1. גלובליזציה, ליברליזציה ומדיניות שערי חליפין
כלכלת ישראל
גלובליזציה, ליברליזציה ומדיניות שערי חליפין

2. נושא 3 – גלובליזציה מהי גלובליזציה? מודל הגלובליזציה
הגדרת המודל ותנאיו, תוך מתן דוגמאות.
יתרונות המודל.
חסרונות המודל.
למי המודל מועיל.
מאפייני הגלובליזציה.
השתלבות ישראל במודל:
גירעון תקציבי.
מאזן התשלומים (גירעון מסחרי).
שיעור האינפלציה.

3. מהי גלובליזציה?
המונח "גלובליזציה כלכלית" משמש לתיאור קשריהן הגוברים של מדינות העולם עם השווקים הבינלאומיים – השווקים הפיננסיים ושוקי הסחורות והשירותים.
גלובליזציה היא תהליך רב-מימדי של אינטגרציה כלכלית. בתהליך זה, הולכת וגוברת ניידותם של מקורות מקומיים בשווקים הבינלאומיים ותלותם ההדדית של המשקים הלאומיים.

4. מודל הגלובליזציה
מודל הגלובליזציה = מודל מקרו כלכלי שבא לענות על השאלה "כלכלת העולם לאן?".
המודל קובע הגדרות כמותיות "נכונות", וכל מי שרוצה להיות שותף חייב להתיישר על פי הגדרות אלו.
רמת הגלובליזציה בכל מדינה – רמת הויתור על ריבונות המדינה לטובת כללים בינלאומיים.

5. מודל הגלובליזציה, המשך דוגמאות. הצטרפות לגוש האירופי –
אינפלציה ברמה של 2%-1.5%.
גירעון תקציבי של עד 3%.
גירעון מסחרי שוטף של עד 6% תוצר.
מדיניות של עידוד הפרטה
הפרטת בנק דיסקונט.
הפרטת בזק.
הפרטת הדואר.
איסור הלבנת הון
ארגון ה- FATF – Financial Action Task Force.
הכנסת ישראל לרשימה השחורה
הוצאת ישראל מהרשימה רק לאחר חקיקה ויישומה.

6. מודל הגלובליזציה, המשך דוגמאות. זכויות יוצרים. איכות סביבה.
ארגון הסחר העולמי - WTO.
קובע כללי מסחר בין מדינות שחברות בארגון.
מנגנון לפתרון סכסוכים.
בעיקרון מבטיח אינטרסים של המדינות בעלות היקפי המסחר הגדולים (מעניין מי?)
מספר המדינות החברות – 144.
ארגון ה- OECD.
ארגון יותר אקסלוסיבי בו חברות המדינות המתפתחות (30 מדינות).
מחויבות לשמירה על שיתוף פעולה כלכלי ופיתוח.
כיום, ישראל במעמד של משקיפה ומועמדת לחברות.

7. יתרונות מודל הגלובליזציה, המשך
יציבות –
העדפת של יציבות גם במחיר צמיחה (ההנחה שבטווח ארוך היציבות משפיעה יותר על הצמיחה).
יעילות
מקסום הרווחה – בשל תחרות חופשית, הקטנת מסים ומכסים, וכיוצא בזה.
מינימום התערבות ממשלתית.
התאמה מהירה לשינויים גלובליים.
סחר חוץ.
מימוש יתרונות יחסיים של כל מדינה.
שקיפות
סוכנויות הדירוג.
הסטטיסטיקה של הגלובליזציה .

8. חסרונות מודל הגלובליזציה
יישום צעדים בניגוד למדיניות כלכלית מקובלת.
קיינס – הגדלת ההוצאות גם על חשבון גירעון בזמן מיתון.
יבוא משברים חיצוניים.
ארה"ב במיתון – גם העולם במיתון.
אין מנגנון שמבטיח תעסוקה.
שיעורי האבטלה נקבעים על פי מחזוריות כלכלית.
הגדלת אי השיוויון בתוך מדינות ובין מדינות.
התחזקות הקרטלים הבינלאומיים והמקומיים.
בעייתי ליישום.
הפרטה – ברוסיה, העושר הלאומי עבר לידי קבוצה קטנה.

9. השיקולים בבחירת מודל הגלובליזציה
מדינות גדולות
יתרונות לגודל.
מדינות קטנות
אין ברירה – הון זר.
אירלנד כדוגמא:
מאחת המדינות הכי עניות באיחוד האירופי בשנות ה- 70, לאחת המדינות העשירות כיום (תוצר לנפש של כ- 47,000$).
אין יתרון מיוחד, כגון, עתודות נפט, מרכז פיננסי, רזרבות מטבע.
עבר כלכלי גרוע – העבר לא חשוב.
העדר משאבים ובידוד גיאוגרפי – גם לא מרכיב במשוואה.
גלובליזציה ביחד עם ליברליזציה
הפחתת מיסים, הפחתת הוצאות הממשלה ועמידה בסטנדרטים שהכתיבה הגלובליזציה, מה שהביא להזרמת הון למדינה

10. מאפיינים של תהליכי הגלובליזציה הכלכלית
התפתחויות עיקריות מאחורי תהליך הגלובליזציה
ליבראליזציה בשוקי ההון בעולם.
פתיחות השווקים למסחר והשקעות בינלאומיים.
ההתפתחות המהירה בשירותי מידע ותקשורת.
שוקי הון: הסבר כללי – פתיחת שווקים להשקעות בכל סוגי השקעות – אירגונים בינאלומיים כולל OECD ו- IMF תרמו לתהליך.
מדינות שחררו מגבלות לתנועות הון – כולל ארצות מתפתחות בעיקר מזרח אסיה – התפתחות בברה"מ לשעבר גם תרמה –
מסחר והשקעות – פתיחות שווקים גוברת-הסרת מגבלות למסחר חופשי בין מדינות – הסכמים בינלאומיים בעזרת אירגונים כגון
WTO והסכמי GATT – GATS ואחרים.
התפתחות בשירותי מידע ותקשורת: גם טכנולוגית וגם ירידה בעלויות

11. מאפיינים של תהליכי הגלובליזציה הכלכלית, המשך
עליה ניכרת בהקיפי המסחר הבינלאומי, בתנועות ההון בכלל ובהשקעות ישירות בין מדינות, בפרט.
עליה ניכרת בנכסים ובהתחייבויות של המדינות עם שאר העולם.
תחרות גוברת בין משתתפים רבים מכל העולם, המסכנת את חלקן של חברות בשווקים ומחייבת התאמות מהירות בשטחים רבים.
הגדרת השקעה ישירה והבדלים לעומת אחרות
אח"כ נראה משהו כמותי לגבי היקפי המסחר
הצגת נכסים בחו"ל של ישראל
נכסים והתחייבויות: סקירת מאזנים

12. מאפיינים של תהליכי הגלובליזציה הכלכלית, המשך
ריבוי מסגרות, הסכמים בינלאומיים והסכמים אזוריים לגבי מסחר בינלאומי והשקעות בין מדינות.
מיקום הפעילות של חברות רב-לאומיות נקבע לפי היתרון היחסי של מדינות ואזורים – פיצול הייצור.
תלות גוברת בין מאפיינים שונים של תהליך הגלובליזציה.
הגדרת השקעה ישירה והבדלים לעומת אחרות
אח"כ נראה משהו כמותי לגבי היקפי המסחר
הצגת נכסים בחו"ל של ישראל
נכסים והתחייבויות: סקירת מאזנים

13. השתלבות ישראל במודל הגלובליזציה
גירעון תקציבי
חוב פנימי / ציבורי
מאזן התשלומים = גירעון מסחרי
חוב חיצוני
שיעור האינפלציה

14. גירעון תקציבי
תקציב המדינה - סכום ההכנסות וההוצאות המתוכננות של הממשלה במשך שנה.
הכנסות - מסים, הלוואות מן הציבור ומבנקים בארץ, מילוות ומענקים מחו"ל. ישנו צפי של הכנסות.
הוצאות – הוצאות המשרדים הממשלתיים ותקציבי פיתוח.
גרעון בתקציב נוצר כאשר סך ההכנסות נמוך מסך ההוצאות, כתוצאה מפרמטרים שלא חזו מראש.
על פי מודל הגלובליזציה, גירעון תקציבי יכול להגיע עד 3 אחוזי תוצר – כיצד ניתן לסגור גירעון?
לקיחת הלוואות.
העלאות מסים.
קיצוץ בתקציב הממשלה.

15. סך הוצאות המגזר הממשלתי, מיליארדי ₪

16. הכנסות המגזר הממשלתי, מיליארדי ₪

17. הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי חובה, אחוז מהתמ"ג
הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי חובה, אחוז מהתמ"ג

18. הכנסות המגזר הממשלתי ממסים וממקורות אחרים אחוז מהתמ"ג - 2007

19. גירעון בתקציב המדינה, אחוז מהתוצר
מקור: התרשים Deficit chart, בתוך fiscal/budget23. מעודכן לתאריך-10/11/03.
לא עודכן בקובץ אב.

20. גרעון (-)/עודף (+) המגזר הממשלתי כאחוז התמ"ג - 2007

21. חוב ציבורי, 2005-1986 (כאחוז מהתוצר)
חוב ציבורי, (כאחוז מהתוצר)
מקור: התרשים Debt3, בתוך fiscal/Feng. עודכן ב-29/03/04.
לא עודכן בקובץ אב.

22. חוב ציבורי, המשך
החוב הציבורי הוא תולדה של כל הגירעונות התקציביים בעבר.
מאז אמצע שנות ה-80, לאחר תכנית הייצוב הכלכלית, חלה ירידה מתמשכת בחוב הציבורי כאחוז מהתוצר ובשנת 2000 הוא עמד על 91 אחוזי תוצר.
בשנים , בעקבות גידול הגירעון התקציבי וירידה בתוצר, עלה יחס החוב הציבורי ל-106 אחוזי תוצר. בעקבות תהליך ההתאוששות של המשק והירידה בהיקף הגירעון התקציבי בשנת 2004, החוב הציבורי כאחוז מהתוצר התייצב, והחל בהליך של קיטון שבינתיים הולך ונמשך.

23. חוב ציבורי, השוואה בינלאומית, 2003 (כאחוז מהתוצר)
חוב ציבורי, השוואה בינלאומית, (כאחוז מהתוצר)
מקור: התרשים Debt5, בתוך fiscal/Feng. עודכן ב-29/4/04
סביר להניח שלא יהיו עדכונים לשקופית זו, מאחר ומדובר בנתונים של שנת 2003.
לא עודכן בקובץ אב.

24. תוואי החוב הציבורי בתרחישים שונים
מקור: התרשים Debt5, בתוך fiscal/Feng. עודכן ב-29/4/04
סביר להניח שלא יהיו עדכונים לשקופית זו, מאחר ומדובר בנתונים של שנת 2003.
לא עודכן בקובץ אב.

25. מאזן תשלומים
מאזן תשלומים מסכם את היחסים הכלכליים במשך שנה במונחים כספיים (דולריים) בין כלל תושבי המדינה ומוסדותיה לבין חו"ל.
בצד הזכות נרשמות כל העסקאות הגורמות לתקבולי מטבע חוץ = יצוא.
בצד החובה - כל העסקאות הגורמות תשלומים במטבע חוץ = יבוא.
גרעון מסחרי נוצר כאשר סך ההכנסות מיצוא נמוך מסך ההוצאות על היבוא.

26. היצוא במדינת ישראל מעבר מיצוא חקלאי ליצוא תעשייתי יצוא כאחוז מהתמ"ג
בשנות ה- 50 ייצאה ישראל סחורות בשווי 50 מיליון דולר, מתוך זה 35 מיליון דולר מוצרי חקלאות.
בשנות ה- 90 היצוא הישראלי הגיע לכ- 30 מיליארד דולר.
740 מיליון דולר בחקלאות.
דגש על יצוא טכנולוגיה, תרופות ועוד.
יצוא כאחוז מהתמ"ג
בשנות ה- 60 כ- 20%.
בשנות ה- 90 כ- 35%.

27. יצוא סחורות ושירותים, שינוי באחוזים

28. מרכיבי היצוא – 2007, שינוי באחוזים

29. היבוא במדינת ישראל
בשנותיה הראשונות של המדינה – מדיניות של הגנה על תוצרת מקומית.
מכסים, היטלים ומכסות.
באמצע שנות ה- 70 תהליך ליברליזציה שהתחיל עם הצטרפות ישראל ל- WTO.
כיום יבוא כמעט חופשי וללא מגבלות –
בשנות ה- 70 עמד היבוא על כ- 2 מיליארד דולר בשנה, כ- 30% מהתמ"ג.
בשנות ה- 90 עמד היבוא על כ- 40 מיליארד דולר בשנה, כ- 45% מהתמ"ג.

30. יבוא סחורות ושירותים, שינוי באחוזים

31. גירעון מסחרי שוטף
על פי מודל הגלובליזציה, גירעון מסחרי שוטף יכול להגיע עד 6 אחוזי תוצר.
החשבון השוטף במאזן התשלומים הוא המאזן נטו של סך התקבולים מיצוא בהפחתת סך התשלומים עבור יבוא סחורות, שירותים, גורמי ייצור והעברות חד צדדיות (כולל המענק מארה"ב).
זהו המדד החשוב ביותר לגבי מצב המשק מול שאר העולם מבחינת יבוא ויצוא.

32. החשבון השוטף – 2007 תנועות נטו לפי רכיבים
החשבון השוטף – תנועות נטו לפי רכיבים

33. החשבון השוטף במאזן התשלומים (אחוזי תוצר)
החשבון השוטף במאזן התשלומים (אחוזי תוצר)
מקור: התרשים BOP1, בתוך external/Eeng. עודכן ב-23/9/03. נבדק ב-10/11/03 ונמצא כי לא חלו בו שינויים.
לא עודכן בקובץ אב.

34. החשבון השוטף כאחוז מהתמ"ג השוואה בינלאומית - 2007
החשבון השוטף כאחוז מהתמ"ג השוואה בינלאומית

35. חוב חיצוני של המשק הישראלי כאחוז תוצר, בסוף תקופה
חוב חיצוני של המשק הישראלי כאחוז תוצר, בסוף תקופה
מקור: התרשים Debt1_h, בתוך external/Egrph. יעודכן ב-22/07/04.
לא עודכן בקובץ אב.
קימת גרסא עברית בשם Debt1, בתוך external/Eeng.
מרץ
2004

36. מימון הגירעון המסחרי העברות חד צדדיות. אשראי ממשלות ובנקים מסחריים.
סיוע מתרומות של יהודי העולם.
סיוע חוץ של ארה"ב.
אשראי ממשלות ובנקים מסחריים.
החיסרון –
תלות מדינית במדינה שנותנת את הסיוע.
הסיוע אינו מובטח באופן ודאי.

37. מודל הגלובליזציה ומידת השתלבות ישראל
גלובליזציה – קביעת הגדרות כמותיות שמדינות מתבקשות להתיישר על פיהן.
ישראל עומדת כמעט ברוב המגבלות הכמותיות, נכון להיום.
צעדים נוספים הנדרשים לשיפור המצב – ליברליזציהף
ליברליזציה = מעבר חופשי של כסף.
השאלה: האם תהליך הליברליזציה שעובר על העולם בכלל הינו תהליך חיובי, בייחוד עבור משקים קטנים.

38. יתרונות הליברליזציה הגדלת זמינות ההון למשק.
הגדלת ההשקעות, מנוע צמיחה עיקרי של מדינות מתפתחות –
ישראל, לדוגמא, לווה נטו מאז קום המדינה.
שיפור מצבם של היחידות הכלכליות במשק –
לצרכנים קל להחליק תצרוכת.
למשקיעים קל לנצל הזדמנויות.
מאפשר לפרטים לגוון את תיק הנכסים.
פיזור נכסים טוב יותר.
הגברת המשמעת המקרו-כלכלית במדינה.
הגברת התחרות במשק.
לדוגמא, במערכת הבנקאית, שכלול שוק המט"ח, כניסת בנקים זרים וכיוצא בזה.

39. חסרונות הליברליזציה החסרונות הן בעיקר בהתייחס למשקים קטנים:
פגיעות של המשק לזעזועים חיצוניים –
המלצה שלילית של בתי השקעות גדולים לגבי המשק בכללותו או ענף מסויים.
שינויים בשערי חליפין, שישפיעו על רמת האינפלציה, ויביאו לחוסר יציבות כלכלית.
אירוע חיצוני.
מתקפה ספוקלטיבית.

40. שער חליפין שער חליפין = שער בו נסחר המטבע המקומי מול מטבעות זרים.
שער חליפין קבוע
שער חליפין נייד

41. שער חליפין קבוע
השער נקבע על ידי המדינה, שמשנה אותו מעת לעת על פי המדיניות הכלכלית.
כיצד המדינה שומרת על שער חליפין קבוע?
כאשר יש ביקוש לדולרים – המדינה מוכרת דולרים.
כאשר יש היצע דולרים – המדינה קונה אותם.
הסכנה במדיניות שער חליפין קבוע –
יתרות מטבע החוץ של המדינה יכולות ל"היעלם".
אין מדינה בעולם שהצליחה להחזיק שער חליפין קבוע עם מדיניות של תנועות הון חופשיות.
אנגליה וג'ורג סורוס (שנת 1992).

42. שער חליפין נייד
השער נקבע במסחר על פי הביקוש וההיצע בשוק המט"ח, ומשתנה בכל יום.
אין שינוי ביתרות המט"ח של המדינה.
הבעיה: ניתן להשפיע על שער החליפין בקניה או מכירה מסיבית של מטבע חוץ לשם רווח אישי.
בנקים זרים.
סוחרי מט"ח גדולים.

43. שיטת שער החליפין בישראל
בישראל השיטה מעורבת: ישנו גבול עליון וגבול תחתון לשער החליפין, בתוכם יתקיים מסחר, ושער החליפין יקבע על פי ביקוש והיצע.
שער החליפין לא יצא מהגבולות האמורים בשל התערבות בנק ישראל.
בשנת 1997 רכש בנק ישראל 7 מיליארדי דולרים כדי למנוע ייסוף מתחת לגבול העליון.

44. שיטת שער החליפין בישראל, המשך
כיצד נקבע הגבול העליון והתחתון:
ב נקבע שער אמצע, ונקבע מרווח של 3%+ ובנוסף שיפוע של 6% לאלכסון, המשקף את פערי האינפלציה בין ישראל למדינות איתן אנו סוחרים.
עם השנים השתנו הגבול והשיפוע:
ב המרווח הגיע ל- 14%,
ב המרווח הגיע ל- 30%.
ב- 2001, שיטחו לחלוטין
את השיפוע התחתון.
הגבול התחתון קבוע בשיעור
של 4.1 ₪, המרווח עומד
על כ- 56%, וכל שנה הוא
עולה ב- 4%.
ב בוטלו הגבולות לחלוטין.
שע"ח 89 95 01 t

45. התפתחות שער החליפין (שקל – דולר), 08/05/2007 – 02/01/2004
התפתחות שער החליפין (שקל – דולר), 08/05/2007 – 02/01/2004

46. התפתחות שער החליפין (שקל – יורו), 08/05/2007 – 02/01/2004
התפתחות שער החליפין (שקל – יורו), 08/05/2007 – 02/01/2004

48. לראשונה זה 11 שנה, התערבות של בנק ישראל במסחר בדולר
לראשונה זה 11 שנה, התערבות של בנק ישראל במסחר בדולר

49. הליברליזציה בישראל המצב בישראל קודם הליברליזציה:
מגבלות על תנועות הון.
חשש שמטבע זר "יברח" מהמדינה.
מגבלות על החזקת מט"ח בידי הציבור.
דוגמא להחמרה, חשבון הדולרים של רבין, שהביא להתפטרותו מראשות הממשלה.
הניסיון הראשון לליברליזציה, שנת 1977.
הרפורמה נכשלה, בעיקר בגלל מצב המשק – גירעון תקציבי, גירעון מסחרי, אינפלציה גבוהה.

50. הליברליזציה בישראל, המשך
הניסיון השני לליברליזציה, שנת 1987:
המשק בשל יותר לרפורמה, לאחר תוכנית הייצוב.
תהליך הדרגתי וזהיר שנפרש על פני 11 שנה.
נקבעו שני קריטריונים מנחים לביצוע הרפורמה:
קריטריון סקטוריאלי – ראשית הורדו המגבלות מהמגזר העסקי, לאחר מכן ממשקי הבית, ולבסוף (ב- 2001) הורדו המגבלות מהמשקיעים המוסדיים.
העדפה של שחרור תנועות הון פנימה, ורק אחר כך שחרורן החוצה.
שני הקריטריונים שולבו.

51. הליברליזציה בישראל, המשך
מספר דוגמאות לצעדים שנעשו:
הדרגתיות –
ב- 1987, נקבע שניתן ללוות כסף מחו"ל, ובלבד שההלוואה היא לפחות לשנתיים וחצי.
ב- 1989, אורך חיי ההלוואה ירד לשנה וחצי.
ב- 1990, אורך חיי ההלוואה ירד לחצי שנה.
ב- 1991, המגבלה על אורך חיי ההלוואה בוטלה לחלוטין.
ליברליזציה בתנועות ההון החוצה (רק מ- 1991) –
קרנות נאמנות מתמחות הורשו להשקיע עד 50% מכספם בחו"ל.
קופות גמל יכולים להשקיע עד 20% מכספם בחו"ל.
הליברליזציה הושלמה כמעט במלואה בשנת 1998, ומאז מותר לעשות הכל, למעט רשימה סגורה וקטנה של איסורים.

52. הליברליזציה בישראל, המשך
המשק הישראלי בעקבות הליברליזציה:
הגדלת התחרות במשק הישראלי –
האפשרות ללוות מחו"ל יצרה תחליפים מושלמים לאשראי הבנקאי, ולכן גם המרווחים של הבנקים קטנו.
התאזנות של החוב החיצוני –
אחריות גדולה יותר של הממשלה.
אמון גדול יותר במשק הישראלי.
שיפור גם בגירעון התקציבי.
בסך הכל, הליברליזציה הצליחה

53. סטטיסטיקה של גלובליזציה
הסטטיסטיקה של גלובליזציה חייבת להיות סטטיסטיקה השוואתית: ניתנת להשוואה בין מדינות על בסיס הנחיות בינלאומיות מקובלות.
“Handbook of Economic Globalization Indicators“
(OECD)