1. מדיניות ההגירה של מדינת הרווחה: גישה כלכלית-פוליטית חדשה אסף רזין אוניברסיטת תל-אביב יוני 2008 Lecture based on Assaf Razin, Efraim Sadka and Phillip Swagell (2002), Edith Sand and Assaf Razin (2008), Alon Cohen (2008), and Ben Suwankiri (2008)

2. מהלך ההרצאה: הצגת מספר נתונים דמוגרפים בסיסיים. תיאוריה (כלכלה פוליטית של מודלים דינמיים): –השפעת ההגירה על העברות הכנסה כשיש קונפליקט תוך- דורי (עשירים מול עניים) –העברות הכנסה ומדיניות הגירה כשיש קונפליקט בין-דורי (צעירים מול מבוגרים) –מדיניות הגירה והעברות הכנסה כשיש קונפליקט בין-דורי ותוך-דורי היבטים אמפיריים: –מדינת הרווחה וההגירה אליה כשאין מגבלה על הגירה –מדינת הרווחה וההגירה אליה כשיש מגבלות על הגירה, והמגבלות הן משתנה אנדוגני

3. מגמת עליה בסך כמות המהגרים נטו למדינות ה-OECD נתונים דמוגרפיים בסיסיים

4. יחס מהגרים נכנסים למהגרים יוצאים, לפי קבוצת השכלה (נתוני צבר, 2000) צרפת, בלגיה וגרמניה הן מדינות שמושכות אליהן, באופן יחסי, הכי הרבה מהגרים עם השכלה נמוכה; שבדיה ושוויץ מושכות אליהן, באופן יחסי, הכי הרבה מהגרים משכילים. נתונים דמוגרפים בסיסיים

5. שיעור הילודה של מהגרים גבוה משיעור הילודה במדינת המקור שלהם פיריון בארה"בפיריון במדינת המקורמדינה 3.512.40מקסיקו 2.303.22פיליפינים 2.261.70סין 2.233.07הודו 1.702.32ויאטנם 1.571.23קוריאה 1.791.61קובה 2.972.88אל-סלבדור 1.861.51קנדה 2.841.66בריטניה 2.862.32ממוצע Source: Center for Immigration Studies, 2002. נתונים דמוגרפים בסיסיים

6. שיעור המהגרים בגילאי העבודה גבוה משיעור המקומיים בגילאים אלו Source: U.S. Census Bureau, Census 2000 Special Tabulations (STP-159) התפלגות גילאים של מהגרים שנכנסו לארה"ב בשנים 1990-2000 לעומת ילידי ארה"ב נתונים דמוגרפים בסיסיים

7. שיעור המהגרים בקרב האוכלוסיה בגיל העבודה במדינה המארחת, לפי מדינת המוצא נתונים דמוגרפים בסיסיים

8. השפעת ההגירה על העברת הכנסות נניח שכמות ההגירה נקבעת באופן אקסוגני למדיניות הרווחה במדינה קולטת ההגירה. מצד אחד, הכוח הפוליטי של הקואליציה שחפצה במדינת רווחה נדיבה, גובר. כשיש קונפליקט תוך-דורי בין עשירים לבין עניים, הקואליציה שבין העניים למהגרים תתחזק שכן שתי הקבוצות נהנות מחלוקה מחדש של הכנסות. אפקט זה מניח שיש למהגרים כח פוליטי ושרמת מיומנות העבודה שלהם נמוכה, בדומה לזו של השכבות החלשות במדינה המארחת אליהם חברו. כמובן, במקרים רבים אין למהגרים כח פוליטי כלשהו.

9. מצד שני, כניסתם של מהגרים מעוטי יכולת, מגבירה את הנטל על מערכת הרווחה במדינה שקלטה אותם. התועלת השולית ממיסוי, עבור המקומיים, נמוכה יותר שכן כספי המס מחולקים כעת גם לקבוצת המהגרים, שתרומתם למערכת הרווחה נמוכה מההטבות שהם מקבלים ממנה לאור שכרם הנמוך יחסית (the fiscal leakage effect). לכן המקומיים יעדיפו, בתגובה, להפחית את רמת המיסוי ולהקטין לפיכך את היקפה של מדינה הרווחה. אפקט זה קיים בין אם הבוחר החציוני משתייך לקבוצה המקומית של השכבות החלשות ובין שהוא שייך לשכבה העשירה יותר. כך ניתן להסביר את הקשר השלילי בין שיעור המהגרים באוכלוסיה וגדלה של מדינת הרווחה, כפי שמראים, באופן מפתיע, נתוני מדינות המפותחות! השפעת ההגירה על העברת הכנסות

10. מה קורה כאשר המדיניות המגבילה כלפי ההגירה, ומדיניות העברת הכנסות מקבוצה לקבוצה, אינן אקסוגניות? שאלה זו עולה במיוחד על רקע הטענה המוכרת לפיה תרומתם של מהגרים, שהם לרוב צעירים בגיל עבודה, למערכת הביטוח הלאומי היא חיובית, מכיוון שהם מגדילים את כח העבודה, שממן באמצעות המיסים על עבודה את הביטוח הלאומי. מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל הדורות החופפים של סמואלסון

11. מטרות המחקר: בדיקת השפעה של ההגירה על מערכת הפנסיות (,(PAYG בעיקר לאור הזדקנות האוכלוסייה. כלומר, כיצד המהגרים משפיעים על קונפליקט האינטרסים בין זקנים לצעירים בדבר גובה העברות הבין דוריות. אדית זנד ואסף רזין (2008) בוחנים במודל דינאמי כיצד נקבעות בו זמנית, ע"י הצבעת רוב, שתי החלטות מדיניות: האחת לגבי גובה המיסים שמממנות את מערכות הפנסיה (PAYG) והשנייה לגבי מגבלות ההגירה. מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל כלכלי- פוליטי של דורות חופפים

12. המאמר מתבסס על מודלים של כלכלה- פוליטית הדנים ביכולת הפוליטית להישרדות מערכות (PAYG) לנוכח הזדקנות האוכלוסייה:  Cooley and Soares (1999)  Boldrin and Rusthicini (2000)  Froni (2007) מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם הקונפליקט הבין דורי

13. ההנחה היא שהמהגרים לא משפיעים על המערכת הפיסקלית רק מבחינה כלכלית ככח עבודה - אלא גם ע"י יכולתם להצביע ולהשפיע על המדיניות העתידית. המצביעים הרציונלים מפנימים אלמנט זה ובוחרים את המדיניות בצורה אסטרטגית. למהגרים יש שיעורי ילודה גבוהים מאשר לאוכלוסייה המקומית המזדקנת. בגירסה הבסיסית אין חסכון פרטי (ההכללה עם חסכון פרטי במודל המרחב) מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם הקונפליקט הבין דורי

14. [שווי המשקל הוא תת פרפקטי-מרקובי.] בשיווי משקל הבוחר המבוגר מעדיף מקסימום מהגרים. הבוחר הצעיר דהיום מעדיף מצד אחד בהרבה מהגרים, כך שמשיגיע לגיל הפרישה ייהנה מגודש תקבולי מס למען הפנסיה. מצד שני, ירצה הצעיר להגביל הגירה מכיון שיחשוש מרוב צעיר, כאשר יגיע לגיל הפרישה, שימוטט את הביטוח הלאומי. השווי המשקל הוא מחזורי: בוחר חציוני צעיר מביא להגירה בהיקף שיביא לבוחר חציוני מבוגר בתקופה הבאה, וחוזר חלילה. מדיניות הגירה וביטוח לאומי במודל עם קונפליקט בין דורי

15. תוצאות המרכזיות: הזדקנות האוכלוסייה מגדילה את הפתיחות להגירה ומקטינה את סך תשלומי הפנסיה לעובד. הגירה יכולה להוות איום להמשך קיומה של מערכת הפנסיה. ההסבר: הרוב המבוגר מעוניין בהגירה רבה. ההגירה יוצרת בתקופה הבאה בוחר חציוני צעיר שיביא לצמצום מערכת הפנסיה. בהעדר הגירה הרוב המבוגר מבטיח שתתקיים מערכת פנסיה מלאה. למרות שההכנסה משכר עבודה של הבוחר החציוני הצעיר עומדת להישחק בגין הגידול בהיצע העבודה שנובע מההגירה, הוא איננו מוכן לצמצם את ההגירה למימדי אפס. זאת מכיון שהוא, הבוחר, צופה קדימה לתקופה שבא הוא יזדקק לתקבולי פנסיה, ואז תעזור לו ההגירה להבטחת הפנסיה. מדיניות הגירה וביטוח לאומי במודל עם קונפליקט בין דורי

16. שני סוגי עובדים: מיומנים ובלתי מיומנים אין חסכונות פרטיים מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקטים בין דוריים ותוך דוריים

17. הגירה: כמות המהגרים אחוז המהגרים המיומנים הצעירים אחוז כח העבודה המקומי המיומן כח עבודה מיומן כח עבודה לא מיומן אוכלוסיה מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

18. מיסוי: משקף את ההעברות לעובד כפונקציה של ההגירה הערה: העליה בהגירה מעלה את הנטל על האוכלוסיה העובדת כאשר: משקף את פדיון המסים כפונקציה של ההגירה מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

19. הצבעת רוב: הצעירים המיומנים הם הרוב הצעירים הלא מיומנים הם הרוב המבוגרים הם הרוב מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

20. שיווי משקל כשההצבעה כנה. כלומר, הפרטים מצביעים בהתאם להעדפותיהם האמיתיות, ללא שיקולים אסטרטגיים. מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

21. פרופיל האסטרטגיות בשיווי משקל תת פרפקטי: מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי המבוגרים הם הרוב (נקודת לאפר) הלא מיומנים הם הרוב (מתחת לנקודת לאפר) המיומנים הם הרוב (אין ביטוח לאומי) הצעירים הם הרוב כאשר s קטן (מקסימום הגירה מיומנת) המיומנים מקימים קואליציה כאשר s גדול מבוגרים מקימים קואליציה (מקסימום הגירה מיומנת)

22. המס שנבחר על-ידי הלא מיומנים: מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

23. יותר מהגרים מיומנים מאפשרים יותר חלוקה מחדש תוך-דורית יותר מהגרים מיומנים מגדילים את אי השוויון ובכך מעלים את הביקוש לחלוקה מחדש של הכנסות יותר מהגרים לא מיומנים מגדילים את הנטל הפיסקאלי, fiscal leakage,כך שהרוב של בוחרים לא מיומנים מצמצם את מדיניות הרווחה הנוכחית מתחת לנקודת לאפר. מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

24. שכר המיומנים והלא מיומנים כמשלימים המיומנים הם הרוב הלא מיומנים הם הרוב המבוגרים הם הרוב הצעירים הם הרוב, s קטן המבוגרים הם הרוב מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי המיומנים הם הרוב, s גדול

25. צעירים מיומנים מעדיפים מהגרים לא מיומנים בגלל אפקט השכר אך מעדיפים מהגרים מיומנים שילדיהם (שיירשו את מיומנותם) יעזרו לתמיכה במערכת הרווחה בנוסף, דור הצעירים מנסה באופן אסטרטגי להביא לכך שהם יהיו הרוב כשיהפכו למבוגרים בתקופה הבאה מדיניות הגירה ומדיניות רווחה במודל עם קונפליקט בין דורי ותוך דורי

26. עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה מדיניות הגירה קשה לכימות ולאמידה. עם זאת, ישנם סביבות בהן הזנחתה של מדיניות ההגירה כגורם המשפיע על כמות ההגירה בשיווי משקל, היא סבירה. כך למשל בתוך האיחוד האירופי, לפחות להלכה, מאז אמנת פריז (1951) ובהדרגה למדינות ה- EU15, לרבות נורבגיה מכח הסכם ה- European Economic Area ושוויץ מכח אמנות בילאטרליות שלה מול ה- EU. בין כל המדינות הללו מוסכם על תנועה חופשית של אזרחים ועובדים, ויש איסור על אפליה תעסוקתית בין מקומיים למהגרים. במקרה כזה כמות המהגרים בשיווי משקל נקבעת לפי היצע המהגרים.

27. מהי ההשפעה של מדינת הרווחה על ההגירה? יש לאבחן בין ההשפעה של מדינת רווחה על מהגרים משכילים ומהגרים לא משכילים. מהגרים לא משכילים נמשכים אל מדינות עם מערכת רווחה נדיבה (welfare magnet effect). הסיבה פשוטה: מדינת הרווחה מגלמת חלוקה מחדש של הכנסות לטובת השכבות עם הכנסה נמוכה. עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה

28. מנגד, מהגרים עם השכלה גבוהה, שעל-פי רוב נהנים מהכנסה גבוהה, נדחים על-ידי מדינת הרווחה, שכן הם השכבות אשר ממנים אותה. לפיכך מדינת הרווחה צפויה ליצור סלקציה שלילית בקרב המהגרים. אין לכך עדויות חד משמעיות בספרות אמפירית. עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה

29. המודל הנאמד: המדגם כולל הגירה בילאטרלית בין בריטניה, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורבגיה, שבדיה, שוויץ, פינלנד, יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד. המשתנה המוסבר: ההפרש בין שיעור צבר המהגרים המשכילים לשיעור צבר המהגרים הלא משכילים בשנת 2000. המשתנים המסבירים: תשלומי רווחה ותוצר לעובד ממוצעים בשנים 1974-1990, המרחק בין מדינת המקור ומדינת היעד, שפה משותפת והמשתנה המוסבר בשנת 1990. זהו מודל הפרשיםDIFFERENCE IN DIFFERENCES, אשר מנטרל משתנים מושמטים שהשפעתם ביחס לקבוצות ההשכלה השונות של מהגרים היא קבועה, וכן, משתנים מושמטים קבועים על פני זמן. עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה

30. תשלומי הרווחה לנפש במדינת היעד משפיעים באופן שלילי על פער שיעור המהגרים המשכילים מהמהגרים הלא משכילים עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה

31. תוצאה זו חוזרת על עצמה גם כשעושים שימוש במשתני עזר (היקף העובדים הנהנים מהסכמים קיבוציים). עם זאת, האפקט משמעותי יותר, מה שיכול להעיד על הטייה מעלה ברגרסיה המקורית שמקורה בהשפעה השלילית שיש למהגרים עם השכלה נמוכה על היקף מדינת הרווחה. עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה

32. תוצאה זו מקבלת משנה תוקף גם כאשר היא נבדקת בגישה שונה לחלוטין, המבוססת על החלטת הפרט להגר. גישה זו נאמדת על-ידי מודל conditional logit המאפשר לפרטים לבחור האם להגר והיכן להגר, בהתאם למאפיינים של כל המדינות, על בסיס השוואת תועלותיו בכל מדינה. עדויות אמפיריות בהעדר מגבלות הגירה: בחירת יעד ההגירה

33. המטרה: זיהוי משוואת ה"כלל מדיניות ההגירה" כפונקציה של משתנים דמוגרפים ומקרו-כלכליים, בהתאמה לתורה הכלכלית - פוליטית, לעיל. ההנחה באמידה זו היא שהנתונים משקפים שיווי משקל שנקבע על-פי מכסת ההגירה המותרת, כלומר לפי צד הביקוש למהגרים, ולא על פי הבחירה של המהגרים עצמם. האומדן הינו סימולטני : משוואת מדיניות ההגירה (הגירה--משתנה אנדוגני אחד) יחד עם משוואת מדינית הרווחה (היקף מדינת הרווחה--משתנה אנדוגני שני). האתגר: אמידה של "משוואת מדיניות ההגירה"