1. ממאירויות
המטולוגיות

2. מהי ממאירות המטולוגית? ממאירות: גידול סרטני, בעל יכולת לפלוש
לרקמות מסביב לגידול ולשלוח גרורות
לאזורים רחוקים בגוף.
המטולוגיה: תורת הדם.
ממאירות המטולוגית: גידול סרטני בדם או ברקמות היוצרות את
הדם (מח העצם ובלוטות הלימפה).

3. Hematopoiesis - תהליך יצירת תאי הדם
תאי הדם נוצרים בגופנו במח העצם, שהוא הרקמה הרכה שבעצמות.
אצל תינוקות, הזקוקים יותר למערכת
חיסונית תקינה, נוצרים תאי הדם בעיקר
בצלעות, בגפיים התחתונות והעליונות.
עם הזמן ייצור תאי הדם הולך וקטן
ובאדם בוגר הוא מוגבל לאזור האגן והירכיים.
חלק מהתאים מסיימים את הבשלתם והתמיינותם בבלוטות הלימפה המפוזרות בגוף.

4. Hematopoiesis - תהליך יצירת תאי הדם
במח העצם יושב תא גזע שנקרא "תא פלוריפוטנציאלי" מאחר ויש בו
הפוטנציאל ליצור את כל תאי הדם.
בתחילת תהליך ההמטופוייזיס, נוצרים מתא האב שני תאי גזע:
האחד יצור את שורת התאים המיאלואידים
והשני יצור את שורת התאים הלימפואידים.

6. Hematopoiesis - תהליך יצירת תאי הדם
משורת התאים הלימפואידים יתפתחו לימפוציטים NK, T ו-B ותאי
פלזמה.
משורת התאים המיאלואידים
יתפתחו אריתרוציטים,
טסיות הדם, נויטרופילים,
מונוציטים, אאוזינופילים
ובאזופילים.

7. סוגי ממאירויות המטולוגיות
הממאירויות השונות נבדלות זו מזו באיבר בו מתפתח הגידול וסוג התאים
מהם התפתח הגידול.
לויקמיה: סרטן של תאי הדם. מקור המחלה הוא במח העצם,
הרקמה אשר יוצרת את תאי הדם.
לימפומה: סרטן של בלוטות הלימפה.
מיאלומה: סרטן של תאי הפלזמה.

8. מחלה ממאירה ישנם סוגים רבים של מחלות ממאירות והמשותף לכולם הוא:
1. תאים מסוימים הופכים לתאים לא נורמאלים.
2. הגוף ממשיך ומייצר את התאים הללו בכמות גדולה.

9. The Cell Cycle
G0- תא שלא מתחלק, נמצא במצב מנוחה, למשל לאחר התמיינות (תא בדם ההיקפי)
G1- שלב הכנה, התא גדל ומסנתז רנ"א וחלבונים. S - שכפול הדנ"א G2- שלב הכנה
לחלוקה. M- חלוקת התא.

10. אונקוגנזה- התהליך הסרטני
בחלק מהממאירויות, הפיקוח על חלוקת התאים משתבש (לגבי סוג תאים מסוים).
מחלת הסרטן אינה פורצת באופן פתאומי אלא לאחר תהליך ארוך והדרגתי.

11. אונקוגנזה- התהליך הסרטני
סכימה למחלה ממאירה:
שלב 1: פרוליפרציה פוליקלונלית- חומר קרצינוגני גורם לקב' תאים
נורמאלים לשגשג, חלוקות התאים יוצאות מבקרת הגוף.
שלב 2: מס' תהליכים שמתרחשים
גורמים יחד להפיכת התאים
לסרטניים.

12. אונקוגנזה- התהליך הסרטני
התהליכים המתרחשים בשלב השני:
1) שפעול ביתר של גנים מסויימים- בד''כ גנים בעלי תפקיד חשוב
במטבוליזם הגוף ובמעגל המיטוטי. גנים אלו נקראים "אונקוגנים".
2) מוטציות נקודתיות- גורמות לשינוי פעילות של גנים מסויימים.
3) שינויים אפיגנטיים- שינויים בסביבית הגן (בהיסטונים שעוטפים את
הדנ"א) או שינויים כימיים בדנ"א שלא משנים את פעילות הגן אך
עלולים להשפיע על ביטויו.

13. אונקוגנזה- התהליך הסרטני
4) השתקת גנים שנקראים Tumor Suppressor Genes- תפקידם
לדכא תאים סרטניים.
בסופו של דבר נוצר גידול ממאיר.
ברוב המקרים מקור הגידול הוא בתא
אחד שנפגע מהקרצינוגן. תא זה יצר שבט
תאים סרטניים מונוקלונליים.
מסקנה: התא צריך לקבל הרבה " מכות" כדי להפוך סרטני.

14. לויקמיה
סרטן של תאי הדם.
ברוב סוגי הלויקמיה, התאים הפגומים הם לויקוציטים. הם נראים שונים מתאי הדם הנורמאלים וגם לא מתפקדים כרגיל.
התא המשגשג: בלאסט- תא לבן צעיר שמשגשג במח העצם ולא אמור לצאת אל הדם ההיקפי. יש לו גרעין בהיר מאוד (מלמד שהדנ"א פתוח) וגרעינון (2 מאפיינים של תא במעגל מיטוטי פעיל).

15. סוגי לויקמיה ניתן לסווג לויקמיות ע"פ קצב התפתחות המחלה:
לויקמיה אקוטית (חריפה)- מופיעה בפתאומיות, מחמירה מהר. מס'
גבוה של בלאסטים, לא ממויינים. כמות הבלאסטים עולה במהירות,
והמחלה מחריפה בזמן קצר.
לויקמיה כרונית- המחלה הדרגתית וממושכת, מתקדמת יותר באיטיות.
רוב התאים מגיעים לשלבי בגרות מסוימים ויכולים לתפקד באופן חלקי
אך ישנם בלאסטים. מספר הבלאסטים עולה בקצב איטי יותר בלויקמיה
חריפה.

16. סוגי לויקמיה
ניתן לאבחן לויקמיה אקוטית בעזרת מורפולגיה בלבד, מה שלא ניתן לעשות באבחון של לויקמיה כרונית.
נהוג לסווג לויקמיות גם ע"פ סוג התא הסרטני:
1) Lymphocytic leukemia- התא הסרטני שייך לשורה הלימפואידית.
2) Myeloid leukemia- התא הסרטני שייך לשורה המיאלואידית.

17. סוגי לויקמיה עיקריים Acute Lymphocytic Leukemia (ALL)
Acute Myeloid Leukemia (AML)
Chronic Lymphocytic Leukemia (CLL)
Chronic Myeloid Leukemia (CML)

18. Acute myeloid leukemia
AML
בד"כ במבוגרים.
הבלאסט הינו תא צעיר מסוג מיאלואי, גדול מהתא הנורמאלי.
יש 8 סוגי AML : חלקם שונים בשלבי ההתמיינות של הבלאסט, וחלקם שונים במוצא התא ( אריתרואידי, מגהקריוציטי).

19. Acute myeloid leukemia
AML
שגשוג מהיר של התאים במח העצם גורם לכך שהם תופסים את כל מח העצם גם מבחינה פיזית וגם כימית- משחררים חומרים שמונעים גדילה של תאים נורמאלים.
מצב זה מכונה פאנ-ציטופניה (פאנ - כל, ציטו - תאים, פניה - עוני או מחסור).
התוצאה: אנמיה, חולשה ועייפות קשה כביטוי לחסר תאי הדם האדומים, זיהומים כביטוי לחסר בתאי הדם הלבנים ודימומים כביטוי לחסר בטסיות הדם וכן פגיעה ברקמות אחרות (בשל גרורות).

20. אבחון מעבדתי של AML 1-בהסתכלות על משטח דם תחת מיקרוסקופ:
אפשר לראות בציטופלסמה של הבלאסט גופיף בשם Auer body, אשר
נוצר מאיחוי ליזוזומים (כחלק מהתהליך הסרטני).
גופיף זה נמצא רק בבלאסטים מיאלואיים.
כשרואים מעל 20% בלאסטים
במשטח אפשר לאבחן
לוקימיה אקוטית.

21. אבחון מעבדתי של AML 2- ציטוכימיה נוכחות של אנזים בשם Myeloperoxidase
היא מאפיין של תאים מיאלואיים.
3- מרקרים ממברנלים וציטופלסמטים
חיפוש מרקרים אופייניים לתאים מיאלואיים בעזרת נוגדנים.
4- מאפיינים מולקולרים וציטוגנטים
פגמים מאפיינים בדנ"א (למשל חסרים).

22. Acute Lymphocytic leukemia
ALL
בד"כ בילדים.
הבלאסט הינו מסוג לימפוציטי, בד''כ פנוטיפ של תא B.
יש 3 סוגי ALL אשר שונים בשלבי ההתמיינות של הבלאסט.
האבחון ע"פ מרקרים שמאפיינים את השורה הלימפואידית.

23. Chronic myeloid leukemia
CML
בד"כ במבוגרים.
שגשוג תאים לויקמים שהם יחסית בשלים, כלומר התא הממאיר דומה לתא נורמאלי ולכן לא ניתן לאבחן על סמך מורפולגיה בלבד.

24. Chronic Lymphocytic leukemia
CLL
בד"כ במבוגרים, הסוג הכי נפוץ של לויקמיה בעולם המערבי.
שגשוג תאים מסוג לימפוציטי או הצטברות תאים בשלים בגלל סירוב למות (מנגנון האפופטוזיס לא פועל/ משובש). מדובר בתאים שנראים נורמאלים מבחינה מורפולוגית.

25. לויקמיה - סימפטומים שכיחים
בלויקמיה חריפה, הסימפטומים מופיעים מוקדם ומחריפים
במהירות. לעומת זאת, בלויקמיה כרונית, הסימפטומים עשויים
להופיע זמן רב אחרי התפרצות המחלה. הם בד''כ קלים בהתחלה
ומחמירים בהדרגה.
חום, צמרמורות, סימפטומים הדומים לאלו של שפעת
חולשה ועייפות
זיהומים חוזרים

26. סימפטומים שכיחים אובדן תיאבון ו/או משקל
נפיחות בבלוטות הלימפה, כבד או טחול
נטייה להיפצע ולדמם בקלות
הופעת נקודות אדומות זעירות מתחת לעור
חניכיים נפוחים או מדממים
הזעה, במיוחד בלילה
כאבים בעצמות או במפרקים

27. לויקמיה- אבחנה במעבדה
1. ביצוע משטח דם ממבחנה של ספירת דם והסתכלות במיקרוסקופ
שתוכל להצביע על תאים לא נורמאלים ולתת מדד לכמות הבלאסטים.

28. לוקמיה- אבחנה במעבדה
2. דגימת מח עצם- נלקחת דגימה קטנה של מח עצם מהחלק האחורי של
עצם האגן או מעצם החזה, והיא נבחנת תחת מיקרוסקופ כדי לראות
נוכחות תאי דם לבנים שאינם תקינים.
לאחר זיהוי סוג התאים האבנורמאלים,
ניתן לומר בד"כ מהו סוג הלויקמיה.

29. לויקמיה- אבחנה במעבדה
לזיהוי סוג הלויקמיה יש להשתמש באמצעים נוספים כמו FACS (חיפוש מולקולות מאפיינות בעזרת פלואורסנציה), שיטות ציטוכימיות (כמו האנזים שהוזכר), שיטות ציטוגנטיות (חיפוש פגמים בדנ"א).

30. הטיפול במחלה 1) כימותרפיה
שימוש בתרופות נגד סרטן (ציטוטוקסיות) להשמדת התאים הממאירים ולעצירת
התרבותם. התרופות נישאות במחזור הדם ומגיעות לתאים הממאירים בכל אזורי ואיברי
הגוף.
2) השתלת מח עצם עצמית או מאדם אחר
מוציאים מהאדם החולה או מאדם אחר (בריא) תאים בריאים של מח העצם ומגדלים
בתרבית. נותנים מינון מאוד גבוה של כימותרפיה לחולה בתקווה להרוג את התאים
החולים. החולה נותר למעשה ללא מערכת ייצור דם עצמאית במשך תקופה ארוכה,
ואחר כך מחזירים לו את תאי לשד העצם שנלקחו ממנו.

31. השתלת מח עצם

32. הטיפול במחלה 3) טיפול בקרינה
שימוש בקרניים עם אנרגיה גבוהה, אשר משמידות את התאים
הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים.
4) טיפול בנוגדנים מונוקלונליים
נוגדנים שתוכננו להשמיד תאים סרטניים.

33. תודה
על ההקשבה!