1. התחממות גלובלית

2. התחממות עולמית או התחממות גלובלית (Global warming) היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ ושל האוקיאנוסים על פניו.

3. קיימת התאמה בין עליית הטמפרטורה לעלייה בכמות של פחמן דו חמצני ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה שגורמת להגברת אפקט החממה. האטמוספרה מכילה גזים שונים הבולעים קרינה באורכי גל שונים. גזים בעלי יכולת בליעה רבה במיוחד של קרינת חום, נקראים "גזי חממה". גז החממה הנפוץ ביותר הם אדי-המים. גזי חממה נוספים המצויים באטמוספרה: דו-תחמוצת הפחמן, מתאן, אוזון, NO2 וגזי ה-CFC השונים. אפקט החממה הוא תופעה טבעית וחשובה, השומרת על חומו של כדור-הארץ ומונעת ממנו לברוח לחלל. ללא אפקט החממה היו הטמפרטורות בכדור-הארץ צונחות מ-17 מעלות בממוצע אל קור של כ-18- מעלות (18 מעלות מתחת לאפס) בממוצע, כלומר - ירידה של 35 מעלות! בטמפרטורה כזאת האוקיינוסים והנחלים היו קופאים, וכדור-הארץ היה הופך למדבר קרח. הגורמים להתחממות העולמית

4. אפקט החממה גזי החממה מונעים יציאת האור האינפרה אדום מכדור הארץ. התוצאה - התחממות פני כדור הארץ והשכבות הנמוכות של האטמוספירה

5. אפקט החממה

6. פעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית.

7. הבערתם של דלקים מחצביים תחנות כוח המשתמשות בנפט או בפחם גזי המפלט של מכוניות ארובות בתי חרושת חקלאות בעלי חיים, דשנים גז טבעי שדות אורז מטמנות אשפה פחם פליטות של גזי חממה הרי געש

8. פליטות של גזי חממה

10. טמפרטורה: צפוייה עלייה של בין ˚C2.9 ל-˚C6.2 לעומת שנת 1765. כיום שיעור העלייה הוא כ- ˚C0.3 ל-10 לעשר שנים, שמשמעותו עלייה של ˚C1 עד לשנת 2025 (בעשרת אלפי השנים האחרונות השינויים נעו בטווח של מעלה אחת צלזיוס למעלה ולמטה). השפעות ההתחממות הגלובלית

11. הפשרת קרחונים

13. שינויים בזרמים האוקיאניים

14. אוקיינוסים ואזורי חוף: עליית מפלס הים תגרום להיעלמות תושבים במדינות-איים, פינוי עשרות מיליוני אנשים הגרים בקרבת החופים ועוד. דאקה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, שנגחאי וטיאנג'ן, אלכנסדריה וקהיר, מומבאי וכלכותה, ג'קרטה, טוקיו, אוסקה וקובה, לגוס, קראצ'י, בנגקוק, ניו יורק ולוס אנג'לס.

15. משקעים: שינויים בכמויות המשקעים היורדות באזורים שונים. הגדלה באזורים מסוימים והקטנה באזורים אחרים. אחת מתופעות-הלוואי הקשות: האצת תהליך המידבור.

16. מידבור הצפות בניו אורלינס

17. מידבור

18. אירועי מזג-אוויר: עלייה בתדירות הופעתם של אירועים קיצוניים, כגון גלי-חום ושיטפונות.

19. התיישבות האדם: נזקים מהצפות ים או נהרות באזורי חופים, בעמקי נהרות, במישורים נמוכים, באיים; פגיעת בצורות באזורי מדבר וחצי-מדבר; פגיעות מאירועי מזג- אוויר קיצוניים; בעיות אספקת מים, מזון, בריאות; ועוד.

20. חקלאות וייעור: שינויים בגידולים ובמיקומם, במסחר חקלאי; פגיעה ביכולת ההתאמה של יערות לאקלים חדש וכו'. יערות בראשית לפני 8000 שנה

21. יערות בראשית כיום

22. מערכות חיים יבשתיות: שינויים של אזורי אקלים ומיקומם (בעיקר באזורים הרריים, בקטבים, באיים וחופים), יגרמו לשינויים בתנאי הגידול של בעלי- חיים וצמחיה ובתפרוסתם; הכחדות מינים מסוימים וריבוי מואץ של אחרים וכו'.

24. הידרולוגיה ומקורות מים: במיוחד באזורים צחיחים ירידה בכמויות משקעים, תנודה בלתי-סדירה בזרימת נהרות, בעיות במערכות ניקוז, מערכות אנרגיה הידרו-אלקטרית וכד'. מספר האנשים העתידים לסבול ממחסור במים צפוי לגדול ביותר מפי שניים בשלושים השנה הבאות כבר כיום שליש מאכלוסיית העולם סובל ממחסור במים

25. גידול באסונות הטבע בשנות ה-50 - 20 אסונות טבע גדולים בשנות ה-70 - 47 אסונות טבע גדולים בשנות ה-90 - 87 אסונות טבע גדולים

26. תמונת מצב ישראלית. במהלך העשור האחרון נרשמו בישראל אירועים אקלימיים חריגים אשר לא תועדו בעבר מאז תחילת המדידות, במאה ה-19 1998: הקיץ החם ביותר 2000: השלג הכבד ביותר בנגב 2000: חודש יולי החם ביותר (בירושלים עד 41 0 ( בארבע השנים האחרונות עלתה ההסתברות לימים חמים מאוד (מעל 0 35( בשנים 2006-2004: חודש מרץ יבש עד כדי 10% מהממוצע הרב שנתי במהלך אפריל 2006 נרשמו טמפרטורות שיא יומיות (עם 30º באזור החוף). בסוף החודש התהפכה המגמה וירדו גשמים בעוצמות גבוהות (80-50 מילימטר ליממה באזור החוף)

27. ההשלכות כוללות: צמצום המשקעים: הנגב יהפוך צחיח יותר, דבר שיחייב העברה מסיבית של מים מהצפון. בנוסף, תיגרם פגיעה קשה במערכות האקולוגיות בדרום ובשל כך בתיירות באזור.היות שבישראל עובר גבול בין אקלים מדברי לממוזג, כל שינוי אקלימי שיכלול ירידה בכמויות המשקעים עלול לגרום לתזוזתו של הגבול ולהפיכת שטחים פוריים לשטחי מדבר. פגיעה בחקלאות: צמצום גשמים, ריבוי שיטפונות, הקדמה של עונות הפריחה והתקצרותן, שינוי במחזורי הגדילה של החרקים המועילים והמזיקים, כל אלו יכולים לפגוע בתנובה החקלאית ולצמצם את האזורים הראויים לעיבוד. שיטפונות: עליית הטמפרטורה גורמת לאידוי מוגבר של מי ים ולכן לגשמים עזים יותר. תוספת המים לא מספיקה לחלחל למי התהום והם ניגרים כמי שיטפונות. דווקא התגברות הגשמים תוביל לירידה בכמות המים הזמינים ובאיכותם ולהתדרדרות איכות הקרקע.

28. השלכות המשך... ימים חמים: הסיכוי ליום "חם מאד" בקיץ הישראלי עלה ב- 300%. יש לזכור שגלי החום האחרונים באירופה עלו בחייהם של אלפי בני אדם. שחיקת חופים: עליית פני הים וריבוי אירועי מזג אוויר קיצוניים יגרמו לשחיקה בחופי ישראל, הן לאורך הים התיכון והן בים האדום. צמצום החופים, פגיעה בתשתיות ופגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל הם תוצאה בלתי נמנעת. עלות הנזקים מוערכת ב-1.6 מיליארד דולר, חלקה בגין הפגיעה בענף התיירות.

30. ועידות נבחרות וחלק מן ההחלטות שהתקבלו בהן: א. יצירת מסגרת בינלאומית שתתווה תוכנית פעולה ופרסום אמנה. ב. ההכרה שיש צורך בקביעת יעדים ברורים למדינות שיביאו לצמצום פליטת גזי חממה. ג. קריאה לצמצם ב-80% את פליטת דו תחמוצת הפחמן והורדה משמעותית של שימוש בפריאונים. ד. הומלץ להכין מדיניות אנרגיה עולמית שתחסוך באנרגיה ממקורות כפחם, גז, נפט. ה. לערוך ניטור (בדיקה) קבוע על פני כד"א במטרה למפות את המוקדים העיקריים התורמים ו. להקצות משאבים גדולים לחקר שינויי האקלים. 1. ועידת טורונטו (קנדה) – 1988. התכנסו כ- 300 נציגים לדון בהתחממות כד"א.

31. מטרת העל -צמצום פליטת גזי החממה עד לרמה שתעצור את המשך העלייה של דו תחמוצת הפחמן באוויר. נקבע כי המדינות הן האחראיות הישירות לשינוי האקלים בכד"א. כל מדינה צריכה להכין ולהגיש רשימה של מקורות הזיהום ואת הכמויות של גזי החממה שהיא פולטת לאוויר, וכן את כמות השטח המיוער שבשטחן – שטח שקולט דו תחמוצת הפחמן. על המדינות לפתח טכנולוגיות נקיות שלא פולטות דו תחמוצת הפחמן ולהפיץ בין המדינות כל הישג בתחום. המדינות מתחייבות לשמור על רמת גזי החממה ובעיקר דו תחמוצת הפחמן כפי שהיתה ב- 1990. ועידת ריו דה ז'נרו (ברזיל) 1992 בוועידה השתתפו נציגים של למעלה מ-100 מדינות, והיא נקראה "ועידת פסגת כד"א".

32. מטרת על: הפחתת גזי חממה והורדת טמפרטורות עד 2050. צריך לקבוע מנגנון של יישום ובקרה של החלטות הוועידה. יש לקבוע מכסה לכל מדינה להפחת בכמות דו תחמוצת הפחמן. לדוגמה – ארה"ב – 7%, יפן 65 וכו'. כל המדינות צריכות להציג למוסדות הועידה את ההישגים שלהן ולהראות כל שנה עמידה ביעדים. הותר סחר בפליטת דו תחמוצת הפחמן. ארצות הברית התנגדה לרוב ההחלטות. ועידת קיוטו (יפן) 1997. בוועידה זו השתתפו נציגים מ- 161מדינות

33. יש להגביר בדחיפות את הפעולות על מנת להשיג את התוצאות. הועידה מאשרת ש פיתוח כלכלי ומיגור העוני הם בעדיפות גלובלית. נדרשות ירידות חדות בפליטת דו תחמוצת הפחמן. יישור קו של המטרות בין כל המדינות והתחלת פעולה משותפת שתביא להישגים עד 2012. הפחתת דו תחמוצת הפחמן גם במדינות מתפתחות תוך קבלת עזרה של המדינות המפותחות. הגברת פעולות הצמצום במדינות מתפתחות תוך התחשבות במצבן ובצרכים המיוחדים שלהן ובפרט בצרכים המיוחדים של המדינות הכי עניות. העברת טכנולוגיות בין המדינות. הגברת אמצעי המימון למדינות שיאמצו את החלטות הועידה. ועידת באלי (אינדונסיה) 2007. בועידה זו השתתפו כ- 10,000 נציגי מדינות ציגי גופים ירוקים המייצגים את הציבור (קק"ל, החברה להגנת הטבע) ונציגי ארגונים עסקיים (בתי זיקוק, חברת חשמל.

34. סביבה חברה כלכלה

36. פוליטיקה.....

37. קצת פילוסופיה וסימני שאלה

38. הבדל בטמפרטורה ואחוזי קרח במיליוני שנים

40. פתרונות לצמצום ההתחממות הגלובלית

42. תודה...