1. Character Recognition Using Neural Networks Topics in Signal Processing, BGU, Winter 2003.

2. References Background: –A Brief Introduction to Neural Networks. (R.D. De Veaux & L.H. Ungar) Simulations: –Methods for Enhancing Neural Network Handwritten Character Recognition. (M.D. Garris, R.A. Wilkinson, & C.L. Wilson) –OCR: Neural Network Analysis of Hand-Printed Characters. (A. Amin & S. Singh) –A Neural Network For Recognizing Characters Extracted from Moving Vehicles. (Jang-Hee Yoo, Byung-Tae Chun, & Dong-Pil Shin) –Applying Neural Networks To Character Recognition. (Eric W. Brown)

3. נושאים רשתות נוירונים – מה זה ? מודלים ברשתות נוירונים. לימוד / אימון. אלגוריתם בסיסי. סימולציות.

4. מבוא לרשתות נוירונים ניסיון לחקות את יכולות העיבוד של המוח. מודל לעיבוד מידע. מורכב מרכיבי עיבוד מקושרים. שימוש במקרים של עיבוד " מסובך " מדי לאדם או למכונה.

5. מבוא לרשתות נוירונים - המשך יתרונות : – בינה מלאכותית. – יכולת לימוד. –" התמחות " בנושא אשר עליו מתאמנת הרשת. – דינמיות במבנה הרשת. – עבודה בזמן אמת. ( אין צורך להכיר את הבעיה ) – יכולת " שיקום " חלקית.

6. מבוא לרשתות נוירונים - המשך חסרונות : – תוצאות לא צפויות. – יודעות לפתור רק מה שאומנו עליה.

7. מודלים ברשתות נוירונים איך עובדות רשתות נוירונים ביולוגיות ? – נוירון ( תא עצב ). – כניסות ( דנדריטים ). – יציאה אחת לאקסון. – סינפסים בקצות אקסונים. – גירוי מספק מן הסינפסים גורם לאות חשמלי היוצא מתוך הנוירונים. – הפעולות המתרחשות בסינפסים ניתנות לשינוי. ( לימוד )

8. מודלים ברשתות נוירונים – המשך מודל מלאכותי מנוון מקביל : המורכבות הלא ידועה של תאי העצב הביולוגים מתורגמת למודל פשוט למימוש.

9. מודלים ברשתות נוירונים - המשך " רכיבי היסוד " של המודל : – כניסות אל הרשת ויציאה ממנה. –3 שכבות נוירונים : Input, Hidden, Output. – מטריצות משקלים בין השכבה הראשונה לשנייה, ובין השנייה לשלישית.

10. מודלים ברשתות נוירונים - המשך

11. מודלים ברשתות נוירונים – המשך קביעת סף גירוי בנוירון : – סף התגובה הראשוני של נוירון הוא אקראי. ( תחת מגבלות ) – מכיוון שמשקל ה " דנדריטים " משתנה עם זמן הלימוד, ניתן לנרמל את המשקלים, ללא שינוי בסף הגירוי.

12. לימוד / אימון ברשת נוירונים, ליחידה הבסיסית ( נוירון ) יש : – יציאה אחת – כניסות מרובות. קיימים שני מצבי שימוש : אימון / שימוש. במצב של לימוד ניתן לאמן את הנוירון להגיב ( או לא ) עבור צירופי כניסה שונים. כך נוצרת בנוירון LUT. לגבי צירופים לא מוכרים בכניסה, מופעל שיקול אחר. ( לרוב מובנה MSE)

13. Back Propogation חזרה נשנית על אות כניסה מסוים, וביצוע שינויים במערכת, עד לקבלת output רצוי.

14. לימוד / אימון - המשך קצב לימוד : – השינוי במשקלים הנשמרים ברשת נעשה בצורה איטרטיבית. – הפקטור אשר קובע את גודל ההשפעה ( גודל התנודות באיטרציה ) הוא קצב הלימוד. (Learning Rate) – ערך הפקטור בתחום [0,1]. – שיקולים : קצב לימוד איטי – משאבים. קצב לימוד מהיר – סכנת " התבדרות ".

15. לימוד / אימון - המשך מומנטום : – מעשית : קיימת קורלציה בין השינוי במשקלים באיטרציה כלשהי ובין השינוי באיטרציה אשר קדמה לה. – אם רוצים לשמר את הקורלציה, ניתן להגדיר פקטור מומנטום.

16. Back propogation – Cont. שיקולים : – סוג המידע. – קריטריון לשינוי המשקלים. – חזרות. – ריצות. – סיכונים.

17. סיכונים התכנסות ל -local minima. לימוד ארוך מדי : – יצירת תלות גדולה מדי של הרשת בסדרת הלימוד. – הרשת תדע לזהות רק את הסדרה עליה התלמדה. לימוד קצר מדי : – חוסר ניסיון. – מטריצות משקלים לא " מכונסות ". ( איטרטיבית )

18. אלגוריתם בסיסי בהינתן input, חשב את יציאות ה -hidden layer. בעזרת הנ " ל, חשב את יציאות ה -output layer. חשב את וקטור המרחק ב -output. חשב מטריצות משקלים מחדש בעזרת הנ " ל. התאם offset בתוך הנוירון בהתאם לנ " ל. המשך עד וקטור מרחק קטן כרצונך.

19. אלגוריתם בסיסי - המשך או... בעברית... i[], h[], o[]. – I/H/O layers neurons. W1,W2 – weight matrixes. F(x) – Sigmoid activation function. lr, m – Learning Rate & Momentum, respectively. For a more generalized network, layer biases can be used.

20. אלגוריתם בסיסי - המשך

21. Sigmoid Functions פונקציות הסכימה בתוך הנוירון. פונקציות אופייניות :

22. Feature Extraction רשת הנוירונים אינה נוטלת חלק ב - Preprocessing (Segmentation, Filtering, Normalization). אותות הכניסה מהווים מידע אבסולוטי. דוגמאות לסוגי כניסות : –Character pixels. (8x8, 16x16, 7x5) –FFT coefficients, Gabor Coefficients. ( של אות הכניסה, עבור תמונה בכלל ) – ייצוג של Character בעזרת קוים ישרים או קמורים.

23. נתונים מסימולציות Gabor Functions: – אותות הכניסה הם מקדמי Gabor מרחביים. – נעשה שימוש בכמה סדרות של כתב, מאת 49 כותבים, בעלי שונויות גבוהות ונמוכות בכתב. – מבנה הרשת : 32 inputs, 15 hidden, 10 outputs. – עבור לימוד של 2000 ספרות, ואימון על 1400 הושג זיהוי של 92.1%. –FE – 13.7[ms]; זיהוי – 19[ms]. ( לכל ספרה )

24. נתונים מסימולציות - המשך ייצוג ע " י קווים ועקומים : –4 קווים, 4 עקומים, מעגל. ייצוג אות ע " י רצף. – מבנה הרשת : 7 inputs, 120 hidden, 52 outputs. – שיטה : לימוד של 90% מהמסד, אימון על 10% הנותרים. ביצוע הנ " ל 10 פעמים. – בסימולציה נוספת בוצע כנ " ל, אך בכל שלב הוסף רעש גאוסי אקראי לאות הכניסה.

25. נתונים מסימולציות - המשך תוצאות : אחוז הצלחהאימון מספר 851 872 3 844 865 6 857 8 889 8510 85.8ממוצע אחוז הצלחהאימון מספר 851 812 743 754 715 586 567 518 489 5210 65.1ממוצע

26. נתונים מסימולציות - המשך זיהוי לוחיות רישוי : Recognition RateTestingTrainingTopologyType 95.0%10020014x14x14Letters 98.3%40080014x14x14Letters 94.9%7815225x25x10Numerals 90.9%224825x25x10Numerals

27. סטטוס נוכחי מימוש תיאורטי של רשת נוירונים ב -OOP. בהמשך : – מימוש של אחת מן הסימולציות אשר הובאו כדוגמה. – בדיקת יעילות הרשת תחת רעש משתנה.

28. שאלות ?