1. הניסיון הישראלי מאז קום המדינה ועד אוגוסט 1975 היה נהוג שער חליפין קבוע. בתחילה, הלירה הישראלית הייתה צמודה ללירה שטרלינג, כפי שהיה בימי המנדט הבריטי. מינואר 1954 ננקב השער הרשמי בדולרים ולא בליש"ט.

2. מאוגוסט 1975 עד אוקטובר 1977 הונהג משטר של פיחותים תכופים (אחת לחודש) – "פיחותים זוחלים" – בתחילה מול הדולר, ומיולי 1976 – מול סל של חמישה מטבעות.

3. בסוף אוקטובר 1977 הופעלה תכנית ליברליזציה במטבע-חוץ, שבעקבותיה הותרו תנועות הון חופשיות. תכנית זו גם "שחררה" את שער החליפין, כלומר הפכה אותו לנייד. עם זאת, רוב מרכיבי התכנית בוטלו בהדרגה בשנים שלאחר מכן, וכך גם ההתערבות של בנק ישראל בקביעת שער החליפין הלכה וגברה. עד יולי 1985 ניתן אפוא לדבר על משטר של ניוד מנוהל.

4. בתקופה זו אף הוחלף המטבע הישראלי פעמיים: מל"י לשקל ב-1980 (10 לירות1 = שקל) ומשקל לשקל חדש ב-1985 (1000 שקלים 1 = שקל חדש).

5. עם הפעלת התכנית הכלכלית לייצוב המשק, ביולי 1985, הונהג מחדש שער חליפין קבוע: בתחילה מול הדולר, ומ-1 באוגוסט 1986 – כלפי סל מטבעות חדש. המטבעות המרכיבים את הסל ומשקלותיהם משקפים את הרכב סחר החוץ של ישראל בסחורות ושירותים (יבוא ויצוא, למעט יהלומים). מספר היחידות של כל מטבע בסל נקבע בהתאם למשקלו בסחר החוץ ולשערי החליפין הצולבים (Cross Rates) בעולם בעת קביעת הרכב הסל. מספר היחידות בסל הוא קבוע, אך משקלו של כל מטבע עשוי להשתנות בכל יום, בהתאם לשינויים בשערי החליפין הצולבים. כך, למשל, כשהדולר מתחזק בעולם, משקלו בסל עולה ולהפך.

6. לוח ב : יחידות המטבע המרכיבות את הסל דולר ארה " ב מרק גרמני לירה שטרלינ ג פרנק צרפת י יין יפני אירו סל 1986 0.600 0 0.41770.06700.33947.7000 סל 1995 0.637 2 0.39640.06040.32227.0106 סל 1996 0.674 1 0.35880.05890.29336.5437 סל 1996 ( אירו ) 1 0.674 1 – 0.0589 – 6.54370.2282 סל 2000 0.669 8 – 0.0453 – 7.24110.2493 1. התאמה לאירו ב-1999, ללא שינוי בהרכב יחידות המטבע בסל שנקבע ב-1996.

7. ב-3 בינואר 1989 שינה בנק ישראל את מדיניות קביעת שער החליפין של סל המטבעות: במקום שער קבוע לאורך זמן, שרמתו מותאמת מדי פעם בפעם, הוגדרה לשער החליפין רצועה בגבולות של 3 אחוזים מעל ומתחת לשער אמצע. במרווח התנודה סביב שער האמצע באים לידי ביטוי הביקוש וההיצע של מטבע-החוץ ושיקולים של מדיניות מוניטרית. אחת למספר חודשים בוצעה התאמה (פיחות) של שער האמצע. ב-1 במרץ 1990 הורחבו גבולות הרצועה ל-  5 אחוזים.

8. ב-7 בדצמבר 1991 הוכנס שינוי משמעותי נוסף במדיניות של קביעת שער החליפין. על-פי השיטה החדשה מבוצעת התאמה הדרגתית, קבועה וידועה מראש, של שער האמצע ושל תחום הניוד: שער האמצע עולה מדי יום בשיעור קבוע, כך ששיעור עלייתו השנתי המצטבר קבוע וידוע מראש (וכך גם לגבי הגבול העליון והגבול התחתון של תחום הניוד). רצועת הניוד של שער החליפין היא אלכסונית, ומכאן שמה – "רצועת האלכסון". מאז הנהגת משטר זה חלו מספר שינויים ברוחב הרצועה ובשיפוע שער האמצע וגבולות הרצועה