1. העיר הנוצרית העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה
המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר.
העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים).
הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות.
מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.

2. בקרבת הכנסיות והמנזרים
מעבר לימי הביניים
הרס
מלחמות פנימיות
פלישות של שבטים נודדים
הקמת
שימור
מגפות
שלטון לא יציב
מרכזים עירוניים
הכנסייה
המנזרים
בקרבת הכנסיות והמנזרים
התפשטות הנצרות
צמיחה

3. משמעויות חברתיות למעבר לימה"ב..
לפני: פאודליזם (עמלים-לוחמים- מתפללים)+כנסייה
מהמאה ה-11: שינוי במבנה חברתי- החלשות הפאודליזם
♡ השינוי התפתחות ערים והתעצמות מעמד הסוחרים מתעצם- העיר תלויה בהם

4. השלכות המעבר מעמד הסוחרים מתחזק- כלכלי וחברתי תלות ערים במעמד הסוחרים
תהליכים מקבילים- מהפכת מסחר, מהפכה חקלאית, גידול אוכלוסין ומסעות צלב

5. ערים באירופה הנוצרית
ערים ומסחר בימי הביניים
(המאה ה-13 לסה"נ)

6. א. הגורמים לעליית העיר הנוצרית
טחנות מים
ברזל
שכלול כושר
הייצור החקלאי
התפתחויות טכנולוגיות ושכלולים= הגדלת תוצרת
מחרשה
שיטות זריעה
גידול האוכלוסייה
42 ל-73 מליון
מחסור באדמה
מחסור באדמות לעיבוד גורם להגירת איכרים
עיור
פתיחת ערוצי מסחר, התפתחות משק הכספים ושגשוג הערים
שגשוג המסחר
עודפי ייצור חקלאי
ירידים ושווקים
מסעות הצלב
סחר בינלאומי ועושר

7. 1. המבנה החברתי בעיר
חברת ימי הביניים : פערים גדולים -עשירים עניים, בעלי קרקעות-איכרים. כמורה ואצולה-זכויות יתר. מאבקים בין אדון העיר/השליט המקומי לבין האצולה והכמורה.
הסדר החברתי : פאודליזם- יחסי תלות –מלך אצילים ,אצילים ל- וסלים.
מאות : מעמד כלכלי חדש-המעמד העירוני, שעיקרו הסוחרים שניצלו ההתפתחויות במסחר ובחקלאות וצברו מעמד, כסף וכוח.
אוטונומיה עירונית- משמעותה שתושבי העיר חופשיים מיחסי תלות באדון כיוון שהם מקבלים חירויות מסוגים שונים-"אויר העיר משחרר" העיר אינה רכוש האדון- תושביה כפופים לחוקי העיר בלבד .
עיור : איכרים שרצו להשתחרר מאדונם עוברים לעיר.

8. מדוע תושבי העיר זוכים לחירויות?
בעל הקרקעות/ המבצר/הכנסייה/המנזר- אציל/בישוף/שליט.. מבינים כי יוכלו ליצר יותר כסף משטח קרקע ע"י הקמת עיר.
איך?
מסחר- מיסים על הכנסות/ על אחסון/ על מעבר סחורות..
מגורים-יותר מבנים על שטח קטן
שווקים/ירידים- זכויות סחר/ מונופולים..
בטחון- תשלומים על אבטחת סחר
מה הם מוכנים להעניק?
חוזי שלום- הבטחת שלום הסוחרים
תקופות השבתת לחימה
אוטונומיות עירוניות
פריבילגיות...

9. דוגמא מהעיר לאון- המלך בשיתוף הבישוף-מעניק חוזה שלום לתושבי העיר

10. ניידות חברתית
פירוש:- מעבר של יחידים וקבוצות ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר: מאפייני המבנה החברתי הפאודלי המקובע והחלוקה לבני חורין לאלה שאינם- משתנים !
העירונים נאבקו להשגת חירויות קבוצתיות עבור התושבים והצמיתים/האיכרים שנמלטו אל העיר.
המאבק מסתיים בחוזה שנחתם בין העירונים לאדון העיר, לפיו: לתושבים –אוטונומיה שמוגדרת ע"י זכויותיהם וחובותיהם
הענקת חירויות וכיבוש חירויות ע"י קבוצות ופרטים, מניעים את הניידות החברתית. תופעה זו היא הצעד הראשון להיווצרות אוטונומיה עירונית.

11. אזרח חופשי "האוויר משמעו חזקה"- כל מה שעל אדמת האדון שייך לו
במהלך התפתחות העיר נקבע כלל חדש "אווירה של העיר משחרר בתום שנה ויום"
המתגורר בעיר הופך לתושב, והוא כפוף לחוקי העיר בלבד.
..גם אם היה משועבד קודם לאדון
משמעות: לאיכרים שנמלטו יש אפשרות להשתחרר מהתלות והקבעון המעמדי הפיאודלי !!!

12. מעמד הנשים
אישה אינה אזרחית, רק במקרה בו היא מחזיקה בנכס בעיר והיא משוללת השפעה ציבורית
עיסוקי נשים: טקסיל, משרתות, בתי מלאכה
הצעירות העניות נשלחות לעבוד במפעלי טקסטיל, כובסות, ...
ללא זכות לבחור/להבחר
איסור לימוד באוניברסיטה
זכות ירושה- רק בדרגה שניה(לאחר בניה)
גבר רשאי להכות את אישתו
גיל הנישואין לאמידות 17, לאחרות מאוחר יותר
הזנות הותרה במגבלות- פתרון לבעיית הניאוף, בחסות הכנסייה

13. מעמד הנשים בעיר האירופית
נשים לא השתתפו בשלטון העירוני
נשים בדרך כלל לא בחרו ולא נבחרו למועצות העירוניות
נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה
נשים לא נחשבו לאזרחיות העיר אלא מכוח בעלות על נכס עירוני
נשים עובדות, טחנת קמח
Fitzwilliam Museum, University of Cambridge/ The Bridgeman Art Library ©

14. 2. העיר כמרכז תרבותי- חינוכי וכלכלי
אוניברסיטאות
גילדות מורים וסטודנטים
גילדות
ירידים ושווקים
בנקים

15. האוניברסיטה הראשונה באירופה קמה בבולוניה שבאיטליה (1088)
תלמידים באוניברסיטה של בולוניה
Museo Civico, Bologna, Italy, Giraudon  /  The Bridgeman Art Library©

16. העיר כמרכז תרבותי- אוניברסיטאות
החל במאה ה- 11 קמו בחלק מערי אירופה אוניברסיטאות, שהיו התאגדות כנסייתית של מורים ותלמידים. הן התפתחו מבתי הספר של הכנסיות והמינזרים.
בעל הסמכות עליהן היה הבישוף ולא אדון העיר. הבישוף העניק להן כתב זכויות. בסוף ימה"ב עברה הכפיפות לאדון העיר.
תחומי התמחות בכל אוניברסיטה- בולוניה- משפטים, סלרנו- רפואה, פאריז- אומנויות..
מאבקים עם ראשי העיר ועם הבישוף מביאים להשגת האוטונומיה: פטור ממיסים, משטרה פנימית...

17. המשך אוניברסיטאות מאפייני האוניברסיטה:
התלמידים לבשו גלימות, גלוחי ראש ונותרו רווקים(לשימור האופי הכנסייתי)
לימודים התקיימו בשפה הלטינית
תחילת לימודים בגילאי 14-16
שלב ראשון- תואר במדעי ברוח- מאגיסטר
שלב הבא- התמחות בפקולטות גבוהות כמו רפואה או משפטים
האוניברסיטה משמשת גם כמרכז חברתי ודתי
ערבות הדדית
בילויי משותף

18. המשך אוניברסיטאות גילדות אוניברסיטה:
גילדת מורים
גילדת סטודנטים- נאבקו בשלטון העיר, שכרו מורים, קבעו שעות הוראה ואת תכנית ההוראה. נקטו בסנקציות נגד מורים
האוניברסיטה מהווה מקור גאווה לעיר, אליה מגיעים כדי לעבוד וללמוד
בני העשירים למדו על חשבונם, בני עניים התפרנסו ממתן שיעורים לסטודנטים, העתקת ספרים וממקהלת האוניברסיטה
מלבד תקופת הנזירים, המורים קיבלו תשלום מיד לפני/אחרי השיעור.

19. העיר כמרכז כלכלי: הגילדות
הגילדות היו קבוצות של בעלי מקצוע שהתאגדו לפי מקצועם:
- גילדות של סוחרים – יין, טקסטיל, ירקות גילדות של בעלי מלאכה-סנדלרים, בורסקאים..
המטרה: הגנה על אינטרסים משותפים, מניעת ניצול או תחרות בלתי הוגנת, עזרה הדדית- שלילת תחרות והתעשרות
ייצוג האינטרסים של חבריהן במועצות העירוניות ובמו"מ עם גורמים חיצוניים

20. המשך..הגילדות מאבקי הגילדות בנושאים: חירויות בעיר, הקלות במיסים.
תחומי פעילות בתוך הגילדה:
קביעת מכסות ייצור, מחיר מוצר, איכותו
תקופת הכשרת שוליה לדרגת אומן
מו"מ לרכישת חמרי גלם
ייצוג בפני מועצת העיר
לגילדה סמל משלה(קדוש נוצרי..יהודים לא צורפו..), בחלקן התקיימה עזרה הדדית- לאלמנות, יתומים... סיפקה בטחון כלכלי, בילוי משותף בתי ספר ובתי תפילה

21. סעיפים מתוך תקנות גילדת האורגים- בפאריס (1261-1270)
לכל אורג צמר יוכל להיות בביתו שוליה אחד ולא יותר, אולם לא יוכל לעשות אצלו פחות מארבע שנות שירות תמורת 4 ליברות ...
כל אריג חייב להיות שזור בצמר, וטוב בקצהו כמו במרכזו, ואם לא- ייקנס בעליו ב- 5 סולידים בעד כל אריג
איש מאותו מקצוע לא יחל בעבודתו לפני זריחת השמש, ואם לא ייקנס בקנס של 12 דינרים אם הוא אומן ובשישה דינרים אם הוא עוזר...
שום אורג אשר עבר את גיל השישים או אשר אשתו כורעת ללדת אינו חייב לשלם מס שמירה...

22. שווקים וירידים
השווקים מוקמו ליד הכנסייה- מרכז העיר- שם מכרו סוחרים ובעלי מלאכה מוצריהם בכיכר השוק( בעיקר לצרכי יומיום). איכרים וסוחרים מכרו תוצרת חקלאית פעם בשבוע. האומנים מכרו במשך כל השבוע
ירידים התקיימו פעם/פעמיים בשנה במשך חודש( בעיקר מסחר בינ"ל)
השליט היה היחיד שבסמכותו להקים יריד והוא הגן על כל מי שמגיע ליריד. "שלום", שהעונש בהפרתו חמור.
-"שומרי היריד" דאגו לבטחון ובעלי סמכות שיפוט
- במהלך היריד- הותר האיסור על הלוואות בריבית, תוך קביעת תקרה לריבית

23. בנקים הגידול במסחר חייב מנגנון של אשראי(הלוואות)
במאה ה-10 מתחילים חלפני כספים באיטליה להעניק הלוואות לפי קריטריונים, הכנסייה מגנה אותם.
אך הצורך נותר-הרבה סוגי מטבעות- חלפנים: הפקדת מטבעות תמורת אישור בכתב.
בשל המגפה השחורה שמביאה למשבר כלכלי, מתקשים החלפנים להשיב את השקעות הלקוחות.

24. בנקים לכן לוקחות על עצמן מועצות העיר את השליטה וניהול הבנקים המסחריים.
לכן לוקחות על עצמן מועצות העיר את השליטה וניהול הבנקים המסחריים.
קהילות עירוניות החלו מקימות בנקים במסגרת מתקדמת
הבנקים העירוניים הציבו תנאים קשים להלוואה- רק סוחרים, בעלי מקצוע ואיכרים עשירים קיבלו אשראי.
האחרים קיבלו אשראי מחלפנים אצלם היתה הריבית גבוהה

25. ב. הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
הנצרות שולטת באירופה באמונת רוב האוכלוסייה באמצעות הכנסייה הנוצרית.
היהודים: מיעוט תרבותי ודתי בערים הנוצריות: נרדפים וחשופים לאלימות, בעיקר מהאוכלוסייה ולא מהאליטות.
הדת היא הגורם העיקרי בקביעת מעמד היהודים- קיומם המושפל הוא הוכחה לטעות היהודים ולעונש שהוטל עליהם, בגלל דחייתם את בשורתו של ישו.

26. הקהילות היהודיות בערים
אדוני הערים הזמינו אליהן מתיישבים יהודים, בעלי ניסיון במסחר, במלאכה ובניהול, מתוך ניסיון לחזק את כלכלת הערים.
בעקבות ההזמנה וכתבי זכויות שניתנו ליהודים מאדוני הערים, קמו בערים רבות קהילות יהודיות.
מאוסף המוזיאון היהודי, ברלין. צילום: Deror avi, Wikipedia
הקהילה היהודית בעיר וורמס
מפת העיר וורמס (1630)

27. הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
היהודים כפופים לאדון העיר שהעניק להם פריבילגיות- זכויות יתר
מעמדם המשפטי של היהודים היה: "עבדי האוצר/המלך"
חשופים לעוינות מצד קבוצות שונות בעיר
הקהילה היהודית הייתה גוף אוטונומי שהונהג על ידי ה"קהל" – ההנהגה המקומית
חיי הקהילה היהודית נוהלו באופן אוטונומי

28. המעמד המשפטי של היהודים
עבדי האוצר/המלך- נחשבו לרכוש המלך ללא קשר לזכויות שניתנו להם. המלך יכול היה לשלול ולהעניק ליהודים זכויות כרצונו:
קביעת אזור מגורים, לגרשם, למסור אותם כמתנה לשליט אחר
הגבלת העיסוק הכלכלי, החרמת רכושם.
מטרת המונח: למשוך יהודים ( בעלי מקצועות, קשרים, סוחרים ובעלי כסף) לעיר כדי לפתחה ולהבטיח שלא ייפגעו ע"י אנשי העיר, שכן הם רכוש המלך.
פגיעה ביהודים היתה כרוכה בעונשים.

29. המעמד המשפטי של היהודים
מגורים: אזורים נפרדים בעיר- רחוקים מהמרכזים התרבותיים, הכלכליים והדתיים.
המיעוט היהודי דחה את תרבות הרוב הנוצרית – שוני בין הקהילה היהודית לנוצרית. למרות שהיו חלק מהעיר
אינטרס השליטים באירופה- כלכלי, שיהודים עשירים וסוחרים, יגיעו להתיישב ברחבי העיר.
מה הסיבה? יהודים יתרמו להתפתחות הכלכלית של העיר- כספים, משכילים, בעלי קשרים...
פריבילגיות- זכויות יתר ליהודים מאדון העיר-מעמד משפטי מיוחד, לעתים דומה לזה של תושבי העיר. זאת תמורת מיסים או שירותים למלך, והיה קצוב בזמן.

30. המעמד המשפטי של היהודים
מדוע מגיעים היהודים לערים?
הבטחת השליט בכתב זכויות :
הגנה- בניית חומה ואיסור פגיעה פיזית ביהודים.
אוטונומיה (ממשל עצמי)- סמכויות שפיטה, דת, חינוך, בית קברות נפרד. הקמת מוסדות עצמאיים וניהול חיים עצמאיים בתמורה למס מטעם הקהילה למלך/שליט העיר.
הזדמנות להתעשר כלכלית- אפשרות למכור כמעט בכל מקום. (היו אף מקרים שהשליט אפשר ליהודים למכור בשר לא כשר לנוצרים. לעומת זאת יהודי לא יקנה אצל נוצרי בשר שכן זה לא כשר).

31. מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.
מוסדות ההנהגה אוטונומיים תחת שליטת הנהגה מקומית:
השלטון עצמי בקהילה היהודית מתבטא ב - ניהול חיים עצמאיים בחינוך, דת, שפיטה, תרבות ועוד..השליט לא התערב, למרות שהיהודים היו נתיניו ותחת חסותו.
● "הקהל"- גוף מצומצם שנבחר אחת לשנה מבין חכמי תורה ועשירי הקהילה-ניהל את ענייני הקהילה. "הקהל" בחר את בעלי התפקידים : רב הקהילה, פרנס הקהילה, דיינים,שוחטים, שמשים ועוד.
● רב הקהילה- היה מנהיגה הרוחני של הקהילה.
● פרנס הקהילה- עמד בראש הקהל ולצידו פעל הגזבר- ניהל את ענייני הקהילה. מונה אחת לחודש

32. מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.
גבאי- -ריכז את כל עניני הצדקה ואת מוסדות החינוך ותלמוד תורה של הקהילה.
שמש- ניהל את אחזקת בית הכנסת.
שתדלן הקהילה- הגן על היהודים מפני השלטונות. בדרך כלל עשיר, מקורב למלכות ומייצג הקהילה בפני השלטונות.
הקהילות היהודיות החלו לבסס את סמכות ה"קהל" וחכמי ההלכה של אשכנז (גרמניה וצפון צרפת) ראו החל מהמאה ה- 11 בציות לגוף זה כמצווה דתית. כמו כן, בקהילת אשכנז נקבעו תקנות כדי להסדיר את חיי הפרט בתוך הקהילה היהודית.

33. סמכויות הנהגת הקהילה
גביית מיסים לשלטון ולקהילה- "הקהל" גבה מיסים עבור השלטון (מס גולגולת), בהתאם להסכמה על הסכום הכולל . ה"קהל" חילק את נטל המס בין חברי הקהילה בהתאם ליכולתם בנוסף, גבה מיסים לצרכים פנימיים.
● עיכוב תפילה-(אמצעי שהוגבל ע"י התקנות- מתי ובאיזו תפילה ) יהודי שנפגע רשאי להפסיק את התפילה או הקריאה בתורה ע"י הנחת יד על סידור התפילה או ישיבה על מדרגות ארון הקודש – עד שהציבור יבטיח לתקן את המעוות.
איסור פוליגמיה- לגברים להרבות בנשים.או איסור גירוש האישה- ללא הסכמתה. ( רבי גרשום שיצר שינוי במשפחה ובמעמד האישה)
● חרם היישוב- תקנה כלכלית באופייה, שמטרתה למנוע כניסה של אדם חדש לקהילה וזאת כדי למנוע תחרות. התקנה אוסרת על אדם להתיישב במקום כלשהו מבלי להשיג את הסכמת בני המקום. התקנה מבטאת את רצונם של בני המקום לשמור על צביונו במיוחד ולמנוע ממהגרים חדשים להתיישב במקום. נימוק נוסף הוא הרצון למנוע מאנשים, שלא השקיעו מכוחם ולעיתים מכספם בפיתוח המקום, ליהנות ממנו ללא רשות.
● המערופיה: מתן מונופול לאחד (או אחדים) מבני הקהילה לסחור בתחום מסחר מוגדר או עם לקוחות נוכריים מסוימים. תקנה זו נועדה למנוע תחרות כלכלית ומתח חברתי בין יהודים ליהודים אחרים בקהילה היהודית. . מערופיה, פירושו, הלקוח הקבוע של יהודי אחר, והתקנה קובעת שעם לקוח כזה אסור לפתח קשרי מסחר. המערופיה הייתה סוג של קניין ולעיתים עברה בירושה או נמכרה לאחר (הרצון למנוע תחרות פנימית לא היה אופייני רק ליהודים אלא גם בקרב גילדות הסוחרים והאומנים הנוצרים חל איסור שכזה).

34. סמכויות הנהגת הקהילה
חרם היישוב- חסם לאדם חדש להיכנס לקהילה כדי למנוע תחרות. לפיה יכול אדם להתיישב בקהילה רק בהסכמת בני המקום. זהו ביטוי לרצונם של בני המקום לשמור על צביונה המיוחד של הקהילה ולמנוע מאלו, שלא השקיעו בפיתוח המקום, להנות ממנו ללא רשות.
● המערופיה: מונופול לבנ/י הקהילה לסחור בתחום מוגדר או עם לקוחות נוכריים מסוימים. זאת כדי למנוע תחרות ומתח חברתי בין יהודים. לפיה קיים איסור לפתח קשרי מסחר עם לקוח מסוים או בתחום מסוים. זהו סוג של קניין שלעיתים עבר בירושה או נמכר לאחר (היה קיים גם בקרב גילדות הסוחרים והאומנים הנוצרים).

35. אמצעי אכיפה של הנהגת הקהילה
כדי לנהל את הקהילה קיבלו ראשיה סמכות לאמצעי אכיפה :
קנסות- למי שלא שילם מיסים, שיקר, רימה.
מאסר- היה בית מאסר.
עונש גופני: מלקות- כאב, בושה והשפלה.
חרם- מניעת דיבור עימו ועם ילדיו, מניעת כניסה לבתי ספר, משמעות מנטאלית שגם בשמיים כועסים עליו.
עונש מוות- השימוש בעונש זה היה חריג. בספרד אושר עונש מוות למלשין בתמורה לתשלום פיצוי לשלטון.

36. דוגמה לשאלה : פריבילגיות או תחומי אוטונומיה לקהילה היהודית:
דוגמה לשאלה : פריבילגיות או תחומי אוטונומיה לקהילה היהודית:
לפניך קטע מקור: הצג מה מניע את השליט להעניק אוטונומיה ופריבילגיות ליהודים, הצג מהן הפריבילגיות אותן נותן השליט ליהודים בעיר הנוצרית? תאר באלו תחומים ניתנת ליהודים אוטונומיה בקהילה?

37. הפריבילגיה של היהודים בשפייר (שפיירא) ניתנה ב-31 בחודש ספטמבר .1084 :
הפריבילגיה של היהודים בשפייר (שפיירא) ניתנה ב-31 בחודש ספטמבר :
בשם השילוש הקדוש ושאינו מחולק, אנוכי רודיגירוס [...ר בישוף שפייר, בעשותי את העיר אשפירה (שפיירא) לכרך חשבתי כי אוסיף אלף מונים (פעמים) על כבוד מקומנו אם אביא גם יהודים לשכון בו. א. את היהודים שהובאו הושבתי מחוץ לעדה ולמקום מגוריהם של שאר התושבים, למען לא יהיו בנקל למפגע לפרעות ההמון הגס, הקפתי אותם חומה. ואת מקום מושבם [...ר מסרתי להם בתנאי כי מדי שנה בשנה עליהם לשלם שלוש ליטראות וחצי בכסף אשפירה (של שפיירא) לצורכיהם הכלליים של האחרים (הנזירים במנזר המקומי). ב. נתתי להם רשות וזכות לעסוק בחילופין של זהב וכסף ולקנות ולמכור כטוב בעיניהם בקרב מקום מושבם וכן מן המקום מחוץ לנמל ועד לנמל האוניות ובנמל עצמו. את הרשות הזאת נתתי להם [גםר בכל העיר. ג. ונוסף על זה נתתי להם מאחוזת הכנסייה מקום קבורה לנחלה. ד. וכשליט העיר בין התושבים, כך ראש הכנסת בין היהודים. עליו לחרוץ כל ריב ומשפט אשר יהיה ביניהם או עליהם. אולם במקרה שלא יוכל לחרוץ משפט, יבוא הדבר עד בישוף העיר [...ר ה. השמירה בלילות, ההגנה והביצור של החומה מוטלת עליהם רק במקום מושבם. ו.מותר להם לקחת מיניקות ופועלים שכירים משלנו. ז. בשר שחוט האסור עליהם לפי חוקי דתם מותר להם למכור אותו לנוצרים, ומותר לנוצרים לקנותו. ולמען לא יקום אחד הבאים אחרי לגרוע מן הזכויות וההנחות הללו או לשים עליהם מס כבד [...ר באתי על החתום בכתב ידי ובחותם טבעתי [...ר