1. © Shaalvim For Women and Rabbi Menachem Leibtag.
תהלים עח
© Shaalvim For Women and Rabbi Menachem Leibtag.
Please feel free to use and share but please give credit to the above parties.

2. One of head song writers
A song that needs thinking about
Similar to האזינו:
לב:א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי.
Reminds Am Yisrael that when things go wrong to blame themselves, not G-d.
א מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי-פִי. ב אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי-קֶדֶם. ג אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ-לָנוּ. ד לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה. ה וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם. ו לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם. ז וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי-אֵל וּמִצְו‍ֹתָיו יִנְצֹרוּ. ח וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא-הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא-נֶאֶמְנָה אֶת-אֵל רוּחוֹ. ט בְּנֵי-אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי-קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב. י לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת. יא וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם.
Next generation
We need to tell our children the stories and laws G-d gave us.
Each generation will tell the next. They will be inspired to pass on the tradition.
The bad stories are to teach us not to be like previous generations. We should learn from their mistakes.

3. G-d did miracles for us in Egypt.
יב נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה-צֹעַן. יג בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַיַּצֶּב-מַיִם כְּמוֹ-נֵד. יד וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל-הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ. טו יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה. טז וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם. יז וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא-לוֹ לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה. יח וַיְנַסּוּ-אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל-אֹכֶל לְנַפְשָׁם. יט וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר. כ הֵן הִכָּה-צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם-לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם-יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ. כא לָכֵן שָׁמַע יְהוָה וַיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם-אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל. כב כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ. כג וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. כד וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן-שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ. כה לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע. כו יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן. כז וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף. כח וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו. כט וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.
קריעת ים סוף
Events in Jewish history
The people complained and didn’t trust in G-d.
G-d saved them anyway and gave them food.

4. ל לֹא-זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם
ל לֹא-זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם. לא וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ. לב בְּכָל-זֹאת חָטְאוּ-עוֹד וְלֹא-הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו. לג וַיְכַל-בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה. לד אִם-הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ-אֵל. לה וַיִּזְכְּרוּ כִּי-אֱלֹהִים צוּרָם וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם. לו וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ-לוֹ. לז וְלִבָּם לֹא-נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ. לח וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא-יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא-יָעִיר כָּל-חֲמָתוֹ. לט וַיִּזְכֹּר כִּי-בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. מ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן. מא וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ. מב לֹא-זָכְרוּ אֶת-יָדוֹ יוֹם אֲשֶׁר-פָּדָם מִנִּי-צָר.
They still didn’t get the message and continued to sin
If they did teshuva they would only sin again.
They said they would improve but didn’t.
The hearts of their generation weren’t prepared.
We don’t seem to learn from our mistakes and so G-d should punish us but He gives us another chance because we are human.
Look at how much Am Yisrael angered G-d in the desert.
From all the things G-d had done for them, they should have learned to put their trust in G-d.

5. Makkot
מג אֲשֶׁר-שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה-צֹעַן. מד וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְנֹזְלֵיהֶם בַּל-יִשְׁתָּיוּן. מה יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם. מו וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה. מז יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל. מח וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים. מט יְשַׁלַּח-בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. נ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא-חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר. נא וַיַּךְ כָּל-בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי-חָם. דם
ערב
ברד
צפרדע
דבר
ארבה
כנים
שחין
חושך

6. נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר
נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. נג וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ וְאֶת-אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם. ספר יהושע נד וַיְבִיאֵם אֶל-גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר-זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ. נה וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ספר שופטים נו וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת-אֱלֹהִים עֶלְיוֹן וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ. נז וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה. נח וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ. נט שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל. ספר שמואל ס וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם. סא וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד-צָר. סב וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר. סג בַּחוּרָיו אָכְלָה-אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ. סד כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה.

7. Great comeback. G-d is waking from His sleep.
סה וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן. סו וַיַּךְ-צָרָיו אָחוֹר חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ. סז וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר. סח וַיִּבְחַר אֶת-שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת-הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב. סט וַיִּבֶן כְּמוֹ-רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם. ע וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן. עא מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ. עב וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם.
Beats enemies – Shaul and David
Rejection of Mishkan and Ephraim as the place for G-d to rest His Name.
Yehuda and Yerushalayim are chosen
David is chosen.
The perek is lauding the House of David.
David internalised the message of Chumash and Haazinu.

8. Biggest miracle worker in nevi’im – Eliyahu.
But job of the navi is NOT miracles. So why all of a sudden in the time of Eliyahu do we need miracles?
Miracles are a jump start – only necessary when things are bad.
If the belief of G-d is in question, then they need a miraculous experience as a jumpstart.
If the question is how to serve G-d best, then they need a regular educational navi.

9. דברי הימים ב פרק יג
ו וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל-אֲדֹנָיו. ז וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל-רְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ-לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם. ח וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. ט הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת-כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל-הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן-בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים. י וַאֲנַחְנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיהוָה בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת. יא וּמַקְטִרִים לַיהוָה עֹלוֹת בַּבֹּקֶר-בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב-בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת-סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל-הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי-שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ. יב וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל-תִּלָּחֲמוּ עִם-יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם כִּי-לֹא תַצְלִיחוּ. יג וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת-הַמַּאְרָב לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם. יד וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּצְעֲקוּ לַיהוָה וְהַכֹּהֲנִים מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת. טו וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת-יָרָבְעָם וְכָל-יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה. טז וַיָּנוּסוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם. יז וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. יח וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. יט וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת-בֵּית-אֵל וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת-יְשָׁנָה וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת-עֶפְרַיִן וּבְנֹתֶיהָ. כ וְלֹא-עָצַר כֹּחַ-יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה וַיָּמֹת. The Northern kingdom is falling apart. The original revolt was a political disaster. The first kings to get Israel back on the map were Omri and his son Achav.

10. מלכים א פרק טז
כט וְאַחְאָב בֶּן-עָמְרִי מָלַךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן-עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. ל וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן-עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו. לא וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-אִיזֶבֶל בַּת-אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת-הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ. לב וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן. לג וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת-הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. לד בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת- יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן.
What Yeravam did was nothing in comparison to Achav who married Izevel.
The treaty with Lebanon strengthened Israel’s economy but the price tag was the Phoenician culture. The new found prosperity is attributed to Baal and Ashera by the people.
Midrash – Eliyahu says this is fulfilment of Yehoshua’s curse. Achav asks Eliyahu if Moshe was the greater navi then why did his curse not come true. Moshe had said if they don’t follow G-d then there will be no rain. Therefore, Eliyahu announces a drought.

11. Eliyahu makes the declaration of no more water to prove it all comes from G-d.
The very belief in G-d is in question and so they need a miracle.
The people know that Eliyahu is responsible. They think he is a miracle-man and don’t understand the educational message. He therefore becomes the biggest enemy of the country.
The effects of the showdown on Har HaCarmel lasted a day.
Izevel puts out a death warrant for Eliyahu but no one stands against her.
Eliyahu runs away to Har Sinai to resign.
G-d accepts and the new navi is Elisha.