1. לקות התפתחותית נרחבת- Pervasive Developmental Disorder לקויות תקשורת מי החניכים שלי?

2. המונח מתייחס לקבוצה של לקויות התפתחות האבחנה נעשית באמצעות קיומן או היעדרן של התנהגויות מסוימות. צירוף התסמינים, צורת הביטוי שלהן ומידת החומרה שונים מאדם תחת הסיווג PDD - חמש לקויות, לכולן מאפיינים משותפים. כולן לקויות נוירולוגיות, המופיעות בדרך כלל עד גיל 3 ומשפיעות על מהלך התפתחות החיים. לקות התפתחותית נרחבת-PDD

3. קבוצת לקויות זו מוגדרת כפגיעה חמורה ונרחבת בשלושה תחומי התפתחות: מיומנויות חברתיות: היעדר עניין והנאה בקשר עם הזולת, קושי בהדדיות רגשית וחברתית. מיומנויות תקשורת: לקות בשימוש בשפה לשם תקשורת עם הזולת וכן שימוש באמצעים לא מילוליים, כמו שפת גוף ושפת סימנים. היעדר משחק דימיוני או חיקוי חברתי. תבניתיות בהתנהגות, בתחומי עניין ופעילות: תנועות חוזרות של חלקי הגוף, התענינות חריגה בעוצמתה בעניין או בחפץ מסויים, התנגדות לשינויים בסביבה הפיזית או בשגרת הפעילות.

5. קוראים לי ג'ון פרנסיס בון. אני מכיר את כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7,507. לפני שמונה שנים, כשפגשתי את שבון בפעם ראשונה, היא הראתה לי את הציור הזה וידעתי שהמשמעות שלו היא "עצוב", וזה מה שהרגשתי שמצאתי את הכלב המת. אחר-כך היא הראתה לי את הציור הזה וידעתי שהמשמעות שלו "שמח", כמו שאני מרגיש שאני קורא על הטיסות לחלל של אפולו, או כשאני עדיין ער בשלוש או ארבע בבוקר ואני הולך ברחוב ומעמיד פנים שאני הבנאדם היחיד בכל העולם.

6. ואז היא ציירה עוד ציורים אבל לא הצלחתי להבין את המשמעות שלהם. ביקשתי משבון שתצייר לי המון פרצופים ותכתוב לידם בדיוק מה הם אומרים. שמרתי את הדף בכיס ושלפתי אותו בכל פעם שלא הבנתי מה שמשהו אומר. אבל היה לי קשה להחליט איזה ציור הכי דומה לפרצוף שעושה האדם שמולי, כי הפנים של אנשים זזות מהר מאוד. כשסיפרתי לשבון שאני עושה את זה, היא לקחת עיפרון ועוד דף ואמרה שכשאנשים רואים אותי עושה את זה הם בטח מרגישים מאוד ואז היא צחקה אז קרעתי את הדף הראשון וזרקתי אותו. ושבון התנצלה. ועכשיו אם אני לא מבין מה מישהו אומר אז אני שואל אותו למה הוא מתכוון או הולך משם.

7. הספר הזה לא יהיה מצחיק. אני לא מסוגל לספר בדיחות כי אני לא מבין אותן. לדוגמא, הנה בדיחה. זאת אחת הבדיחות של אבא. דבר דבור על אופניו, אבל אין להם גלגלים. אני יודע למה זה אמור להיות מצחיק. שאלתי. כי 1) דבר נשמע כמו דוור. 2) "אופניו" יכול להיות במשמעות האופנים שלו ו-3) "אופניו" יכול להיות גם במשמעות של האופניים שלו. אם אפשרויות 1ו-3 נכונות אז למילים דבור אין שום משמעות אבל הקשר בין שני חלקי המשפט ברור. ואם אפשרות 2 היא הנכונה אז למילה "דבור" יש משמעות אבל אין שום קשר בין שני חלקי המשפט. כשאני מספר את הבדיחה לעצמי ומנסה לחשוב על כל האפשרויות בו זמנית, זה כמו לשמוע בו זמנית כמה קטעים מוזיקליים וזה לא נוח ומבלבל ולא נחמד כמו רעש לבן. זה כאילו כמה אנשים מדברים איתך בו זמנית על דברים שונים. וזה הסיבה שבספר הזה אין בדיחות.

8. אוטיזים קשיים בדרגה בינונית עד חמורה בכל שלושת התחומים. האוטיזים הוא האב טיפוס המשותף ללקויות (לקויות על רצף האוטיזים). אוטיזים היא לקות הפוגעת ביכולת לקלוט מסרים מן הזולת ולפתח קשרים הדדים באופן תקין. הפגיעה נגרמת בשל ליקוי בפעילות המוח, ראשיתה בגיל הרך ובדרך כלל היא קיימת לאורך כל החיים. עד היום לא נמצאה בדיקה רפואית-פיזית לגילוי אוטיזים. השכיחות של 2:1000 השכיחות אינה תלויה במוצא, מעמד כלכלי או רקע משפחתי. שכיחות התסמונת בקרב בנים גבוהה פי 4 משכיחותה אצל בנות. שכיחות התסמונת בקרב אחים לאוטסטים גבוהה מן השכיחות באוכ' הכללית.

9. תסמונת אספרגר ליקוי בתפקוד החברתי ובתחומי עניין מוגבלים אבל אינטילגנציה תקינה. שכיחות תסמונת אספרגר היא 2.5 לידות לכל 1000 לידות (יותר מאוטיזם, ששכיחותו 2 לידות לכל 1000). תחומי העניין המיוחדים ויוצאי הדופן: בניגוד לאוטיזם טיפוסי יותר שבו תחומי העניין הם אוביקטים וחלקיהם, באספרגר תחומים אלה הם לרוב בעלי תוכן אינטלקטואלי. חסר חברתי: מביעים שאיפה להתאים לחברה ולרכוש חברים. הם מגלים קשיים בידיעה כיצד "ליצור קשרים". הם לעתים קרובות מתוסכלים ומאוכזבים מקשייהם אלה. בעייתם איננה היעדר אינטראקציה אלא היעדר אינטראקציות אפקטיביות. הבנת השפה נוטה לקונקרטי, כשיש קושי כאשר השפה נהיית יותר מופשטת

10. הפרעה של הידרדרות הילדות- תסמונת נדירה המתבטאת בנסיגה ברורה בכמה תחומים (יכולת תנועה, שליטה על סוגרים, מיומניות חברתיות ולשוניות). לאחר לפחות שנתיים של התפתחות תקינה ולפני גיל 10. הפרעה התפתחותית נרחבת לא מובחנת- Prevasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified ילדים עם אבחון זה מתאימים לקריטריונים של לקות התפתחותית נרחבת אך לא לאף אחת מהאבחנות המתוארות לעיל. תסמונת רט-Rett: מאובחנת בעיקר אצל בנות. הלוקים בתסמונת זו מתפתחים באופן תקין במשך 6-18 החודשים הראשונים לחייהם, ואז מתחילים להבחין בשינוי בהתנהגות ובנסיגה בתפקוד, תחילה בתחום המוטורי ואח"כ גם באיבוד של כישורי דיבור וחשיבה.

11. 1. תפקוד חברתי העדר קשר עם בני-גיל בהתאם לרמת ההתפתחות. העדר יוזמה לנחמה/שיתוף בהנאה או עניין. לא משתתף במשחק חברתי פשוט, מעדיף להעסיק את עצמו לבד או משתף אחרים רק כעזרים מכניים. העדר מודעות לזולת: ילדים עשויים להתעלם מנוכחותם של ילדים אחרים, או שלא יראו מודעות לצורכי הזולת, או שלא יבחינו במצוקתו. לקות בשימוש בהתנהגויות לא- מילוליות (כגון: קשר-עין, הבעות פנים, צנוחה או מחוות של הגוף) לצורך קשרים חברתיים.

12. 2. תקשורת מילולית ולא- מילולית איחור בהתחלת דיבור, או חוסר דיבור מוחלט אם יש יכולת דיבור - לקות בשימוש בכישורים לשוניים לצרכים חברתיים: פגיעה ביכולת ליזום או לקיים שיחה עם אחרים חוסר גמישות בשימוש בשפה: דיבור חזרתי (אקולליה) או תבניתי, או שימוש בשפה אישית ייחודית - המובנת רק לדובר ולמי שמכירים אותו היטב. כאשר מתפתח דיבור - גובה הקול, האינטונציה, הקצב וההדגשים יהיו חריגים. העדר משחק דמיוני, מגוון וספונטני, העדר משחק תפקידים או משחק חיקוי חברתי.

13. 3. התנהגות ותחומי עניין התעסקות מוגברת בתחומי עניין מצומצמים ובאופן חריג מבחינת מידת העניין או הנושא, לדוגמה - סידור בשורה, בסדר קבוע ומדויק, של חלקי משחק היצמדות נוקשה לשגרות פעילות וטקסים לא-שימושיים התנגדות לשינוי תנועות חוזרות של חלקי גוף (נפנוף כפות הידיים) או של כל הגוף (נדנוד קדימה ואחורה), או תנוחת גוף חריגה (הליכה על קצות האצבעות). התעסקות מוגברת בחלקים של חפצים: כפתורי בגדים, שרוכי נעליים משיכה לתנועה: סיבוב גלגלים של צעצועים, פתיחה וסגירה של דלת. התקשרות חזקה לחפץ כלשהו, כמו - חתיכת חוט או מסרק

14. כישורי חשיבה חשיבה קונקרטית: קושי בתפיסה של מושגים מופשטים או סמליים. תפיסת המילים כמסר חד-משמעי, ללא הקשרים מתוחכמים התמקדות מוגברת בפרטים, עם יכולת מוגבלת לקביעת סדר- עדיפות ביניהם. תפיסה לקויה של משמעות: קושי לקשר בין רעיונות או אירועים, למצוא את הרעיון המאחד או לקשר בין סיבה לתוצאה קושי בהכללה קושי בארגון ובביצוע של סדרת פעולות (ארגון כרוך בהכללה של מספר פרטים). נטייה להסחת הדעת בגלל גירויים צדדיים או מתן תשומת לב לפרטים לא משמעותיים.

15. קווים מנחים בקבוצה שגרת פעילות מובנית וצפויה, סדר יום קבוע, עם מדריכים קבועים. במקרה של שינויים, יש להכין את החניך מראש מספר קטן של ילדים יחסית לכל איש צוות דגש על פיתוח מיומניות חברתיות ותשורת, תוך שימוש באינטראקמיה ומשחק שימוש בחיזוקים חיובים בטיפול בבעיות התנהגות. נתינת מרחב לכל ילד, בהתאם לצרכיו. טקסים קצרים להתחלה ולסוף פעילויות. שימוש ברמזים חזותים.

16. קווים מנחים בפעולה הבניית המשימה: הגדרת המשימה – יש לוודא שהחניך יורד לסוף דעתך והבנת המשימה היא כפי שהתכוונת. הגדרת הזמן – מתי מתחילים ומתי מסיימים את המשימה. מהי המשימה הבאה. הסבירו בבירור את ההתחלה והסוף של כל משימה, לדוגמא: תוך שימוש ברשימת צעדים להשלמת המשימה או סידרת כרטיסי משימה, תמונות או תרשימים. פרקו כל משימה לשלבים ברורים ומזוהים היטב. הימנעו מעמימות, השתמשו ברמזים חזותיים להבהרת המשמעות. דגש על תחומי העניין ונקודות חוזק. שימוש בעזרים חזותיים