1. 1 מודלים למדידת הצלחה מודלים למדידת הצלחה ולתעדוף כלכלי של תוכניות פיתוח ולתעדוף כלכלי של תוכניות פיתוח עירוניות, אזוריות ולאומיות עירוניות, אזוריות ולאומיות 30 בנובמבר 2011 אסטרטגיה ● מודלים למדידת הצלחה ותעדוף ● בדיקות היתכנות ופוטנציאל - שוק ● מערכות מידע ופתרונות עתירי - מידע פרופ ' אבי דגני נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה כנס אשקלון - מרחב

2. הגדרת מדדי הצלחה בסיס לתכנון מייצר הצלחה

3. הקלאסיקה התכנונית גורסת, ובצדק רב, הכללה של פרק העוסק במדידת הצלחה (Accountability) כחלק מובנה בתכנון של כל פרויקט. זהו קטע / פרק בתכנון, אשר משפיע באופן משמעותי ביותר על איכות התכנון ומאליו על תוצאותיו, לצד קביעה תבונית של תעדוף בסדרי קדימויות – בתקצוב זמן ובהקצאת משאבים כלכליים ! אולם בפועל, לרוב לא כך קורה – לא בפרויקטים בשוק הפרטי וגם לא בתכנון ברמה המוניציפאלית, או הממשלתית – עירונית, אזורית או הלאומית. פרויקטים תכנוניים רבים -- אולי רוב הפרויקטים – מתבצעים מבלי שנכללת בתכנון התייחסות מפורטת, פונקציונאלית, המזהה פרמטרים למדידת הצלחה, ומדדים כמותיים למדידה מדויקת שלה על פי תפיסות תועלת רלוונטיות לנושא התכנון ולמטרותיו. כיצד נזהה ונמדוד הצלחה - Accountability

4. בניית מודלים והפעלתם היישומית בתכנון 1979 – פרויקט שיקום השכונות הלאומי, משרד רה " מ + עיריית ת " א - חברת " עזרה וביצרון " – תכנון השיקום של שכונת התקווה 2008 - קרן רש " י ( השקעות המגזר השלישי ) – הערכת תוכנית חיזוק הצפון 2009 – משרד האוצר, אגף התקציבים – הגדרה מחודשת של " אזורים פריפריאליים לישראל + תעדוף השקעות באזורי תעשייה – כלל ישראל ( כ - 100 פרויקטים ) 2009 – הרשות לפיתוח ירושלים – פרויקטים לקידום ולפיתוח העיר ירושלים ( מימון, משרד רה " מ ) – מדידת הצלחה של פרויקטים ותעדוף מסלולי השקעה עתידיים 2010 - התמ " ת ( משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ) תעדוף יישובים והשקעות ברשויות מוניציפאליות בפריפריה, יהודיות וערביות 2011 – הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ( ערבים, דרוזים וצ ' רקסים ) – משרד רה " מ, בניית " מודל השילוב " של יישובי המיעוטים בכלכלת ישראל 2011 – עיריית אשקלון ( החברה הכלכלית ) – חידוש עירוני, כלכלי - חברתי - פיזי של " מרכז העיר " – שכונת מגדל.

5. אסטרטגיה של מידע הראייה והחשיבה התיאורטית הן החלק היישומי ביותר בתכנון

6. הדגמה ראשית עשייה בתכנון, נדרש : ברור קונקרטי, אינטלקטואלי ומעשי, של משמעויות הנושא והמושגים המרכיבים את היעדים התכנוניים הקשורים בו  נדרש לרוב ברור מחקרי מקדים, שימציא תשובות - מנוסחות בעובדות ברורות ובמספרים - למהות הבעיה התכנונית : ... כדי לגלות שנתונים דמוגרפיים אינם מידע חברתי ... ששכונת מצוקה אינה בהכרח שכונת עוני ... כדי לייצר תובנות ותרגום קונקרטי שלהן להבחנות בין " חסר ", ל " מצוקה ", ול " מצוקה עיקרית " –" סטיגמטית " שנית : יצירת מתודולוגיה לסינון הצעות פתרון תכנוניות - נאמץ רק הצעות שעונות על מכלול תנאי הצלחה, שהוגדרו חיוניים ביצירת התועלת התכנונית :  % האוכלוסייה מכלל אוכלוסיית המטרה, שייהנה מהפתרון המוצע  ' חוק המתת והתמורה '  פתרונות בני קיימא  הצדקה לאחר בדיקה אובייקטיבית ( מקצועית ) וסובייקטיבית ( שיתוף הציבור )  משך הזמן הנדרש ליישום  צפי להעדר קונפליקטים עם פתרונות אחרים, וכו ' שלישית, כתיבת פרק הגדרת הצלחה, עבור כל נושא בתכנון ועבור הפרויקט כולו.

7. אסטרטגיה של מידע, בניהול ובתכנון היא אלטרנטיבה תפיסתית בקבלת החלטות, שעיקרה בחירה מוכחת בחלופות מיטביות, בהסתמך על מידע בר - הגנה כתחליף ל " תבונת השולחן " שהיא פורום סוציולוגי, המייצר באופן שכיח החלטות סובייקטיביות -- גם בישיבות של מומחים — כדי שתדע, ותהיה בטוח שתרגום החזון והרעיונות המקצועיים והניהוליים שלך, למעשים, גם יצליח ! יישום אסטרטגיה של מידע בתכנון

8. נדלן מניב : איפה נבנה איזה קונצפט איזה גודל ( שטח ) איזה תמהיל מה יהיה הפדיון איך נתמחר ללקוח ( למ " ר ) איך נמצב איך נשווק איך נמכור ? ניהול רשת קמעונאית מזון, ביגוד / אופנה מכוניות / DIY+HI וכו ' סינוף : איפה אני עוד לא נמצא היכן המקומות המועדפים כמה אפדה בכל מקום איך להתאים מוצר לאוכלוסייה גודל אופטימאלי של חנות למה המתחרה גובר עלי איך מתבדלים האם אני נותן שרות טוב האם אני יכול להעלות מחיר אם כן בכמה איפה להקים מרלו " ג מצריך תשובות צורך מידע מצריך תשובות צורך מידע חידוש עירוני / רובע " מגדל ", אשקלון איך מאוששים כלכלת רח ' מסחרי ראשי בעבר מדוע " מת " השוק, ואיזה יעד פדיון נייעד לו. איך משקמים כלכלת אזור ישן מול מסחר מודרני מתפתח איך מגשרים בין רצונות הסוחרים והתושבים מה צריכים להיות יעדי החידוש הפיזי איך מיצרים מחדש את " מרכז העיר " איך נשלב קיימות בחידוש מהם התנאים ההכרחיים ומספיקים להצלחה קרן רש " י באילו נושאים נעדיף לפעול – לסייע אילו אוכלוסיות נעדיף איך נבחר / נתעדף יישובים מהי תקופת מינימום לפעילותנו כדי שתהיה אפקטיבית ? האם בינוי פיזי הוא סיוע חברתי ? איך ניצר תועלות בנות - קימא ? מהלך פעילותנו המקצועית המושכלת - דוגמאות

9. מידע הוא תוצר של נתונים, אשר הועלו לרמת משמעות, באמצעות אנליזה, בקונטקסט של קונספציה וצורך פרויקט נוצר כתוצאה של זיהוי צורך לפתור בעיה – לתכנן קונספטואליזציה של הצורך : משמעויות ותועלות הפיתרון התכנוני נתונים = DATA " עובדות גולמיות, שנאספו במגמה להפיק מהן מידע ספציפי בזיקה לקונספטואליזציה של הצורך " מידע מגשר בין צורך ליכולת פעולה מידע מגשר בין צורך ליכולת פעולה איסוף נתונים לצורך הפקת המידע הנדרש D A T A INFORMATION גיבוש עקרונות פעולה מנחים ( קריטריונים ) לקבלת החלטות גיבוש אסטרטגיה ותוכניות עבודה פעולה קריטריונים ותוכנית למדידת הצלחה הערכה לומדת ומתקנת הערכה לומדת ומתקנת CODATA – Committee on Data For Science & Technology

10. תרגום אסטרטגיית המידע לתכנון מפורט, כולל מודל מדידת הצלחה, מבוסס על תשומות מחקר ותכנון מגוונות ; מערכות מידע, GIS, ומודלים אנליטיים שילוב נתונים כמותיים ואיכותניים Geo-iTiS מערכת מידע כל ארצית, רמת כל בניין מערכת מידע כל ארצית, רמת כל בניין איסוף נתונים יעיל משלב עבודת שדה, סקרים, מערכות מידע ו - GIS אנליטי פיתוח והפעלה של מודלים אנליטיים מגוונים מ " ארגז הכלים " או / ו מותאמי - פרויקט, אד - הוק הסתייעות בטכניקות של שיתוף הציבור סגמנטציית צרכנים " מוזאיק ישראל " נתונים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים, צרכניים. בסיס לחישובי צריכה ופוטנציאל שוק

11. הדגמה

12. מספר אזור1 יישוביישוב א' נתוני בסיס אזורצפון סוג היישובישוב יהודי גודל אוכלוסייה ביישוב עצמו 16,900 מספר משקי ביישוב עצמו 5,000 מספר משקי באזור המשלים 3,030 סה"כ מספר משקי בית באזור המטרה 8,030 היצע מסחרי קיים ומתוכנן סה"כ היצע מסחרי קיים15,000 היצע מסחרי קיים מודרני7,00023% היצע מסחרי קיים מיושן8,00027% היצע מסחרי מתוכנן מודרני15,00050% סה"כ היצע מסחרי קיים ומתוכנן30,000100% סה"כ היצע מסחרי מודרני (קיים ומתוכנן) 22,00073% מספר קניונים קיימים1 מספר פאואר סנטרים קיימים1 מספר מרכזי מסחר מתוכננים1 קריטריונים להצלחה כלכלית עצמאית של ערים אל מול תלות בתמיכה תכנונית מייצרת פיתוח שטחי מסחר מודרני ותעסוקה

13. פונטציאל מסחרי ברמת היישוב סה"כ כוח קנייה חודשי בש"ח כולל מזון, "לא מזון" והסעדה כולל תוספות של תיירות ומעבר על הכביש 34,458,174 תוספת פוטנציאל בגין תיירות ומעבר על הכביש (%) 1.10 פדיון פוטנציאלי למ"ר, סה"כ מסחר 2,297 כוח קנייה עירוני המשורת ברמה גבוהה (מסחר מודרני) 9,800,000 כוח קנייה עירוני המשורת ברמה נמוכה (מסחר ישן) 6,832,000 סה"כ כוח הקנייה המשורת ביישוב 16,632,000 כוח קנייה שאינו מקבל מענה ראוי 17,826,174 תוספת נחוצה של שטחי מסחר ברמה גבוהה מבלי לזעזע את הקיים. 12,733

14. בסיס למודל תיעדוף גודל מרחב הביקוש (מספר מ"ב במרחב הביקוש) (*1) 8,030 היחס בין מספר משקי הבית במרחב המשלים לבין סה"כ משקי הבית במרחב(*2) 38% היחס בין מספר משקי הבית בחמישונים 4+5 ביחס למספר משקי הבית בעשירונים 1+2 (*3) 59%

15. מודל תיעדוף (קליברציה) גודל מרחב הביקוש (מספר מ"ב במרחב הביקוש) (*1) 35 היחס בין מספר משקי הבית במרחב המשלים לבין סה"כ משקי הבית במרחב(*2) 63 חוזקה סוציואקונוומית: % שני החמישונים העליונים (4-5) ביחס לשני החמישונים התחתונים (1-2) (*3) 59 שיעור ההיצע המסחרי הישן מתוך כלל ההיצע המסחרי ביישוב (*4) 18 תוספת נחוצה של שטחי מסחר כלשהם (*5) 84 תוצאות המודל52 גורמים נוספים המשפיעים על התיעדוף תיעדוף בהתאם לאחוז הגירעון השוטף מסך ההכנסות 38 הערכה איכותנית בנוגע לתפקוד ראש העיר 40 מעורבות בין משרדית100 תיעדוף בהתאם להסתמכות על אזור תעשייה 71 תיעדוף בהתאם לאחוז הגירעון השוטף מסך ההכנסות 4 הערכה איכותנית בנוגע לתפקוד ראש העיר 4 מעורבות בין משרדית15 תיעדוף בהתאם להסתמכות על אזור תעשייה 7 סה"כ תוספת30 תוצאות המודל לאחר גורמים נוספים המשפיעים 81 ציון סופי (מנורמל)70

16. הדגמה " מדד השילוב " – ההצלחה היחסית של יישובים ערביים מול יהודיים, בפריפריה, להשיג רמת פיתוח כלכלית וחברתית

17. 17 מודל מדד השילוב - תוצאות אבג ד הוז ח כלל המגזר היהודי כלל המגזר הערבי נתוני בסיס, מצב כלכלי ברמת משקי הבית ביישוב 34 24 54 18 72 52 42 93 32 57 תעסוקה ועוצמת המרקם העסקי 45 60 63 60 29 33 42 17 58 33 פונטציאל מסחרי : ביקושים מול היצעים 20 10 100 12 18 - - 36 11 הבסיס הכלכלי והתפקוד המוניציפאלי12627635227017605049 הממד המוניציפאלי- שביעות רצון מיישוב המגורים ומתפקוד העירייה57415614998334834175 מערכת החינוך ביישוב57437811638841664771 מדד השילוב 37 41 70 27 48 56 30 53 45 48

18. סיכום ומסקנות

19. חלק חשוב בתהליך התכנוני – תכנון עירוני, אזורי או לאומי, קשור בהגדרת פרמטרים למדידת ההצלחה של הפרויקט נשוא התכנון. מודל ה - Accountability הוא לפיכך חולייה חשובה בגיבוש המפורט של תוכנית הפעולה, ומאליו הוא ישפיע על סיכויי ההצלחה בעת ביצוע הפרויקט – ' סוף מעשה במחשבה תחילה '! בשיקום שכונת התקווה, היה למודל מדידת ההצלחה (" המודל "), שהוכן כהלכה כבר בראשית התכנון, תפקיד מרכזי בגיבוש החשיבה הבהירה והמעשית אודות המשמעויות האמיתיות של מושגים עיקיים כמו " עוני ", " מצוקה ", ואחרים רלוונטיים, כמו " שיקום ", ומאליו הנחה את המתכננים לזהות נכוחה פתרונות נכונים. הרשות לפיתוח ירושלים ( הרל " י ) יצרה לעצמה באמצעות המודל תשובות כמותיות, שהצביעו על מאזן הכדאיות הכלכלית של השקעה אל מול התועלת הכלכלית ( בשקלים ), שהופקה ממנה, באמצעות כל אחד מאפיקי ההשקעה שיושמו כדי לקדם את העיר ולחזק אותה. למותר לציין, שאפיקים בלתי משתלמים, הוחלפו באחרים. אגף התקציבים של האוצר, יצר לעצמו – באמצעות אסטרטגיה של מידע תמוכת כלי מחקר מתקדמים -- הגדרות בנות הגנה מחקרית גבוהה, של רמת הפריפריאליות של יישובים עירוניים בכל חלקי המדינה, ומאליו נוצר כך מכשיר תעדוף אובייקטיבי אשר הצביע על סדר קדימויות להמשך ההשקעה של משאבי המדינה באזורי תעשייה בשולי הערים השונות.

20. " מדד השילוב " של הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ( במשרד ראש הממשלה ) חשף באופן בלתי צפוי לרבים, שחלק עיקרי בחולשה הכלכלית של יישובי המיעוטים בישראל ( ערבים, דרוזים וצ ' רקסים ), נובע יותר מכל ממיקומם בפריפריות של המדינה, בעיקר בצפון, וכי חולשתן זו של עיירות המיעוטים דומה לזו של עיירות דומות יהודיות, הנמצאות בשכנותן - בפריפריה. דהיינו, מדובר ראשית לכל בחולשת פריפריה ולא בעיקר בחולשה של מי שמופלים לרעה. במקרים אחדים נמדדה אצל העיירות היהודיות המקבילות בפריפריה, חולשה גדולה יותר מזו שמדד המודל בעיירות הערביות. למותר לציין שעולה מנתונים אלה צורך בחשיבה תכנונית שונה בקשר עם דרכי הקידום של הרשויות המקומיות הערביות.

21. 21 Strategy, Opinion & Marketing Research Feasibility & Market Potential Analysis Information Technology & Solutions GCKG Iso 9001 2000 Iso 17799 מערכות ניהול אבטחת מידע האיגוד הבינלאומי למכוני מחקר Knowledge Breeding Success ► Mosaic Israel תודה !