1. דרכים לסיוע בהחלטות קריירה
דרכים לסיוע בהחלטות קריירה
איתמר גתי
האוניברסיטה העברית בירושלים
20 ינואר 2008

2. נקודת המוצא: בחירת מקצוע היא תהליך קבלת החלטה
כיון שיש-
אדם שצריך לקבל החלטה
מבחר של חלופות לבחור מתוכן
מערכת של שיקולים להשוואה בין המקצועות השונים
כרוכה באיסוף ועיבוד מידע
המידע ולכן ההחלטה כרוכים באי-ודאות

3. הייחוד של קבלת החלטות בבחירת תחום לימודים ומקצוע
הייחוד של קבלת החלטות בבחירת תחום לימודים ומקצוע
"ים של מידע" :
הרבה חלופות
הרבה שיקולים שיש לקחת בחשבון בקבלתה
שונות בתוך-מקצועות
מידע סובייקטיבי, עמום, מוטה
אי וודאות לגבי העתיד (העדפות, אפשרויות)
גורמים שאינם קוגניטיביים:
הצורך להתפשר
גורמים רגשיים ואישיותיים
חסמים חברתיים (אמיתיים או נתפסים)

4. מכאן נובע ש:
בחירת מקצוע היא תהליך מורכב, ורבים נתקלים בקושי לקבל את ההחלטה
ניתן להיעזר במודלים כלליים לקבלת החלטות, תוך התאמתם למאפיינים הייחודיים של בחירת מקצוע, בכדי לסייע בהחלטה
יועץ בבחירת מקצוע הוא גם יועץ בקבלת החלטות, שמטרתו לקדם תהליך נכון של קבלת החלטות

5. כיצד משמשים ידע תיאורטי וכלים אמפיריים לפיתוח עזרים לייעוץ תעסוקתי (או: מה אציג בהרצאה זו)
ארבעה בסיסים לייעוץ בבחירת מקצוע
הנחייה בתהליך קבלת ההחלטה:
השלבים בתהליך (סחל"ב)
איתור השלב בו נמצא הנועץ בתהליך
איתור מוקדי הקושי של הנועץ (קב"מ)
אבחון סגנון קבלת ההחלטות של הנועץ (סק"ה)
אבחון מידת הגיבוש של העדפות המתלבט
ולבסוף: כיצד (ומדוע כדאי) לשלב את הכלים שנציג בתהליך הייעוץ האישי

6. סחל"ב סינון ראשוני, חקירה לעומק, ו-בחירה
מודל לקבלת החלטות מרובות-חלופות המבוסס על חלוקת התהליך ל-3 שלבים:
סינון ראשוני,
חקירה לעומק,
ו-בחירה
ובקיצור סחל"ב

7. שלב ראשון - סינון ראשוני
המטרה: איתור רשימה קצרה (בערך 7) של תחומי לימוד ומקצועות "מבטיחים", הראויים להמשך חקירה לעומק
השיטה: ניפוי בשלבים
איתור ודרוג השיקולים החשובים ביותר בבחירת מקצוע
ציון הרמות המועדפות בתוך כל שיקול
ניפוי החלופות הבלתי-מתאימות
חזרה על שלושת הצעדים הללו עד שהרשימה קצרה דיה
וידוא איכות הרשימה
התוצאה: רשימה של חלופות "מבטיחות" הראויות להמשך חקירה

8. השלבים בתהליך הניפוי בשלבים
אתר ודרג את השיקולים החשובים בבחירה
ציין את ההעדפות בתוך-השיקול, עבור השיקול החשוב ביותר שעדיין לא נלקח בחשבון כן
סנן חלופות בלתי מתאימות
עדיין יש יותר מדי "חלופות מבטיחות"? לא
זו רשימת המקצועות המומלצים להמשך חקירה-לעומק

9. A Schematic Presentation of the Sequential Elimination Process (within aspects, across alternatives)
Potential Alternatives N
Aspects
a (most
important)
b (second in
importance) c . n
Promising Alternatives

10. שלב שני - חקירה לעומק
המטרה: לבחון אילו מהמקצועות ה"מבטיחים" גם "מקיימים" – כלומר, אכן מתאימים
השיטה: איסוף מידע על המקצועות ה"מבטיחים" תוך התמקדות בחלופה מבטיחה אחת בכל פעם

11. לגבי כל אחת מהחלופות המבטיחות, יש לברר:
האם המקצוע באמת מתאים להעדפות המתלבט? איסוף מידע מפורט על הלימודים והמקצוע
נכונות לעמוד בכל דרישות הלימודים והמקצוע? (למשל, נכונות לעבודה במשמרות)
התאמה לדרישות המקצוע?
האם המתלבט עומד בדרישות הקבלה להכשרה או הלימודים לקראת המקצוע?
האם כישוריו מתאימים לעבודה והצלחה במקצוע?
תוצאה: מספר חלופות (3-4) המתאימות ביותר

12. שלב שלישי - הבחירה
המטרה: בחירת החלופה המתאימה ביותר (ודירוג עדיפות של חלופות אחרות)
השיטה: השוואה בין החלופות ובחירת החלופה בעלת היתרונות הרבים ביותר
האם מימושה וודאי? אם לא – איתור החלופה הבאה בסדר העדיפויות
האם המתלבט מרגיש בטוח בהחלטתו?
אם לא – חזרה לשלב החקירה לעומק
תוצאה: בחירת החלופה הטובה ביותר, או דירוג של החלופות הטובות ביותר

13. ועדיין . . . קבלת ההחלטה בבחירת מקצוע דורשת איסוף מידע רב
נדרש עיבוד מורכב מאוד של המידע
ולכן – על בסיס המודל התיאורטי פותחה מערכת ממוחשבת לסיוע והדרכה בתהליך בחירת המקצוע- משיב, שהפך לאחרונה ל-

14. משיב // המבדק - מטרות
קידום קבלת ההחלטות בבחירת מקצוע של המתלבט על-ידי איתור רשימה קצרה של חלופות "מבטיחות" בהן ניתן להתמקד בהמשך התהליך, ובפרט:
סיוע בסינון הראשוני
סיוע בחקירה לעומק
הגברת המוכנות והמוטיבציה של המתלבט לקבלת החלטה בבחירת מסלול לימודים ומקצוע, תוך הגברת מודעותו לגורמים הקשורים בתהליך הבחירה
הצגת מודל של קבלת החלטות בבחירת מקצוע שניתן ליישמו גם בהחלטות קריירה עתידיות (כמו גם החלטות אחרות) – פיתוח מיומנות קבלת החלטות

15. מאפייני משיב // המבדק הדו-שיח מחולק לשלבים מובחנים
תהליך החיפוש אחר חלופות "מבטיחות" מתבסס על 31 שיקולים שונים
העדפות המתלבט כוללות הן ציון של הרמה האופטימלית והן רמות קבילות עליהן הוא מוכן להתפשר
כל מקצוע מאופיין על-ידי טווח של רמות בתוך כל שיקול, המשקף את השונות הקיימת בתוך המקצוע
חלופות "מבטיחות" מאותרות ראשית על-ידי שימוש במודל של ניפוי בשלבים; בנוסף, מוצגת רשימת מקצועות על בסיס מודל של פיצוי
קיימות אופציות נוספות, כגון: "מקצועות כמעט מתאימים", “התאמה למקצוע”
ניתן להדפיס את המשוב המתקבל

16. איתור השיקולים הרלוונטיים
סרטון הדגמה
הצגת המערכת
איתור השיקולים הרלוונטיים
דירוג השיקולים על-פי חשיבותם
ניפוי
איתור הטווח הקביל עבור השיקול החשוב ביותר שטרם נלקח בחשבון
ניפוי מקצועות שמאפייניהם הם מחוץ לטווח הקביל בשיקול
האם רשימת החלופות המבטיחות ארוכה מדי? כן לא
תוצאות ביניים
"מקצה שיפורים"
המשך דיווח על העדפות
מקצועות לא מתאימים
מקצועות כמעט מתאימים
מקצועות מתאימים
חקירה לעומק
מסלולי לימודים וסיכויי קבלה
פרופיל (תיאור) המקצוע
ניתוח (השוואה להעדפות)

17. סיוע וייעוץ באמצעות משיב // המבדק - האם זה עובד?
סיוע וייעוץ באמצעות משיב // המבדק - האם זה עובד?
מחקרים לבדיקת שאלה זו בקרב חיילים משוחררים וצעירים, העלו:
רוב המשתמשים דיווחו על התקדמות בתהליך בחירת המקצוע
השימוש במשיב תרם להפחתת הקשיים בבחירת מקצוע הקשורים לחוסר במידע
המשתמשים דיווחו על שביעות רצון ונכונות רבה להמליץ על "משיב" לחבר

18. תפיסתם של משתמשים את התועלת מדו-שיח עם משיב
מטרות המחקר:
בחינת תרומת דו-שיח עם משיב ל:
(א) התקדמות בתהליך בחירת המקצועות כפי שמשתקפת במידת הגיבוש של התוכניות המקצועיות
(ב) התועלות המופקות מהדו-שיח כפי שנתפסות ע"י המשתתפים
(ג) איתור המשתנים התורמים לתועלות הנתפסות של גרסת האינטרנט של משיב
משתתפים:
247 גברים ו – 465 נשים, גיל ממוצע 22.8, 58% חיילים משוחררים
תהליך:
כניסה לאתר כיוונים לעתיד
 שאלון לפני הדו-שיח (דרישת קדם לקבלת קוד כניסה למערכת)
 מערכת משיב (זמן דו-שיח ממוצע 40 דקות, סטית תקן 25)
 שאלון אחרי הדו-שיח (21% מתוך 3390 המשתמשים השיבו על שאלון זה)

19. גיבוש התוכניות המקצועיות לפני הדו-שיח עם משיב
המשתמשים במשיב לפי מידת גיבוש ההעדפות המקצועיות לפני ואחרי הדו-שיח עם משיב (N=712)
גיבוש התוכניות המקצועיות לפני הדו-שיח עם משיב
גיבוש התוכניות המקצועיות
לאחר הדו-שיח עם משיב 1 2 3 4 5
סה"כ
1 – אין אפילו כיוון כללי 34 7 6 54
2 – יש כיוון כללי בלבד 41 66 15 9
136
3 – שוקל מספר חלופות ספציפיות 27 58 84 30
205
4 – מעונין לבחון חלופות נוספות 23 51 35
169
5 – מעונין לאסוף מידע על מקצוע מסוים 20 21 28
119
6 – בטוח באיזה מקצוע לבחור 16 29
סה"כ (לפני משיב)
137
202
162
150 61
712

20. תפיסת ההתאמה של רשימת "החלופות המבטיחות"

21. הירידה בקשיים בבחירת מקצוע כתוצאה של שימוש במערכות ממוחשבות במונחי גודל אפקט (d, Cohen, 1992)
הסולם
משיב (n=67)
משיב + מיתם (n=89)
חוסר מוכנות
0.31
0.27
חוסר מוטיבציה
0.13
0.04
אי החלטיות כללית
0.29
0.33
אמונות דיספונקציונליות
0.16
0.18
חוסר מידע על:
0.72
0.96
תהליך קבלת ההחלטה
0.48
0.44
העצמי
0.45
0.69
חלופות מקצועיות
0.78
1.00
מקורות נוספים למידע
0.20
0.63
שימוש במידע
0.11
מידע לא מהימן
0.36
קונפליקטים פנימיים
0.01
0.17
קונפליקטים חיצוניים
0.13 -
0.11 -
קב"מ כללי
0.65

22. שביעות רצון מהבחירה המקצועית (לאחר 6 שנים) לפי קבלה או דחייה של המלצות משיב (2006(Gati, Gadassi, & Shemesh,

23. מסקנות
משיב מסייע למשתמשים רבים להתקדם בתהליך בחירת המקצוע שלהם, אך לא לכולם
שביעות רצון והפקת תועלת דווחו גם על-ידי משתמשים שגיבוש התוכניות המקצועיות שלהם לא עלה
המשתמשים הם "מכווני מטרה" – ככל שהיו קרובים יותר לקבלת החלטה בתום הדו-שיח, כך הם יותר מרוצים מהשימוש במשיב
רשימה של 7 מקצועות נתפסה כבעלת האורך האופטימלי
השימוש במערכת הכפיל את הסיכוי לשביעות רצון גבוהה מהמקצוע הנבחר כעבור 6 שנים

24. Gender Differences in Directly and Indirectly Elicited Preferred Occupations (Gadassi & Gati, 2007)
תהליך
המשתתפים התבקשו לציין שמות של מקצועות המתאימים להם (רשימה מפורשת)
מילוי שאלון ההעדפות של משיב:
דרוג ההעדפות בשיקולים
ציון ההעדפות בכל שיקול
ניתוחים מקדימים
העברת ההעדפות בשיקולים במערכת משיב  יצירת רשימת מקצועות מומלצים לפי מודל הניפוי בשלבים
הסקת ההעדפות בשיקולים מתוך רשימת המקצועות המפורשת

25. דרוג רמת נשיות/גבריות של המקצועות:
השופטים: 5 סטודנטיות ו 5 סטודנטים לתואר ראשון
כל שופט קיבל רשימה של 306 המקצועות של משיב, והתבקש לדרג כל מקצוע על סולם של 1 (רוב – מעל 80% - מהעובדים במקצוע הן נשים) עד 5 (רוב – מעל 80% - מהעובדים במקצוע הם גברים)
מהימנות בין שופטים = Cronbach α
הסכמה בין שופטים לשופטות מאוד גבוהה = 96.

26. מסקנה:
השימוש במערכת מקטין את השפעתם של סטריאוטיפים מגדריים על הבחירה

27. באיזה שלב נמצא הנועץ בתהליך?
אבחון השלב בו נמצא הנועץ בתהליך קבלת ההחלטה (או – בין אילו שלבים הוא נמצא) על-פי מודל הסחל"ב, מאפשר להתאים את ההתערבות לצרכיו
כמובן, ניתן להתחיל "מהאמצע" – בהתאם לשלב בו נמצא הנועץ
עם זאת, מומלץ גם למי שנמצא בשלבים מתקדמים יותר בתהליך, להתחיל משלב הסינון הראשוני, בכדי:
לאשש ולחזק את הביטחון באפשרויות ביניהן מתלבט
לנפות אפשרויות העומדות על הפרק אבל אינן מתאימות
להציע חלופות רלוונטיות נוספות שהנועץ לא חשב עליהן עד עתה
להעניק לנועץ כלי לקבלת החלטות בעתיד, וללמדו לחשוב על האפשרויות גם על-פי שיקולים, ולא רק על-פי חלופות

28. השלב בתהליך ההחלטה בתחילת המכינה
השלב בתהליך קבלת ההחלטה על-פי הסחל”ב בקרב תלמידי המכינה הקדם-אקדמית - בתחילת המכינה ולקראת סופה (N=386)
השלב בתהליך ההחלטה בתחילת המכינה
השלב בתהליך ההחלטה לקראת סוף המכינה 1 2 3 4
סה"כ
1 – לפני סינון ראשוני 7 13
2 – לפני חקירה לעומק 11 44 17 5 77
3 – לפני בחירה 12 45 29 93
4 – אחרי בחירה 8 85 50 60
203
סה"כ (מעבר לשורות) 34
181 98 73
386
211 (55%) התקדמו בתהליך
136 (35%) נשארו במקום
39 (10%) נסוגו בתהליך

30. מה מונע מן הנועץ להתקדם בתהליך? קשיים בבחירת מקצוע
הצעד הראשון בסיוע לנועצים בבחירת מקצוע הוא אבחון מוקדי הקושי שלהם בקבלת ההחלטה
Gati, Krausz, and Osipow (1996) פיתחו טקסונומיה לתיאור מקורות הקושי השונים
שאלון הקב"מ (קשיים בבחירת מקצוע) פותח במטרה לבחון את הטקסונומיה התיאורטית, ולאבחן מוקדי קושי של נועצים

31. אמונות וציפיות דיספונקציונליות
קשיים בבחירת מקצוע
(Gati, Krausz, & Osipow, 1996)
במשך התהליך
לפני התהליך
מידע לא עקבי
חוסר מידע לגבי
חוסר מוכנות
קונפליקטים חיצוניים
קונפליקטים פנימיים
מידע לא מהימן
דרכים להשגת מידע נוסף
מקצועות
עצמי
התהליך
אמונות וציפיות דיספונקציונליות
אי החלטיות
חוסר מוטיבציה

32. המבנה האמפירי של הקשיים (+10,000 מתלבטים, 2004)
המבנה האמפירי של הקשיים (+10,000 מתלבטים, 2004)
חוסר מוטיבציה
חוסר החלטיות
אמונות דיספונקציונאליות
חוסר מידע על התהליך
חוסר מידע על העצמי
חוסר מידע על החלופות
חוסר מידע על מקורות נוספים למידע
מידע לא מהימן
קונפליקטים פנימיים
קונפליקטים חיצוניים

34. שאלון הקב"מ: מבחן אמפירי
מהימנות השאלון הייתה עבור שלושת האשכולות המרכזיים, ו-.95 עבור הציון הכללי בקב"מ
השאלון שולב באתר "כיוונים לעתיד", אתר לשירות הציבור, אנונימי, ללא תשלום וללא פרסומות
מחקר הראה כי גרסאות האינטרנט וה"נייר ועפרון" של השאלון, מקבילות (גתי וסקה, 2001; קליימן וגתי, 2004)
השאלון נמצא מתאים לתרבויות ומדינות שונות, ותורגם עד כה ל-18 שפות
נמצא כי מוקדי הקושי שאותרו בשאלון תאמו את אבחנות קשיי הנועץ על ידי יועצים מומחים בבחירת מקצוע (Gati, Saka, Krausz, & Osipow, 2001)

35. ארבעת השלבים לפירוש ציוני הנבדק בשאלון הקשיים
וידוא אמינות באמצעות פריטי תוקף והזמן הנדרש למילוי השאלון
הערכת השונות בין קטגוריות הקושי בהתבסס על סטיית התקן של ציוני 10 הקטגוריות
איתור הקשיים הבולטים, המתונים, והזניחים, בהתבסס על ציוני הנבדק בקטגוריות השונות, והשונות בין הציונים בתוך-נבדק
קביעת הצורך להוסיף הסתייגות למשוב המסופק (בהתבסס על ספק לגבי אמינות הנבדק, שונות חלקית, או אינפורמטיביות נמוכה)

36. Figure 2: Receives Feedback Evaluating Credibility
credible
doubtful
high
questionable
Locate Salient
Difficulty Categories
Add Reservation
to Feedback
low
No Feedback
Compute Informativeness
(Bv/Wv)
Receives Feedback
B/W > 1
B/W < 1
Estimating Differentiation
Evaluating
Credibility
not
Aggregate
Reasons to Add Reservation (RAR
RAR ≤ 2
RAR = 3
Figure 2:

37. Figure 3: The Distribution of the Three Levels of Difficulties (negligible, moderate, salient difficulty) in the Ten Difficulty Categories and in Four Groups (N = 6192; H-Hebrew, E-English, p-paper and pencil, I-Internet)
Difficulty category

38. Figure 4: Distribution of types of feedback in the four groups

43. מידת גיבוש ההעדפות

44. תוצאות – מידת הגיבוש (באחוזים, (N=408 הערכה עצמית לגבי מידת הגיבוש
גבוהה
בינונית
נמוכה
הערכת המערכת לגבי מידת הגיבוש 12 13 10 9 14 6
מגובשים (34%)
מגובשים חלקית (30%)
לא מגובשים (36%)

45. תוצאות – מידת הדיוק הערכה עצמית לגבי מידת הגיבוש
(באחוזים, (N=408
הערכה עצמית לגבי מידת הגיבוש
גבוהה
בינונית
נמוכה
הערכת המערכת לגבי מידת הגיבוש 12 13 10 9 14 6
מדייקים (36%)
"צנועים" (37%)
"בטחון יתר" (27%)

46. איזו התערבות ייעוצית מתאימה לנועץ? סגנון קבלת ההחלטות של נועצים
לאנשים שונים סגנונות שונים של קבלת החלטות הניתנים לאפיון על ידי מגוון ממדי-תכונה: בין רציונאלי-אנליטי לאינטואיטיבי, בין תלותי לעצמאי, וכד'
יש יתרון למצב בו תהליך הייעוץ בקבלת החלטה מתאים לסגנון קבלת ההחלטה של הנועץ
במחקרים קודמים "הדביקו" תווית על הנועץ בהתאם לתכונה הדומיננטית ביותר בסגנונו ("ניצה אינטואיציה", "נטע רולטה", "עודד המתנדנד")
אנחנו נקטנו בגישה אחרת: השאלון שפיתחנו לאבחון סגנון קבלת ההחלטות של הנועץ מבוסס על פרופיל המתייחס ל- 10 מימדים המאפיינים את ההחלטה

47. מימדי אפיון סגנונות בקבלת החלטה: (מהימנות המימד בסוגריים)
מימדי אפיון סגנונות בקבלת החלטה: (מהימנות המימד בסוגריים)
מידת האנליטיות מול הוליסטיות בעיבוד המידע (77.)
מידת היסודיות באיסוף ושילוב המידע (87.)
מיקוד שליטה פנימי או חיצוני (83.)
המאמץ המושקע בתהליך (80.)
מהירות ההכרעה (83.)
מידת הדחיינות (82.)
מידת ההסתייעות (התייעצות) (81.)
מידת התלות באחרים (לקיחת אחריות) (86.)
מידת ריצוי האחרים(85.)
מידת השאיפה למקצוע "אידיאלי" (81.)
מידת המציאותיות (נכונות לפשרה) (84.)

49. יוסי

51. היה נכון! – אתרי ייעוץ לסיוע בבחירת מקצוע באינטרנט
אנשים יותר ויותר מודעים לכך שהאינטרנט יכול לשמש ככלי לסיוע עצמי
האינטרנט נגיש לאוכלוסיות שונות ומגוונות
לכן: צפו לכך שנועצים יגיעו אליכם עם תדפיסים של משובי שאלונים ממוחשבים! במשובים המסופקים לשאלונים שהוצגו בהרצאה ישנה המלצה מפורשת לגולש להדפיס את המשוב ובמקרים הרלוונטים לגשת עימו ליועץ מומחה

52. האינטרנט ככלי לסיוע בייעוץ: יתרונות
הנגישות של האינטרנט עולה מדי יום, למגוון אוכלוסיות
שירות מהיר ונגיש, משוב מיידי
עדכון שוטף של המידע
מידע אינסופי
מותאם ליכולות הקוגניטיביות האנושיות המוגבלות
אינטראקטיבי: מידע מוצג בהתאם לצרכי הנועץ; קצב ההתקדמות מותאם לצרכי הנועץ; המלצות אישיות לגבי השלבים הבאים בתהליך

53. יתרונות הייעוץ באמצעות האינטרנט (ברק, 2000)
יתרונות הייעוץ באמצעות האינטרנט (ברק, 2000)
האפשרות ליצירת קשר זמין וקל בין ידע ושירות לבין משתמש הזקוק להם
ניצול יעיל של משאבי ידע וחיסכון בזמן "מומחה”
מתן שירות מהיר ויעיל בזמן המתנה מופחת
שמירת האנונימיות והפרטיות של המשתמש
אפשרות גישה נוחה גם לאנשים בעלי מגבלות, שיתקשו לקבל את המידע והייעוץ בדרך הקונבנציונלית
שמירת נתוני המשתמש ואפשרות לניתוח מאוחר יותר של התהליך הייעוצי

54. למה האינטרנט מתאים במיוחד לייעוץ בבחירת מקצוע?
נושא חשוב
לא אינטימי מדי
כלי אבחון רבים הותאמו ותוקפו לשימוש באינטרנט

55. במה יכול האינטרנט לסייע ליועץ?
מגביר את המודעות והמוכנות של המתלבט לנושא בחירת המסלול הלימודי והמקצועי. מתלבטים רבים אינם מודעים להשלכות של החלטה מקצועית ולכן לא יפנו בדרך כלל לייעוץ
המשובים לכלי ההערכה יכולים לשמש כנקודת מוצא לייעוץ

56. עם זאת ייעוץ באינטרנט טומן בחובו גם בעיות פוטנציאליות:
כמות המידע - "מרוב עצים לא רואים את היער"
חוסר עקביות במידע המוצע באתרים שונים
העדר פיקוח ובקרה
איכות המידע - מידע מוטה, לא מהימן, לא מעודכן
מידת ההתייחסות למאפיינים הייחודיים של כל נועץ
קושי להעריך מידת בשלות של המשתמש, למשל – גיבוש העדפות מקצועיות
שילוב של ייעוץ באינטרנט עם ייעוץ אישי

57. שני החסרונות המרכזיים באינטרנט הם:
* כמות המידע
* איכות המידע
חסרונות אלה בולטים במיוחד בהקשר של
ייעוץ והכוון בבחירת תחום לימודים ומקצוע

58. איפה אנחנו נמצאים היום? יישומים קיימים
איפה אנחנו נמצאים היום? יישומים קיימים
מאגרי מידע על מקצועות ותחומי לימוד
(למשל: מידעת)
פורומים וצ'טים אינטראקטיביים לדיון בבעיות משותפות
שאלונים אבחוניים שונים
הדרכה בתהליך בחירת המקצוע
ייעוץ באינטרנט על ידי יועצים-מומחים

59. ממצאי מחקרים האם צעירים המתלבטים בבחירת מקצוע נכנסים לאתרי ייעוץ?
כן, יותר ויותר
מה הם מצפים למצוא שם?
הכוונה אישית, לא רק מידע
האם ניתן להסתמך על תגובות הגולשים לשאלוני ההערכה?
כן, אבל יש צורך בבדיקות מהימנות

60. איפה אנחנו רוצים להיות מחר?
מערכת מקיפה, המטפלת בכל שלבי בחירת תחום הלימודים והמקצוע, וכוללת:
מערכת מידע
תמיכה בתהליך קבלת ההחלטה
מערכת מומחה

61. מאפיינים רצויים למערכת “Stand Alone” לייעוץ באינטרנט
אבחון צרכי הגולש
המלצות למסלול גלישה ומקורות מידע בהתאם לצרכיו
אבחון קשיי הנועץ בקבלת ההחלטה
אבחון גיבוש ההעדפות
מתן הדרכה בתהליך קבלת ההחלטה
דרכים להתמודדות עם: - אי וודאות, ,פשרה, אחרים משמעותיים

62. מאפיינים רצויים למערכת “Stand Alone” לייעוץ באינטרנט (המשך)
הצגת מידע רלוונטי
סיוע בשימוש במידע, הצגתו במגוון דרכים (טקסט, וידאו, תמונה)
משוב אישי
מנגנון לבקרת איכות התהליך והמשוב הניתן לנועץ
הכוונה למקורות מידע נוספים מהימנים: באתר עצמו - באתרים אחרים - מקורות מחוץ לאינטרנט
הפנייה ליועץ במידת הצורך

63. דוגמה לייעוץ בבחירת מקצוע באינטרנט – "כיוונים לעתיד"
מיד בכניסה לאתר מוצג שאלון קצר לאיתור צרכי המשתמש; תשובותיו מהוות את הבסיס להכוונתו למדורים הרלוונטיים עבורו באתר
הדרכה ותיאור השלבים בבחירת מסלול לימודים ומקצוע
שאלוני "קשיים בבחירת מקצוע" המיועדים לאתר קשיים בהם עלולים המתלבטים להיתקל בבחירת מגמת לימודים בתיכון, מסלול שירות צבאי ומסלול לימודים ומקצוע

64. דוגמה לייעוץ בבחירת מקצוע באינטרנט – "כיוונים לעתיד" (המשך)
שאלון לאיתור סגנון קבלת ההחלטות של הגולש
קישור למבדק – מערכת ייעוץ באינטרנט המסייעת באיתור תחומי לימוד ומקצועות המתאימים להעדפות המתלבט
קישור והכוונה למקורות מידע וסיוע נוספים (מידעת, מלגות, פורום)
מדור מיוחד למומחים בו ניתן למצוא מידע על הרציונל העומד מאחורי האתר, נתונים פסיכומטריים על השאלונים, והפנייה למקורות ביבליוגרפיים

70. התפלגות הגולשים באתר "כיוונים לעתיד" (N=15,000)

71. ממצאי סקר בקרב למעלה מ – 10,000 מתלבטים: אחוז המשיבים בחיוב על כל אחת משאלות הצרכים על-פי מידת הקושי (חשים קושי – 49%, במידה מסוימת – 44%, לא חשים קושי – 7%)

72. לסיכום: תפקיד היועצים
לספק סיוע והכוונה לפני, בין לבין, ואחרי השימוש במערכת הממוחשבת:
הערכת בשלות הנועץ לשימוש במערכת, הכנתו לשימוש
אפשרי: הדרכה צמודה במהלך השימוש במערכת
ניתוח המשוב יחד עם הנועץ בכדי להגביר הבנה-עצמית

73. תפקיד היועצים - המשך
להכיר את האתרים השונים, להעריך איכותם, לשלבם ברפרטואר הכלים בהם משתמש במהלך הייעוץ
כך – מתפנה יותר זמן במהלך הייעוץ לתפקידיו הייחודיים של היועץ (פתרון בעיות רגשיות, התמודדות עם קונפליקט בין העדפות סותרות, וכו')

74. לסיכום צעירים רבים אכן מתלבטים בבחירת מסלול לימודים ומקצוע
קיימים הבדלים בצורך בהכוונה ובמידע בקרב צעירים שונים
אתרים כמו כיוונים לעתיד, מידעת ומשיב נותנים מענה לשאלות רבות של מתלבטים רבים
האינטרנט אינו מספק תשובות לכל השאלות ולכן נגישות לייעוץ אישי חשובה

75. יישומים חדשים (דוגמאות לשימוש במערכות)
כיוונים לעתיד 3
פירוש ממוחשב של שאלון הקשיים לאיתור מוקדי הקושי
שאלון אי-החלטיות כללית – מהם המקורות
שאלון סגנון קבלת החלטות
המבדק (משיב 3) – יורם לימודים
היחידה להכוונת חיילים משוחררים וקרן גרוס – "משיב" ל- 10,000 חיילים משוחררים
מערכת שה"ם למלשב"ים בצה"ל
Making Better Career Decisions (USA)

76. לסיכום
בחירת מקצוע היא תהליך קבלת החלטה, ולכן היועץ הוא גם מדריך לתהליך קבלת החלטה נכון
על בסיס ידע תיאורטי מתחום קבלת ההחלטות פותחו כלים לסיוע למתלבטים, אשר עובדו למערכות מחשב ידידותיות למתלבט
מערכות אלה מסייעות גם בתהליך הייעוץ האישי, באחת משתי דרכים: הגולש מופנה על ידי המערכת האינטרנטית לייעוץ אישי, כשבידו אבחון ראשוני; או שהנועץ מופנה על ידי היועץ למערכות השונות, כחלק מתהליך הייעוץ

77. מידע נוסף מדור יועצים ב כיוונים לעתיד www.kivunim.com
מדור יועצים ב משיב
מדור ליועצים ב-
התקשרות ישירה איתנו:

78. תודה!

79. Sof-sof

80. כן לא הצגת המערכת איתור השיקולים הרלוונטיים
דירוג השיקולים על-פי חשיבותם
איתור הטווח הקביל עבור השיקול החשוב ביותר שטרם נלקח בחשבון
ניפוי מקצועות שמאפייניהם הם מחוץ לטווח הקביל בשיקול
האם רשימת החלופות המבטיחות ארוכה מדי?
זו רשימת החלופות המבטיחות הראויות לחקירה לעומק
אפשרויות נוספות למהלך הדו-שיח
שיטה נוספת לאיתור מקצועות מתאימים
"מה אם?"
"התאמה למקצוע"
סיום הדו-שיח (וקבלת תדפיס מסכם)
"מקצועות כמעט מתאימים"
"למה לא?"
"מקצועות דומים" כן לא

81. איתור חלופות מתאימות בשיטת הפיצוי Compensatory-based search model
הרציונאל: יתרונות של מקצוע עשויים לפצות על חסרונותיו
שלבי תהליך איתור החלופות בשיטת הפיצוי:
איתור הפערים בין העדפות המתלבט למאפייני המקצוע,
עבור כל שיקול בבחירה
סכימת הפערים, תוך שקלול דרגת החשיבות של כל שיקול
איתור המקצועות עם סכום הפערים המינימאלי

82. החפיפה בין שתי הרשימות
Sequential elimination-based list
Compensation-based list
Conjunction
list
מומלץ למשתמשים להתמקד בשלב החקירה לעומק במקצועות שנכללו ברשימות המומלצות על ידי שני המודלים לאיתור מקצועות מתאימים

83. גיבוש ההחלטה לפני הדו-שיח עם משיב
הנכונות להמליץ על שימוש במשיב לחבר (%) כפונקציה של מידת גיבוש התוכניות המקצועיות לפני ואחרי הדו-שיח עם משיב ( (N=712
גיבוש ההחלטה לפני הדו-שיח עם משיב
גיבוש ההחלטה
לאחר הדו-שיח עם משיב 1 2 3 4 5
סה"כ
1 – אין אפילו כיוון כללי 38 14 17 29 - 32
2 – יש כיוון כללי בלבד 85 73 67
100 77
3 – שוקל מספר חלופות ספציפיות 93 82 97 90
4 – מעונין לבחון חלופות נוספות 92
5 – מעונין לאסוף מידע על מקצוע מסוים 91 98 89
6 – בטוח באיזה מקצוע לבחור 81
מעבר לשורות 80 83 87 84

84. תדירות של שביעות רצון מהמקצוע, בחלוקה לפי מודל החיפוש שהמלצותיו התקבלו

85. מסקנות
התוצאות תומכות בבירור בתוקף הניבוי של מודל החיפוש המבוסס על אלימינציה בשלבים, מודל החיפוש הבסיסי ב"משיב" וב"מבדק"
הנתונים אינם תומכים בתוקף הניבוי של חיפוש המבוסס על מודל הפיצוי
הנתונים אינם תומכים ביתרון של שימוש ברשימת החפיפה על פני שימוש ברשימת המקצועות המומלצים על בסיס מודל האלימינציה בלבד