1. משל המערה של אפלטון
מצגות
קלריטה ואפרים

2. אפלטון המוכר כאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה המערבית, ידוע גם כמספר
מיתוסים בחסד, אלה מתבלטים מעל דפי
עבודותיו בשל כוחם הפואטי והקסם האינטלקטואלי שצפון בהם.
המיתוס נוגע בדמיון ומשאיר עקבות מופלאים בזיכרון. יכול להראות לנו מוזר שאפלטון אינו מתכחש, אף לא ב"רפובליקה" שהינו דיאלוג פילוסופי מן המעלה הראשונה, למיתוסים, כצורה לביטוי האמת.
ולמעשה הוא נוגע בנושאים המדוברים ביותר בהיסטוריה.
אחד מהם הנו נושא מצגת זה:
מיתוס המערה.

4. Reminiscent of the Allegory of the Cave

5. נדמה לעצמנו מערה תת קרקעית, שם יושבים אנשים כשגבם לפתח המערה ופניהם צופות לעבר הקיר. צופים אלה בעצם שבויים, קשורים בשלשלאות כך שהם יכולים לראות רק את הקיר. מן המערה עולה דרך, תלולה, כלפי החוץ. עבור אותם צופים האור הטבעי לא קיים, לכן יש צורך במדורה שתפיץ את אורה. ישנו קיר בין הצופים והאש, ובין האש והקיר צועדים אנשים נושאים כל מיני חפצים. על קיר המערה הצופים רואים את צילם של החפצים. צלליות אלה הן הדברים היחידים שהצופים רואים. בנוסף, לצללים המוקרנים על הקיר הד קול נשמע זאת הסיבה לכך שהאנשים האסורים חושבים שקולות הגברים הצועדים לפני הקיר באים למעשה מהקיר.

8. ברור לנו שתחושות האסירים הן עקיפות
ברור לנו שתחושות האסירים הן עקיפות. הם רואים רק צללים שלא נוצרו מאור השמש אלא מחיקוי שלה, האש (הצל של השמש),
והם אינם שומעים קולות אנושיים, אלא את ההד (הצל של הקול). הם חיים בין צללי הצללים. באופן כזה כל הגלוי לעין הופך להיות עלוב. הם אינם בהכרה לעצמם או לסובב אותם, ומפני שהם כבולים הם גם לא יכולים לראות או לתפוש שקימת מציאות אחרת, או חיים שונים מאלה שהם מכירים.
אפלטון מציין,שלמרות שממבט ראשון יראה לנו מוזר, אך אסירים אלה דומים לנו. מצבם הגופני של שוכני מערות אלה דומה למצבו הרוחני של האנושות בת זמננו.
אנו מחזיקים בדעות קדומות על הסובב אותנו ואף על עצמנו. תפישתנו מעוותת בהתאם לאופנות חולפות הגורמות לנו להיות כפופים ולהסתכל רק בכיוון אחד: האינטרסים של אדוני המערה.

9. אפלטון מציע שנשחרר את אחד האסירים.
בגלל הזמן הרב בו שהה בתנוחתו הקודמת,
שריריו יהיו מנוונים ויהיה לו קשה לעמוד וללכת,
אך למרות הקושי, נאלץ אותו לעלות למעלה בדרך
המובילה החוצה.
כשיגיע לפתח המערה הוא יסתנוור מאורה הבהיר של השמש, עיניו יכאבו, הוא יחשוב שהשתגע ויחוש רצון עז לחזור לשלווה שבמערה, שם הכול מוכר.
על מנת שיוכל להתרגל לאורה החזק הוא יתחיל להתבונן בלילה, באור הכוכבים והירח. אחר כך יוכל לראות באור יום את הדמויות השונות דרך השתקפותם במים או דרך הצל שדמויות אלה מטילות, מאוחר יותר הוא יראה את העצים עצמם, הציפורים, מזרקות המים, הוא יוכל לראות את הדברים עצמם, ולבסוף אף יהיה מסוגל לראות את השמש, וישים לב לכך שהכול קיים תודות לשמש והיא סיבת כל חי.

11. המערה מתאימה לשלב הראשון, ומייצגת את העולם הנראה, המוחשי.
הרבה פרשנויות נכתבו על מיתוס המערה, וכמו בכל מיתוס, יש לו מספר מפתחות, חלקם ברורים יותר וחלקם סמויים יותר. הבה נייחס את המערה עם קו מחשבתו של אפלטון. בכך אנו עוברים מהמשמעות הספרותית למשמעות האלגורית, סמלית, זו שעליה מצהיר אפלטון עצמו.
המערה מתאימה לשלב הראשון, ומייצגת את העולם הנראה, המוחשי.
שלב זה מורכב משני תת-חלקים: הראשון: הצללים שעל הקיר, כל אותם הדברים שלא חווינו, מה שאמרו לנו,
מה שסיפרו לנו, ההשערות, הניחושים.
השני: מתאים לעצמים, לאנשים
הנושאים עצמים אלה ומרמים אותנו
(אדוני המערה).
פן זה מייצג את האשליה
שהם מציגים שאינה החוכמה,
ואף לא האמת.
המערה כולה מייצגת את
הבערות והחושך.

12. השלב השני הוא העולם החיצוני אליו מגיע האסיר
השלב השני הוא העולם החיצוני אליו מגיע האסיר. שלב זה מייצג את העולם של הדברים הברורים,
לדעת באמת, החכמה. ההשתקפויות והצללים שפליט זה מסוגל לראות בראשונה הם הדברים שניתן לחשוב ולשוחח עליהם. הדברים האמיתיים שיוכל לראות כאשר יתרגל לאור הם אבי הטיפוס (האידאות).

13. ולבסוף לכשיוכל להסתכל בשמש זה הבנת הרעיון של מהו הטוב
(הדבר העליון, על פי אפלטון,
המאחד את כל המעלות השונות,
הטוב היפה, הצודק, האמיתי).
הטוב הוא סיבת כל הדברים.
הוא האספקט המואר ביותר של ההוויה. כפי שהשמש נותנת חיים לארץ שלנו, הטוב נותן חיים לרעיונות.

14. בנוסף לכך, במיתוס, האנשים מרגישים במידת מה שמחים בחלקם
בנוסף לכך, במיתוס, האנשים מרגישים במידת מה שמחים בחלקם. אפלטון אינו מתאר אנשים אלה בבכי או כמתלוננים, אלה כאלה המקדישים את זמנם לדבר אחד: לזהות בצורה המדויקת ביותר את הסדר של מצעד הצללים שעל הקיר, במטרה לנבא מראש מתי תופיע צורה זו או אחרת.

15. הם מכירים את טעמם, תשוקותיהם, חולשותיהם.
הם נותנים לפעילות זו חשיבות נעלה, אפלטון אומר, שהם אף מקנים פרסי הוקרה ודרגות שונות למוצלחים ביותר במדע חיזוי זה. המערה כולה מתפקדת כמכונה הנשלטת באמצעות אדוניה, המנצלים את תשוקותיהם הנחוצות והלא נחוצות של העבדים,
הם מכירים את טעמם, תשוקותיהם, חולשותיהם.
הם מנצלים כל זאת למען טובת עצמם.
אי אפשר לתפוש מצוקה גדולה יותר מחסרי מזל אלה,
ולא רק בשל העינוי הפיזי שלהם  אלא בשל הבורות האינטלקטואלית והמוסרית שלהם.

17. כאשר אחד האסירים שניצל מן המאורה, נזכר בחבריו למאסר ובמצבם האומלל, יתכן שיחליט לחזור. לא בגלל שהוא אוהב לחזור למחשכי המערה, אלה בגלל שהוא מזדהה עם חבריו,
וירצה לספר להם מה ראה. פעמים רבות, שישוב למערה מן השמש המסנוורת, הוא לא יראה מייד את הצללים והחושך ולכן ימעד.
והאסירים יצחקו עליו ויאמרו שהוא השתגע כאשר יצא מן המערה. גרוע יותר, אם ינסה להראות להם את מצבם העגום, התוצאה תהא שהם יתרגזו עליו ואף יהרגו אותו.
לאורך ההיסטוריה נוכחנו כבר בדברים נוראים אלה. ראו את המקרה של סוקרטס, שרפתו של ג'ורדנו ברונו ורבים אחרים. זה ההסבר לכך שתמיד, בכל מקום, מתקיימת אינקוויזיציה, ציידים של בעלי מחשבה חופשית ששונאים את חופש החשיבה והלימודים ההשוואתיים. והם או באי כוחם שורפים את אלה אשר ימנעו מהם להמשיך במשחקם לשלוט במערה.

19. האסיר שעולה, יוצא מן המערה ומתבונן בעולם האמיתי, מייצג את עלייתה של הנשמה לעבר עולם האידיאות, זו דרכו של הפילוסוף. וכאשר חוזר הוא הופך לפוליטיקאי במובן האפלטוני, זה המכיל בקרבו את המעלות המוסריות מהצניעות ועד הצדק, מהידע התיאורטי ועד הידע לעשות. הוא זה,שאחרי שידע את עצמו והפך לאדם אתי, יחזור לפוליס (לעיר,( לספר על השמש, האוויר, החופש, כדי לעזור לזולת להשתחרר מן הכבלים שלו כדי שיוכלו גם הם לעלות לעבר עולם האידיאות.

20. Allegory of the cave used in William Blake's Visions of the Daughters of Albion (1793).

21. לכן מה שנותר לעשות זה להורות לנו את הכוון הנכון.
ניתן ללמוד רבות מסיפור זה על המצב האנושי. כפי שאין להראות לאסירים את מצבם העגום, אלא להפנות את מבטם מן המחשכים לעבר האור, כך יש לעשות עם עצמנו, שהרי קיימת בנו היכולת ללמוד.
לכן מה שנותר לעשות זה להורות לנו את הכוון הנכון.
וכפי שהאסורים במערה אינם יכולים לראות את האור רק בהפנותם את מבטם, אלא הם חייבים לעשות זאת עם כל גופם, לעלות בדרך, כך גם עם עין הנשמה, מדברים על חינוך כל היכולות של הנשמה, ולא רק היכולת האינטלקטואלית,
זה דורש אחדות, בין מה שאני חושב, עושה, ומרגיש
(מחשבה,לב ומעשה).
לכן החינוך הינו האומנות לשנות את עצמנו, כדי שנוכל להתקרב אל ההוויה והאור.

22. חשיבותו של המיתוס בדיאלוג הפילוסופי כגון "הרפובליקה" נעוץ בעומקו ביופיו הספרותי ובכוון שהוא נותן להבנת חיינו. המיתוסים הם חלונות מוארים אשר לא ישכחו מליבו של הקורא את אפלטון.

23. Plato Republic

25. A manuscript of Plato's Republic.
Latin, 1401.

26. Plato and Aristotle, from Raphael's "School of Athens”
(Plato on the left) 

27. Fibonacci
Plato's Cave

29. ספרים מקושרים לנושא
המערה
ז'וזה סאראמאגו

30. ספרים מקושרים לנושא יונתן ליווינגסטון השחף, סיפורו של ריצ'ארד באך
Jonathan Livingston Seagull

31. המערה היום...

33. באיזה קניון מבקרים היום ??
באיזה מסעדה אוכלים היום??
משעמם !!!!

34. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות:
אקרופוליס חדשה
של אפלטון
Video interpretation of the Cave
.org/wiki/Jonathan_Livingston_Seagull
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות