1. אמינות מותנית בחינה ניסויית של השפעת הקמתן של ועדות חקירה ופרסום דו " חותיהן על עמדות הציבור Sulitzeanu-Kenan, R. 2006. 'If They Get it Right': An Experimental Test of the Effects of UK Public Inquiries’ Appointment and Reports, Public Administration, forthcoming

2. הפוליטיקה של ועדות חקירה ( ו " ח ) הסברים נורמטיביים : השבת האמון במוסדות המדינה, ולמידה לאחר משבר אמינות הימנעות מאשמה הסברים תאוריים : ו " ח כאסטרטגיה להימנעות מאשמה

3. השערה 1: מינוי מיידי של ו"ח לאחר שהארוע הופך ציבורי יביא ייחוס אחריות פחותה לשר הממנה, בהשוואה לאותה סיטואציה ללא מינוי.

4. השערה 2: דו"חות של ו"ח נהנים מאמינות גבוהה יותר מאשר הערכות של גורמים אחרים (לדוגמא: נאומים פוליטיים) ההשפעה של דו"חות ו"ח על ייחוס-אחריות גדולה יותר מאשר ההשפעה של הערכות של גורמים אחרים

5. תאור גרפי של השערה 2

6. מבנה המחקר בחירת סיפור הכשל (vignette) סימולציה תקפה סימולציה תקפה פורמט של כתבת עיתון סיפור אמיתי הימנעות מהטיות עקב זכרון (‘contamination by information’) הימנעות מהטיות עקב זכרון (‘contamination by information’) סיפור מלפני 20 שנה (לא ייחודי מדי)

7. סיפור הכשל In 2001 the new anti-arthritis drug Nerpo was approved by the Agency for Safety of Medicines within the Department of Health. It was described, at the time, by the Minister of Health as ‘ an exciting breakthrough in the treatment of arthritis, which could greatly reduce the suffering of patients ’. Three years later Nerpo was withdrawn from public use by the Department of Health, after it was found that 83 people have died and almost 4,000 suffered serious side-effects, as a result of using the drug. However, Dr Clifford, a former pharmacologist at the Department of Health, disclosed on BBC news that the decision to withdraw the drug came almost a year after America's surgeon-general had issued a public warning about using Nerpo. The Department of Health, together with the producer of Nerpo have been sued by more than 1,000 claimants for damages. The Department may face damages payments of more than £ 80 million, at a time when the Health system is already facing financial difficulties.

8. ניסוי 1 קבוצת ניסוי קבוצת בקרה ארוע הכשל הודעת שר הבריאות על מינוי ועדת חקירה ארוע הכשל

9. ניסוי 2 המוסדיהגורם דו " ח ו " ח נאום פוליטי גורם התוכן חיובי דו " ח ו " ח חיובי ביחס לתפקוד הממשלה נאום פוליטי חיובי ביחס לתפקוד הממשלה שלילי דו " ח ו " ח שלילי ביחס לתפקוד הממשלה נאום פוליטי שלילי ביחס לתפקוד הממשלה

10. מבנה המחקר משתנים תלויים ייחוס אחריות ייחוס אחריות אמינות אמינות ניסויי מבוסס רשת מאגר של ' נשאלים פוטנציאלים ' (willing respondents) מאגר של ' נשאלים פוטנציאלים ' (willing respondents) כללי : מדגמים מבוססים רשת סובלים מבעיות ייצוגיות, אולם מאפשרים הסקה סיבתית במערכי ניסוי (Berrens et al. 2003: 2) כללי : מדגמים מבוססים רשת סובלים מבעיות ייצוגיות, אולם מאפשרים הסקה סיבתית במערכי ניסוי (Berrens et al. 2003: 2) הקצאה רנדומלית לקבוצות ניסוי ובקרה הקצאה רנדומלית לקבוצות ניסוי ובקרה פיקוח על יחודיות ההקצאה (IP address, username, חסימה טכנית מהשתתפות חוזרת ) פיקוח על יחודיות ההקצאה (IP address, username, חסימה טכנית מהשתתפות חוזרת ) בדיקת התוקף הפנימי של ה vignette: בדיקת מניפולציה (manipulation check) וידוא הבחנה שיטתית בין חוו " ד שלילית וחיובית וידוא הבחנה שיטתית בין חוו " ד שלילית וחיובית בדיקת קריאת הסיפור טיפול בחוסר השליטה היחסי של שאלון מבוסס - רשת טיפול בחוסר השליטה היחסי של שאלון מבוסס - רשת הכנת הנשאלים + שאלות הבנה הכנת הנשאלים + שאלות הבנה שיפור תוקף חיצוני Sampling re-weighting (Shadish et al. 2002: 386) Sampling re-weighting (Shadish et al. 2002: 386)

11. למה ניסויים? הבדל בין קבוצות יכול להיות מיוחס אך ורק למניפולציה (יש ועדה / אין; תוכן הדו"ח; מקור חוו"ד), ולא לארוע עצמו (כפי שעשוי להיות במחקרי תצפית). לדוגמא: סקרים על עמדות הציבור ביחס לדו"חות ו"ח אינם מאפשרים לשלול השפעות (בין היתר) של הארוע עצמו, הקשורות לתוכן הדו"ח (ארוע ← דו"ח ← דעת קהל) לדוגמא: סקרים על עמדות הציבור ביחס לדו"חות ו"ח אינם מאפשרים לשלול השפעות (בין היתר) של הארוע עצמו, הקשורות לתוכן הדו"ח (ארוע ← דו"ח ← דעת קהל) מידת הקבלה של דו"חות/נאומים עשויה להיות מושפעת גם מגורמים מתערבים – מידת הקבלה ע"י התקשורת ועל ידי קבוצות אליטה אחרות (אופוזיציה וכו'). ניסוי מאפשר לנטרל השפעות כאלה. מגבלות מעשיות – העדר נתונים על דעת קהל במידה מספקת

12. תוצאות ייחוס אחריות – התגובות לשאלות השונות לגבי ייחוס אחריות היו הולמות זו את זו – הרמה ההיררכית נמצאה כגורם חיזוי מובהק של ייחוס אחריות ( F = 124.46, p <.001 )

13. תוצאות ניסוי 1: אין שינוי ( הבדל ) בשיפוט אחריות השר בעקבות מינוי ועדת חקירה. ניסוי 2: השפעה על ייחוס אחריות – לגורם התוכן היתה השפעה מובהקת על ייחוס אחריות (F = 8.067, p =.005) – לא נמצא הבדל מובהק בין השפעת תוכן ההערכה בין דו " חות ו " ח לבין נאומים פוליטיים

14. תוצאות ניסוי 2: אמינות ודיוק – נמצא הבדל מובהק בין השפעת התוכן על אמינות בין דו " חות ו " ח ובין נאומים פוליטיים (F = 12.844, p <.001)

15. דיון והשלכות אפשריות הממצאים אינם תומכים בהשערות שנבחנו אמינות מותנית במקום מנגנון בו אמינות מחזקת את השפעת תוכן ההערכה על גיבוש עמדות, הממצאים מצביעים על כך שדוקא תוכן ההערכה מהווה תנאי לאמינות במקום מנגנון בו אמינות מחזקת את השפעת תוכן ההערכה על גיבוש עמדות, הממצאים מצביעים על כך שדוקא תוכן ההערכה מהווה תנאי לאמינות

16. דיון והשלכות אפשריות אמינות מותנית בועדת הטון (Hutton Inquiry) “ [Hutton] hailed for his robust independence and forensic skills while his inquiry was sitting was transformed into an object of vilification and ridicule once his report appeared ” (Gamble and Wright 2004: 100).

17. דיון במשמעויות הממצאים התפקיד החברתי של ועדות חקירה : התפקיד הנורמטיבי התפקיד הנורמטיבי הנחת יסוד : שיפוט עצמי של בורות מקור אמין ל ' אמת ' התפקיד התיאורי ( כפי שעולה מתוצאות הניסוי וארוע ועדת הטון ) התפקיד התיאורי ( כפי שעולה מתוצאות הניסוי וארוע ועדת הטון ) ערעור ההנחה בדבר שיפוט עצמי של בורות אמינות מותנית ועדת חקירה כהזדמנות למידע ומינוף של ביקורת