישה חופשית לספרים ולמקורות אלקטרוניים באוניברסיטה הפתוחה בישראל: פרויקט פא"ר
ד"ר יואב יאיר
האוניברסיטה הפתוחה

2. פרויקט "פאר" של האו"פ פתיחה של ספרים וחומרי לימוד
בפרויקט שני מרכיבים שונים הקשורים זה בזה:
50 ספרי קורסים בפורמט אלקטרוני [+ ספר קולי+הרצאות מומחים בוידאו]
עצמי למידה ומשאבי למידה באותם 50 קורסים ובמאות קורסים אחרים שנלמדים באו"פ [*]
[*] עצמי למידה ((Learning Objects and Resources הם אותם חומרים שנוצרו בתקשוב הקורסים במהלך השנים ויכולים לשמש כל לומד

3. הסטודנטים של האו"פ במאה ה-21
ניידים, מקצועיים, עם רצון להשתלבות מהירה בשוק העבודה
מכירים טכנולוגיות מגיל צעיר, עם אוריינות מחשב גבוהה (בכל גודל קיבורד)
בעלי מכשיר נייד אחד לפחות וגישה לאינטרנט בפס רחב (87%)
מצפים למענה מהיר ולשרות 24-7 (כמו מספקי IP) – מנהלי וגם אקדמי

5. במהלך שנים של תקשוב הצטברו באתרים אלפי עצמי למידה
חומרים אלה יעברו בקרה אקדמית, עריכה לשונית, טיפול בזכויות יוצרים, עדכון ושיפור לפני הפרסום.

6. מהו עצם למידה "פתוח" Open Educational Resource?
אין דמי מנוי
אין שכ"ל /דמי הרשמה
אין התחייבות כספית
יש רישום משתמשים
(לצורכי מעקב, מחקר)
כמינימום, זהו עצם למידה* שהשימוש בו אינו עולה מאומה למשתמש
חופש מלא להשתמש , להעתיק, לשנות, להפיץ.... תוך מתן קרדיט ושמירה על זכויות היוצרים שלנו!
* עצם למידה – כל פריט מידע שיכול לשמש את הלומד בתהליך הלמידה: תרגיל, תמונה, קטע טקסט, סימולציה, קישור, דוגמא, שרטוט, מבחן, פתרון...

7. "מפת הדרכים" של פרויקט פאר
10 קורסים ראשונים ופורטל פאר באוויר באביב 2008, 20 נוספים עד 2009א.
ספרי הלימוד יוסבו במלואם לפורמט דיגיטלי, והגישה אליהם תהיה פתוחה למשתמשים רשומים.
חומרי הלימוד הקיימים באתרי הקורסים יפתחו לקהל הרחב, לאחר בקרה אקדמית וטיפול בזכויות יוצרים
השקה פומבית /0822/5, בנוכחות נשיאת OUUK ונציג MIT

8. 10 הקורסים הראשונים כלכלה בין-דורית
שוויוון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה
יסודות הפיסיקה
נושאים במתמטיקה לתלמידי החברה
החוויה התיאטרונית
מגמות בחברה הישראלית
ג'נוסייד
חשיבה ביקורתית
מבית לאומי למדינה בדרך
בין יהודים לנוצרים (רוסית)
הגנה על זכויות האו"פ בפני שכפול והפצה בלתי מורשים, וזאת על ידי ניהול-זכויות-דיגיטליות (DRM – Digital Rights Management). בכל אחד משלבי הפרויקט תבוצע הערכה של התעבורה באתרים, דפוסי השימוש ואפיון המשתמשים .

9. יתרונות של "פאר"
העצמת שליחותה החברתית של האוניברסיטה הפתוחה בהצעת השכלה גבוהה לכל אדם בישראל, ובגישה לספרים אקדמיים איכותיים ולחומרי למידה מכל מקום ובכל זמן.
הצבת האוניברסיטה הפתוחה כחברה הראשונה מישראל בקהילה הבינלאומית היוקרתית של Open Course Ware (OCW), וחיזוק מתמשך של תדמיתה.
חבירה למאגרים עולמיים של Open Educational Resources (OER) ואפשרות לשיתופי פעולה בינלאומיים.

10. יתרונות של "פאר" (II)
שיפור והעשרה של חומרי הלמידה הקיימים, ומתן אפשרות לעדכון מהיר של יחידות הלימוד (המקוונות), קישור למקורות מידע חיצוניים, כולל מולטימדיה.
אפשרות לפיתוח של דגמי קורסים חדשים, הנכתבים מראש לפורמט דיגיטלי, תוך קיצור משך זמן הפקת הספרים.
צפי לעלייה במכירות של ספרים מודפסים וגם בהרשמות לקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. [למרות החשש מירידה אפשרית במכירות הספרים עקב זמינותם החופשית להורדה מהאתר - בדיקה כלכלית של פרויקטים מקבילים העלתה שהיה שיפור במכירות].

11. OER /OCW -תנועה גלובלית, מוקד אמריקני
אוניברסיטת MIT ויוזמת ה-OpenCourseWare- פתיחת חומרי ההוראה שלה בפורמט אלקטרוני, בהם מערכי שיעור, דוגמאות, עזרים מקוונים, עצמי למידה, ביבליוגרפיה (
יוזמת הלמידה הפתוחה (Open Learning Initiative) של אוניברסיטת קרנגי-מלון: קורסים רבים במדעי הרוח, מדעים מדויקים, כלכלה. מעבדות וירטואליות, סימולציות, תרגילים אינטראקטיביים, קטעי קריאה ועוד (
האוניברסיטה הפתוחה הבריטית – OpenLearn פתיחה של כל חומרי הלימוד על פלטפורמת קוד-פתוח

12. מאגר ידע פתוח MERLOT
אחד המאגרים הפתוחים הגדולים ביותר בעולם שפותחו בשיתוף פעולה בין חברי סגל באוניברסיטאות רבות הוא MERLOT(
מאגר זה מאגד כ- 17,000 חומרי הוראה ולמידה במגוון תחומים כמדעי החברה, מינהל עסקים, אמנות, מתמטיקה מדעי המחשב ועוד.
כל פריט המתווסף למאגר עובר תהליך שיפוט לבחינת רמתו ועמידתו בסטנדרטים אקדמיים מקובלים. מטרתו המרכזית של המאגר היא לתרום ליעילות התהליך ההוראתי על ידי שילוב חומרי למידה מהאיכות הראשונה במעלה.
התורמים למאגר הם חברי סגל ואוניברסיטאות מהמובילות בעולם. קרוב ל 50,000 חברים ממוסדות שונים רשומים למאגר.

13. הזדמנויות ויתרונות של OER
גישה נוחה לחומרי לימוד ברמה גבוהה, תוך פנייה לקהל נרחב
נפח גדול יותר של משאבים לימודיים העומד לרשות הכלל ("Public Domain") – Knowledge as a Public Good
חומרי לימוד איכותיים הזמינים למדינות ולמוסדות שאין בידם יכולת לפתח בעצמם יכולים לפצות על בעיות רבות של תשתיות אקדמיות חסרות (עולם שלישי)
גמישות: שונות רבה במקורות יכולה לאפשר שונות וגמישות באפשרויות למידה
הזדמנויות לחלוקה ושיתוף של חומרי-לימוד, הגדלת אפשרויות לשותפויות

14. סכנות וחסרונות של OER
נושא קניין רוחני וזכויות יוצרים: הפרה אפשרית של בעלות על ידע הנמצאת בידי מוסדות המלמדים מרחוק, ומצד שני הפרה של זכויות המוחזקות בידי צד שלישי עקב פתיחת חומרים "לעולם"
פרסום ושימוש בחומרים ללא בקרת איכות אקדמית מספקת
גלובליזציה / שליטה תרבותית בשל נוכחות יתר של מקורות וחומרי למידה ממקורות מסוימים (עולם מערבי) והעמקת הפער הדיגיטאלי
היעדרו של מודל עסקי / כלכלי חדש שיכול להחליף את המודל הקיים של הפצת הידע מהאוניברסיטאות
מוסדות "חזקים" יכולים להשתלט על הזירה האקדמית ("Brand")
תסמונת ה-NIH תגביל את השימוש על ידי סגל ההוראה לחומרי OER עצמיים בלבד

15. מה עושים כשייגמר הכסף... מודלים של תקצוב בפרויקטי OER
תמיכה חיצונית מקרן פילנטרופית – מענק גדול חד-פעמי מנוהל ע"י הקרן
Membership – מוסדות יוצרים קונסורציום, בתשלום, ניהול משותף MERLOT
תרומות – פנייה לציבור לתת תרומות קטנות (Wikipedia)
Sponsorship – חסויות: המממן נותן מענק לפי העדפותיו ותוך הבלטת החסות
פרסום בתשלום – תוכן נוצר על ידי משתמשים, המשלמים דמי מנוי
Conversion - you give something away for free and then convert the consumer of the freebie to a paying customer
מודל מוסדי – העלויות הן חלק מתקציב המוסד, נתפס כחלק מהמשימה שלו – למשל OCW או OLI

16. פא"ר – טווח בינוני וארוך
Open is not always equal to free – יש ליצור גבולות ברורים בין "פתוח" ל-"חופשי" – לא כל התהליך הלימודי צריך להיות חינם. ניתן ליצור מודלים של כניסה מוגבלת למשתמשים לחומרי הוראה מסוימים, ודרישת תשלום עבור חלק מהחומרים או עבור בחינות והסמכה. הצטרפות ל- OER אין פירושה התאבדות כלכלית של מוסדות המלמדים מרחוק
נדרש גוון של "הוראה מרחוק" לתוך OER – כלומר ליצור מאגרי משאבים המתאימים מראש ללמידה עצמית - ICDE flavor in OER. יש לשקול האם כדאי "לפתוח" חומרים שאינם learner-centered
המשכיות וקיימות של מאגרים של משאבי למידה פתוחים אינן מובטחות ותלויות במודל הכלכלי של הפרויקטים. חשוב להסביר לגופים המממנים את מסגרת הזמן הצפויה כבר בהתחלה ולתכנן אסטרטגיית יציאה הולמת בתום תקופת המימון.

17. דגשים של כוח המשימה של ICDE
שיתוף בידע בין אוניברסיטאות במדינות שונות, Lessons Learnt ו- Best practice models יאפשרו צמיחה מהירה של OER לטובת הציבור באותן מדינות, אך יש קושי להסכים על סדרי עדיפויות
בצד הרצון לפתיחות מרבית, ללא מגבלה וללא תנאי, קיים מחסור במחקר על סוגי השימוש ואופי המשתמשים ב-OER, בין היתר עקב היעדר רצון לדרוש זיהוי מהמשתמשים.
אין להיצמד למודלים דוגמטיים של יצירת OER על ידי המוסדות בלבד, אלא להיפתח למודלים בהם חלק מהמשתמשים תורמים מהידע שלהם לשיפור מאגרים קיימים ולהכנסת עצמי למידה חדשים, תוך שימוש בכלים המגוונים שנמצאים בעולם ה- Web 2.0
* מצד שני -[Cult of the Amateur]

18. העתיד של פתיחת חומרי לימוד וספרים
ההתגייסות של גופים כמו אונסקו, OECD ו-ICDE מחזקת את התחושה של שינוי המתרחש בנוף ההשכלה הגבוהה בעולם. במידה ותיווצרנה גם שותפויות עסקיות ברות-קיימא עם חברות-על כמו גוגל או מיקרוסופט, ניתן לשער שהמגמה תמשך. קשה מאד לחזות כרגע את צורתה הסופית.

19. אבל בניני ספריות לעולם יעמדו....
הספרייה העירונית של קנזס סיטי