1. תהליכים עירוניים פרופ' ערן רזין המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים מתהליכי עיור לתהליכי מטרופוליניזציה – מושגי יסוד

2. עיור (urbanization) – גידול באחוז האוכלוסייה העירונית מכלל האוכלוסייה.
צמיחה עירונית (urban growth) – גידול מוחלט בגודל האוכלוסייה והשטח הבנוי של יישובים עירוניים.
עירוניות (urbanism) – התפשטות מאפיינים חברתיים והתנהגותיים שמזוהים עם אורח חיים עירוני.
קריטריונים להגדרת יישוב עירוני:
גודל הישוב: מעל 2000 נפש, מעל 5000 נפש או מעל נפש.
צפיפות אוכלוסייה גבוהה יחסית, רצף שטח בנוי.
בסיס כלכלי עירוני: תעשייה ושירותים, לעומת הכפר בו החקלאות דומיננטית בתעסוקה או כשימוש קרקע.
אורח חיים עירוני ("עירוניות").

3. עקומת העיור שיעור אוכלוסיית הערים זמן שלב ההתייצבות מעל 70% בערים,
שלב ההמראה עד 70 % גרים בערים, פיתוח כלכלי, תיעוש
שלב התהוות (פחות מ-25% גרים בערים, חקלאות ושירותים
זמן

4. טענת יסוד: האבחנה בין עיר לכפר הולכת ומטשטשת, בפרט בעולם המפותח, והופכת יותר ויותר אנכרוניסטית, בגלל:
התפשטות דפוסי חיים עירוניים במרחב הכפרי, שיותר ויותר הופך למרחב כפרי-פרברי: חזות חיצונית של כפר אבל עיר לכל דבר.
התפתחות אזורים מטרופוליניים והתפשטותם המרחבית.
אזור מטרופוליני הוא אזור עירוני המהווה עיר אחת מבחינה תפקודית, אך כולל יותר מיישוב עירוני אחד (לאו דווקא רצף שטח בנוי, אלא מרחב בחירה אחד, שמתבטא בזרמי יוממות ובנסיעות למטרות אחרות: חברתיות, קניות, צריכת שירותים, תרבות).

5. תיחום אזורים מטרופוליניים מדדים רלוונטיים וזמינים בישראל
דגמי יוממות (מפקד האוכלוסין או סקרי כוח אדם): אחוז המועסקים בעיר המרכזית ובמוקדי תעסוקה מרכזיים במטרופולין.
זרימות תנועה (סקרי הרגלי נסיעה): זיהוי אינטנסיביות האינטראקציה המרחבית למטרות נוספות (קניות, חברה, בידור, קשרים בין עסקים).
דפוסי הגירה (מפקד האוכלוסין, מרשם התושבים): זיהוי תהליכי פרבור.
קושי גדל לתחום אזורים מטרופוליניים:
אזורים מטרופוליניים מתרחבים מתמזגים בהדרגה האחד עם השני, וקשה להבחין בין שוליו של האחד לשוליו של האחר.
קושי גובר להגדיר האם מדובר במערכות מטרופוליניות נפרדות או במטרופולין גדול ורב-מוקדי אחד.

8. אזורים מטרופוליניים בישראל (הגדרה מצמצמת)
חלוקת שטח המדינה כולה (כולל יישובים יהודיים באיו"ש) לאזורי השפעה מטרופוליניים

9. מרחבים עירוניים/מטרופוליניים בשוויץ

11. יישובי תיירות (Alpine resorts) אלפיניים בשוויץ: מרכיב במערכת המטרופולינית
Is the Matterhorn a city?

12. אזורים אורבאניים City-region Conurbation Urban field Megalopolis
Megacity

14. אזורים מגלופוליטנים באירופה

15. 34 Most Populous Urban Agglomerations (estimates from late 2005)
1. Tokyo, Japan - 34,100, Lagos, Nigeria - 11,000, Mexico City, Mexico - 22,650, Shenzhen, China - 10,450, Seoul, South Korea - 22,250, Paris, France - 9,900, New York, United States - 21,850, Chicago, United States - 9,750, Sao Paulo, Brazil - 20,200, Guangzhou, China (Canton) - 9,400, Mumbai, India - 19,700, Chongqing,China - 9,200, Dehli, India - 19,500, Wuhan, China - 8,950, Los Angeles, United States - 17,950, Lima, Peru - 8,500, Shanghai, China - 17,900, Bogota, Colombia - 8,250, Jakarta, Indonesia - 17,150, Washington-Baltimore, US - 8,100, Osaka, Japan - 16,800, Nagoya, Japan - 8,050, Kolkata, India - 15,550, Cairo, Egypt - 15,450, Manila, Philippines - 14,850, Karachi, Pakistan - 14,100, Moscow, Russia - 13,750, Buenos Aires, Argentina - 13,400, Dhaka, Bangladesh - 13,100, Rio de Janeiro, Brazil - 12,100, Beijing, China - 11,950, London, United Kingdom - 11,950, Tehran, Iran - 11,800, Istanbul, Turkey - 11,400,000

16. Pearl River Delta Metropolis

17. שלבים בהתפתחות אזורים עירוניים, לפי ון דן ברג וקלאסן (1981-1982)
עיור (urbanization)
פרבור ופרבור כפרי (suburbanization, exurbanization)
counter-urbanization או disurbanization
עיור מחודש (reurbanization)
מושגי יסוד הקשורים לעיור מחודש
Urban renewal
Gentrification - שיקום ספונטאני של שכונות מגורים (הניגוד ל-urban renewal)
ג'נטריפיקציה –כניסת בני המעמד הבינוני והגבוה לשכונת מצוקה, ועזיבת ותיקים בני מעמד נמוך.
שיפורים פיסיים בשכונה ללא תחלופת אוכלוסייה.
Urban/city center revitalization
Brownfield redevelopment
Urban conservation

18. אוכלוסייה בתל אביב ובמטרופולין תל אביב
שנה
תל אביב-יפו
מטרופולין תל אביב
% אוכלוסיית תל אביב-יפו מסך כל אוכלוסיית מטרופולין תל אביב
1950
335,000
1961
386,070
1972
363,750
1,273,200
28.6%
1983
327,265
1,555,400
21.0%
1988
317,806
1995
348,245
2,460,300
14.2%
2000
354,428
2005
378,902
3,040,400
12.5%
2006
384,400
3,098,400
12.4%
2008
392,500
3,206,400
12.2%

21. מטרופולין תל אביב – אחוז גידול האוכלוסייה לפי רשות מקומית, 2006-1989

22. מטרופולין תל אביב – גידול האוכלוסייה ברשויות המקומיות במספרים מוחלטים, 2006-1989

23. עיור ומטרופוליניזציה בעולם המפותח – חידושים טכנולוגיים ומבנה עירוני (תהליכי פרבור)
המודל הבסיסי: השפעת התפתחות טכנולוגית, בראש ובראשונה בתחום התחבורה, על צמיחה עירונית-מטרופולינית / מבנה עירוני מטרופוליני.
אב הטיפוס: המטרופולין הצפון אמריקאי (ארצות הברית והוריאציה הקנדית.
רלוונטיות המודל הצפון האמריקאי לאזורים אחרים בעולם:
דמיון ושוני בין תהליכים בעיר הצפון אמריקאית לתהליכים בעיר האירופאית.
המודל האמריקאי משקף מגמות גלובליות הפועלות בעוצמות שונות ועל רקע קונטקסט היסטורי-תרבותי שונה במקומות אחרים.

24. שלבים בתהליך הפרבור בארה”ב
העיר המסחרית (לפני 1840) - עיר הולכי הרגל.
עיר תקופת המעבר ( ) - The transitional city.
Horsecar suburbs
פרברי הרכבת - exurbs
העיר התעשייתית ( (
חידושים טכנולוגיים – חשמל, טכנולוגיות בניה ופיתוח תשתיות
ה-cable car ואחריה החשמלית
איזור - zoning
Streetcar suburbs
בצד המוניציפלי: הרחבת תחומי שיפוט, הנפקת אג"ח.

25. Levittown - 1958 מילוי השטח (1945-1920) - suburban infill.
מהחשמלית למכונית הפרטית
גן העדן הפרברי
Automobile suburbs, Planned suburbs, Keynesian suburbs
דרכים מהירות ופרבור מפוזר ( )Freeways and metropolitan sprawl
תנאים מקדימים : איזור, ביקושים גבוהים, מימון זול, דרכים מהירות.
פרבור המוני סטנדרטי של מגורים.
פרבור תעסוקה מובל על ידי מסחר.
קיטוב בין עיר מרכזית לפרברים.
המאזן שבין פיצול מוניציפלי לפיקוח מרכזי.
Levittown

26. פיתוח פוסט-פרברי (1973 עד שנות התשעים)
אמריקה מגלה את עיר הקצה (edge city)
הטרוגניות גוברת בפרברים.
שנות ה-2000: האם לקראת מבנה פוסט-פוליצנטרי? פרבור מפוזר של משרדים (edgeless cities).

27. הגדרת פרבור מפוזר Urban sprawl
פיתוח בדילוגים (leapfrog development)
התפתחות סרט (strip development)
צפיפות נמוכה (low density)
תלות ברכב פרטי (automobile dependence)
סגרגציה תפקודית (functional segregation)
מחסור בשטח ציבורי פתוח (lack of public open space)

28. תחומים בהערכת השלכות חיוביות ושליליות של פרבור מפוזר
יעילות כלכלית (Profit)
צדק חברתי (People)
פיתוח בר קיימא (Planet)

29. החלטות המשפיעות על דפוסי פרבור
השקעות בדרכים מהירות / בתחבורה ציבורית
מסים על דלק
מדיניות מיסוי (כגון פחת מואץ על נדל"ן מניב)
סובסידיות לחקלאות
מדיניות תכנון והליכי תכנון

30. שינוי דרסטי בדפוסי מיקום של מסחר ושירותים מאז אמצע שנות ה-60 – גורם המפתח: המכונית הפרטית
עליית משקל גורם האטרקטיביות של הסביבה במיקום.
גידול בקנה המידה של הפעילות העסקית.
המכונית מדרבנת פרבור אך לא בהכרח פיזור. מאפשרת לממש יתרונות להתקבצות במיקומים פרבריים. פוגעת בעיקר במרכזים המסורתיים הקטנים והבינוניים.

31. מרכזי קניות מתוכננים / קניונים
מיקום
הקניון
שיקולי מיקום
אוריינטציה לתחבורה פרטית
חנייה מקורה / פתוחה
תכנון פנימי
מרחב מתוכנן ומנוהל
עלייתן ושקיעתן של חנויות עוגן
מרחב פרטי לעומת מרחב ציבורי
מיקום
הקניון

32. מרכזי מסחר מסוגים שונים (מקור: צ'מנסקי בן שחר)
סוג המרכז המסחרי
מאפיינים
שטח המרכז באלפי מ"ר
שטח קרקע בדונם
שטח עוגנים באחוזים
שטח עיקרי משטח הקרקע באחוזים
מרחב ביקוש עיקרי בדקות נסיעה
מרכז שכונתי
מרכז "נוחות", צריכה יומיומית
3-15
12-60
30-50 25
5-10
קניון עירוני
תמהיל מוצרים מלא
10-30
40-160
40-60
20-25
15-20
מרכז אזורי
חנויות של רשתות ארציות
35-75
50-70 20
30>
מרכז בין-אזורי
75>
15<
45>
מרכז אופנה ייעודי
אופנה בלבד (יוקרתי)
8-25
20-100 -
25-40
Power Center
רשתות גדולות
חנויות עוגן מכל התחומים
25-60
75-90
20>
מרכז בילוי נושאי (Entertainment Center)
מרכז בילוי ותיירות
שילוב של מסחר ושירותים
20-80
30-40
Outlet Center
חנויות מפעל מוזלות
5-40
40-200
90>
Lifestyle Center
חנויות מתמחות בעיצוב גבוה, הסעדה, בידור ופנאי, בד"כ חיצוני
15-50
0-50
20-50

34. סוגיות מרכזיות במיקום משרדים
נטייה לריכוזיות מרחבית - שרשור
פרבור המשרדים
השירותים היצרניים/עסקיים כענף מוביל
משרדים קדמיים ומשרדים אחוריים (front offices – back offices)
המע”ר הופך לממ”ר (מרכז משרדים ראשי) - עלייתן של ערי עולם (world cities)
ערי קצה (edge cities)

35. פרבור תעסוקה – המודל האמריקאי
בעיקרו מונע על ידי תהליכי שוק.
החלטות ממשלתיות שדרבנו פרבור תעסוקה:
השקעה ציבורית בדרכים פרבריות מהירות
מיסים נמוכים על דלק
פחת מואץ על נדל"ן מניב (עד שנות השמונים)
דילמת ה-life-style centers

37. Lifestyle center בשולי מרכז דנבר

38. קרוקר פארק – פרברי קליבלנד

39. קרוקר פארק – פרברי קליבלנד

40. Lifestyle Center Grove – Los Angeles

42. אב הטיפוס המנוגד: מערב אירופה – מדיניות תכנון ופיקוח הדוק על דפוסי פיתוח עירוני

43. אתגרים חדשים לאמצעי מדיניות שנועדו לבלום פרבור תעסוקה באירופה
ביזור פוליטי
פופולאריות גדלה של big box retail.
חידושים בטכנולוגיות תקשורת.
מערכת גמישות של ייצור והפצה (לוגיסטיקה).
אבחנה מטשטשת בין פעילויות כלכליות.
עליית ה-Factory outlet centers.
דפוסי פיתוח באירופה הפוסט-קומוניסטית: פראג וכדו'.

44. Factory outlet center בוורטהיים (תחום ההשפעה של מטרופולין פרנקפורט)

45. Factory outlet center בוולפסבורג (תחום ההשפעה של מטרופולין הנובר)