1. שותפויות ד"ר בת חן וינהבר w.batchen@gmail.com בוקר טוב
בשנים האחרונות, יותר ויותר גורמים מכלל המגרים עוסקים בשאלה של קידום וניהול שותפויות.
בשנים האחרונות עסקתי בנושא דרך מספר נקודות מבט והמפגש הנוכחי אנסה לשתף אתכם בחלק מהתובנות המרכזיות שלי על ניהול תהליכי שותפות.
ביחסים ובאתגרים חברתים שבין שולחן העגול במשרד ראש הממשלה, מזה כ 4 שנים
בימים אלו, נסיונות להגדרת "מאגדים אזוריים" במשרד התמ"ת
בתהליך תוך ארגוני ברשת אורט שעסק בפיתוח מודל עבודה להשתלמויות מורים אפקטיביות
במהלכים שעורך המגזר השלישי ליצירת שותפויות בין ארגוניות בתנועה הירוקה, נפגעי עבירה או עמותות אתיופיות
בקהילות מקומיות המבקשות לתכנן את עתידן
במיזמים משותפים שמקדם משרד החינוך כמו אבני ראשה
או "מיזם יניב
ועוד ועוד
הבניית מערך השותפויות נתפש כיום כתשתית לקיומו של ארגון וחברה נכונים, צודקים, מדויקים ויעילים יותר.
למרות המגמה ההולכת ומתרחבת, נראה כי ארגון וניהול שותפויות נשאר עדיין כמשימה מורכבת.
ד"ר בת חן וינהבר

2. מהם גבולות הארגון שלי, ומי הם השותפים שלי?
מועצה/רשות מקומית
הורים
ארגוני מורים
מנהלי בתי ספר אחרים
פילנתרופיה
אקדמיה
הציבור בישראל
אז למי אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על שותפויות?
האם על האגפים המקבילים במשרד החינוך?
האם על מחוזות המשרד בשטח, אולי הרשות המקומית?
ואלי משרדי ממשלה אחרים?
אקדמיה? עסקים? פילנתרופיה? הציבור הרחב?
גופים עסקיים
משרדי ממשלה אחרים
ארגוני מגזר שלישי
הילדים

3. שאלנו ארגוני מגזר שלישי, עם מי במשרד החינוך אתם מנהלים שותפויות
שאלנו ארגוני מגזר שלישי, עם מי במשרד החינוך אתם מנהלים שותפויות? (וינהבר, בן-נון 2008) 3
אגפי החינוך והתרבות של הרשויות המקומיות, אחראית על תחום הבריאות במשרד החינוך, בתהליכים לקבלת אישור ממשרד החינוך, דוד קיסוס, מנחה ומדריך במנהל הפדגוגי לחינוך במוזיאונים, היחידה לשוויון בין המינים ,הכשרה למורים, המזכירות הפדגוגית, פדגוגית ומנהל חברה ונוער, מזכירות פדגוגית מנהל חברה ונוער, מח' נוער שוחר מדע ומפקחים בביוטכנולוגיה וביוטקים ועבודות גמר, מחלקת מחוננים ומצוינים, מנהל חברה ונוער, מנהל חברה ונוער וחינוך התיישבותי, מנהל פדגוגי מדור מנהל ע"י דוד קיסוס, מנהל תורה ונוער ואגף חינוך חינוך התיישבותי, מנהלת מנח"י, מסמ"ר, סמכים למוסיקה יעל ש, מפקחות לגיל הרך, מפקחי משרד החינוך, משה זעפרני ראש מנהל מורשת קרמניצר שנהר, סל תרבות,פיקוח על הוראות המדעים ופיסיקה, פסגה, מפקחים, צוות הארגון עובד במשרד החינוך. מנהלת האולפן עובדת במשרד החינוך' קרמניצר שנהר' - המזכירות הפדגוגית והאגף לתרבות תורנית, שפי, אחראי על הוראת העברית, אגף יישומי מחשב במשרד החינוך, אגף להשתלמויות מורים, אגף לחינוך יסודי, אגף לחינוך קדם יסודי, מנהל חברה ונוער, מח' לתרבות תורנית. אגף לתוכניות לימודים ייחודיות, אגף לתרבות תורנית ד"ר צבי רוזברג, אגפי החינוך ברשויות, בשיתוף הפיקוח המקומי ולפעמים עם מטה משרד החינו, דבורה גבעתי מירושלים וכל המפקחים העירוניים הנוגעים לחינוך, דורית בכר וד"ר חנה ויניק, המזכירות הפדגוגית, המחלקה לתרבות תורנית, הפיקוח על לימודי הקולנוע והתקשורת, הראל-מנהל כל המכללות במשרד החינוך, ית"ד, מטה קרניצר שינהר וחמ"ד, מחכים לאישור משרד החינוך, מטה משרד החינוך, מפקחת לימודי חוץ אזרחות, מנהל חברה ונוער, ומרכזי פיסגה להכשרת מורים., ממונה על השיוון בין המינים במשרד החינוך מרים שכטר, מנהל החברה והנוער במשרד החינוך , מזכירה פדגוגית, מנהל החינוך הדתי, מנהל חברה ונוער, מנהל הפדגוגי ד"ר משה דה קלו המסמכים הנוגעים בנושא הנלמד, מנהל חברה ונוער, מנהלת המחוז, מנחי, מפקחות הנהלת המחוז, מפקחת כללית ומנהלת מחוז קממניצר, שנהר, מפקחת על מנהלת
בשנת 2008 ערכנו עבור משרד החינוך סקר מקיף על מעורבותם של גורמי מגזר שלישי ומגזר עסקי במערכת החינוך.
אחת מהשאלות ששאלנו את הגורמים החיצוניים הללו היתה למי פנית במשרד החינוך.
להלן חלק מהתשובות.
מנקודת המבט של הגורמים החיצונים, משקפת עבורנו את האופן בו נתפס "משרד החינוך".
די מורכב מה?
אולי אפילו יותר מהצומת הסואן בהנואי (ויאטנם) 3

4. פניה ישירה של גורמי מגזר שני, שלישי וקרנות לביה"ס
עסקים
עמותות
מנהל בית הספר
48%
34%
85%
הרשות המקומית
24% 7%
61%
מטה משרד החינוך
29%
10%
75%
גוף מתווך
19%
44%

5. מידת התלות בשיתוף הפעולה
מעבר לסוגיות המבחינות ברובד השותפות בין או תוך ארגוני או בין או תוך תחומי,
עולה סוגיה נוספת המדגישה את ההבדל בין סוגי שותפות שונים על פי מידת התלות שיש בין השותפים.
מרפאה היא אחת הדוגמאות לתלות הדדית נמוכה. הצלחתו של רופא אחד אינה תלויה בהצלחתו של אחר. אומנם יש "מוניטין" משותף שנוצר למרפאה אבל באופן עקרוני מידת ההיוועצות, הטיפול הבין תחומי והקשר בין הרופאים המעולים, (כל אחד בפני עצמו).
לעומת זאת בקצה השני של הסקאלה, עומדת קבוצת הכדורסל.
בשותפות הזאת, גם אם קלעתי 30 נקודות במשחק, יכול להיות שחברותי לקבוצה, לא הצטיינו באותו היום או שחלק..... הקבוצה שלי תפסיד ואני איתה.
אחד המהלכים המעניינם שהתרחשו בעשורים האחרונים נותן לנו רמז על פוטנציאל השנוי. המשחק הקבוצתי בכדור סל שינה את פניו בזכות מהלך אחד פשוט שהתרחש לפני למעלה מ 10שנים.
מישהו יודע במה מדובר?
שינוי הפרמטרים של הסטטיסטיקה.
כלומר- להבדיל מהשיטה הראשונה שעסקה במדידת אחוזי קליעה בלבד- מדד ההצלחה התחיל לבחון גם את התהליך- מי היה השחקן שמסר את הכדור נכון ובזמן בכדי לאפשר סל "אסיסט". האם במערכת החינוך אנחנו יודעים לספור אסיסיטים? או אולי כמה כדורים חוזרים?
האם אנחנו נמצאים בתרבות ארגונית של מדידיה והערכת שותפויות או שאנחנו בתחרות "לעולם לא זוכרים את מי שמגיע שני"
תלות הדדית גבוהה
תלות הדדית נמוכה
תלות הדדית בינונית

6. ניתן למקם שותפויות על רצף בין "אדישות" ל"שותפות מלאה"
שני הצדדים מובילים במשותף
סיוע/הובלה
גורם אחד מוביל והשני מסייע בידו
תאום
מתחשבים זה בזה ומסנכרנים את פעולתם
עדכון
מעבירים אינפורמציה
באופן חד-צדדי
אדישות
לא לוקחים בחשבון זה את זה

7. + מודל השותפות הדינאמית שותף אדישות עדכון תאום סיוע שותפות מלאה
רכז השכבה +
הורים
תוכנית העשרה
מורה מקביל/ה

8. לשם מה שותפות?

9. כמה פשוט, חכם, מתבקש.
שיתוף הפעולה מתוך צניעות, צורך,
אגב, לא תואמו יומנים, לא ניכתב פרוטוקול ואפילו לא יצאו נקודות לביצוע.
אגב 2, אף אחת גם לא קיבלה אות הנמלה המצטיינת.
טבעי, פשוט ומשתף.
ומעל הכל – נקי מאוגו. תזכרו את השחקן הזה. הוא עוד ישוב

10. שותפות תוצר סינרגטי, בעל ערך מוסף, על בסיס win-win
שני אנשים/אגפים/ארגונים ויותר הפועלים מרצון
מטרות/יעדים משותפים ומוסכמים
תלות הדדית
מערכת יחסי גומלין וחליפין המשרתת את כל השותפים
תוצר סינרגטי, בעל ערך מוסף, על בסיס win-win
(בום 1965, Larson & La Fasto 1989, פארקר 1990, אדיג'ס 2001 , סנג'י 2004) 10

11. גורמים משפיעים על התרחבות התופעה של שותפויות (טליאס 2011)
הגורם הערכי משתקף בהתחזקות נורמות של דמוקרטיזציה, העצמה, פתיחות ושקיפות, מתוך הכרה בזכות של גורמים שונים לבטא את עמדתם ולהיות שותפים במהלכים המשפיעים על חייהם ומתוך הכרה בערך המוסף שלהם, לצורך קבלת החלטות משופרת (צ'רצ'מן וסדן, 2003; וקסמן ובלאנדר, 2001).
הגורם המבני קשור בהתרחבות של מספר השחקנים הפועלים בשדה החברתי, דהיינו ארגוני מגזר שלישי ועסקים (בן־אליא, 2004) בפער בין המשימות ובין המשאבים המעודד איגום משאבים; ובמורכבות בשל בעיות חברתיות המחייבת שילוב של ידע ומומחיות (כץ, 2006).
הגורם הטכנולוגי נוגע בעיקר לשינויים שחלו בתשתית התקשורת המשמשת את הארגונים הפועלים כיום. תקשורת מהירה בארגונים מעודדת פתיחות, מקשה על סגירות, ומקלה מבחינה טכנית על ניהול משותף של מהלכים ויוזמות.
הערכה ומדידה פיתוח מדדים וכלים לעידוד שיתופי פעולה תוך, רב ובין ארגוניים (OECD, עיתונות, נורמות כלכליות....)

12. למה זה כל כך קשה לנו?

14. אמון (טליאס 2011) גורם בעל השפעה הגדולה ביותר על הצלחת השותפות.
גורם בעל השפעה הגדולה ביותר על הצלחת השותפות.
אמון צריך לבנות ביטחון כלשהו שהגורמים השותפים לא ינקטו מהלכים שיפגעו באינטרסים של חבריהם לשותפות.
אמון הוא רכיב בעל משמעות ברמת הפרט וברמת הארגון.
לכול אדם/ארגון יש "חבילות ארוזות" (Teitel, L. 2003) של ידע עמדות וזיכרון על שותפויות.
סוגיית האמון תוביל אותנו לשולחן העגול הבין מגזרי.
השולחן העגול הינו פורום שפועל זו השנה הרביעית.
מלחמת לבנון השניה- תחושה ש"אין מדינה", המגזר השלישי מציל את תושבי הצפון, מפעלי תעשייה ובנקים תורמים ציוד לחיילים.....
כך נכתב במסמך יסוד שהוכן על ידי משרד ראש הממשלה
"משרד ראש הממשלה מבקש אפוא ליזום שיח מתמשך בין המגזרים השונים, בשיטה של ”שולחנות עגולים“, על בסיס עקרונות מוסכמים לניהול שיח ובסיוע גורמים מקצועיים לניהול הדיונים. עיקר הפעילות בשולחנות העגולים תתרכז בחילופי ידע ומידע בין הגורמים השונים על אודות פעילותם השוטפת, סדרי העדיפויות שלהם, תוכניותיהם לעתיד ונושאים נוספים העומדים על סדר יומם של העושים במלאכה. כמו כן ישמשו השולחנות העגולים פורום לא מחייב להתייעצות בנושאים שונים, ובכלל זה נושאים שבמדיניות ונושאים שיש להם השלכה על תפקוד המערך הממשלתי עצמו7".

15. השולחן העגול הממשקי
"לא ניתן להתעלם שיש לא מעט סטריאוטיפים ולא מעט דעות קדומות של כל אחד כלפי השני, עסקים למשל חושבים שהם יודעים לנהל הרבה יותר טוב מעמותות, עמותות חושבות למשל שלהם יש את הערכים.....אנחנו חיים בעולם של סטריאוטיפים, אני חושבת שהשולחן הזה מאפשר מפגש אמיתי ללבן את הדברים האלה בפתיחות".
"אני חושב שזה סיפור של מפגש של שלוש תרבויות שונות. כל מגזר ומגזר יש לו תרבות. אני חושב שהחוכמה היא מצד אחד איך מייצרים את המפגש הזה בין התרבויות השונות, ויחד עם זאת לא מאבדים את הייחודיות המיוחדת שיש לכל תרבות. זה מעבר לתהליך של למידה, זה תהליך של סוציאליזציה שכל התרבויות צריכות לעבור אותו".
הקמת השולחן העגול הממשקי לוותה בתהליך ארוך ומעמיק של הבנייה וארגון.
הגדרת כללי השיח באופן משתף עם חברי השולחן העגול, פיתוח מסגרות הפעלה סדורות הנותנות מענה ועוד. כל אילו יצרו בסיס לאמון.
אגב, החשש הגדול בהקשר הזה היה כי השיח יהייה שיח זכויות, שיתנהל באופן לעומתי ומורכב.
חששות אלו התבדו מהר מאוד.
חברי השולחן העגול (ששליש מהם מתחלף מידי שנה), הפכו לשותפים במחשבה, ביישום ובפיתוח מענים לצרכים מתואמים

16. מנהיגות והובלת שותפויות (טליאס 2011)
לשותפות נדרש גורם בעל דרגת מחויבות גבוהה ומיקוד בקידום השותפות, שיעסוק לאורך זמן בחיבור, בגיוס, בתיווך ובהנעה.
יש קושי להפקיד את ההובלה בידי גורם אחד.
מנהיגות נדרשת לניהול מערכות מורכבות היא מנהיגות מאפשרת, היוצרת תנאים לפעולה פרודוקטיבית.
על־פי גישה זו, מנהיגות במערכות מורכבות פועלת:
לחיזוק רשתות וקשרים בין השותפים
לפתיחת ערוצי תקשורת ולעידוד אינטראקציה
לפתרון קונפליקטים הפוגעים בעבודה המשותפת ובקשר בתוך הצוות בלבד
הבניית תהלכיי שותפות, מחייבים מבנה כזה או אחר של הובלה.
כוחה של המנהיגות להחליש התנגדויות, להוות גורם מוטיבציוני ולקדם תהליכי שותפות הוא אדיר.
סביב השולחן העגול ישבה חבורה די מרשימה של נציגי ממשלה (מנכלי משרדים), מנכלי החברות הגדולות במשק, פילנתרופים ומנהלי עמותות גדולות.
אחד מהמניעים המרכזיים לשיתוף פעולה של גורמים אלו היה נוכחותו של ראש הממשלה או מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשיח

17. שוֹנוּת (טליאס 2011) היכולת לקבל / לתת מקום ולפעול עם ה"אחר".
היכולת לקבל / לתת מקום ולפעול עם ה"אחר".
מפגש בין אנשי מקצוע מתחומים שונים, בעלי גישות מקצועיות שונות, ערכים מקצועיים שונים ותפיסות שונות לגבי שאלות של אתיקה מקצועית.
מפגש בין תרבויות ארגוניות ובין מערכות של ייחוסים ודימויים הדדיים שליליים וחיוביים.
השונות דורשות השקעת תשומות בהתקרבות, בהעמקת היכרות וביצירת שפה משותפת לחברי קבוצת השותפות.
"זה היה מאוד ברור שזה כלי חשוב לכל אחד מהגורמים להבין את הצד השני, להבין את המצב יותר נכון, לתת תמונה רחבה של האינטרסים והשלכות של מה שאתה עושה. במובן הזה אני חושב שהאפקט של השולחן הוא מאוד חיובי – כל אחד עדיין עושה את התפקיד שלו אבל מתחשב בצד השני ולוקח אותו בחשבון, וזה גם עוזר לכל אחד לבצע את התפקיד שלו יותר טוב", "לדוגמה, במסגרת שינויים אצלי במדיניות... בעבר אולי הייתי מדבר עם איש אחד כזה או אחר, קצת אוסף מידע ועושה החלטת שינוי מדיניות, והפעם... )הבנתי( שההחלטה הזו תשנה שינוי מהותי לכל אחד מהמגזרים בהתנהלות שלו... אז העליתי את הדיון בפני השולחן – מה אתם אומרים, מה אתם חושבים אם אני אעשה ככה וככה?", "אני מרגיש את זה יותר בממשלה, שהממשלה לוקחת את זה יותר לתשומת ליבה, זאת אומרת שהיא יותר מתחשבת בהשלכות על הצדדים האחרים לפני שהיא משנה או קובעת משהו"

18. פרמטרים נוספים (טליאס 2011)
תלות- התלות יכולה להעצים תחושות של כעס ותסכול בגין חוסר היכולת לפעול לבד ואבדן העצמאות
שוויון- שותפות מנסה להניח להבדלים של ניסיון, יוקרה, משאבים ומעמד ארגוני בעולם שבחוץ וליצור מובלעת דמוקרטית שבה לכאורה הכול שווים. מתחת לפני השטח רוחשת דינמיקה עשירה של השוואה.
אחריות- היעדר אחריות או פיזור אחריות.
תהליך אל מול תוצר- נטייה טבעית להתמקד ב"ציר המשימה" ולהתעלם מ"ציר התהליך" . ציר המשימה נתפס כקשור בתוצאות, ולכן מבטא התקדמות וביצוע.
הדרך "הנכונה" להתמודד עם אתגרים חברתיים2 "זה )השולחן( בעצם הקלה באחריות המשותפת לעניינים חברתיים במדינת ישראל, זה לא כל גוף בנפרד אלא כולנו ביחד, ואני חושבת שזו הדרך הנכונה והיחידה לעבוד כדי להתייחס לנושאים חברתיים במדינה". "יש לו את התוצרים הקונקרטיים לקדם מחשבה ועד לביצוע והוצאה אל הפועל של הנושאים שהשולחן שם לעצמו למטרה

19. פרדיגמות וגורמים מעכבים בעבודת צוות (קובי ס. 1996)
פרדיגמות וגורמים מעכבים בעבודת צוות (קובי ס. 1996)
צורך בשליטה
בעלות על הידע
תרבות ארגונית של תחרות על בסיס אישי וחוסר פרגון הדדי
העדר מבנים תומכי עבודת צוות
חרדה משינוי
שמרנות, קונפורמיות - היצמדות אל הקיים והמוכר
ביקורתיות יתר, שיפוטיות 19

20. מאזן הכוחות של הבניית שותפות
ה"חבילות הארוזות" ומידת אמון נמוכה
מנהיגות משמעותית
הבניית התהליך
התרבות הארגונית
בחירת השותפים
"חבלנים"
את משיכת החבל שלנו, תכריע בסופו של דבר מה שאנחנו קוראים "המוטיבציה" לתהליך.
המוטיבציה יכולה להיות משאב משמעותי,
יש להיזהר מאשליית המשאב המשמעותי
"כבוד"
תחושת שליטה / השפעה

21. התאמת השותפות לעמדות (עיבוד על פי וינהבר 2007)
סיוע בהובלה
הבנייתית מהותנית
תפיסת זהות עצמית
סובלנות פלורלראליזם תפישת שיתופיות קיומית
תפיסת האחר
תאום
בממשלה... יש הרבה יותר הבנה, שזה הרבה יותר נכונות מכל הבחינות, לעשות את הדברים ככל שניתן, לפחות בהידברות, בשיתוף, מתוך הבנה מלאה של הצרכים של כל הגורמים הרלוונטיים ומתוך ידיעה שבסופו של דבר הממשלה מחליטה אבל שכדאי מאוד לקבל את ההחלטות האלה אחרי שקיבלת את האינפוט של כל מי שזה ישפיע עליו ולא להניח שאתה מבין, יודע, ולא צריך לשאול או לשמוע", "צריך לקחת בחשבון
הוא השפיע בהבנה והיכרות הרבה יותר גבוה עם הצרכים והקשיים של המגזר השלישי... זה אפשר הבנה יותר עמוקה של התהליכים והיכרות יותר טובה עם הממשלה ותהליך קבלת ההחלטות שחלקה מרשימה וחלקה מאוד מתסכלת"
עדכון

22. מודל האיזונים להבניית כללי השיח בשותפות
סוג השותפות
קביעת סדר יום
גורם מוביל
הרכב המשתתפים
פתוחה
שותפות ארוכת טווח ומורכבת ממגון נושאים
חברי השותפות מגבשים את סדר היום
בחירה פתוחה –על ידי השותפים
מגוון גדול ומגוון של גורמים גם "אחרים"
שותפות בתחום מוגדר המכיל מגוון נושאים
הגורם המוביל מתייעץ עם השותפים
הגדרת גורם מוביל מתחלף
משולב – גורמי ליבה לצד מגוון גורמים
שותפות ממוקדת אתגר ותחומה בזמן
הגורם המוביל מגדיר את סדר היום
הגורם היוזם את השותפות מוביל
גורמי ליבה העוסקים בתחום
ממוקדת

24. המגזר השלישי והפילנתרופיה בחינוך24
המגזר השלישי
והפילנתרופיה בחינוך

25. מגזרים המגזר הראשון - הממשלה, השלטון המקומי וגופים נשלטים על ידם
המגזר הראשון - הממשלה, השלטון המקומי וגופים נשלטים על ידם
המגזר השני - ארגונים למטרת השאת רווחים
המגזר השלישי - ארגונים לתועלת ציבורית, שאינם מחלקים מרווחיהם או נכסיהם לחבריהם
המגזר הרביעי- חברות בע"מ שהוקמו כדי להרוויח כמו במגזר הפרטי, בשני הבדלים: מטרת הקמתן היא חברתית ובעליהן לא עסוקים במיקסום הרווחים

26. במקום הממשלה והכנסת פרופ' יולי תמיר, 'הארץ', ינואר 2002
החברה האזרחית הישראלית נוטלת על עצמה יעדים שהיו אמורים להיות משימות מובהקות של השלטון. החברה האזרחית הישראלית אינה נאבקת בממשלה, היא מתעלמת ממנה, או מתייחסת אליה כאל שותפה זוטרה שיש לסייע לה. כך נולד מצב חברתי חדש, שבו הממסד הפוליטי מפגר אחרי החברה האזרחית הן בהבנת הבעיות והן בהצעת פתרונות... החברה האזרחית היא שנושאת את התקווה להתחדשות חברתית, לצמיחת מנהיגות חדשה ולהתוויית עתיד טוב יותר למדינת ישראל.

27. ועדת זילר [1], (2006) הגידול במעורבותם של ארגוני מגזר שלישי בחינוך נובע מ:
החברה הישראלית המגדירה עצמה כפלורליסטית ורב תרבותית
ממגון הצרכים והדרישות של האוכלוסייה.
הערעור לגבי הדומיננטיות של בית הספר כמקור הבלעדי לחינוך ולהעברת ידע בעידן של חברה דיגיטלית רב ערוצית.
העליה בכוחם ומעורבותם של הורים בחינוך
תביעות שנתמכות על ידי מערכת המשפט
[1] סיכום עבודת הצוות לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים, ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך מוגש על ידי ד"ר אילנה זילר, מנהלת אגף א' מוסדות חינוך.

28. ועדת זילר (2006) - המשך
רצון של גורמים נוספים כגון רשויות, פרנסי הקהילה נציגי גופים בעלי אידאולוגיות שונות וארגונים בעלי אוריינטציה חברתית, לקבוע את מטרות החינוך ולהיות שותפים בעשייה החינוכית.
ההנחה שהמגזרים השני והשלישי לגווניו משוחררים מאילוצים בירוקרטים וניחנים בגמישות המאפשרת יצירתיות, מתן פתרונות מגוונים, גיוס משאבים ואספקת שירותים שהמגזר הציבורי מתקשה או אינו מעוניין לספק.
ההכרה בעובדה שאכן קיים צמצום במשאבי המערכות הממשלתיות וכתוצאה מכך צמצום באספקת השירותים החינוכית חברתיים, במערכת החינוך.

29. סוגי ארגונים הפועלים במערכת החינוך
עמותות: מהות החיים, גשר, מט"ח....
קרנות: הקרן החדשה לישראל, רש"י-סקט"א, קרן הנדיב ....
מוזיאונים, אוניברסיטאות ומכוני מחקר: מכון וייצמן, מוזיאון המדע בחיפה....
עסקים ובעלי עסקים (במסגרת מעורבות בקהילה): אינטל, בנק הפועלים, אורנג'.....
משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות: כנסת ישראל, משרד איכות הסביבה, משרד המדע והספורט, חברת חשמל, בזק, רשות שדות התעופה, הסוכנות היהודית, צה"ל, משטרת ישראל...
חברות פרטיות: מיכא"ל, תובנות, גבים....

30. אחוז ארגוני החינוך שהוקמו לפי תקופת הזמן

32. קרן סקטא רש"י בשיקום הצפון

33. הקרן המשפחתית ע"ש טד-הריסון (1993 - 2006) דוגמה לתחומי תרומה 2006 (בדולרים)
תיכון שער הנגב
18,875
מחשבים
מ.מ ירוחם
42,500
רובוטיקה א-יב
מכון ויצמן הוראת מדעים
300,000
פיתוח תוכניות חינוך וחומרי לימוד למערכת החינוך
יד ושם
100,000
הכשרת מורים מהפריפריה להוראת השואה
אזרחים בונים קהילה
18,000
שינוי בלוד באמצעות טיפוח הישגים לבני נוער ונגישות להשכלה גבוהה
קבוצת נטר-יזמות טכנולוגית
22,629
מימון לימודי MCSD לתמידים מפנימית יוהנה זבוטינסקי
כפר הנוער הציוני נווה הדסה
25,000
מימון שכר שנתי למימון 5 מורים למרכז למידה
מרכז הפעוט- ילדים עם בעיות התפתחות
10,000
הצטיידות למרכז חינוכי
מהות החיים- חברה לתועלת הציבור
12,935,200
ארגון שמטרתו להביא רוח חדשה לחברה הישראלית

42. היקף ומאפייני מעורבותם של גופים חיצוניים42
היקף ומאפייני מעורבותם של גופים חיצוניים
נתוני מחקר

43. סוגיות מרכזיות שנבחנו בסקר
תהליך ההתקשרות
מערכת החינוך, רשות מקומית, בית ספר
אופן השותפות
תוכנית פדגוגית
תרומה או שווה-כסף
תחום הפעילות
מדעים, יהדות, בגרויות
אופן הפעלת התוכנית(כוח הוראה, גורמי פיתוח התוכן, הפעלת מתנדבים)
פרמטרים לבחירת שותפים
אזור גיאוגרפי, פריפריה חברתית
מגזר חברתי (דתי, ערבי, אתיופי וכדומה)
קהל יעד
גורמים מממנים
ביצוע תהליכי הערכה

44. ממצאים: היקפי התוכניות המופעלות בבתי הספר
תשס"ח
ממצאים: היקפי התוכניות המופעלות בבתי הספר 44
אחוז בתי ספר מכלל המדגם
מספר תכניות לבית ספר 9% 8+
11%
6-7
33%
3-5
35%
1-2
ללא תכניות
ממוצע 3.2 תוכניות לבית ספר
(N=174 בתי ספר)

45. ממצאים: התפלגות הארגונים הפועלים בבתי ספר
תשס"ח
ממצאים: התפלגות הארגונים הפועלים בבתי ספר 45
(תוכניות N=437)

46. ממצאים: התפלגות התוכניות בבתי ספר לפי נושא הפעילות
תשס"ח
ממצאים: התפלגות התוכניות בבתי ספר לפי נושא הפעילות 46
N) = 399 תוכניות)

47. משקל סוגי תוכניות מתוך סה"כ תמהיל המחוז (באחוזים)

48. אופני מעורבות של גורמים חיצוניים בחינוך
הפעלת תוכניות פדגוגיות נרחבות בבתי ספר (מורים/תלמידים).
פיתוח חומרי הוראה-למידה
אמצעים ומשאבים טכנולוגיים
כוחות יעץ, הוראה והדרכה המשלימים או המרחיבים את היקף השיעורים הנלמדים בבתי הספר

49. "דלתות" הכניסה למערכת תשס"ח קרנות עסקים עמותות מנהל בית הספר 48% 34%50
קרנות
עסקים
עמותות
מנהל בית הספר
48%
34%
85%
הרשות המקומית
24% 7%
61%
מטה משרד החינוך
29%
10%
75%
גוף מתווך
19%
44%

50. מאפייני פעולתם של עסקים
תשס"ח
מאפייני פעולתם של עסקים 51
מרבית העסקים (81%), מגדירים מדיניות למעורבותם במערכת החינוך
צמצום פערים (64%), נמצא כנושא מרכזי במדניות העסקים ולאחרו קידום תחומים טכנולוגיים (26%)
כמחצית מהעסקים פועלים בבית ספר בודד, על בסיס קשר פרטני
מרבית העסקים תורמים תרומה כספית (או שווה כסף), אך מעדיפים לקדם גם התנדבות עובדים
12% מהעסקים מפעילים תוכניות לימוד

51. השפעות המשבר הכלכלי על עסקים בחינוך
תשס"ט
השפעות המשבר הכלכלי על עסקים בחינוך 52
32% מהתוכניות נפסקו או שצומצמו מהסיבות הבאות:
צמצום עקב המשבר הכלכלי (71%)
הערכות מחודשת לפעילות החברתית של העסק (29%)
בקבוצת התוכניות שצומצמו, נמצאו 2 דרכים מרכזיות:
צמצום היקפי התוכניות
צמצום מספר בתי הספר הנהנים מהתוכניות

52. ממצאים: מקורות מימון (באחוזים)
תשס"ח
ממצאים: מקורות מימון (באחוזים) 53

53. התפלגות גורם מממן לתוכניות החיצוניות(באחוזים)

54. ביצוע תהליכי הערכה- ע"פ הגורמים הפועלים במערכת
קרנות
עסקים
עמותות
הערכה מקצועית
48% 0%
10%
עמותה או ביה"ס 5%
21%
45%
התרשמות עצמית
29%
26%
18%
לא עורכים תוכניות הערכה
53%

55. קיום תכנית הערכה בבית הספר באחוזים (N=126 )
האם מתבצעת הערכה לפעילות שעורכות העמותות בבית הספר?
סה"כ
לא מתבצעת תכנית הערכה
18%
בית הספר מעריך את הפעילות 2%
גוף בלתי תלוי מבצע הערכה
10%
העמותה מעריכה את פעילותה בעצמה
43%
התרשמות כללית של צוות הארגון
לא ידוע 9%
סכום כולל
100%

56. השפעה על המורה בשדה מעמד הצוות החינוכי בפני התלמידים והקהילה
סמכות ואחריות הצוות החינוכי
התחדשות והתמקצעות בדרכי ההוראה
תחושת מסוגלות, חיזוק הדימוי
ניהול ושימור הידע בבית הספר
תוספת כוח הוראה ומשאבים

57. סיכויים במעורבות בין מגזרית
יוזמות חדשניות
העשרה וגיוון
גורם מניע להובלת תהליכי שינוי
מענה לצרכים מקומיים או לאוכלוסיות מיוחדות
עיבוי ההון החברתי
מקור חיצוני למשאבים כלכליים ואנושיים

58. סיכונים במעורבות בין מגזרית
העדר מערכת להסדרת פעילותם בתוך מערכת החינוך הממלכתית.
ברמה מערכתית:
התערבות גורם חיצוני בקביעת מדיניות המשרד
התקשרות ארגונים באופן ישיר עם בתי ספר
חוסר שוויוניות בהקצאת משאבים פרטיים וציבוריים
חוסר התאמה לשיטות חינוך וארגון של משרד החינוך
חסרונות ברמת ה"שטח"
חוסר ביציבות ובהמשכיות של תהליכים, המובילים לתנועתיות יתר
חוסר במקצועיות פדגוגית ובהכרת מערכת החינוך
הגברת השחיקה בקרב מנהלים, מורים, הורים ותלמידים
בזבוז משאבי מערכת החינוך, רשויות מקומיות והורים
בריחת ידע מקצועי
אי מימוש של יוזמות חינוך טובות

59. לסיכום מערכת החינוך לקיום השותפויות ישנם יתרונות וחסרונות
נתפסת כמוקד העשייה החברתית, קהילתית
מקיימת שותפויות רבות מסוגים שונים
לקיום השותפויות ישנם יתרונות וחסרונות
קביעת תסריט השותפות תלוי בניהול שותפות מיטבי

60. ד"ר בת חן וינהבר w.batchen@gmail.com
תודה
ד"ר בת חן וינהבר

62. אמון
ניסיון העבר +
הוכחות ההווה
מידת העניין בתהליך
מידת האמון בתהליך =