1. “You have to begin to lose your memory, if only in bits and pieces, to realize that memory is what makes our lives. Life without memory is no life at all…Our memory is our coherence, our reason, our feeling, even our action. Without it we are nothing.” Sacks, 1985 (patient LB) 1

2. amnesia organicpsychogenic selective amnesia fugue multiple personality permanenttransient global amnesia post ECT amnesia transient epileptic amnesia post-traumatic amnesia progressivestable materia l specific global frontal amnesia amnesic syndrome 2

3. The essential feature of the Dissociative disorders is a disruption in the usually integrated functions of: Consciousness Memory Identity Perception Disturbance may be sudden, chronic, or transient There are three distinct memory-related types in the DSM: Dissociative Amnesia Dissociative Fugue Dissociative Identity Disorder 3

4. הגדרה ואבחנה מבדלת (DSM): אפיזודה אחת או יותר של שכיחת מידע אוטוביוגראפי (אפיזודי) חשוב, בדרך כלל קשור לטראומה, אשר נרחבת ועמוקה מכדי להסבירה באמצעות שכיחה רגילה. מאפיינים עיקריים Localized amnesia: אי הזכרות באירועים שקראו בסמוך לאירוע טראומטי אף כי החולה לא נפגע בעצמו בעת האירוע. Selective amnesia: החולה זוכר חלק אך לא את כל האירוע. Generalized amnesia: אובדן זיכרון מוחלט לגבי כל חייו של החולה (תסמונת נדירה ביותר). Continuous amnesia: אי יכולת להיזכר באירועים שקרו מנקודה מסוימת בזמן ועד ההווה, כולל. Systematized amnesia: אובדן זיכרון סלקטיבי הקשור לסוג מסוים של מידע, למשל לגבי משפחת החולה או לגבי אדם מסוים. 4

5. הגדרה ואבחנה מבדלת (DSM): "בריחה" פתאומית מהבית או ממקום העבודה ללא יכולת להיזכר בעבר, מלווה באובדן הזהות או אימוץ (מלא או חלקי) של זהות אחרת. מאפיינים: שכיחות של כ-0.2% באוכלוסיה (עלולה לגדול בעתות חרום ומלחמה) עשויה להכיל גם אמנזיה לאירועים טראומטיים בעברו של החולה. קו-מורבידיות עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות כגון דפרסיה או מחשבות אובדניות. תשובות לא מדויקות (כגון 5=2+2). לרוב מדובר באירועים בודדים שעלולים להמשך בין שעות לחודשים. החלמה בדרך כלל מהירה אך אמנזיה דיסוציאטיבית עלולה להמשך בחלק מהמקרים. 5

6. הגדרה ואבחנה מבדלת (DSM): פיצול אישיות – שתים או יותר אישיות מובחנות, כל אחת עם תבנית מתמשכת של תפיסת עולם והתייחסות לסביבה ולעצמה. כל אחת מהאישיויות הללו שולטות לחליפין על התנהגות החולה. אי יכולת הזכרות במידע אישי אשר לא ניתן להסבירה כשכיחה רגילה, כל זאת ללא הסבר פיזיולוגי או תוצאה ישירה של סמים. מאפיינים עיקרים: עבר של ניצול פיזי או מיני חמור תסמינים פוסט טראומטיים פגיע עצמית, התנהגות תוקפנית ואובדנית. נתונים לסוגסטיה (High hypnotizability) התסמונת מצויה בתרבויות רבות שכיחה יותר (9:3) בנשים לעומת גברים (במבוגרים) לנשים יש בממוצע יותר אישיויות מאשר לגברים (ממוצע של כ-15). שכיחה יותר בין קרובים מדרגה ראשונה. 6

7. Traumatic Brain Injury (TBI) PTA הגדרה: אמנזיה פוסט טראומתית היא מצב בו אדם מאבד את יכולתו לזכור מהלך של אירועים לאחר פגיעה בראש אשר (בדרך כלל) גרמה לאובדן הכרה. לעתים קרובות החולה, על אף היותו לכאורה בהכרה שלמה, מבולבל, מתנהג בצורה מוזרה ללא בוחן מציאות. המצב הזה יכול להמשך דקות ספורות ימים שבועות או אפילו חודשים, כאשר אורך האמנזיה תלוי בחומרת הפגיעה ומהווה סמן פרוגנוסטי טוב להשפעות ארוכות הטווח ולסיכויי ההחלמה. 7

8. הגדרה/תאור אירועים חוזרים של אמנזיה חולפת על בסיס של פעילות אפילפטית (TLE) ומתבטאת בעיקר ב-RA (לרוב לאירועים אוטוביוגרפיים) אך גם ל-AA חלקית, אך ללא פגיעה קוגניטיבית אחרת. מאפיינים עקרים מופיעה בדרך כלל באנשים בגיל מתקדם (ממוצע גיל הופעה ראשונה ~ 60) רוב לגברים אירועי האמנזיה קצרות יחסית (בדרך כלל פחות משעה) האמנזיה מופיעה לעתים קרובות לאחר התעוררות משינה. בעיקר RA וחולים זוכרים לעתים קרובות "שהם לא זכרו" אין פגיעה בזיכרון הסמנטי כולל מידע סמנטי אישי. פעילות EEG לא תקינה בעיקר באונות הטמפורליות. לא ברור אם היא נגרמת בעת ההתקף עצמו (ictal state), או משקף את תוצאות ההתקף (postictal state). רפואות נגד-אפילפסיה מפחיתות בצורה נכרת את תכיפות אירועי ה-TEA. 8

9. שכיחה מהירה מהזיכרון טווח רחוק: פעילות EEG אבנורמלית (במיוחד בעת שינה) מפריעה לשלבים מתקדמים של קונסולידציה 9 Accelerated long-term forgetting Butler et al. Annals of Neurology, 2001

10. אובדן פרטים מאירועים אוטוביוגרפיים – אולי מוגבלים בזמן 10 Manes, F. et al. Brain 2001 R.G. (68 years) was asked to produce information about who was shown in the photograph and where and when it had been taken. אפריל 1995 אוקטובר 1995 R.G.’s ability to retrieve specific details associated with the portrayed event (A) or when given verbal description.

11. 11 ל-R.G. חסרים בזיכרון האוטוביוגרפי מתקופה ספציפית של חייו אך הוכיח ידע רב בהקשר לאירועי הווה, יכולת למידה נורמלית וידע סמנטי אישי. עדות על יכולת הזכרות שקדמה להופעת ה-TEA אינה תומכת בהצפנה (encoding) לקוי. העדר היכולת להיעזר ברמזים אינה תומכת בניקוד הבעיה בהזכרות (retrieval) "מחיקה" הדרגתית של ייצוגים בקליפת המוח (ולא שכיחה מועצת) יכולים להסביר את האמנזיה הספציפית של G.R

12. 12

13. 13 October 1994February 1995February 1999Control mean (SD) Anterograde memory tests Story Recall (WMS-R) Immediate (21)14121112 (4) Delayed (21)11 8 8.5 9 (3) Rey Figure Immediate (36)35363034 (3) Delayed (36)26 1915 (8) Recognition Memory Words (50)41374047 (3) Faces (50)4541 44 (4) Retrograde memory tests Famous Faces Recognition (50)49 –43 (7) Naming (50)3629–31 (4) Identification (50)4745–39 (9) Famous Names Recognition (50)50 –50 (1) Identification (50)49 –49 (1) AMI Personal Semantic Childhood (21)21 –20 (2) Early adulthood (21)2120.5–20 (2) Recent life (21)2017–20 (2) AMI Personal Incident Childhood (9) 8 9 – 7 (2) Early adulthood (9) 9 5 – 8 (2) Recent life (9) 8 6 – 7 (2)

14. Dorsolateral prefrontal cortex (executive function, including sustained and complex attention, memory retrieval, abstraction, judgement, insight, problem solving) Amygdala (emotional learning and conditioning, including fear/anxiety) Anterior temporal cortex (memory retrieval, sensory-limbic integration) Ventral brainstem (arousal, ascending activation of diencephalic, subcortical, and cortical structures) Hippocampal-Entorhinal Complex (declarative memory) Viewed on coronal MRI Orbitofrontal cortex (emotional and social responding) Figure adapted from Arciniegas and Beresford 2001)

15. 15 Primary Injury: Contusions/Hemorrhages Diffuse Axonal Injury (DAI) Secondary Injury (Intracranial): Blood Flow and Metabolic Changes Traumatic Hematomas Cerebral Edema Hydrocephalus Increased Intracranial Pressure

16. הפרעות פיזיולוגיות כאבי ראש סחרור עייפות יתר (לפעילות פיזית ומנטאלית) הפרעות ראיה רגישות יתר לאור ורעש הפרעות קוגניטיביות בעיות זיכרון קשיי ריכוז הפרעות נפשיות חרדה דיכאון רגישות יתר (Irritability) שינויים תכופים במצבי רוח הפרעות שינה 16 (McAllister, et al, 2000) Warden D, Bleiberg J, Cameron K, et al, 2001 Simple Reaction time Baseline1 hour post4 days post

17. החלמה נצפית בדרך כלל תוך שבועות או מקסימום חודשים (Levin, 1987) באחוז קטן של החולים יישארו סימנים לאורך זמן (Alexander, 1995) TBI חוזרים מגדילים את סיכויי התמותה (Collins 2002) 17 Bleiberg J., et al. Neurosurgery, 2004.

18. 18

19. פגיעה מוחית קשורה הקשורה (בדרך כלל) לשתייה מופרזת של אלכוהול ומורכבת משתי תסמונות נפרדות: Wernicke’s encephalopathy Korsakoff’s psychosis 19

20. 20

21. 21

22. 22

23. 23

24. 24 Sergei Korsakoff 1835-1900

25. התבנית הבולטת ביותר של האמנזיה לעבר הוא גראדיאנט הזמן. תבנית זו, השונה מתבנית האמנזיה במחלת Huntington והדומה לאמנזיה חולפת תומכת בהשערה כי הבעיה המרכזית של חולים אלו היא ההזכרות (לעומת השימור). עדויות תומכות אחרות: קיום savings בלמידה חוזרת זיהוי הרבה יותר טוב מזכירה חופשית העזרות רבה ברמזים הופעת "אמיתות" בין הקונפבולציות על עבר זיכרון סמנטי בחולים עם KS: בניגוד לאובדן זיכרון אפיזודי, הזיכרון הסמנטי של חולים אלו נראה במבט ראשון תקין. הדבר אמור במיוחד בכל הקשור לשימוש בלקסיקון. אולם במשימות שונות המחייבים גישה לזיכרון הסמנטי נמצא זמן תגובה יותר ארוך. ממצא זה תומך אף הוא בקושי בשליפה ולא אובדן המידע. 25

26. קשיי למידה בחולי קורסקוף: ממצאים רבים הראו כי חולי קורסקוף סובלים גם מ-anterograde amnesia. על מנת להגיע לאותה רמת זיכרון הם זקוקים להרבה יותר זמן והרבה יותר חזרות. יתכן וחלק מהקושי נובע מבעיות בשימור חומר בזיכרון לטווח קצר (למרות קיבולת זיכרון תקינה). יתכן כי קשיי הלמידה נובעים מעיבוד סמנטי לא תקין: בעוד שרמזים פונטיים שיפרו את יכולת הנבדקים להיזכר במידע נלמד, רמזים סמנטיים עזרו פחות. בניגוד לאנשים בריאים חולים עם KS משתמשים פחות בארגון סמנטי כעזר ללמידה (Cermak et al., 1976) בניגוד לאלכוהוליסטים ללא KS חולים עם אמנזיה אינם מראים שחרור מ- PI בעקבות מעבר מקטגוריה סמנטית אחת לשנייה. העדר שחרור מ-PI יכול גם לשקף חוסר תפקוד תקין של האונות הקדמיות. ואומנם, יש עדויות רבות לביצוע לקוי של חולי KS במבחני תפקוד האונות הקדמיות. 26

27. תפקוד לא תקין של האונות הקדמיות, ושילוב בין ליקוי תפקודי של האונות הקדמיות ושל המערכת הלימבית עלולים להשפיע על הזיכרון בכמה דרכים: פגיעה במערכת בקרה: למשל בעוד שאצל בריאים, אלכוהוליסטים או פגועי מוח מסוגים אחרים ברירת המחדל של המערכת היא עיבוד "עמוק" (סמנטי), ברירת המחדל של KS היא עיבוד שטוח. במיוחד מעניין לציין כי חולים אלו אינם משנים אסטרטגיות עיבוד ואחסון פריטים בזיכרון על בסיס שינויים במידע תפיסתי. השפעה על המערכת המוטיבציונית. בניגוד להעדר אפקטים של תפעול קוגניטיבי, הוספת גורמים מוטיבציונים (כגון טקסט בעל אופי מיני) משפר את ההסתברות לכך שטקסט זה (והסמוכים לו) יזכרו. Korsakoff syndrome וזיכרון אפיזודי. על פי טענה זו החולים מסוגלים לקודד את כל המאפיינים הפיזיים והסמנטיים של הגירוי אך בשלב ההזכרות אין הם מסוגלים לשחזר את ההקשר האפיזודי (זמן ומקום). לכן הגירוי עשוי להראות להם מוכר אך אין הם זוכרים מתי, איפה, ובאלו נסיבות הם פגשו בגירוי זה בעבר. 27

28. שילוב anterograde amnesia ו- retrograde amnesia ב-KS אף על פי שה-W-KS מתחיל לכאורה באופן פתאומי, ברור כי התקף וורניקה המסמל את ראשית האמנזיה הוא תוצאה של תהליך ארוך (עשרות שנים) של השפעת האלכוהול. מכאן שיתכן כי אפקט זמן האירוע על הזיכרון מוסבר כולו על ידי תהליכי למידה מופרעים יותר ויותר ע"י השפעת האלכוהול. כלומר שה-KS הוא כולו מקרה של anterograde amnesia. אולם יש עדויות משכנעות כי אמנזיה לפנים לא יכולה להיות ההסבר היחיד.anterograde amnesia קשה להניח כי האמנזיה המלווה את ה-KS מוסברת אך ורק על ידי בעיה בהזכרות – יש בעיות ב-encoding מקרה P.Z. מוכיח כי יש ב-KS אלמנט ברור של קשיי שליפת חומר קיים בזיכרון תיאוריה המשלבת את שני סוגי ליקוי הזיכרון אפשרית. על פי תיאוריה זו, retrograde amnesia הנגרמת ע"י המחלה "מתלבשת" על anterograde amnesia אשר תחילתה בעבר והחריפה עם הזמן. 28 סיכום KS

29. 29 Albert et al., 1981

30. 30 Albert et al., 1979

31. 31 בהעדר שינון, אין חולי קורסקוף מסוגלים לשמר מידע בזיכרון לטווח קצר Butters & Cermak, 1980

32. 32 Gunter, Berry, & Clifford, 1981

33. 33 Cermak et al., 1974

34. 34 Butters & Cermak, 1986

36. 36 1.When did you last ride a bicycle? 2.What is a bicycle? 3.How do you ride a bicycle? These questions reveal the different “types” of long term memories we are capable of accessing. 1. Requires conscious recollection of unique temporally distinct past experience 2. Requires conscious recollection of knowledge, but no unique “experience” 3.Unanswerable - unconscious learning The critical question is whether these “types” of memories reflect the operation of different memory systems, or whether they reflect different way of accessing a unitary LTS

37. 37 The episodic / semantic / procedural distinction makes intuitive sense: Subjects do not forget words - they forget information regarding the fact that the word was presented to them during the experiment. Episodic, semantic and procedural memories are interactive: Learning the meaning of a new word originally requires an episodic memory. Over time the meaning becomes assimilated into semantic memory and the original learning episode may be forgotten Learning to type initially requires episodic memory for the layout of the keys. Over time this becomes redundant The ability to disconnect information from the context in which it was learned is a useful property for a memory system - it saves on storage.

38. 38 Other research using larger groups of patients with amnesic syndrome demonstrate that they can learn this task as well as controls. Neuropsychological data: - Clive Wearing - still able to play piano and conduct a choir. BUT can new procedural memories be created in amnesia? Claparade, 1911: Procedural learning in Korsakoff patient. Patients with amnesia are able to learn a number of tasks, despite having no episodic memory for learning them.

39. 39 Amnesics also demonstrate normal or near normal learning on a wide variety of other tasks. Dress making Finger mazes Jigsaw puzzles Mirror-reading Mirror drawing / writing Tower of Hanoi Closure pictures Repetition priming However, it is not clear what (if anything) these tasks have in common.

40. 40 So what is procedural memory? Moscovitch (1984): Amnesics will do well if: Danger of circularity - learning which is preserved in amnesia is termed procedural... 1.It is obvious what is required 2.Responses already exist in patients repertoire 3.Does not require specific past events to be recalled However, amnesics are very slow to learn many things (e.g. programming a personal organiser) Baddeley: There are a number of different types of learning, some of which do not rely on episodic memory

41. 41 Evidence for episodic - semantic distinction: Obvious interdependence of two memory systems makes finding evidence for distinction difficult Characteristics of episodic and semantic memory But what about important autobiographical events? “The first time I…” - semantic or episodic? Episodic Memory: Reference is to oneself Organised temporally Events remembered “consciously” Susceptible to forgetting Context dependent Semantic Memory: Reference is with respect to general knowledge Not organised temporally Events are “known” Relatively permanent Context independent Personal semantics

42. 42 Episodic - Semantic Distinction: Forgetting Episodic memory is more prone to forgetting However, certain episodic events also appear very resistant to forgetting - Autobiographical “first-time” events Dramatic, emotionally arousing events which lead to “flash-bulb” memories Some semantic memory has been described as“Permastore” 40% of Spanish vocab learned at school is retained 50 years later (Bahrick, 1984) There is still controversy surrounding whether there is anything “special” about flash- bulb memories.

43. 43 Episodic - Semantic Distinction: Neuropsychological data Amnesic patients have intact conversational skills and perform normally on intelligence tests (which assess knowledge). But - cannot remember doing either five minutes later. So: episodic, not semantic memory is impaired in amnesia? Not necessarily - IQ tests and language acquired before onset of amnesia - not comparing like with like. So: amnesia = impairment to acquire new information (both episodic and semantic?) Gabrieli et al, 1983: Trained HM with meanings of new popular words. Showed very little learning More recently, when provided with extensive phonological cues (e.g Margaret Tha…. - HM was able to produce names for 18 / 36 famous faces.

44. 44

45. 45 תיאור פנומנולוגי תחושת מוכרות (familiarity) הזכרות (recollection, source memory, relational memory). עדויות לדיסוציאציה מאפיינים תפקודיים הבחנות נוירופיזיולוגיות אימפליקציות לאמנזיה - תפקיד ה-MTL בזיכרון אפיזודי :One-process theories ה-MTL קשור רק להזכרות בעוד שתחושת ההכרות מתווכות על ידי הקורטקס האסוציאטיבי. ה-MTL קשור באותה מידה לתחושת ההכרות ולהזכרות Two-process theories: אזורים שונים ב-MTL מתפקדים באופן דיפרנציאלי: ההיפוקמפוס מעורב בקישור בין הגירוי להקשר שלו – כלומר מתווך הזכרות. המערכת הפאראהיפוקמפלית מאפשרת תחושת ההכרות עם גירויים. מכאן שההיפוקמפוס אחראי לזיכרון אפיזודי בעוד שה-perirhinal cortex אחראי להרגשת מוכרות. ארגון נוירואנטומי – תפקודי עדויות נוירופסיכולוגיות עדויות ממחקרי הדמיה

46. 46

47. 47

48. 48

49. During encoding, representations of distinct items (e.g., people, objects, events) are formed in the perirhinal cortex and lateral entorhinal area. These representations along with back projections to the “what” pathways of the neocortex can then support subsequent judgments of familiarity. In addition, during encoding, item information is combined with contextual (“where”) representations that are formed in the parahippocampal cortex and medial entorhinal area, and the hippocampus associates items and their context (as first proposed by Mishkin et al. 1983). When an item is subsequently presented as a memory cue, the hippocampus completes the full pattern and mediates a recovery of the contextual representation in the parahippocampal cortex and medial entorhinal area. Hippocampal processing may also recover specific item associates of the cue and reactivate those representations in the perirhinal cortex and lateral entorhinal area. The recovery of context and item associations constitutes the experience of recollection. 49

50. אמנזיה בעקבות transient cerebral hypoxia (פוגעת בעיקר בהיפוקמפוס) מתבטאת ביכולת ירודה הרבה יותר ב- relational מאשר ב-item recognition. אבל הרזולוציה האנטומית במקרים אלו בעיתית. מחקר עם חולדות מכל מקום, ממצאים מתחום האמנזיה מפריכים גם את ההנחה כי הMTL קשור רק להזכרות וגם זו הטוענת שהוא חשוב באותה מידה להזכרות ותחושת מוכרות 50

51. הדמית היזכרות נמדדת על ידי קונטרסט בין הפעילות הקשורה לגירויים שהנבדק נזכר בהם במפורש לעומת גירויים ש עורו הכרות אבל לא נזכרו בהקשר. הדמית רגש מוכרות נמדדת על ידי קונטרסט בין גירויים שלא נזכרו אבל עוררו רמות שונות של הכרות. למשל קונטרסט בין גירויים שקיבלו תשובה “know” אבל ללא RM (הקשר) וגירויים שלא הוכרו (misses). ה-anterior parahippocampal region משקף בעיקר פעילות בperirhinal cortex וב- lateral entorhinal cortex בעוד שפעילות ב-posterior parahippocampal region משקפת פעילות ב-parahippocampus ופעילות בmedial entorhinal area. 51 משימה HippocampusPPHGAPHG Recollection of items 84%58%11% Recollection of associations 100%50%67% Familiarity 27% 87%

52. Definition: clinicopathologic condition consisting of deterioration of personality and cognition. It is associated with with prominent frontal and temporal lobe atrophy Accounts for up to 3-20% of dementias

53. Mean age of onset 52.8 (Ratnavalli et al. Neurology 2002;58:1615-1621) Male preponderance 14:3 in one study and M=F in others Dementia prevalence of 81 per 100,000 (95% CI, 62.8 to 104.5) in the 45-64 year age group Prevalence of AD and FTD in 45-64 age group same at 15 per 100,000 (8.4-27.0)

54. Atrophy may be associated with Pick’s bodies, nonspecific superficial cortical neuron loss. Prominent frontal and temporal lobar atrophy

55. Impaired frontal lobe functions in absence of severe amnesia, aphasia, or visuo-spatial deficits Prominent frontal and temporal lobar atrophy (bilateral or unilateral). Atrophy may be associated with Pick’s bodies, nonspecific superficial cortical neuron loss.

56. 56 אובדן ידע סמנטי כתוצאה מניוון ה- anterior temporal cortex הסימנים הראשונים הם בתחום משמעויות של מלים אבל הקושי לא נשאר רק בתחום השפה. זוהי הפרעה רב-מודלית היבטים לא סמנטיים של הידע והזיכרון כולל זיכרון אפיזודי עכשווי שמורים – בניגוד למבחנים פורמליים במובנים רבים היא תמונת ראיה של תסמונת האמנזיה הטראומטית: אזורים לימביים שמורים (כולל היפוקמפוס) זיכרון אוטוביוגרפי שמור גרדיאנט זמן הפוך ספציפיות קטגורית

57. 57 Dissociations between the frontal variant and temporal variant of fronto-temporal dementia: The frontal patients are more deficient in understanding actions whereas the temporal variant patients are more deficient in understanding concepts

58. 58 כיצד מיוצג מידע בזיכרון? המודל האמודלי המודל הרב-מודלי כיצד מאורגן הזיכרון הסמנטי? כיצד נכנס פריט מידע לזיכרון?

59. 59 Synonyms: Progressive fluent aphasia, Fronto-Temporal Demantia (tvFTD) Neuropathology: Non-alzheimer type degenerative pathology of the polar and inferolateral temporal cortex (relative sparing of hippocampus in early stages). Symptoms: Progessive, selective deterioration in semantic memory, affecting verbal and nonverbal aspects of knowledge about objects, people, facts, concepts and word meanings. E.g. Patients response when shown a picture of a giraffe Time 1: A giraffe Time 2: A tall African animal Time 3: A horse Time 4: An animal Time 5: Don’t know. Episodic memory is relatively preserved (at least early in the course of the illness)

60. 60 Episodic - Semantic Distinction: Update Wheeler, Stuss & Tulving (1997) - reformulated the episodic / semantic distinction. Placed a greater emphasis on distinction in terms of conscious experience. Also argued that episodic memory (and the conscious act of remembering) is particularly dependent on cortical networks involving PFC. Two lines of supporting evidence: 1. neuropsychological evidence from patients with frontal lobe lesions. 2. Functional imaging data from PET / fMRI studies.

61. 61 Episodic - Semantic Distinction: PFC lesions PFC lesions usually result from: Head injury, Neurosurgery Aneurysm

62. 62 Episodic - Semantic Distinction: PFC lesions PFC lesions do not result in a full blown amnesic syndrome In fact, until recently, memory was thought to be essentially intact in these patients However, careful testing reveals interesting pattern of impairment. In a meta-analysis of studies assessing free recall, cued recall and recognition in patient with frontal lobe lesions, 2 findings emerged: 1. Recall is more impaired than recognition (particularly when “strategies” can be used at encoding and/or retrieval 2. Numerically, even recognition memory is poor, relative to controls.

63. 63 Episodic - Semantic Distinction: PFC lesions Wheeler, Stuss & Tulving (1995) argued that this pattern of results occurred because successful recall is more reliant on conscious recollection than successful recognition. BUT: Both can be influenced by non-conscious memory. Frontal lobe patients also have other interesting memory impairments- Source Amnesia: Patients can often remember the item / fact that was learned, but cannot remember where or how the information was acquired.

64. 64 Janowsky et al (1989): Asked FL patients and controls to remember a list of previously “new” facts (e.g. The name of the dog on the crackerjacks box is Bingo) and “known” facts. ~7 days later recall tested. Subjects asked about 20 old facts and 20 new facts. When Ss answered correctly, they were asked to recollect the source of the info “How did you learn this fact? When was the last time you heard this fact?” Source Error = 1. Correctly recalling learned fact, but falsely reporting that it was last encountered before the learning trial 2. Correctly recall a new fact, but falsely reporting that it was learned during the learning trial.

65. 65 Result could be taken as evidence for dissociation between semantic (fact) and episodic (source) memory. However, current theories ascribe this result to a specific impairment in the ability to encode / retrieve contextual information

66. 66 In 25/26 studies the right prefrontal cortex (PFC) was more active during retrieval of episodic information compared to retrieval of semantic information (Nyberg et al, 1996). Hemispheric Encoding and Retrieval Asymmetry model (HERA) In general, Left PFC involved in encoding, right PFC involved in retrieval. BUT - it would appear that task difficulty and nature of encoded / retrieved material (e.g. verbal vs visual) might be more important. ALSO - PET studies using subtraction methodology rely on several key assumptions that are particularly difficult to justify with respect to memory research

67. 67 Episodic / Semantic distinction is intuitively plausible: There is something phenomonologically different about remembering what you had for breakfast and the name of the worlds highest mountain However, there is little compelling evidence that the distinction reflects the operation of two completely distinct memory systems. The debate is still active, and the terms are widely used, just not necessarily in the way in which Tulving proposes… Baddeley speculates that “semantic memories” result from an accumulation of similar episodic memories. They become “knowledge” when we are no longer able to retrieve individual learning episodes