1. מודלים ותיאוריות בחקר תקשורת המונים
מודלים ותיאוריות בחקר תקשורת המונים

2. למה צריכים תיאוריות ומודלים בתקשורת?

3. וידיאו: ג'רי ספרינגר

4. מודלים: לתיאור תהליכי תקשורת תיאוריות: להסביר תהליכי תקשורת

5. מודלים לחקר תקשורת
מודלים ליניאריים
מודלים מעגליים
מודלים סמיוטים

6. מודלים: לתיאור תהליכי תקשורת תיאוריות: להסבר תהליכי תקשורת

7. מודלים תהליכיים מודלים סמיוטיים יעקובסון פיסק מעגליים ליניאריים לאסוול
בראדוק
שאנון וויבר
דה-פלר
אוסגוד ושראם

8. מי אומר מה באיזה ערוץ למי באיזו השפעה
מודלים ליניאריים
מודל לאסוול (1948)
מי אומר מה באיזה ערוץ למי באיזו השפעה
(נמען)
(מסר)
(מוען)

9. המודל של שאנון וויבר

10. באילו נסיבות.....לאיזה תכלית....
מודל בראדוק: הוסיף למודל לאסוול את הנסיבות שבהן מתרחש התהליך התקשורתי ואת תכליתו כמרכיבים חיוניים לאפיונו
מוען
מסר
אמצעי
נמען
אפקט
באילו נסיבות.....לאיזה תכלית....
רעש, הצפנה פענוח

11. מודל דה-פלר המוען כמקור עיקרי למסרים, ומסרי הנמען כמשוב.
שכלול מושג ה"רעש", והכלתו הן על המוען (הפרעה בשיגור המסר) והן על הנמען (הפרעה בקליטת המסר).
אפקט
נמען
אמצעי
מסר
מוען
רעש
מוען
מסר
אמצעי
נמען
אפקט

12. תיאוריות של תקשורת

13. מה זו תיאוריה במדעי החברה?
מערכת של הנחות מקושרות בינן לבין עצמן
באה להסביר התנהגות אנושית, תופעות חברתיות, תהליכים חברתיים
משמשת מסגרת למסורת מחקרית (מחקרים המעוגנים באותה תיאוריית מוצא)
מכוונת להשערות שתיבדקנה במחקר
מתעמתת עם תיאוריות מתחרות, פורחת או קורסת על פי ממצאי המחקרים שנערכים לפיה

14. למה צריך תיאוריה? מסגרת להכללה והשוואה מסורת מתודולוגית
אוריינטציה להשערות
היווצרות אסכולות

15. למה צריך תיאוריה? מסגרת להכללה והשוואה מסורת מתודולוגית
אוריינטציה להשערות
היווצרות אסכולות

16. תיאוריות מרכזיות בתקשורת המונים
התיאוריה המבנית-תיפקודית
)Structural-Functional)
התיאוריה של חברת ההמונים
התיאוריות הביקורתיות
(Critical theories)

17. התיאוריה המבנית-תיפקודית: מושגי יסוד
פונקציות, דיספונקציות, גלויות, סמויות
הפונקציות של תקשורת המונים:
סיקור הסביבה (surveillance)
התאמה (Correlation)
המשכיות (cultural transmission)
גיוס (mobilization)
בידור (entertainment)

18. דוגמא: פונקציות ודיספונקציות של חדשות

19. הגישה הביקורתית

20. וידיאו: "הדיקטטור הגדול"

21. מרקסיזם: שרשי הגישה הביקורתית "רעיונותיו של המעמד השליט מהווים בכל תקופה את הרעיונות השליטים, כלומר המעמד שהוא בעל העוצמה החומרית השלטת בחברה מהווה באותה העת גם את עוצמתה הרוחנית. אותו מעמד שאמצעי הייצור עומדים לרשותו – אף הפיקוח על היצירה הרוחנית מצוי בחזקתו". קרל מרקס

22. הגישות הביקורתיות: התיאוריה הפוליטית - כלכלית תיאוריית ההגמוניה
אסכולת פרנקפורט

23. "המדיום הוא המסר"? חשיבותו של המדיום: מרשל מקלוהן
תחילתה של תקשורת אנושית
תקשורת המונים ראשונה: הדפוס
הופעת העיתונות, הספר, הרדיו, הקולנוע, הטלוויזיה והאינטרנט
השפעות הדדיות: מה קורה כאשר מופיע מדיום חדש?

24. מרשל מקלוהן (1911-1980) Marshall McLuhan

25. מרעיונותיו של מרשל מקלוהן
"התכווצות העולם" וצמיחת "הכפר הגלובאלי"
"מדיום קר" ו"מדיום חם"
"המדיום הוא המסר"
נביאו של האינטרט (עוד לפני אל גור...)

26. הדגמה: "לרדת בגדול"

27. מודלים ותיאוריות בשרות מחקרי תקשורת המונים

28. מחקרי תקשורת המונים

29. במה מתמקדים מחקרי תקשורת
במה מתמקדים מחקרי תקשורת? חקר מוסדות תקשורת חקר חשיפה לתקשורת חקרי התכנים בתקשורת חקר השפעות התקשורת

30. "תכניות המציאות" בישראל: בין מציאות לדמיון, בין תמימות למניפולציה, בין ציבורי לפרטי

31. עורכי המחקר: פרופ' גבי וימן, ד"ר יונתן כהן, גב' מיכל הרשמן-שטרית
מחקר זה נערך ביוזמתה ומימונה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. ניהול המחקר וביצועו התקיימו בחוג לתקשורת , אוניברסיטת חיפה.
עורכי המחקר: פרופ' גבי וימן, ד"ר יונתן כהן, גב' מיכל הרשמן-שטרית

32. הצלחת הסוגה (ז'אנר) של תכניות הריאליטי בעולם כולו עוררה עניין מחקרי: חוקרים רבים ובעיקר בארה"ב ניסו לעמוד על מאפייני סוגה זו, על קהליה, על תכנים ומסרים הצפונים בה, על השפעותיה על הקהלים ועל תרומותיה או נזקיה התרבותיים, הנורמטיביים והחברתיים. בישראל תחום זה טרם נחקר דיו, כנראה בגלל החדשנות בשידורי תכניות מסוגה זו. המחקר המוצע להלן בא להניח תשתית אמפירית לבדיקת היבטים שונים של תכניות הריאליטי בישראל תוך שימוש השוואתי במחקרים שנערכו בתחום זה בחברות אחרות ויישום מתודות שפותחו לשם כך במחקרים שכבר נערכו בעולם (תוך התאמתם הנדרשת לקונטקסט הישראלי).

35. מאפייני סוגת הריאליטי:
אנשים מציגים את עצמם (ולא מגולמים על ידי שחקנים)
לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן, בסביבות מגורים, עבודה או בילוי של המצולמים
אין תסריט קבוע מראש
האירועים בתכנית מוצגים בהקשר עלילתי
המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים

36. "סודות ההצלחה" של סוגת הריאליטי
חסכנות ההפקה לעומת דרמה וקומדיה
עירוב מציאות ובדיון
פורמטים חדשניים
אשליית ההשתתפות הדמוקרטית
מציצנות
קלות ומהירות יחסית של ההפקה
יחסים פארא-חברתיים עם דמויות
יצירת "באז" (שיח חברתי)

37. נקודות למחלוקת ובקורת:
חדירה לצנעת הפרט, מציצנות
קידום מניפולטיביות, "תחמנות", בוגדנות, תככים
עידוד השפלה פומבית, ביזוי המפסידים והכושלים
ניצול ציני של מתמודדים תמימים
"תרבות נמוכה"
אי מתן פתרון אמיתי למצוקות המוצגות (שומן, בעיות כלכליות, בעיות משפחתיות)
התערבות ההפקה, אשליית ההתנהלות הטבעית
פרסומת סמויה, מסחור

38. בקורת הציבור:
ל 46.9% מהנשאלים יש ביקורת מסוימת על התוכניות או על חלקן. אם נחשב אחוז זה מתוך אלה שיש להם דעה הרי שאחוז המבקרים גבוה: 284 מתוך 453 (62.7%) שחיוו דעתם הביעו בקורת זו אחרת על תוכניות המציאות. לגבי ביקורת על תוכניות שונות, שאלנו את הנחקרים איזו תכנית הכי בעייתית בעיניך והתשובות על פי סדר יורד של שכיחותן היו: "הדוגמניות" (33.5%), "לרדת בגדול" (11.8%), "קחי אותי שרון" (10.8%), ו"אמא מחליפה" (10.4%).

39. תופעת ה"צופים ובוכים"
נמצא קשר ישר ומובהק בין מידת הביקורתיות למידת הצפייה, כך שמי שצופה יותר, ביקורתי יותר. כמו כן, בחלוקה חציונית לצופים כבדים וקלים ולצופים ביקורתיים יותר וביקורתיים פחות נמצא כי כרבע מהצופים (122 מתוך 471 נחקרים) הם גם צופים כבדים יחסית וגם ביקורתיים יותר יחסית, בחזקת "צופים ובוכים" .

40. מיניות, מניפולציות ומצוקות בתכניות מציאות ובתכניות שאינן תכניות מציאות
בכל שלושת המימדים: מיניות, מניפולציות ומצוקות, נמצאו הבדלים מובהקים כך שמספר האלמנטים המיניים, המניפולטיביים ואלה העוסקים במצוקות, גבוה משמעותית בתכניות מציאות מאשר בפרקים מקבוצת הביקורת (תכניות שאינן תכניות מציאות)

41. השלכות המחקר
ממצאי המחקר מגלים כי מידת הפופולאריות של תכניות הריאליטי כרוכה גם בביקורתיות של הצופים. עיקרה של הביקורת מתמקד במימדים ספציפיים של טשטוש תחומים בין פרטי לציבורי ובעיקר באלה של מיניות, מניפולציות ומצוקות אישיות.
הימצאותם השכיחה של מימדי תוכן אלה בתכניות ריאליטי רבות, כפי שנמצא בניתוח תוכן, מעלה את השאלה על מידת הצורך בהתערבות או פיקוח שיפחית פגיעה זו בפרטיות.
הצופים עצמם מעדיפים פיקוח ברמת התוכן אך לא בפגיעה בסוגת הריאליטי, לא בהפחתת תכניות או שעות שידור. עצם העובדה כי יש תכניות ריאליטי שזוכות לפופולאריות גבוהה בשני הסקרים שערכנו אך אינן "מצטיינות" בפגיעה במימדי החדירה לפרטיות - מעידה כי ניתן ליצור, להפיק ולהצליח בסוגת הריאליטי גם ללא חדירה מציצנית ומניפולטיבית למרחבים הפרטיים.