1. קורס "התפתחות החשיבה הדיגטלית במערב: מלפני המצאת הא"ב ועד לאינטרנט" פרופ' יהושפט גבעון המגמה ללימודי תרבות, תקשורת וטקסט תוכנית "תרבות ותקשורת חדשה" ביה"ס ללימודים רב-תחומיים – מכללת בית ברל הרצאה מס' 3 מתי בדיוק תמונה שווה 1000 מילים?

2. 2 תרגיל בכתה כתבו תיאור מילולי של דליכתבו תיאור מילולי של דלי ציירו דליציירו דלי כתבו חוק טבע, או חוק לוגי, או חוק מתמטי, או עקרון חברתי כלשהוכתבו חוק טבע, או חוק לוגי, או חוק מתמטי, או עקרון חברתי כלשהו ציירו אותוציירו אותו מה ניתן להסיק מן ההתנסות הזו?מה ניתן להסיק מן ההתנסות הזו?

3. 3 מרשל מקלוהאן 1911 - 1980 פרופסור לספרות אנגלית מקנדה, שכיהן כראש המרכז לתרבות ולטכנולוגיה וחבר בחברה המלכותית של קנדה, פרסם בשנת 1964 ספר שכותרתו "להבין את המדיה – ההרחבות של האדם" שבשנת 1994, פורסם שנית, וזאת, על- ידי הוצאת דפוס MIT, ובעברית, הספר יצא לאור בשנת 2003. בספר זה, כך סוברים רבים, נמצא נבואות על השפעתה המוחצת של הטכנולוגיה של המדיה.

4. 4 מרשל מקלוהאן ""כל המילים שבעולם אינן יכולות לתאר עצם כמו דלי, למרות שאפשר במילים ספורות לומר כיצד לעשות דלי." (מקלוהאן: להבין את המדיה, הוצאת בבל, 2003 - במקור: 1964; עמ' 158) "הא"ב הפונטי היה המעבד הגדול ביותר של בני האדם..." (עמ' 72, שם). "הישגי העולם המערבי, זה ברור לחלוטין, הם עדות לערכים העצומים של ידיעת הכתיבה והקריאה." (עמ' 84, שם).

5. 5 עוד מדברי מאקלוהאן "הכתיבה הפונטית, לבדה, יש בכוחה להפריד בין החושים ולפצל אותם, ולהתנצל ממורכבויות סמנטיות. התמונה בטלביזיה הופכת את כיוון התהליך האורייני הזה של ההתפצלות האנליטית של החיים החושיים." (עמ' 333, שם)."הכתיבה הפונטית, לבדה, יש בכוחה להפריד בין החושים ולפצל אותם, ולהתנצל ממורכבויות סמנטיות. התמונה בטלביזיה הופכת את כיוון התהליך האורייני הזה של ההתפצלות האנליטית של החיים החושיים." (עמ' 333, שם).

6. 6 המונח "אנאלוגי" הפירוש השכיח של המונח "אנאלוגי" הוא "לא דיגיטלי", והא בא לידי שימוש בעיקר במעבר מטכנולוגיה לא דיגיטלית לטכנולוגיה דיגיטלית.הפירוש השכיח של המונח "אנאלוגי" הוא "לא דיגיטלי", והא בא לידי שימוש בעיקר במעבר מטכנולוגיה לא דיגיטלית לטכנולוגיה דיגיטלית. השימוש המקורי במונח אנאלוגי היה אף הוא בראשית ימי המחשב הספרתי כאשר התייחסו אל מחשבים שחישבו גדלים באמצעות תהליכים דומים לתהליכים הנדרשים כאל מחשבים אנאלוגיים.השימוש המקורי במונח אנאלוגי היה אף הוא בראשית ימי המחשב הספרתי כאשר התייחסו אל מחשבים שחישבו גדלים באמצעות תהליכים דומים לתהליכים הנדרשים כאל מחשבים אנאלוגיים.

7. 7 על ההבחנה שבין אותות דיגיטליים ואותות אנאלוגיים נבחין בין תמונות לטקסטים אלפביתיים כמייצגים אלה את האותות האנאלוגיים ואלה את האותות הדיגיטליים.נבחין בין תמונות לטקסטים אלפביתיים כמייצגים אלה את האותות האנאלוגיים ואלה את האותות הדיגיטליים. אז במה שונה תמונה ממסר הרשום בטקסט דיגיטלי? האם באמת תמונה שווה אלף מילים? (דיון קצר).אז במה שונה תמונה ממסר הרשום בטקסט דיגיטלי? האם באמת תמונה שווה אלף מילים? (דיון קצר). נסכם מספר הבדלים משמעותיים בין שני סוגי ה"מדיה".נסכם מספר הבדלים משמעותיים בין שני סוגי ה"מדיה".

8. 8 מה בין תמונה לטקסט אלפביתי? בכתב ציורים המלה, או ליתר דיוק, המשפט, מצוירים לפי התכנים שלהם. (בכתב ציורים אין מילים!!) בכתיבה אלפביתית המלה נכתבת בצורה שאין לה שום קשר לתוכן שלה.בכתב ציורים המלה, או ליתר דיוק, המשפט, מצוירים לפי התכנים שלהם. (בכתב ציורים אין מילים!!) בכתיבה אלפביתית המלה נכתבת בצורה שאין לה שום קשר לתוכן שלה. במדיום האנלוגי אנו מציגים ומשקפים תוכן, המדיום הדיגיטלי אנו מייצגים ומתארים תוכן.במדיום האנלוגי אנו מציגים ומשקפים תוכן, המדיום הדיגיטלי אנו מייצגים ומתארים תוכן. ארבעה תפוחים בציור ובכתב..ארבעה תפוחים בציור ובכתב.. המרחק בין המדיום ובין המסר בתמונה ובטקסט כתוב: כאמור הציור מראה את תוכנו..המרחק בין המדיום ובין המסר בתמונה ובטקסט כתוב: כאמור הציור מראה את תוכנו..

9. 9 ממדיום למסר יחידת טקסט בדיד 1. ראייה 1. ראייה 2. זיהוי 2. זיהוי 3. הרכבת המבנה (הכרחי) 3. הרכבת המבנה (הכרחי) 4. הרכבת התוכן 4. הרכבת התוכן 5. קליטה 5. קליטה יחידת תמונה יחידת תמונה 1. ראייה 1. ראייה 2. זיהוי 2. זיהוי 3. הרכבת התוכן 3. הרכבת התוכן 4. הרכבת מבנה (אופציונלי) 4. הרכבת מבנה (אופציונלי) 5. קליטה 5. קליטה

10. 10 המשך הצגת ההבדלים הצורך באוריינות לעומת הצורך בצרכנות נבונה של המדיה הויזואלית.הצורך באוריינות לעומת הצורך בצרכנות נבונה של המדיה הויזואלית. נסו לצייר את העובדה שבמחסן מסוים (בבבל העתיקה) מצויים 1170 שקי תבואה ותבינו מהו הצורך שהביא להמצאת הכתיבה הלא ציורית..נסו לצייר את העובדה שבמחסן מסוים (בבבל העתיקה) מצויים 1170 שקי תבואה ותבינו מהו הצורך שהביא להמצאת הכתיבה הלא ציורית.. מה בין מכונות הדפוס של גלופות (שהיו בשימוש במזרח הרחוק) לבין דפוס התוים הניידים של גוטנברג.מה בין מכונות הדפוס של גלופות (שהיו בשימוש במזרח הרחוק) לבין דפוס התוים הניידים של גוטנברג.

11. 11 המשך היסודות המרכיבים את המילים הכתובות מוגדרים באופן חד-משמעי וברור: האותיות, או התוים. מה הם היסודות המרכיבים את ציורי התמונה?היסודות המרכיבים את המילים הכתובות מוגדרים באופן חד-משמעי וברור: האותיות, או התוים. מה הם היסודות המרכיבים את ציורי התמונה? הטקסט הכתוב והתמונות נבדלים גם באופי הדיוק שלהם. או להיפך, בשינויים שאינם משפיעים על המסר.הטקסט הכתוב והתמונות נבדלים גם באופי הדיוק שלהם. או להיפך, בשינויים שאינם משפיעים על המסר.  לדוגמה: תלות בין חלקים ואי-תלות בין חלקים – משמעות נוספת למושג הבדידות..

12. 12 המשך איזה מידע ניתן לייצוג ולשימור באמצעות ציור ואיזה באמצעות כתב??איזה מידע ניתן לייצוג ולשימור באמצעות ציור ואיזה באמצעות כתב?? לפעמים משפט אחד אינו ניתן לייצוג אפילו באמצעות אלף ציורים.לפעמים משפט אחד אינו ניתן לייצוג אפילו באמצעות אלף ציורים. בטקסט כתוב (או דבור) אנו משתמשים בשמות של דברים; בציור אין שמות.בטקסט כתוב (או דבור) אנו משתמשים בשמות של דברים; בציור אין שמות.  התייחסות עצמית יעילה ומשעשעת. ומשעשעת  התייחסות אל טקסטים אחרים.  בציור אין סתירות יש רק אפשרות לאי התאמה עם המציאות.

13. 13 המשך איזה מידע ניתן לייצוג ולשימור באמצעות ציור ואיזה באמצעות כתב??איזה מידע ניתן לייצוג ולשימור באמצעות ציור ואיזה באמצעות כתב?? לפעמים משפט אחד אינו ניתן לייצוג אפילו באמצעות אלף ציורים.לפעמים משפט אחד אינו ניתן לייצוג אפילו באמצעות אלף ציורים. בטקסט כתוב (או דבור) אנו משתמשים בשמות של דברים; בציור אין שמות.בטקסט כתוב (או דבור) אנו משתמשים בשמות של דברים; בציור אין שמות.  התייחסות עצמית יעילה ומשעשעת.  התייחסות אל טקסטים אחרים.  בציור אין סתירות יש רק אפשרות לאי התאמה עם המציאות.

14. 14 למשל..

15. 15 המשך מהו המבנה של טקסט כתוב ומהו המבנה של ציור?מהו המבנה של טקסט כתוב ומהו המבנה של ציור?  שני ציורים נתונים, המצורפים יחד, יכולים להוות ציור שתוכנו שני התכנים של הציורים הנתונים. זה נכון גם אם הציורים זהים.  שני טקסטים נתונים, המצורפים יחד, יכולים להוות טקסט שתוכנו הוא צירוף התכנים של הטקסטים הנתונים. זה אינו נכון אם הטקסטים זהים.  חצי של ציור נתון – בדרך כלל – מהווה ציור של מחצית התוכן המצויר בציור הנתון.  חצי של טקסט נתון – בדרך כלל – אינו מהווה טקסט של מחצית התוכן הכתוב בטקסט הנתון.

16. 16 חצי טקסט לעומת חצי תמונה

17. 17 חצי טקסט לעומת חצי תמונה

18. 18 חצי טקסט לעומת חצי תמונה מת

19. 19 עצמים אנאלוגיים ומיחשובם כיצד עצם אנאלוגי יכול להיות מיוצג כטקסט דיגיטלי?כיצד עצם אנאלוגי יכול להיות מיוצג כטקסט דיגיטלי? על-ידי "דגימה" ורזולוציה - משפט הגבול..על-ידי "דגימה" ורזולוציה - משפט הגבול.. מכשור הדיגיטליזציהמכשור הדיגיטליזציה אפשרויות הייצוג הדיגיטלי של עצמים אנאלוגיים לעומת מגבלות הייצוג הדיגיטלי שלהםאפשרויות הייצוג הדיגיטלי של עצמים אנאלוגיים לעומת מגבלות הייצוג הדיגיטלי שלהם האם כל מסר ניתן לייצוג דיגיטלי??האם כל מסר ניתן לייצוג דיגיטלי?? »לדוגמה: ריח »הצורך באפיון "קרטזי" מה משיגים מייצוןג דיגיטלי?מה משיגים מייצוןג דיגיטלי? מה בעצם מייצג הייצוג הדיגיטלי של מסרים לא דיגיטליים?מה בעצם מייצג הייצוג הדיגיטלי של מסרים לא דיגיטליים?

20. 20 תהליכי דיגיטליזציה שונים הדיגיטלי כמדיום טכנולוגי:הדיגיטלי כמדיום טכנולוגי: (לדוגמה: בטלפוניה) אנאלוגי ← דיגיטלי ← אנאלוגי(לדוגמה: בטלפוניה) אנאלוגי ← דיגיטלי ← אנאלוגי מיחשוב של אותות אנאלוגיים ושל מדיה אנאלוגית:מיחשוב של אותות אנאלוגיים ושל מדיה אנאלוגית: המיחשוב אינו ייתכן ללא דיגיטליזציה;המיחשוב אינו ייתכן ללא דיגיטליזציה; הפעלה דיגיטלית של מכשירים אנאלוגיים:הפעלה דיגיטלית של מכשירים אנאלוגיים: הפעלת מכונות (ממעלית ועד לרובוטים) על-ידי בקרה דיגיטלית והפעלה דיגיטלית (לדוגמה: מנוע מדורג והתנועה המקרטעת של הרובוטים בקולנוע)הפעלת מכונות (ממעלית ועד לרובוטים) על-ידי בקרה דיגיטלית והפעלה דיגיטלית (לדוגמה: מנוע מדורג והתנועה המקרטעת של הרובוטים בקולנוע)

21. 21 סוף דרך אגב: האם ניתן לצייר את השיקופית הזו?

22. 22 משחקי מילים בהתייחסות עצמית האם השאלה הזו מתייחסת אל טקסטים?האם השאלה הזו מתייחסת אל טקסטים? במשפט הזה אין פועל.במשפט הזה אין פועל. אני אינני הנושא של המשפט הזה.אני אינני הנושא של המשפט הזה. אני המשמעות של המשפט הזה.אני המשמעות של המשפט הזה. זם איננו משפט עם התייחסות עצמית כי "זם" איננו מלה.זם איננו משפט עם התייחסות עצמית כי "זם" איננו מלה. הככ ותוא םיארוק םתייה,תילגנאב בתוכ היה הזה טפשמה םא.הככ ותוא םיארוק םתייה,תילגנאב בתוכ היה הזה טפשמה םא.

23. 23 ועוד : את הסוף של המשפט הזה כתבתי בתאילנד עלאת הסוף של המשפט הזה כתבתי בתאילנד על למרות שהמשפט הזה מתחיל במלה "אמנם" הוא אינו נכון.למרות שהמשפט הזה מתחיל במלה "אמנם" הוא אינו נכון. "יוצר משפט בעל משמעות כשהוא מצורף אחרי הציטוט שלו" יוצר משפט בעל משמעות כשהוא מצורף אחרי הציטוט שלו."יוצר משפט בעל משמעות כשהוא מצורף אחרי הציטוט שלו" יוצר משפט בעל משמעות כשהוא מצורף אחרי הציטוט שלו. (כל הדוגמאות על-פי דאגלאס הופשטדטר בספרו "Metamagical Themas", בספרו "Metamagical Themas", הוצאת Bantam, 1985) הוצאת Bantam, 1985)