1. 1 מחקלאים לסוחרים, מהגרים ומלווים בריבית: הון אנושי בהיסטוריה הכלכלית של היהודים הרצאה לזכרו של גדעון (ג'דה) פישלזון צביקה אקשטיין, ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, אוניברסיטת תל אביב, 17 בינואר, 2006 מבוסס על המאמרים: M. Botticini and Z. Eckstein "Jewish Occupational Selection: Education, Restrictions, or Minorities? ", Journal of Economic History, December 2005.Jewish Occupational Selection: Education, Restrictions, or Minorities? M. Botticini and Z. Eckstein "From Farmers to Merchants, Voluntary Conversions and Diaspora: A Human Capital Interpretation of Jewish History ", November 2005.From Farmers to Merchants, Voluntary Conversions and Diaspora: A Human Capital Interpretation of Jewish History http://www.tau.ac.il/%7Eeckstein/research_jewish.html

2. 2 שלוש מגמות מרכזיות בהיסטוריה הכלכלית של היהודים: 1. אפיון המקצועות (750-900 לספה"נ באימפריה המוסלמית) מרבית היהודים עברו מחקלאות לעיסוקים עם מיומנות מקצועית בערים – אומנויות, מסחר, כספים ורפואה. (1100-1400 לספה"נ במערב אירופה) מעבר להלוואה בריבית 2. דמוגרפיה : אוכלוסיה 200-600 האוכלוסייה היהודית קטנה: מכ-4.5 ל- 1.5 מיליון 1250-1500 האוכלוסייה היהודית קטנה: מכ-1.2 ל- 0.8 מיליון 3. דמוגרפיה : הגירה 800 - 1200 הגירה של יהודים " מיומנים " מהמזרח למערב בתוך האימפריה המוסלמית ולאירופה המערבית

3. 3 האם קיים גורם מרכזי אחד המסביר את כל שלושת התופעות ומייחד את היהודים ? הטיעון המרכזי שניתן על ידי ההיסטוריונים (ססיל רות – אוקספורד): מקצועות עירוניים - דחפו והגבילו את היהודים “The Jew was driven by the unfortunate circumstances of his history to be predominantly a townsman. He had to seek an outlet, despairingly, in every branch of urban economy. Yet even here he found himself hampered at every turn by repressive legislation—whether in buying, selling, or manufacturing. ”[Roth 1938, 228] אוכלוסיה - "טבחו בנו..." הגירה - "הגלו אותנו מארצנו...." התזה המרכזית במאות 2-1 לספירה, לאחר חורבן הבית השני, הדת היהודית עברה שינוי נורמטיבי מהותי. מדת המבוססת על קורבנות וטהרות לדת הדורשת חינוך וידע בקריאה לכל הגברים. ליישום שינוי זה נהייתה השפעה דרמתית על הכלכלה והדמוגרפיה של היהודים.

4. 4 200 לפנה"ס עד 70 קבוצות דת רבות ביהדות: צדוקים, פרושים, איסיים, שומרונים, נוצרים. הפרושים: מדגישים את לימוד התורה הכתובה והתורה שבעל פה. שנת 64: בן גמלא קובע נורמה דתית: אבות חייבים לשלוח את בנם לבי"ס ללמוד תורה. למה? 70 עד 135 לספירה בית המקדש נחרב הצדוקים נטבחים ונעלמים – יוספוס פלביוס כותב. הפרושים אשר התנגדו למרד נעשים מנהיגי הדת היהודית. החלטה: הקורבנות יפסקו ויוחלפו בלימוד התורה בבתי הכנסת. ההנהגה היא בידי הרבנים המיישמים את ההחלטה. רקע: רפורמת החינוך בדת היהודית

5. 5 135 עד 200 לספירה הנצרות נפרדת מהיהדות המשנה (שנת 200): נערכת על ידי ר' יהודה נשיא. 6 כרכים של חוקים לחקלאים בארץ ישראל. דגש על לימוד קריאת התורה. הלימוד נעשה בבתי הכנסת. אחרי שנת 200: התלמוד נכתב ו"עם הארץ" (שאינם יודעים לקרוא ו/או אינם מלמדים את בניהם) נעשים חסרי זכויות בדין היהודי (אופנהימר). התלמוד עוסק באוכלוסיה חקלאית ובלימוד התורה. המאה השניה היא נקודת ההתחלה של השינוי ביהדות.

6. 6 על בסיס התיאוריה הכלכלית: מה הן ההשלכות של חובת החינוך על חקלאים? הנחה: לחינוך היהודי אין תמורה ביצור החקלאי המודל: חקלאי יהודי מחליט להשקיע בחינוך בנו כדי לקיים את דרישת הדת, או נמנע מהשקעה זו ובוחר האם להתנצר. חקלאי לא יהודי לא ישקיע בחינוך ילדיו. תוצאה 1: עלות המורים והספרים לחקלאי בסף קיום גורמת לחלקם – הורים שאינם קוראים, רקע יהודי מועט, עניים ובעלי יכולת לימוד מוגבלת - להמיר את דתם. חלק מהחקלאים היהודים יעזבו. לכן, יהדות לא יכולה להתקיים לאורך זמן ארוך בחברה חקלאית החיה על סף הקיום ונתונה לתנאי מחיה משתנים. תוצאה 2: לחקלאים יהודים אשר למדו בבית הכנסת לקרוא (לכתוב) יש יתרון יחסי בתעסוקות בהם לקריאה, כתיבת חוזים ותקשורת יש תשואה גבוהה.

7. 7 חקלאים יהודים לפני המאה ה- 8: חינוך ספראי (1994) עלויות המזון והמיסים היו כ- 85% מההכנסות. עלות החינוך: מורה - שכר גבוה מפועל חקלאי, ספר = עלות של לפחות שתי פרות, אובדן עבודת ילדים ובתי הכנסת. עלות גבוהה שיצרה התנגדות בקרב חסרי ההשכלה. למרות זאת ידע קריאת התורה בין יהודי ארץ ישראל ובבל גדל בהתמדה בתקופת כתיבת התלמוד (נחתם ב-350 בטבריה ו- 490). קיימות עדויות מהתלמוד על קיום הלימוד בבתי הכנסת. הנוהג של ירחי כלה – התכנסות בישיבת בבל בחודשים שבהם אין עבודה חקלאית מראה על לימוד בין חקלאים. עובדות ארכיאולוגיות מבתי הכנסת בארץ ישראל ובבל (עיראק ופרס)

8. 8 דוגמאות לבתי כנסת שנמצאו והוקמו בין 200 ל- 500 Century Locations 3 rd Bar’am, Gush halav, Horvat, Horvat Shema, Kefar Kana, Nevoraya, En-Gedi, Eshtemoa 3 rd -4 th Chorazin, Gush Halav, Hammat Gader, Hammath Tiberias, Khirbet Shema, Maoz Hayyim, Meiron, Nabratein, Rehov, Horvat Sumaqa, Horvat Rimmon 4 th Arbel, Capernaum, Horvat ha-Amudin, Meroth, Beth Alpha, Beth Shean, Maoz Hayim, Gaza, Horvat Susiya, Naaran, Zuminra 3 rd, 5 th Anim, Aphik, Dabbura, Kefar Hananiah 5th Assalieh, En Neshut, Horvat Kanef, Katzrin, Huseifa, Hirbet Amudin, Yaifia, Sepphoris

9. 9 מהארכיאולוגיה והתלמוד בתי כנסת רבים הוקמו בין 200 ל- 500 בישובים חקלאיים קטנים בארץ ישראל כולה ובבבל. בבתי הכנסת לימדו מורים את הבנים לקרוא תורה בעברית בין הקהילות נוצר קשר תכתובת שהפיץ את החלטות הרבנים, חוקי המשנה ופירושה וכן תהליך השאלות ותשובות (שו"ת- Responsa) רקע כלכלי באימפריה הרומית בכלל וארץ ישראל: בין 200 ל- 500 מצב כלכלי ירוד מסקנה מהתיאוריה הכלכלית: תהליך של עזיבת ארץ ישראל והיהדות בכלל.

10. 10 חקלאים יהודיים לפני המאה השמינית: המרת הדת 0-65 CE66-130135- 300 6 th cent Eretz Israel2.51.70.70.2 Mesopotamia111.20.8-1 Egypt10.1v few Syriamany somefew Asia Minor, Balkansmany somefew Western Europesome v few Total Jewish Pop4.5-53-3.52-2.51.4 Total Population59 5548 J as % of total pop8.5%6%4.5%3%

11. 11 סיכום על אוכלוסיית היהודים: המרת הדת ארץ ישראל – מצריים (אימפריה רומית) חקלאים יהודים עניים אשר שלא השקיעו בלימוד תורה המירו את דתם לנצרות במאות 2-3(Baron). אוכלוסיה יהודית קטנה בתקופת בניית בתי הכנסת. שומרונים: חקלאים שומרונים המירו את דתם לנצרות במאה ה- 5 (משה גיל). נהרגו ונטבחו במרידות (מרד טריאנוס 115 ומרד בר כוכבא) כ- 800 אלף. ירידת אוכלוסיה כללית כתוצאה ממצב כלכלי – 700 אלף. מסופוטמיה אוכלוסיה נוצרית גדלה במסופוטמיה ודומה בגודלה ליהודים בשנת- 600. אוכלוסיה יהודית קטנה למרות הגירה מארץ ישראל וממצרים. מצב כלכלי בעיראק טוב - יחסית מסקנה: בין 100 ל- 650 לספירה כמיליון חצי יהודים המירו את דתם – כנראה לנצרות. חלק גדול מהיהודים שעסקו בחקלאות ידע לקרוא וחלק קטן אף לכתוב.

12. 12 Occupational Selection (0-1200 CE) TimeLocationFarmersCraftsmenMerchants 0-400 CEEretz Israel80-90%few Mesopotamia80-90%few Egypt70-80%some Roman Empire70-80%few 400-638Eretz Israel70-80%some Mesopotamia60-80%manysome Egypt?? Byzantine empire?? 638-1170Eretz Israel20-30%many Muslim Empire10-20%many Western Europe5-10%many

13. 13 מעבר מחקלאות לעיר: 750 עד 900 לספירה במשך המאות 4 עד 7, חקלאים יהודים מיומנים לא יכלו למצוא תעסוקה בערים מאחר והערים היו בנסיגה כלכלית. במאות 8 – 9, האימפריה המוסלמית התפתחה כלכלית והתרחש תהליך עיור מסיבי וכן קשר מסחרי חופשי מסין עד ספרד. המעבר מחקלאים ליושבי ערים ערך כ- 150 שנה. ב- 900 כמעט כל היהודים בעיראק, פרס, סוריה ומצרים היו בעלי מקצועות עירוניים כסוחרים, אומנים, רופאים ומלווים בריבית (גיל). בתקופה זו באימפריה המוסלמית היהודים לא הוגבלו כלל ולא נרדפו כלל – זהו "תור הזהב". למה כל היהודים עברו לערים? מאפייני תעסוקה אלו נשארו המאפיינים של היהודים עד עצם היום הזה. לאורך כל ההיסטוריה ההכנסה במקצועות עירוניים גבוהה משמעותית מזו של החקלאים. ערים מקצוע

14. 14 Urbanization in the Near East (in thousands) 8 th – 10 th centuriesTotal PopulationJewish Population Baghdad600—1,000200 Samarra5007.5 Basra200-60010-50 Cairo30010 ca. 1170 Palermo1507.5 Paris1101.5 Seville80many Venice70? Granada60many Cordoba60many

15. 15 מהי התמורה הכלכלית לחינוך יהודי במקצועות עירוניים? היכולת לדעת שפה אחת – עברית – מאפשרת לקרוא ולכתוב שפות נוספות (ערבית – עברית, לדינו, אידיש, צרפתית-עברית) - גניזה. השפה האחידה אפשרה לכתוב חוזים והסכמים כלכליים, הלוואות והתחייבויות כספיות. הדין היהודי נתן חוקים למימוש חוזים ושותפויות. השפה איפשרה את יצירת רשת דואר ומסחר בין יהודים תוך הסתמכות על מערכת המשפט היהודי (שו"ת) וסנקציה קהילתית (גרייף). השפה עזרה לבעלי המקצועות היהודים להסתמך על חוזים ביצירת מוצרים בהזמנה (נעליים, חליפה, וכד'.)

16. 16 התיאוריה הכלכלית של חינוך ודת לסוחרים הנחה: הכנסה מעיסוק במסחר ואומנויות תלויה חיובית בהשכלת הסוחר ובניו. תוצאות: חינוך: סוחר יהודי ישקיע יותר בחינוך ילדיו מאשר סוחר לא יהודי. המרת דת: אם אין הפליה ביכולת לסחור ואם המס על סוחר יהודי ולא יהודי זהה – אזי היהודי לא ימיר את דתו.

17. 17 הרחבת החינוך היהודי מ- 900 עד 1250 שלמה גויטן "חברה ים תיכונית"– מבוסס על הגניזה מקהיר מורים לימדו עברית כדי לקרוא את התורה והתפילות בבית הכנסת. המשפחות שילמו לקהילה עבור המורים ועבור לימוד היתומים ובני העניים, בכל הקהילות היהודיות בארצות האיסלם. בבתי הספר לימדו גם ערבית וחשבון (בעל פה). "אני כותב מכתבי זה בכתב ידי. אחי נבט עדיין בבית הספר הוא בן שלוש עשרה. אתה כותב במכתבך שבניך לומדים את חוקי הקודש, ערבית וכתיבה עברית. אנו מודים לאלוהים על כך" (גויטין 1971, ע' 173-74) גם מוסלמים למדו בבתי הכנסת מושגי יסוד בחשבון ולימודים כלליים אחרים. הידע הנדרש בכתיבה נלמד לפי המקצוע המיועד.

18. 18 אוכלוסיה יהודית מ- 600 עד 1250 6 th century8 th centuryca. 1170 Eretz Israel0.2few0.002 Iraq and Iran0.8-10.8 Egyptv few0.0040.012 Syriafew 0.015 Balkans, East Europefew 0.047 Western Europev few 0.103 Total Jewish Pop.1.51-1.2 Total Population485175 J as % of total pop.3%2%1.6% אין ירידה בכמות היהודים לאחר המעבר לערים ומסחר

19. 19 תפוצה מרצון: (800-1250) ההגירה של יהדות "מיומנת" למערב טיעון מרכזי: דרישות הלימוד ומערכת הישיבות והרבנים יכולה להתקיים בזמן הארוך בכלכלה של ימי הביניים רק אם נתאפשר ליהודים למצוא תעסוקות הנותנות תשואה גבוהה להשקעה בחינוך. ההגירה היהודית בתוך האימפריה המוסלמית ולאירופה הנוצרית נותנת תמיכה עובדתית לטענה זו. הישיבות "נדדו" עם הכסף. באימפריה המוסלמית (800-1000): הגירה חופשית להודו, מצרים, צפון אפריקה וספרד. ללא מגבלות בניידות, מסחר או קרקע. "תור הזהב" (950) - מעבר מרכז הכובד הדתי לספרד - גרנדה. העברית מתחדשת ומהווה בסיס לקשר בין אוכלוסיות רחוקות (הגניזה – סיפורי אברהם בן עיזו). עושרו של יהודה נגיד שעסק בסחר בין לאומי מגרנדה. הכרה בתרומת היהודים לכלכלה בספרד, אבל היו פרעות ביהודים.

20. 20 ההגירה למערב אירופה הנוצרית (900-1200) היא מרצון ותחת המגבלות של האפיפיור והשליטים המקומיים. היהודים מהגרים לצרפת, גרמניה ואנגליה בהזמנה (בעידוד הכנסיה) לאחר שדלנות אצל השליטים המקומיים. קהילות עשירות במאות ערים. ( ראשון: לואי ה-I בצרפת ב- 820-25.) בצ'רטרים שניתנו למשפחות יהודיות נאמר במפורש שמיומנותם המיוחדת (הון אנושי) בפעילות מסחרית ופיננסית היא הסיבה שניתנת להם האפשרות לחיות בתוך הערים הנוצריות (למרות שרצחו את ישו). נוכחותם נתפסה כהכרחית לצמיחה הכלכלית של הערים. בצ'רטרים בתקופה זו לא היו מגבלות על פעילותם הכלכלית וניידותם בין ערים וארצות. צ'רטרים

21. 21 מדגם של צ'רטרים באירופה CountryCityYear of charter Own Land TradeMoneylending SpainBarcelona1053-1071yes Tudela1116silentyes Toledo1222yes Valencia1250yes France---820yes silent ---1190silent yes England---1120, 1170yes ---1275yes no GermanySpeyer1084, 1090yes Worms1074silentyessilent Worms1090, 1157yes Ratisbon1182, 1216, 1230 yes silent

22. 22 המעבר לריבית (1100-1300) מה צריך כדי להיות מלווה בריבית? 1.לדעת לקרוא ולכתוב חוזה, הון אישי וקשר להון חלופי (מרבית ההלוואות הן לשבוע עד חודש – ריבית: 15-80 אחוז לשנה). 2.לקבל אישור מהשליט לעסוק בהלוואה בריבית, תמיכה בקיום החוזה ותשלום לשליט (צ'רטר). 3.מערכת חוקית ליישום החוזה בהסכמה ליהודים היו את כל המרכיבים למן המאה ה- 10 באירופה. עיסוק עיקרי באנגליה, צרפת וגרמניה 1150 עד 1300. מי התחרה בהם? הנזירים והלומברדים (סוף המאה ה- 13) אנגליה 1066 – 1290: כ- 3000 משפחות גורשו מאחר והיו מלווים בריבית וסירבו לעסוק במקצועות אחרים. צרפת – מהמאה ה-9 גורשו לראשונה ב- 1306 ולבסוף 1395.

23. 23 התפוצה היהודית בשיאה מתוך יומני המסע של בנימין מטודלה (1170) בעיראק, פרס ותימן: 80 אחוז מיהדות העולם. ספרד המוסלמית: אוכלוסיה יהודית קטנה עשירה ומשפיעה בכ- 150 ערים. צרפת, אנגליה וגרמניה: אוכלוסיה יהודית קטנה (אשכנז) בעלת חשיבות דתית מרכזית שהתגוררה ביותר מ – 160 ערים. ועוד עשרות קהילות קטנטנות של יהודים בכל איטליה, בוהמיה, ארץ ישראל, מצרים, צפון אפריקה, מרכז אסיה, סין והודו. כמעט כל הקהילות מקיימות קשר רציף באמצעות תכתובות השו"ת. מרכז הכובד בצרפת-גרמניה וספרד. מחקרים גנטיים מראים היום על קשר משמעותי בין היהודים מכל התפוצות, ולכן כנראה כולם מעיראק.

24. 24 הכיבוש המונגולי של פרס ועיראק – האם היהודים יכלו לחיות כחקלאים? המונגולים כובשים את עיראק ופרס ב- 1256-60 והורסים את הכלכלה המקומית. כתוצאה מטבח, רעב ומחלות האוכלוסייה המקומית קטנה בכמחצית. הפעילות הכלכלית צנחה בכ- 80 אחוז (על פי המיסוי). האוכלוסייה היהודית בעיראק, פרס ותימן קטנה מכ- 800 אלף לכ- 100 אלף.

25. 25 האוכלוסייה היהודית לאחר הרס הכיבוש המונגולי 117013001490 Eretz Israel0.002v few Iraq and Iran0.8?0.1 Egypt0.012?0.005 Syria0.015?0.007 Balkans, Eastern Europe0.0470.0650.090 Western Europe0.1030.3850.510 Total Jewish Population1-1.20.8-10.7-0.9 Total Population759587 Jewish as % of total pop1.6%1%

26. 26 מה קרה ל כ- 800 אלף יהודי עיראק ופרס בעקבות הכיבוש וההרס המונגולי? (אליהו אשתור) הם לא היגרו לסוריה, סיציליה, מצריים ומערב אירופה ולא היה להם מה לחפש במזרח. מדהים! המונגולים טיפחו (יחסית) את היהודים בבגדד. כמחצית כנראה מתו כמו יתר האוכלוסייה. האוכלוסייה הענייה כנראה עברה לחקלאות והמירה את הדת לאסלם. בתי הכנסת חרבו בערים במאה ה- 14 וגם ראשי הקהילה התאסלמו באמצע המאה ה-14 (גיל). המרת דת בין יהודים עניים בתנאים כלכלים קשים מחזקת את טענתנו על השפעת הצורך ללמוד ולקיים את הישיבות על הכלכלה והדמוגרפיה של היהודים.

27. 27 למה אנחנו עוסקים בנושא זה? אתם רואים כמה אנו נהנים... והשאלה למה היהודים זוכים בפרסי נובל, בולטים באקדמיה, במסחר ופיננסים ואף IQ גבוה יותר – מקבלת תשובה מכיוון חדש. אך השאלה עדין לא קיבלה תשובה מלאה ולכן אין לנו מנוחה שלמה. ההשפעה של דת, נורמות ומוסדות חברתיים על הכלכלה מהווה נושא מרכזי בהבנה של צמיחה כלכלית והשוני בה בין כלכלות. מה הלאה? נסכם את מה שנעשה בספר ונחקור את הריבית. שאלות: מה ההבדל בין נשך (usury) לריבית (interest)? הם יש הסבר כלכלי להתנגדות לנשך? מה יכול להיות ההסבר הכלכלי שיותר ויותר – במאות ה-14 ואילך - דחקו ורדפו את היהודים באירופה. מאידך האוכלוסייה היהודית שם גדלה באופן משמעותי. זו חידה מעניינת.

28. 28 Jewish Population Dynamics 0-65 CE 66- 130 135- 300 6 th cent 8 th cent 117013001490 Eretz Israel2.51.70.70.2few0.002v few Mesopotamia111.20.8-10.8 ?0.1 Egypt10.1v few 0.0040.012?0.005 Syriamany somefew 0.015?0.007 Asia Minor, Balkansmany somefew --- Balkans, E. Europe--- ?0.0470.0650.090 Western Europesome v few 0.1030.3850.510 Total Jewish Pop4.5-53-3.52-2.51.51-1.21.1.20.8-10.7-0.9 Total Population59 554851759587 J as % of total pop7%6%4.5%3%2%1.6%1%