1. קולם של תלמידים ומורים בתהליך שילוב של טכנולוגיות מידע בכיתות
רבקה ודמני תמר לוין
המכללה להוראת טכנולוגיה אוניברסיטת ת"א
האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה
א' באדר תשס"ו,  
האוניברסיטה הפתוחה

2. מטרות המחקר 1. לחשוף, לנתח ולהבין את תפיסות התלמידים ביחס ל:
תהליכים של למידה הנשענת על שימוש במשימות
עתירות מידע בסביבה עתירת טכנולוגיה
תפקיד הטכנולוגיה בתהליך הלמידה
שינויים אישיים שחלו אצל התלמידים בעקבות התנסויות שונות של למידה
2. לאתר ולפרש את הזיקות בין תהליכי השינוי שעברו
המורות בעקבות התנסויותיהן בסביבה עתירת
טכנולוגיה לבין תפיסות תלמידיהן ביחס ללמידה

3. הרציונאל והצורך במחקר
מחקרים רבים הבוחנים תהליכים של שינוי בבית הספר מתמקדים בחקר תפיסות והתנהגויות של של מורים ומנהלים ביחס לשינוי בעוד שלתלמידים מתייחסים כ"קולטי שינוי" שנעשה למענם במגמה להשפיע עליהם
בשנים האחרונות חוקרים בשדה החינוך מדגישים את הצורך להתייחס לתפקידם הפעיל של התלמידים הן בתכנון והן בהפעלה של שינויים בבתי הספר, ומדוע?

4. ערכית: ראוי לשתף את מושא השינוי בכיוונים שבהם יעוצב השינוי (Levin, 2000 ).
מושגית (ידע): התייחסות התלמידים ותפיסותיהם ולא כוונות המורים הן שקובעות את ההשפעה של תהליך ההוראה על תוצרי הלמידה של התלמידים Shuell) 1996) ומארג הקשרים בין השותפים לשינוי הוא הקובע הצלחת שינוי.

5. מעשית: תלמידים יכולים לסייע או לעכב הצלחה של שינוי מאחר וגם להם ידע, עמדות, מחשבות, תפיסות וצרכים (Cotterall, 1995 ; 2001 ,Fullan).
מתודולוגית: התלמידים הם שחווים את מציאות הלמידה בבית הספר באופן מתמשך ויש להם תמונה אמינה ומקיפה אודות השינוי (Cook-Sather, 2002

6. מתודולוגיה
מחקר אורכי שנמשך שלש שנים (תשנ"ז – תשנ"ט) בבית ספר יסודי אחד, והשתתפו בו שש מורות ו-164 תלמידיהן.
המחקר הוא בעיקרו איכותני ועושה שימוש בריבוי של כלים ובמגוון דרכי עיבוד של מידע: שאלונים פתוחים לתלמידים ולמורים, שאלון עמדות לתלמידים (סולם ליקרט), תצפיות בכיתות, ראיונות אישיים מובנים חלקית עם המורות, תצפיות במפגשי ההשתלמות – למידה של המורות.
עיבוד הנתונים : גישה פנומנולוגית – איתור קטגוריות על בסיס פרשנות.

7. סביבת הלמידה תכנון דינמי מתהווה, מורכב ואינטראקטיבי של
סביבה העוסקת במשימות עתירות מידע תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ובתקשורת מחשבים שמאפייניה הם:
תכנון דינמי מתהווה, מורכב ואינטראקטיבי של
פעילויות לו שותפים תלמידים ומורים;
תכנון לימודים המעודד פעילות אקטיבית, אינטנסיבית ומגוונת תוך שימת דגש על פיתוח חשיבה ברמות גבוהות;
פעילויות הלימוד הן מובנות חלקית או באופן רופף (ill-structured ), מכוונות למגוון מקורות מידע ומצריכות חשיבה מנקודות מבט מרובות.

8. מ מ צ א י ם א. למידה כתהליך חברתי ב. למידה כתהליך חקרני – חשיבתי
1. התלמידים התייחסו לשלושת הממדים הבאים ביחס למשמעות של למידה הממוקדת במשימות עתירות מידע:
א. למידה כתהליך חברתי
ב. למידה כתהליך חקרני – חשיבתי
ג. למידה כתהליך אותנטי המקושר מציאות

9. מ מ צ א י ם

10. מ מ צ א י ם (המשך)
2.התלמידים מתייחסים לטכנולוגיות המידע לא רק ככלי המסייע להם ללמוד בבחינת תוסף או עזר ללמידה אלא כאמצעי דרכו ניתן לפרש מידע באמצעות דיאלוג פורה ומעשיר.
הם ייחסו שלושה היבטים עיקריים לתפקיד הטכנולוגיה:
א. כלי טכני
ב. כלי המעשיר את דרכי הלמידה
ג. שותף אינטלקטואלי התורם להשלמה
ולהרחבה של יכולות האדם

11. מ מ צ א י ם (המשך)
3. התלמידים מצהירים על שני שינויים שחלו בהם בעקבות הלמידה המשלבת שימוש בטכנולוגיות מידע בסביבה עתירת מידע:
א. העצמה של מודעותם ביחס ליכולות שלהם לחשוב, לחקור, לתקשר עם חברים ולהיות בעלי מוטיבציה גבוהה להתמודד עם מכשולים בתהליך הלמידה.
ב. רכישה של כלים ספציפיים ומיומנויות של הצגת מידע.

12. מ מ צ א י ם (המשך)
4. נמצאה זיקה בין תהליכי השינוי של מורות בתפיסותיהן החינוכיות, בהבניית הידע שלהן ובדרכי עבודתן בכיתה לבין העמדות המוצהרות של תלמידיהן.

13. מ מ צ א י ם (המשך)
מורות שעברו שינויים רדיקליים בידע ובתפיסות החינוכיות שלהן ומיישמות עקרונות קונסטרוקטיביסטיים, תלמידיהן גילו שותפות פעילה בתהליכי הלמידה, ביטאו תהליכי למידה מסדר גבוה, התייחסו ללמידה משמעותית כתהליך המקושר למציאות וכולם התייחסו אל המחשב לא רק ככלי טכני, אלא ככלי או כמדיום המאפשר ללמוד בעזרתו כבתהליך למידה עם שותף המציג מידע ומאפשר תקשורת עמו.

14. מ מ צ א י ם (המשך)
תלמידיהן של מורה שזוהה אצלה תהליך שטחי – פריפריאלי של למידה תפסו את השינוי שחל בהם כתוצאה מההתנסות בכיתה כשינוי טכני, המתמקד בלימוד כלים ומיומנויות חדשים.
בקרב התלמידים של המורות שעברו שינוי משמעותי אך לא רדיקלי נמצא אמנם שינוי משמעותי ביחס לתהליכי הלמידה, אך השינוי היה חלקי.

15. מ מ צ א י ם (המשך)
5. קיימת שונות בין המורים בתהליכי השינוי התפיסתי שהם משקפים אולם כל המורים מגלים שינוי תפיסתי ביחס לחשיבות תפקידו של התלמיד בתכנון והפעלה של תהליכי הוראה ולמידה.

16. דוגמאות
ציפי: " למדתי על התלמידים דברים מעניינים, על אופיים ואישיותם כתוצאה מעבודתם וזה השפיע על עבודתי".
" התלמידים ואני לומדים באופן חוויתי".
צפורה: "כתוצאה מהרעיונות שהילדים העלו לדוגמא בנושא "ממציאים צעירים" חיזק אצלי את האמונה ביכולתם.....התלמידים פעילים בהכל – בקבלת החלטות, במעורבות, בלמידה...התלמידים מוצאים קשר בין הנושאים למציאות".
ענת: " אופן ההתייחסות שלי לתלמידים השתנה. כל ילד יכול לתרום למהלך השיעור וזה לא קרה לי בשיעורים רגילים".

17. מ מ צ א י ם (המשך)
6. כל המורות ובעיקר אלה שעודן מצויות בשלבי למידה וטרם ערכו טרנספורמציה בתפיסותיהן החינוכיות הפעילו את התלמידים "נאמני המחשב" באופן כזה שתפקידם הורחב מעבר לסיוע למורים וכלל גם סיוע בתכנון ובהפעלה של למידת תלמידים בכיתותיהם.

18. מ מ צ א י ם (המשך)
7. בהתייחסות לתפקיד הטכנולוגיה בלמידה נמצאו גם פערים בתפיסות בין התלמידים למורים.

19. מ ס ק נ ו ת
המחקר הנוכחי מדגים שקולם של התלמידים מספק מידע עמוק ומעשיר אודות תהליכי הלמידה שלהם בכיתות עתירות טכנולוגיה, וחשוב לעשות בו שימוש.
משתמע מן המחקר שהשימוש במשימות עתירות מידע בכיתות עתירות טכנולוגיה יכול להוות מסגרת טבעית ויעילה להגברת האחריות של התלמיד על למידתו והפיכתו לתלמיד בעל מכוונות עצמית, וכן על שינוי משמעותי בתפקיד המורה ותפקודו ובעיקר על תפיסותיו החינוכיות הקשורות באמון שהמורה נותן ביכולות ובידע של התלמידים.

20. מ ס ק נ ו ת המחקר מצביע על התפתחות של מערכת
קשרים ייחודית בין מורים לתלמידים השונה
מזו הטיפוסית המצויה בכיתות רגילות.
בנסיבות למידה שבהן יש פוטנציאל לניצול
מרבי של טכנולוגיות מידע התלמידים מהווים
שותפים פעילים בשינוי מארג הקשרים בין
מורה לתלמידים: מקשר היררכי-סמכותי
לקשר שתפני-הדדי.

21. מ ס ק נ ו ת 1. שימוש במשימות לימוד עתירות מידע אשר
בהתייחסות לכלל תפיסות התלמידים, מחזק המחקר הנוכחי את התובנה כי השימוש במחשבים לכשעצמו אינו מהווה את מרכז השינוי בתהליכי הלמידה וההוראה בכיתה ואילו השינוי הממשי המניע את התהליך ניזון מ:
1. שימוש במשימות לימוד עתירות מידע אשר
לדעת התלמידים משמעותיות הן מבחינת העניין והן מבחינת התועלת שבהן לטווח קצר וארוך.

22. מ ס ק נ ו ת
2.הפעלה של תהליכי למידה המאתגרים את התלמידים להכיר את עצמם ואת חבריהם ולהוקיר את השונות ביניהם תוך כדי למידה דיאלוגית עמם, עם שימת דגש על שימוש במהלכים המכוונים ללמוד כיצד להשתמש בכלים ובמיומנויות בהקשר של פעילות משמעותית, וכן ללמוד להסתייע בתהליכי רפלקציה בכיתה.

23. מ ס ק נ ו ת 3. ניווט הלמידה באמצעות מורה המודע
לתפיסותיו החינוכיות ולתפיסות תלמידיו
והמוכן "ללמוד עם" ו"ללמוד מ"תלמידיו
בסביבה דינמית, בלתי צפויה ועתירת
טכנולוגיה.

24. מ ס ק נ ו ת
מקור השינויים המרכזיים הוא בתכנים, במבנה משימות הלימוד, בתפיסות החינוכיות-הפדגוגיות-מושגיות של המורים והתלמידים וכן בהתייחסות רבת-פנים אל הכלים הטכנולוגיים.

25. ייחודיות המחקר
בניגוד למחקרים רבים המתמקדים בתוצאות של שינויים חינוכיים ו/או פדגוגיים, המחקר הנוכחי בוחן תהליכים ותוצרים וממקד את תשומת הלב לאיכות השינוי ולייחודיות השינוי לגבי כל אחד ממשתתפיו.
המחקר מתמקד בקולות התלמידים בתהליך שינוי בית ספרי
המחקר בוחן זיקות בין תפיסות של תלמידים ביחס לתהליכי השינוי המתרחשים בכיתה לבין תהליכי השינוי שעברו המורים.

26. "תהליך חברתי" היגדי התלמידים סווגו
ל-4 קטגוריות:
הכרת החברים
מודעות לשונות בכיתה
שיתוף פעולה
יחס חברי
בהתייחסות אל הלמידה כאל
"תהליך חברתי" היגדי התלמידים סווגו
ל-4 קטגוריות:
הכרת החברים
מודעות לשונות בכיתה
שיתוף פעולה
יחס חברי

27. הכרת החברים: דוגמאות מהיגדי התלמידים
"למדתי על חברי דברים שלא ידעתי",
"למדתי שחברי חכמים", "אני לומדת על
החברים שלי שהם יודעים לעשות דברים
מעניינים", "למדתי להכיר את חברי",
"הכרתי כישרונות חבויים שלא גיליתי קודם".

28. מודעות לשונות בכיתה: דוגמאות מהיגדי התלמידים
מודעות לשונות בכיתה: דוגמאות מהיגדי התלמידים
"למדתי שיש דעות שונות בין הילדים בכיתה",
"בקבוצה לכל אחד יש רעיון שונה וזה מעניין",
"לכל אחד יש תרומה שונה בקבוצה",
"יש כאלה שמבינים ויש כאלה שפועלים ויש
כאלה שצריכים עזרה",
"לא כולם מבינים באותה רמה",
"לכל אחד יש יתרון וחשיבה שונה ונכונה באותו נושא".

29. שיתוף פעולה: דוגמאות "חברי הם שותפים שלי בקבוצות ועוזרים בלמידה",
שיתוף פעולה: דוגמאות
"חברי הם חברים טובים ועוזרים אחד לשני",
"חברי הם שותפים שלי בקבוצות ועוזרים בלמידה",
"אני לומד מהרעיונות של חברי וממה שהם עושים וזה חשוב בעיני מאד",
"חשוב ללמוד בקבוצה זה נותן לנו להבין יותר טוב כי משוחחים ודנים בנושאים שונים",
"אפשר לדבר על המון דברים בקבוצות וכך לומדים
הרבה יותר מאשר לבד".

30. יחס חברי: דוגמאות
"אני אוהב ללמוד בצוות כי כך אני נהנה ולומד בכיף יחד איתם ומתחבר איתם",
"אנחנו חברים טובים בקבוצה",
"למדתי שהם חברים באמת",
"אנחנו צוות לעניין ומאד מלוכדים וזה כיף".

31. באמצעות מקורות מידע שונים ומגוונים כתהליך מהנה
בהתייחסות אל הלמידה "כתהליך חקר-חשיבתי" התלמידים בטאו את אופייה הפעיל והמורכב של תהליך הלמידה; כתהליך המחייב בחינת תופעה מנקודות מבט שונות
באמצעות מקורות מידע שונים ומגוונים
כתהליך מהנה

32. התנסות אותנטית רכישת כלים עניין אישי
בהתייחסות התלמידים ללמידה כתהליך אותנטי המקושר למציאות סווגנו את היגדי התלמידים לקטגוריות הבאות:
התנסות אותנטית
רכישת כלים
עניין אישי

33. על הטכנולוגיה ככלי טכני כתבו התלמידים:
"לעשות חישובים". "להדפיס את הדברים שאנחנו כותבים". "לעזור לכתוב נתונים וטבלאות". "לכתוב שאלונים ולהדפיס אותם". "לעשות דיאגרמות". "עוזר לנו לכתוב בצורה מסודרת".

34. הטכנולוגיה ככלי המעשיר את דרכי הלמידה:
הטכנולוגיה ככלי המעשיר את דרכי הלמידה:
"עוזר לנו בגרפים ובטבלאות". "עוזרת לעשות סקרים כמו שרטוט טבלאות ועיבוד נתונים וממצאים בטבלאות בעזרת תוכנות מחשב". "המחשב מביא לנו נתונים שונים ומידע". "אנחנו באדריכלות מתעסקים גם עם מחשבים. אנחנו רואים את הדגמים במחשב וגם את השרטוטים". "מחשבים הם חלק מהלימודים כמו ספרים למשל".

35. הטכנולוגיה כשותף אינטלקטואלי:
"המחשב עוזר לילד ללמוד ומקל עליו את למידה". "המחשב עוזר לעשות כל מיני דברים שאי אפשר בלעדיו". "המחשב הוא חלק מהקבוצה". "המחשב מחשב דברים שבן אדם לבדו לא יכול לחשב". "המחשב עוזר לנו ללמוד". "באמצעות הטכנולוגיה יש כל מיני אפשרויות לפתרונות שאי אפשר לדעת ללא הטכנולוגיה". "המחשב עוזר לנו במשימות עתירות מידע. הוא חלק מהצוות שלנו".

36. שינויים אישיים - העצמה של מודעות התלמידים ביחס ליכולותיהם:
"למדתי על עצמי דברים שלא חשבתי שאני יודעת דברים כאלה". "למדתי שאם אני רוצה אני יכולה ללמוד כל דבר קשה". "אני לומד שיש בי אינטלגנטיות חדשה שלא הכרתי מקודם ואני יכול ללמוד הרבה מזה".
"למדתי שאפילו שאני ממש לא יצירתית אני
אוהבת לעסוק במשימות עתירות מידע".

37. שינויים אישיים - רכישה של כלים ספציפיים ומיומנויות:
שינויים אישיים - רכישה של כלים ספציפיים ומיומנויות:
"למדתי לערוך סקרים ודברים חדשים".
"למדתי שאני מסוגלת לעשות דברים חדשים
במחשב". "אני אוהבת לעסוק בדברים מחיי
יום-יום כמו טבלאות, דיאגרמות". "אני
יכולה לפתור בעיות מסובכות וקשות".

38. דוגמאות
תלמידי המורה הדסה מתייחסים לטכנולוגיה כמעשירה את דרכי הלמידה וכשותף אינטלקטואלי. התייחסויות אלה הלימות עם הצהרותיה של הדסה בדבר משמעות תפקיד הטכנולוגיה בלמידה:
" המחשב שותף בתהליכי ההוראה והלמידה".
הן גם עולות בקנה אחד עם דרכי השימוש בטכנולוגיה שעושה הדסה בכיתתה כאשר היא מעודדת את התלמידים ללמוד בסביבה מתוקשבת ונעזרת במהלך השיעורים ב"נאמני המחשב" המסייעים לה ולתלמידיה.

39. דוגמאות
חוסר הלימה נמצא בין פנינה לתלמידיה בהקשר של תפיסת תפקיד הטכנולוגיה בלמידה.
הממצאים מצביעים שכ- 70% מהתלמידים התייחסו לתפקיד הטכנולוגיה בלמידה ככלי טכני, עמדה המושתתת על גישה פוזיטיביסטית, וזאת בניגוד לתפיסתה של פנינה את המחשב כמסייע וכמשפיע על תהליכי הלמידה ועד לתפיסה שיש למחשב ככלי טכנולוגי פוטנציאל לשמש כאמצעי תקשורת וכשותף ללמידה: "הקשר בין המחשב למקצוע ההוראה גילה עולם קונספטואלי חדש... יצר מפנה בהבנה ובחשיבה שלי".

40. דוגמאות
כל תלמידיה של גילה התייחסו למחשב ולטכנולוגיה כאל שותפים אינטלקטואליים בתהליכי הלמידה.
לעומת זאת הממצאים מצביעים כי בניגוד לתלמידיה, גילה עדיין לא המשיגה את המשמעות של תפקיד המחשב והטכנולוגיה בתהליכי הלמידה וההוראה.
אמנם גילה מודעת לתרומתו של המחשב לתהליכי ההוראה והלמידה ומסתייעת בנאמני המחשב בכיתה, אך בשלב זה המחשב והטכנולוגיה לא הפכו עדיין לשותפים שלה בתהליכים אלה:
" המחשב מחשב עבורנו ולכן לנו יש יותר זמן לחשוב".

41. תודה רבה! רבקה ודמני תמר לוין המכללה להוראת טכנולוגיה אוניברסיטת ת"א
תודה רבה!
רבקה ודמני תמר לוין
המכללה להוראת טכנולוגיה אוניברסיטת ת"א