1. אוניברסיטת חיפה החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה ערים ושכונות מעורבות ג'מיל גרזוזי

2. פסיפס המגורים כבסיס לערים מעורבות פסיפס המגורים (residential mosaic) הוא צורה של חלוקת תבנית המגורים של תושבי עיר מסוימת הבנויה מאזורי מגורים שונים (בעיקר רובעים/שכונות) וגם המאפיינים של כל קבוצות תושבים בכל אזור, במיוחד כשמדובר בערים שיש בהם קבוצות מיעוט אתני/לאומי או ערים שמושכים מהגרים, אלה יכולים להוות משתנה חברתי-גיאוגרפי אחד שבאמצעותו פסיפס המגורים יכול להיות מאופיין.

3. הגדרת ערים מעורבות בעולם ערים מעורבות "Mixed Cities" מוגדרות בספרות העממית והמקצועית כערים שיש בהם לפחות שתי קבוצות אתניות/לאומיות/דתיות שונות מתחרות או רגילות, והגישה המסורתית לבחון קבוצות אלה היא באמצעות ההתייחסות אליהם כקולקטיב מאותו מוצא שיש להם תרבות משותפת. יהודים ערבים

4. מאפייני הערים המעורבות באופן כללי הערים המעורבות יכולות לכלול שני דפוסי עירוב בין הקבוצות האתניות השונות : - הראשון הוא שכונות מופרדות על בסיס אתני/לאומי/גזעי/דתי או מעמדי-חברתי. - השני שכונות מעורבות על אותו בסיס, או שני הדפוסים יחדיו. עירוב מוחלט עירוב חלקיהפרדה מוחלטת

5. סגריגציה עירונית – הפרדת מגורים המילה התבדלות/הפרדה עירונית מתייחסת למונח של הפרדת מגורים שהיא בעיקרון תופעה מרחבית אבל ישלה גם השלכות וסיבות תרבותיות, חברתיות וכלכליות, הפרדת מגורים מוגדרת גם כתהליך מצטבר שמביא קורבנות לעבר העדפת הפרדה. אנחנו מדברים פה על הפרדה של קבוצות אתניות ולאומיות שונות במימד המרחבי והחברתי, היעדרותה של הפרדה מרחבית לא בהכרח מעידה על היעדרותה של הפרדה חברתית

6. סיגרגציה עירונית - המשך ההתבדלות/הפרדה היא אחת צורות הריכוזי מגורים השכיחות בערים מעורבות בעולם, וזה מוביל אותנו לרעיון של קבוצת הרוב מארחת "Charter Group", שקובעת את דפוסי ההתנהגות של קבוצות המיעוט האחרות "Host Group" באופן ישיר או עקיף, ההבדל החברתי בין קבוצה זו לקבוצות המיעוט הוא זה שקובע את היקף תהליך ההטמעה או במלים אחרות שיעור ההפרדה.

7. גורמי הסיגרגציה העיקריים גורם הלאום. גורם הדת. גורמים חברתיים-כלכליים. גורמים כלכליים (כמו מצב כלכלי קשה, או אי נגישות שווה לשוק הדיור של אוכלוסייה מסוימת וכדומה) גורמים תרבותיים (כמו המשכיות של זהות קבוצתית, או אפליה וגזענות ).

8. סוגי הפרדת מגורים ניתן לחלק שכונות אתניות מתבדלות/מופרדת למספר סוגים ע"פ דינאמיות השכונה שמתבססת על מידת הטמעת התושבים ואופן בחירת המגורים בשכונה : - מושבה – נוצרת כשחלק זה של העיר משמש כנקודת כניסה של קבוצות מהגרים אתניות אל תוך המדינה, והיא מוגדרת כשכונת מגורים זמנית עד אשר המהגרים ייטמעו באוכלוסייה ויתפזרו.

9. סוגי הפרדת מגורים - המשך -מובלעת – משמשת גם כהתרכזות אתנית שנשארת על פני כמה דורות וזה בגלל בחירת התושבים להמשיך בהתקהלותם, תופעה זו בולטת בעיקר במדינות שמושכות מהגרים ממוצא שונה. - גטו – הוא אזור הפרדה שפועלים עליו גורמים חיצוניים ומונעים את פיזור תושביו, גורמים חיצוניים אלה כמו אפליה בשוק דיור, תעסוקה, גזענות הם האילוצים ואריכות הימים ששולטים בגטו והם גם האילוץ החשוב להתרכזות.

10. דוגמאות להפרדה בעולם העיר ניקוסיה, ביירות (בין מוסלמים לנוצרים), בלפסט (בין פרוטסטנטים לקתולים), יוהנסבורג (בין שחורים ללבנים), ההפרדה קיימת גם בערי אירופה שם ההפרדה היא פונקציה למידת הנגישות למגורים, למשל בגרמניה ישנה הפרדה בערים שמשמשות כנמל קליטה למהגרים (בעיקר בערים כמו ברלין, פרנקפורט, קולן, דיסלדורף). הדגם האמריקאי של הפרדה אתנית בערי אמריקה ובריטניה מתבטא בהפרדה ברורה של קבוצות מיעוט אתני (מהגרים) ובעיקר גזעי (גטאות/שכונות שחורים) בשכונות מרכז העיר והולכת ומתמעטת ככל שיוצאים החוצה לכיוון הפרוורים,

11. היווצרות הפרדת מגורים בישראל רוב המחקרים על הערים המעורבות בארץ וההפרדה בהם מתייחסים באופן בסיסי בחלוקה בין יהודים וערבים, ההפרדה בין יהודים וערבים בארץ קיימת ומתעצמת בערים המעורבות כתוצאה מהגדילה באחוז הערבים הגרים במרכז העיר וסביבתה והיהודים שבוחרים לעבור החוצה לשכונות פריפריה חדשות.

12. היווצרות הפרדת מגורים בישראל בד"כ אוכלוסיית המיעוט הערבי בערים המעורבות התרכזה/רוכזה מסיבות היסטוריות במרכז העיר הישן ואט אט פלשה והתנחלה במובלעות מסביב לשכונותיהם.

13. היווצרות הפרדת מגורים בישראל דוגמאות : דוגמא להתבדלות/הפרדת עירונית נמצאת ברוב הערים המעורבות בארץ במיוחד בערים המעורבות הגדולות (חיפה, ת"א-יפו, ירושלים, עכו, לוד ורמלה), שם יש שכונות ערביות הומוגניות, כמו שכונת עג'מי ביפו, ואדי-נסנאס בחיפה, הגטו הערבי בלוד, ועכו העתיקה וכדומה

14. שכונות מעורבות הסירקולציה של התפשטות אוכלוסייה עירונית ממרכז העיר החוצה היא תופעה ידועה, במקרה שלנו עם הזמן יש יציאה של קבוצות המיעוט ממרכז העיר אל עבר שכונות הרוב התנועה החוצה של אוכלוסיית המיעוט לשכונת הרוב נחשבה מזמן כמימד קריטי של הטמעה חברתית, ושיפור של חיי העוברים.

15. הגדרת שכונות מעורבות בעולם המושג עירוב שכונתי מוסק מתחום הסוציולוגיה שבה עירוב מייצג השתלבות ביחד מחלקי המערכת הרחבה אל תוך איחוד, תיאום פעולות והרמוניה (האנציקלופדיה לסוציולוגיה, 1974).

16. תהליך היווצרות שכונות מעורבות קבוצות מיעוט אתני המעוניינות לשמור על צביונן ועל מסורותיהן מתכנסות בתוך אזורים נפרדים הומוגניים בעיר ביוצרן אינטגרציה כלכלית וחברתית בין חברי הקבוצה, מקום המגורים של קבוצות אלו בבתים הישנים של מרכז העיר שמתפשטים עד לשולי המרכז העירוני. לעיתים ריכוזים של מיעוט אתניים/לאומיים נוצרים באזורים נוספים או חודרים לשכונות שהיו בעבר שכונות רוב הומוגניות, בדרך כלל לשכונות שמצבן הפיסי והחברתי הדרדר או שתנאי הדיור בהם מאפשרים השתכנות של קבוצות אתניות שונות, כך נוצרים שכונות מעורבות שחיים בהן קבוצות אתניות שונות

17. תהליכי התפתחות שכונות מעורבות טיפוסית תבנית הביקוש לדיור אצל אוכלוסיית הרוב בשכונות המעורבות מתנהגת בד"כ באופן הפוך, כך ברגע שקבוצת המיעוט מתחילה לקנות בתים בהיקף גדול בשכונת הרוב, יורד מספר מחפשי הדירות בקרב הרוב שמחרימים את בתי השכונה, ברגע ששתי משפחות של מיעוט בד"כ ממעמד בינוני נכנסים לשכונת רוב הומוגנית, ביקוש הרוב מתחיל להתנדנד וברגע שתנועת אוכלוסיית המיעוט לשכונת הרוב נתפסת ע"י תושבי השכונה כפלישה לא רצויה,.

18. תהליכי התפתחות שכונות מעורבות טיפוסית - המשך התגובה יכולה לבוא בהתחלה ע"י מחאה קולית ע"י מניעת ונקיטת אמצעים נגד הגעת הלא רצויים מחוץ לשכונה ועד כדי לנטישת השכונה ב"נקודת הרוויה" (Tipping Point) שבה שיעור קבוצת המיעוט עולה מעל ל-60% (יש שמעריכים 55%) במידה המעוררת את עזיבתם של חברי קבוצת הרוב מרצון או מפחד ופאניקה אל עבר שכונות יותר חביבות והומוגניות, ובמקביל השכונה הופכת אטרקטיבית לקבוצת המיעוט.

19. שכונות מעורבות בישראל בערים המעורבות שיש בהם מיעוט ערבי, המיעוט הערבי נוטים בד"כ להתגורר בשכונותיהם ומעט עוברים לשכונות מעורבות סמוכות. בדומה לערים המעורבות בעולם האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות בארץ שלא מוצאת מקום מגורים בשכונותיה ההומוגניות "מתפשטת" לשכונות הותיקות של הרוב היהודי הסמוכות לגלעין הערבי באמצעות רכישה של דירות, דבר שמביא לעליה במספר הערבים בשכונות האלה ויצירת שכונות מעורבות שחלקן עם הזמן הפך לשכונות ערביות הומוגניות. כללי מגמה

20. שכונות מעורבות בישראל - דוגמאות דוגמא לערביי חיפה שהתגוררו באזור ואדי נסנאס ועם הזמן יצאו לשכונות הסביבות. התהוות הגטו בלוד הוא עוד דוגמא לשכונה יהודית הומוגנית שעברה תהליך עירוב חזק בעקבות התנחלות בדווים כפריים בשכונה שהגיעו משולי העיר, ובשנות ה- 60 תהליך זה הסתיים והשכונה הפכה לשכונה ערבית הומוגנית. נצרת עלית מהווה דוגמא טובה לתהליך ההתפשטות למרות שבמקרה שלה האוכלוסייה הערבית שחדרה לשכונות היהודיות (או השכונה חדרה אליהם) במזרח נצרת עילית.