1. שפה ומוח: שפה דבורה והפרעותיה

2. חזרה על השיעור הקודם והקדמה
אסימטרייה מוחית לתפקודים לשוניים – מ- Marc Dax ועד Sperry
Paul Broca ו- Karl Wernicke- אזורי שפה ראשוניים
גישות לחקר התפקוד הלשוני במוח:
הגישה הקלינית: אפזיולוגיה וטקסונומיה של תסמונות
הגישה הנויורבלשנית

3. רמות עיבוד לשוני
השימוש בשפה על בסיס הידע על העולם. הומור, משמעויות כפולות, קונוטציות ומטפורות Pragmatics
"המנגינה" שבדיבור Prosody
משמעויות המלים המשפטים והמסרים Semantics
חוקי מבנה המשפט Syntax
הטיות, גזירות, שורשים, בניינים ומשקלים Morphology
מבנה המלים Phonology
צלילי השפה Phonetics

4. Paraphasia שיבוש ביצירת מילים
פונולוגי (“ליטרלי”) - החלפת פונמות מתחתנת מתחנקת שולחן שולחם (neologism – יצירת מלים חדשות)
ורבלי - החלפת מילים
סמנטי - החלפת מלה במילה קשורה סמנטית שלוש חמש מרפק ברך

5. Anomic aphasia הפרעה בשיום בקונפרונטציה קושי במציאת מלים
“הליכה מסביב” (circumlocution)
מופיע כתסמין בכל סוגי האפזיה
לעתים תסמונת מבודדת

6. קטגוריזציה קלינית של סוגי אפזיה
פרפזיה
שיום
חזרה
הבנה
שטף
סוג האפזיה
(אגרמטיזם)
דיסאינטגרציה פונמית
Broca
פונמיות+ סמנטיות
Wernicke
פונמיות 
Conduction
Global 
Trans. Sensory 
Trans. Motor 
Mixed Trans.

7. Aphasia
“הפרעה ביצירה או הבנה של שפה הנובעת מכשל במערכת דו-כיוונית המחברת את המחשבה לשפה” (Mesulam, 1990)
בעיות מורפולוגיות, לקסיקליות או דקדוקיות
פגיעה בכל אופני השפה (מדוברת וכתובה)
להבדיל -
בעיה מוטורית (דיסארתריה)
בעיה סנסורית (חרשות, עיוורון)
בעיית חשיבה (סכיזופרניה, דמנציה)

8. Articulatory dysfunction
דיסארתריה - הפרעה “ביצועית” בהיגוי. לא הפרעה לשונית
דיבור מרוח, קשה להבנה
קושי בחיקוי פונמות
לא משתפר בביטויים מוכרים
לעתים קרובות עם הפרעות בבליעה
נובע מפגיעה במסלולים המוטוריים הקשורים בהיגוי (מסלול פירמידלי, גרעינים קרניאליים, צרבלום, גרעיני הבסיס)

9. Speech Apraxia Buco- Facio- Lingual - Apraxia בעיה ב”תכנות” התנועה
קושי בהנעת שרירי הפנים והלשון לפי פקודה
קושי ביצירת רצף של פונמות

10. אסימטרייה מוחית לתפקוד לשוני – חזרה מרוכזת
הבדלים תפקודיים ביכולת לשונית – מבט כללי
המיספרה ימין
המיספרה שמאל
חסרת יכולת היגוי
חסרת תחביר
בעלת לקסיקון מוגבל
מערכת סמנטית בה קשרים מסועפים קונוטטיביים המאפשרים הבנת מטפורות.
פרוזודיה
בעלת יכולת פונטית – מנגנוני היגוי
בעלת יכולת תחבירית
בעלת לקסיקון פונולוגי עשיר
מערכת סמנטית בה קשרים אסוציאטיביים בין מלים קרובות
מכאן אפשר להבין:
א. אפזיה היא תסמונת אופיינית המלווה נזק להמיספרה שמאל
ב. תבנית ההפרעות הלשוניות בעקבות נזק להמיספרה ימנית שונה מזו מאפזיה בעקבות נזק להמיספרה שמאל.

11. אזורי ברוקה וורניקה Wernicke’s area Broca’s area
Brodaman 22 השליש האחורי של
ה-left superior temporal gyrus
Brodaman השליש האחורי של
ה-left inferior frontal gyrus

12. אזורי שפה ראשוניים
Arcuate Fasciculus

13. Pragmatics הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית:
הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית:
האבן עפה על שמשת המכונית והיא נשברה לרסיסים.

14. Prosody מאפשרת העברת מסר מעבר למשמעות הישירה של המלים קצב גובה צליל
עוצמה
דגשים
הפסקות

15. עולם המושגים והמשמעויות
הבחנה בין עולם המושגים ומשמעויות של מלים
קטגוריות סמנטיות
סמנטיקה לשונית לעומת סמנטיקה תפיסתית.
רשת סמנטית
דינאמיקה ברשת:
קשרים סמנטיים
קשרים אסוציאטיביים

16. רשת סמנטית

17. תחביר תחביר, דקדוק סדר המלים מילות קישור ויחס (“אל” “עם”, “ו”)
האם התחביר מולד? - Chomsky
חוקים אוניברסליים וספציפיים לשפה.

18. מורפולוגיה מורפמה - היחידה הפונולוגית הקטנה ביותר בעלת משמעות:
מלים בעברית הן לפחות בי-מורפמיות
מוספיות, הטיות וגזירות
ספר – ספרים
ספר - ספריה
בשפות רבות "מלות גזע" (stem) ומוספיות
happy – happiness
part – apartment – participation
מיקומו של מידע פונולוגי בלקסיקון

19. פונולוגיה פונמה - היחידה הקטנה ביותר המשנה משמעות ברק = 5 פונמות
/b/ /a/ /r/ /a/ /k/
/b/ /a/ /r/ /a/ /d/
יחידה מופשטת – לא צלילית!!
קטגוריזציה - נרכשת על ידי המערכת הלשונית בינקות
התמרה פונטית-פונמית והתמרה גרפמית-פונמית
הלקסיקון

20. פונטיקה
צלילי השפה – יצירת קול על ידי ויסות וסינון זרמי אויר היוצאים מהראות.
ארטיקולציה – מערכת מוטורית המבצעת את עבודת הויסות והסינון
תפיסה פונטית לעומת תפיסה אקוסטית – אפקט McGurk כדוגמה
פענוח וקטגוריזציה פונטית – מושג הארטיקולציה המשותפת
יכולת מולדת המבוססת על מנגנונים מוחיים ייעודיים.

21. Pure Word Deafness
Wernicke
חוסר יכולת לתרגם צלילים שפתיים לפונולוגיה או מורפולוגיה
הבנת שפה כתובה, דיבור, כתיבה - תקינים
שמיעה תקינה לצלילים לא שפתיים
קושי ספציפי בניתוח עיצורים מסוימים
- לא אפזיה

22. אפזיית Broca שמות נרדפים: וריאנטים - Motor Aphasia Influent Aphasia
True Broca’s Aphasia (“Big”, “Major”)
Broca’s area Aphasia (“Little”, “Minor”)

23. אפזיית ברוקה - אזורי נזק
True (“Big”, “Major”) Broca’s Aphasia
Broca’s area (“Little”, “Minor”) Aphasia

24. אפזיית Broca - מאפיינים
שטף ירוד
מאמץ הפקתי ניכר
הבנה תקינה למשפטים פשוטים מבחינה דקדוקית
חזרה לקויה
אגרמטיזם!

25. אגרמטיזם דיבור “טלגרפי” שימוש מועט מאד במלים “דקדודיות” (עם, את, אל…)
קושי בהבנת משפטים מורכבים - בעיקר משפטים סבילים: “הנמר, שנרדם בעשב, נטרף על ידי האריה”
האם למלים “דקדוקיות” יש ייצוג נפרד?

26. The Thief 1 2 3 4

27. אפזיה אקספרסיבית - הכתבה
צעיר נחמד משתזף בים, עוסק בספורט, הולך לקולנוע ולתיאטרון, משתעשע וגם קורא ספרים

28. אפזיית Wernicke שמות נרדפים - הפרעה בהבנת שפה דיבור שוטף
Sensory (Perceptive) Aphasia
Fluent Aphasia
הפרעה בהבנת שפה
דיבור שוטף
פרפזיות פונמיות, ורבליות וסמנטיות
ניאולוגיזם - עד ז’רגון
“כזה-כאילו”
הפרעה בחזרה

29. אפזיית ורניקה - אזורי נזק
אזור ורניקה
אזור אודיטורי ראשוני

30. Conduction Aphasia המאפייו העיקרי: קושי בחזרה דיבור שוטף הבנה תקינה
פרפזיות פונמיות מרובות
ללא פגיעה באזור וורניקה
אין הוכחה שפגיעה בחומר הלבן מספיקה

31. אזורי פגיעה באפזיה הולכתית
Arcuate Fasciculus

32. אזורי הנזק - אפזיה הולכתית
אינסולה

33. אפזיה גלובלית צרוף סימנים של אפזיות Broca + Wernicke
יש יכולת “דיבור אוטומטי”: קללות, שירים, ימי השבוע...
פגיעה רחבה בשדה של ה-Middle Cerbral Artery
או - פגיעה באזור Broca + Wernicke - חשד לגרורות או קרישי דם קטנים

34. אפזיות טרנס-קורטיקליות (אקסטרה- סילוויאניות)
אפזיות טרנס-קורטיקליות (אקסטרה- סילוויאניות)
ניתוק של הרשת השפתית מאזורים אחרים
מאפיין: יכולת חזרה שמורה !
סוג “מוטורי” סוג “סנסורי”
פגיעה ב”קו פרשת המים”
Mixed - Isolation of speech areas
אקולליה

35. קו פרשת המים

36. פעילות מוחית באונות האחוריות בתגובה למלים
נקודת פיקסציה
מלים

37. Viewing Words
התבוננות במלים
Listening to Words
הקשבה למלים

38. פעילות מוחית תוך כדי צפייה במלים ולא-מלים
פעילות מוחית תוך כדי צפייה במלים ולא-מלים

39. קריאה בקול
Reading aloud
יצירת פעלים
Verb Generation

40. אזורי פעילות מוחית בתגובה ברמות שונות של עיבוד מלים
התבוננות במלים
הקשבה למלים
אמירת מלים
יצירת פעלים

41. Figure 1. Functional Anatomy of Phonological Manipulation in Normal Readers, Dyslexic Readers, and Normal Readers Greater Than Dyslexic
Readers
Task-related signal change was derived by contrasting simple Word Repetition of an aurally presented word with repeating words after
performing Sound Deletion on the first phoneme. Localization is based on stereotaxic coordinates in x (medial-lateral), y (antero-posterior),
and z (superior-inferior) directions and refers to the location of maximal activation within a cluster (indicated by the highest Z score). Areas
of significant activity within 15.0 mm of the cortical surface are projected to the surface of the brain (Z 3.10; p , uncorrected; limited
to clusters 80 contiguous 2 mm cubic voxels). Brain activity attributed to phonological manipulation in normal readers (A) was observed in
left occipitotemporal, inferior parietal, and inferior frontal cortex, consistent with previous studies. The thalamus and cerebellum were also
bilaterally active (these deeper foci are not seen in the figure). In the right hemisphere, the following regions were identified: inferior and
middle temporal cortex as well as middle frontal gyrus. The dyslexic group (B) showed activity related to phonological manipulation in bilateral
inferior parietal, inferior frontal, middle temporal cortex, precuneus, and cerebellum. A between-group statistical comparison of the control
and dyslexic groups (C) revealed less activity in the dyslexic group in left inferior parietal regions (supramarginal and angular gyri), superior
parietal lobule, precuneus, and medial frontal gyrus. Dyslexic subjects also displayed less activation in several right hemisphere regions
compared to controls: the occipitotemporal junction, as seen in the figure, and medial structures including precuneus, medial frontal, fusiform,
and cingulate gyri (not seen in these lateral projections).

42. Orthographic specificity in the human brain
Bentin et al., 1999

43. פעילות חשמלית של המוח באזורים אוציפיטליים בתגובה לגירויים אורתוגרפיים ולא אורתוגרפיים
Bentin et al., 1999

44. התפשטות פעילות חשמלית של המוח באונה הצדית כפונקציה של רמת העיבוד
Bentin et al., 1999

45. N400 כמדד לפעילות סמנטית משפט תקין: הילדה היפה נעלה סנדליםCz
CONGRUENT
INCONGRUENT C3 V Pz
400
800 1 -1 P3 P4
CP5
CP6 C4
FC6
FC4
FC3
FC5 F3 Fz F4
N400 Cz
הילדה היפה נעלה סנדלים
משפט תקין:
הילדה היפה נעלה פיצה
משפט לא תקין:
Deutsch & Bentin, 2000

46. P600 ו -LAN כמדדים לפעילות תחביריתF4 F3
LAN Fz F4
תקין
לא תקין P3
800
400 C3
FC3 Cz P4 C4
FC4
FC6
CP6
CP5
FC5 1 -1 V Pz
P600 F3
LAN
הילדה היפה נעלה סנדלים
משפט תקין: 1 -1 V Pz
400
800
P600
הילדה היפה נעל סנדלים
משפט לא תקין:
Deutsch & Bentin, 2000

47. תפקידו של איזור ברוקה- Thomson-Schill
על מה מבוססת הביקורת של המחברת על הגישה המסורתית לתפקידו של איזור ברוקה?
מהי האלטרנטיבה העיקרית המוצעת על ידי Thomson Schill?
כיצד משתקפת בקרת בחירה בין אלטרנטיבות בתפקודי שפה?
איזה סוג בעיות נצפה באפזיה עם פגיעה באזור ברוקה אם אומנם הפגיעה העיקרית הוא במנגנון בקרה בין אלטרנטיבות?

48. שאלות?