1. מודלים פדגוגיים חדשניים משולבי טכנולוגיות מידע ותקשורת
מחקר בינלאומי
מודלים פדגוגיים חדשניים משולבי
טכנולוגיות מידע ותקשורת
דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, דורית טובין, אלונה פורקוש-ברוך

2. IEA-SITES/OECDמסגרת כוללת למחקרי
סקר מחשוב בתי ספר (Indicators Module)
בו נבדק שילוב המחשוב והתקשורת במציאות הבית ספרית במכלול היבטים. שלב זה בוצע בשנים [IEA]
בחינת יישומים חדשניים (Innovative Practice Module)
סדרת חקרי מקרה של יישומים חדשניים של טכנולוגיות מידע במערכת החינוך. שנים: [IEA/OECD]
החקר המלא למחשוב בתי ספר (Achievements Module)
הכולל הערכת ההישגים, תפקיד המורה, עמדות וכו'. שנים: [IEA/OECD]

3. מטרות המחקר SITES-M2/OECD
לזהות ולתאר בהרחבה חידושים פדגוגיים משולבי תקשוב, הניתנים ליישום רחב היקף בארץ ובעולם.
לספק מידע תומך החלטות לקובעי מדיניות לגבי תפקיד התקשוב (ICT) בקידום מטרות חינוכיות.
לספק לאנשי החינוך רעיונות חדשים בנוגע ליישומי התקשוב בחינוך.
להרחיב את הידע המחקרי הקיים לגבי הגורמים התורמים והמקשים על הצלחת יישומים פדגוגיים חדשניים משלבי טכנולוגיה באר ובעולם.

4. משתתפים במחקר
כ-30 מדינות מאמריקה הצפונית, אירופה, אמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה: אוסטרליה, איטליה, אינדונזיה, אירן, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, דנמרק, דרום אפריקה, הולנד, הונג-קונג, ישראל, ירדן, יפן, לטביה, ליטא, נורווגיה, סינגפור, סלובקיה, ספרד, פיליפינים, פורטוגל, פינלנד, צ'ילה, צרפת, קולומביה, קוריאה, קטלוניה, קנדה, רוסיה, תאילנד.
כל מדינה תבצע חקרי מקרה של יוזמות חדשניות משולבות תקשוב, אשר יוכנסו למאגר בינלאומי שיכיל כ-300 מקרים.

5. שאלות מחקר OECD האם התקשוב הוא מנוף לחדשנות, או מצטרף למגמה קיימת?
האם תהליך הפצת החדשנות מתנהל בדומה לחידושים אחרים, או באופן אחר ?
האם יישום מוצלח תלוי ביכולות המורים או ביכולות התלמידים?
האם התקשוב מגדיל את הפערים בין התלמידים, או מקטין אותם?
האם התקשוב מעלה הישגים, או גורם לבזבוז זמן, הפוגע בהישגים?

6. שאלות מחקר SITES מהי חדשנות פדגוגית ובמה היא דומה/שונה בין המדינות?
כיצד מדיניות התקשוב הלאומית והמקומית תומכות בחדשנות?
כיצד קשורה החדשנות לתפקידי מורים-תלמידים, לתוכנית הלימודים ולארגון הלמידה? מהם המכשולים ודרכי ההתמודדות?
מהם מאפייני הטכנולוגיה והגורמים המקומיים הייחודיים, התומכים בחדשנות?

7. כלי המחקר שאלון ראיון תצפית ניתוח תוצרים למנהל ביה"ס לרכז המחשוב
לרכז המחשוב 
ראיון
מפקח/מנחה של ביה"ס (איש רשות, איש משה"ח, גורם חיצוני
המנחה את החדשנות)
מנהל ביה"ס
רכז המחשוב הבית-ספרי
קבוצת מיקוד – מורים המעורבים בחדשנות
קבוצת מיקוד – מורים אחרים שאינם מעורבים בחדשנות
קבוצת מיקוד – תלמידים המעורבים בחדשנות
קבוצת מיקוד – הורים
תצפית
ניתוח תוצרים

8. מהלך המחקר בחירת 10-15 מקרים חלוקה לצוותי פעולה:
התנסויות פדגוגיות חדשניות משולבות תקשוב, המוצעות על-ידי אנשי חינוך, גופים חינוכיים חיצוניים, חברי וועדת ההיגוי ואנשי צוות המחקר
חלוקה לצוותי פעולה:
שלושה חוקרים בכל צוות: ראש צוות ושני חוקרים;
כל חוקר יחקור בסה"כ כ3-4- מקרים
כניסה לבתיה"ס – חקירת המקרים:
שיחה מקדימה עם מנהל/ת ביה"ס, ראיונות, שאלונים, תצפיות, איסוף מידע ותיעוד מסמכים, תוצרי למידה וחומרים נילווים

9. מהלך המחקר [המשך] שיבוץ המידע במטריצת הנתונים
הבנייה ראשונה של הנתונים על פי כלי הניתוח המוסכם והמשותף לכל המדינות
כתיבת דו"ח המקרה
יתבצע על-ידי ראש הצוות, בסיוע שאר אנשי הצוות
הערכת הדו"ח, תיקון ועריכת דו"ח מקרה סופי
גיבוש כלל דו"חות המקרה ושליחתם למרכז המחקר הבינלאומי
כתיבת הדו"ח הכללי הישראלי

10. צוות המחקר שלוש-ארבע ולעבודה! דוד רפי ענת אלונה מיה דורית יעל טלי ג
טלי א

11. קריטריונים לבחירת מקרים -
IEA
חל שינוי משמעותי בתפקידי המורים והתלמידים, במטרות תוכנית הלימודים, ו/או בחומרי הלמידה ובתשתיות
עדויות להישגים חיוביים מדידים של התלמידים
החדשנות יציבה (קיימת לפחות שנתיים) וניתנת להעברה
הטמעה מוצלחת של חדשנות בפרק זמן קצר
רפורמות נרחבות בתוך ביה"ס, המתייחסות לפיתוח צוות, מעורבות הקהילה, משאבי למידה וארגון הלמידה
החדשנות מובילה לשיפורים משמעותיים באיכות החינוך, עלותו ושוויוניותו

12. בתיה"ס הישראלים המשתתפים במחקר
אוהל שם, רמת-גן
בר-לב, כפר-סבא
כרמים, ראשון-לציון
מגדים (אורט), כרמיאל
מעלה שחרות, יטבתה
נאות דוד, פתח-תקווה
עירון, עין-שמר
עירוני ז', יפו
ראשונים, הרצליה
רוגוזין (אורט), מגדל העמק

13. אוהל שם, רמת-גן Web-site story בניית אתר אינטרנט בתהליך ארבע שנתי.
המטרה: בניית מימשק עבודה ייצוגי, ובעיקר לימודי-אינטראקטיבי, שישרת אוכלוסיות תלמידים מגוונות בתוך ביה"ס ומחוצה לו.
האתר כולל מידע למורים ולתלמידים, מאגרי מידע ופעילויות וירטואליות לימודיות אינטראקטיביות בתחומי דעת שונים (כ-20).
ישנו שילוב בין הטכנולוגיה החדשנית והפדגוגיה החדשנית.

14. בר-לב, כפר-סבא נאמני מחשב
מטרת היוזמה לקדם את תפיסת הגורם האנושי כמשאב בסיוע לקהילה בתחום קידום השימוש בתקשוב בחיי היומיום.
אותרו תלמידים לצורך הכשרה לשמש חלק אינטגרלי מצוות התחזוקה של ביה"ס בתחום התקשוב וכמובילים תהליך בניית אתר בית-ספרי.
התלמידים משתתפים בהכשרת צוות ביה"ס, כמנחי מורים, אשר עתידים להשתמש במעבדות המחשבים, גם כן בסיוע התלמידים.
תלמידים משתתפים בפרויקט הכשרת אזרחי העיר הותיקים בתחום התקשוב.

15. סביבת למידה עתירת תקשוב
כרמים, ראשון-לציון
סביבת למידה עתירת תקשוב
ביה"ס נוסד על בסיס האמונה שבעידן בו אנו חיים הטכנולוגיה חיונית ונפוצה.
ישנו מעבר לייצוג ידע בסביבה דיגיטלית, תוך יצירת שינוי במערכת היחסים בין הלומד לידע : הלומד נתפס כחבר בקהילת ידע מורכבת ומשתנה, בה ישנה חשיבות לאיזון בין הפרט לטכנולוגיה.
הטכנולוגיה נתפסת כאמצעי, כשילוב בין אפשרות הבניית ידע ואמצעי לפתרון בעיות.

16. בי"ס וירטואלי בביה"ס הפיזי
מגדים (אורט), כרמיאל
בי"ס וירטואלי בביה"ס הפיזי
ביה"ס משתתף באופן נרחב בקורסים מטעם אורט, במסגרת ביה"ס הוירטואלי "אביב".
"אביב" מאפשר השתתפות תלמידים מכל שכבות הגיל בקורסים בתחומים שונים: מחשבים, אקולוגיה, היסטוריה, תרגום ועוד.
חלק מהקורסים הם חובה (חלק מתה"ל), חלק רשות, וחלק פתוחים לכלל התלמידים, כהעשרה. חלק מתחומי הדעת נלמדים רק בלמידה מרחוק, כגון תרגום.

17. מעלה שחרות, יטבתה סובב ואדם במלחת יטבתה: מאגר רב-שפתי
האתר, שנבנה כחלק מתוכנית הלימודים, מכיל סיור וירטואלי במלחה, כולל תמונות.
פותח מנוע חיפוש ייחודי לצורכי התלמידים.
התלמידים בנו מאגר נתונים שנאספו מעבודות תלמידים סביב אספקטים שונים של המלחה: מדעי כדוה"א, ביולוגיה, אומנות וכדומה.
האתר משמש כממשק אינטראקטיבי למטלות מקוונות.
נוצר קשר עם 2 בתי"ס בירדן, והאתר שימש ממשק לעבודה משותפת.

18. בי"ס עתיר פרויקטי תקשורת בממשק "כוורת"
נאות דוד, פתח-תקווה
בי"ס עתיר פרויקטי תקשורת בממשק "כוורת"
כוורת (מט"ח) כסביבת למידה מבוססת-רשת., וביה"ס כסביבת למידה עשירה מבוססת רשת, בה משתתפים בכ-10 קהילות למידה וירטואליות.
דגש בביה"ס על קהילות וירטואליות בתחום מיומנויות שפה. הפרויקטים מעודדים קריאה ודיון על ספרים או על חומרים אישיים שנכתבו.
פרויקט נוסף: התלמידים מצוותים באורח הטרוגני מבחינת גיל רקע ומגורים. חלק מהנושאים שעולים במפגש כזה: כבוד, אחריות, עזרה הדדית, משמעת.

19. עירון, עין שמר חממה ממוחשבת
החממה הלימודית נוסדה בשנת 1884, ובשנים האחרונות מוחשבה. היישומים הפדגוגיים בחממה הם בין-תחומיים. המטרה: מחקר, לקראת עבודות גמר של תלמידי המגמה הביולוגית.
החדשנות מאפשרת לתלמידים בעלי מוטיבציה הזדמנות אמיתיות להתנסות בפרויקטים אמיתיים, המחוברים למציאות.
התקשוב בחממה הפך חלק בלתי-נפרד מהפעילויות. מתבצע שיתוף בין נתוני התלמידים ונתוני גופים אקדמיים ומוסדות מחקר, וכן עם משרד החקלאות.

20. עירוני ז', יפו
מגמת רדיו
המטרה: הכשרת התלמידים למקצועות התקשורת השונים; דגש על שידורים המופקים ע"י התלמידים, והמאפשרים מעורבות של הקהילה בחיי ביה"ס.
בהפעלת תחנת הרדיו משתמשים התלמידים בציוד חדשני, כולל אמצעים לעריכה דיגיטלית ותוכנות ייעודיות להפקת רדיו.
התלמידים עוברים הכשרה ע"י מורה-מומחה לעבודה באמצעים מתוקשבים ולהבנה רחבה של תחום התקשורת בכלל והשידור בפרט. נושאי השידורים, המשודרים על בסיס יומי: מוסיקה, אקטואליה, ספורט, אקולוגיה ועוד.

21. ראשונים, הרצליה רשת שלום
הפרויקט משלב שימוש ברשת האינטרנט, דוא"ל, קבוצות דיון ואמצעים וירטואליים יחד עם מיומנויות פתרון קונפליקטים, בתהליך של הפיכת השילוב למנוף לקידום ההידברות באזור.
המטרה: יצירת שיתוף בין תלמידים יהודים וערבים, ולתעד התנסויות למידה אלה.
רשת האינטרנט משמשת מקום מפגש ל-4 בתי"ס: 2 ערבים ו-2 יהודים. הנושאים שהועלו: קונפליקטים, דרכי חשיבה שונות. הלמידה ברשת מלווה במפגשים פנים-אל-פנים בין המשתתפים.
האתר מתוכנן כרב-לשוני, וכיום מופיע באנגלית.

22. המרכז לטיפוח מצוינות ומנהיגות חברתית
רוגוזין (אורט) מגדל העמק
המרכז לטיפוח מצוינות ומנהיגות חברתית
גישת שילוב התקשוב בלמידה צומחת בביה"ס בשנים האחרונות, וכוללת את כל הגילאים ואת כל תחומי הדעת.
מרכז המצוינות מתמקד באוריינות תקשוב ובלימודי יזמות.
מרכז המצוינות משרת כ-200 תלמידים. מטרתו: הצמחת מנהיגות טכנולוגית באזור. ההכשרה מאפשרת לתלמידים ללמוד את כל ההיבטים של מדעי המחשב, לצורך השתלבות בתחומי התעשייה השונים, ובמיוחד תעשיית ההי-טק, הממוקמת ב"עמק הסיליקון" הישראלי הסמוך.
המרכז פועל כספק שרות עבור מפעלי ההי-טק באזור, ובעצמו משמש מפעל היי-טק בזעיר אנפין.

23. שאלות מחקר –החדשנות בישראל
מהן דרגות החדשנות?
מהם תחומי החדשנות?
מהם מאפייני החדשנות בבתיה"ס, על-פי דרגות החדשנות ותחומיה?

24. רמות החדשנות הטמעה שלב מעבר טרנספורמציה
החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
רמות החדשנות
הטמעה
שלב מעבר
טרנספורמציה

25. שימוש מסורתי בטכנולוגיה חדשה ניצול מלא ויעיל של הטכנולוגיה
החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
רמות החדשנות
הטמעה שלב מעבר טרנספורמציה
שימוש בטכנולוגיה חדשה
תפיסות חדשניות
תפיסות מסורתיות
שימוש מסורתי בטכנולוגיה חדשה
ניצול מלא ויעיל של הטכנולוגיה
מעלה רעיונות חדשים

26. תחומי החדשנות מקום וזמן תפקיד התלמיד תפקיד המורה תוכנית הלימודים
החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
תחומי החדשנות
מקום וזמן
תפקיד התלמיד
תפקיד המורה
תוכנית הלימודים

27. תחומי החדשנות מקום וזמן החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים מרחב וירטואלי
מרחב פיסי
מרחב וירטואלי
תצורת זמן

28. תחומי החדשנות תפקיד התלמיד החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
ביצועי הלומדים במטלות משולבות תקשוב
שינויים בתפקיד ובתהליכים בעקבות ICT

29. תחומי החדשנות תפקיד המורה החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
ביחס ללומדים
מידת השליטה והבקרה על הלמידה
שינוי בתפקיד וסוגי אינטראקציות
ביחס לעמיתים
מידת השיתוף עם עמיתים
סוגי שיתוף במטלות תקשוב

30. תחומי החדשנות תכנית הלימודים החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
תכנים
זיקה לת"ל, תכנים חדשים
פתרונות דידקטיים
סוגי פתרונות, תצורת השליטה
הערכה
אחריות הלומדים, סוגי הערכה

31. החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
בתי-הספר לפי תחומי החדשנות

32. החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
מתאמים בין תחומי החדשנות
Physical space
Digital space
Time
Student role
Teacher student
Teacher- teachers
Content
Didactic solutions
Assess-ment 1
0.49
0.43
0.58
0.60
0.71*
0.85**
Teacher - student
0.41
0.76**
0.83**
Teacher - teachers
0.44
0.17
0.09
0.05
-0.04
0.67*
0.61
0.56
0.47
0.78**
0.75*
0.70*
0.73*
Assessment
0.77**
0.32
0.42
0.64*

33. החדשנות בישראל – ממצאים ראשונים
Levels
Domains
Assimilation
Transition
Transformation
Time
and
Space
configura-tion
Physical space
Digital space
Student
Role
Main roles
Teacher
With students
With teachers
Curriculum
Content
Didactic solutions
Assessment methods

34. OECD– ממצאים ראשונים
לעיתים נדירות משמש התקשוב כשלעצמו כזרז של שינוי , אולם הוא יכול לשמש כמנוף רב-עוצמה לחדשנות חינוכית (IL003).
תהליך הפצת החדשנות מתנהל כמעט תמיד באורח מסורתי.
יכולות טכנולוגיות ופדגוגיות של המורים, יחד עם תשתיות בסיסיות, משפיעים על יישום החדשנות; מעורבות התלמידים הינו מרכיב משמעותי אך שולי; דפוס יחסי מורים-תלמידים משפיע אף הוא.
התקשוב אינו מגדיל פערים; לעיתים התקשוב תומך באוכלוסיות חלשות, בשל נגישות למשאבים חינוכיים והגברת המוטיבציה.
לרוב התקשוב אינו פוגע בהישגים לימודיים; בחלק מהמקרים שילוב התקשוב אף העלה סטנדרטים.

35. מודלים פדגוגיים חדשניים משולבי טכנולוגיות מידע ותקשורת
מחקר בינלאומי
מודלים פדגוגיים חדשניים משולבי
טכנולוגיות מידע ותקשורת