2. 1 הכנס הכלכלי השנתי העשירי: מושב הגלובליזציה ראש הצוות - פרופ ' אסף רזין יולי, 2002

3. 2 חברי הצוות פרופ ' מנואל טרכטנברג פרופ ' מנואל טרכטנברג ד " ר ערן ישיב ד " ר ערן ישיב ד " ר ליאורה מרידור ד " ר ליאורה מרידור פרופ ' אפרים צדקה פרופ ' אפרים צדקה מר יוני קפלן מר יוני קפלן ד " ר אורנה ברי ד " ר אורנה ברי ד " ר עדי ברנדר ד " ר עדי ברנדר מר יורם גבאי מר יורם גבאי גב ' ציפי גל - ים גב ' ציפי גל - ים מר יוסי הולנדר מר יוסי הולנדר מר אלי הורוביץ מר אלי הורוביץ ההמלצות שיובאו להלן הן רעיונות לדיון פתוח, כמכלול, ואין לראות כמחייבת אף אחד מחברי הצוות המלצה זו או אחרת. ההמלצות שיובאו להלן הן רעיונות לדיון פתוח, כמכלול, ואין לראות כמחייבת אף אחד מחברי הצוות המלצה זו או אחרת.

4. 3 מהי גלובליזציה ? גלובליזציה היא תהליך של פתיחת משקים מקומיים לשווקים בינלאומיים, בתחומי התשומות, מוצרים מוגמרים, שירותים, חברות, הון פיננסי, טכנולוגיות וכוח אדם. חסרונותיה הם תנודתיות גוברת של ההכנסות משכר, שבריריות הנוצרת עם התפשטות משברים פיננסיים עולמיים, החרפת יתר של מחזור העסקים, ויצירת מערכת מחשקת לגבי היכולת להפעיל מדיניות מקרו כלכלית מייצבת. חסרונותיה הם תנודתיות גוברת של ההכנסות משכר, שבריריות הנוצרת עם התפשטות משברים פיננסיים עולמיים, החרפת יתר של מחזור העסקים, ויצירת מערכת מחשקת לגבי היכולת להפעיל מדיניות מקרו כלכלית מייצבת. יתרונותיה הם בכך שהיא מאפשרת הקצאת משאבים יעילה יותר, ובנוסף, מביאה לפיזור הסיכון הגלום בתיק ההשקעות. יתרונותיה הם בכך שהיא מאפשרת הקצאת משאבים יעילה יותר, ובנוסף, מביאה לפיזור הסיכון הגלום בתיק ההשקעות.

5. 4 בעיצומו של תהליך הגלובליזציה, סקטור הטכנולוגיה והתקשורת (ICT) שהיה בתחילת שנות ה -90 כ - 5% מהתל " ג גדל לכ - 15% מהתל " ג בסוף שנות ה -90. התל " ג נעשה תנודתי יותר עם הגברת התלות של המשק בענף בודד. בעיצומו של תהליך הגלובליזציה, סקטור הטכנולוגיה והתקשורת (ICT) שהיה בתחילת שנות ה -90 כ - 5% מהתל " ג גדל לכ - 15% מהתל " ג בסוף שנות ה -90. התל " ג נעשה תנודתי יותר עם הגברת התלות של המשק בענף בודד. אחד מסממני הגלובליזציה הוא שהמשק היום נמצא במצב של שניות בין הפעילות הכלכלית הריאלית למעשה ( קיפאון, אבל לא שפל ) ובין השתקפותה בשוק ההון ( המאופיין בתנודות חדות בתשואות ). אחד מסממני הגלובליזציה הוא שהמשק היום נמצא במצב של שניות בין הפעילות הכלכלית הריאלית למעשה ( קיפאון, אבל לא שפל ) ובין השתקפותה בשוק ההון ( המאופיין בתנודות חדות בתשואות ). אינדיקטורים לפעילות הכלכלית הריאלית : אינדיקטורים לפעילות הכלכלית הריאלית :  התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של 2.4%, לאחר ירידות רצופות בשלושת הרבעונים הקודמים של 2001 – ירידה של 6.6% ברבע הרביעי, 5.2 ברבע השלישי ו – 3.2% ברבע השני. השלכות נוספות :

6. 5  הגירעון בחשבון השוטף ( מאזן הייבוא והייצוא ) כ - 3% אחוזי תוצר בלבד.  החוב החיצוני נטו, ההפרש בין החוב ברוטו לחו " ל – 65 מיליארד דולר, לבין נכסי המשק בחו " ל – 63 מיליארד דולר, הוא כ - 2 מיליארד דולר (2% תוצר ). אינדיקטורים לפעילות של שוק ההון : אינדיקטורים לפעילות של שוק ההון :  מדד 25 ירד מינואר 2002 עד ליולי 2002 בכ - 20%.  שער החליפין של השקל ביחס לדולר פוחת בשיעור של כ – 13% עד יוני 2002, ומאז נחלש שער הדולר והביא את הפיחות בתקופה כאמור לכדי 8%. הועדה התרכזה בהמלצותיה בתוואי המדיניות לתקופה הבינונית והארוכה, ולא לנושאי המדיניות השוטפים.

7. 6 פרק 1: תוואים להפצה ואימוץ טכנולוגיות בכלכלה הגלובלית  Intel’s co-founder, Gordon E. Moore, observed in 1965 that the number of transistors on a silicon chip would double annually. Dr. Moore later refined his projection, and the doubling rate has held to about every 18 months ever since.  MOORE’S LAW: The number of transistors on a chip doubles every 18-24 months (Pentium 4, released 20.11.2000, has 42 million transistors).

8. 7 כפי שהמובאה לעיל מלמדת, תחום טכנולוגיות האינפורמציה והתקשורת (ICT) מאופיין בהתפתחות טכנולוגית מהירה מאוד מאופיין בהתפתחות טכנולוגית מהירה מאוד ובהוזלת מחירים עקבית לאורך השנים. ובהוזלת מחירים עקבית לאורך השנים. הגרף שלהלן ממחיש דברים אלו, הגרף שלהלן ממחיש דברים אלו, בעיקר ביחס לשנים 1995 עד 2000, בתעשיית המוליכים למחצה :

9. 8

10. 9 תרומת ענף ה – IT לצמיחת התפוקה בארה " ב

11. 10 o טכנולוגיה, בפרט בתחום הרב תכליתי של אינפורמציה ותקשורת, היא אחד הכוחות העיקריים המניעים את הגלובליזציה. כך למשל, קשה לדמיין תנועות ועסקאות פיננסיות בין מדינות הנעשות 24 שעות ביממה, אילולא החדשנות והשיפורים הרציפים בתחום. o מאפיין יסוד בכלכלת אינפורמציה — כושר תמסורת מהיר של הידע. למשק קטן ופתוח כישראל, החשיפה למאגרי הידע העולמי בודאי מטיבה ויש לעודדה. עם זאת, כלכלה מוטה אינפורמציה טומנת בחובה סיכונים בשל רגישותו של סקטור זה לנסיבות משתנות של השוק העולמי.

12. 11 o הטכנולוגיה מופצת ע " י חברות רב לאומיות. 30 המדינות המשקיעות ביותר בעולם הן מקור ל - 99% מסך ההשקעות הזרות הישירות. מקורן של 90 מ - 100 החברות הבינלאומיות ( הלא פיננסיות ) הגדולות בעולם הוא בארה " ב, האיחוד האירופי ויפן. בישראל יש מעט חברות רב לאומיות. o התפלגות פירמות היי - טק ישראליות בהיבט גודלה של החברה : o במשך השנים אנו עדים להתפלגות מוטה, כלומר, רובן המכריע של החברות הן קטנות - בינוניות, ורק מקצתן הן חברות גדולות וותיקות. o למעשה, הבעיה היא כי חברות היי - טק ישראליות אינן מצליחות לעבור מבעד ל " תקרת הזכוכית ", קרי, אינן מתרחבות לכדי שווי שוק מעל 100 מליון $. o בכך, נמנעת מהפירמות הישראליות האפשרות לבסס את כוחן בשווקים בינלאומיים.

13. 12 התפלגות המכירות של חברות היי – טק בישראל ובארה " ב (1998)

14. 13 המלצות  מוצע שהחברות הישראליות תאמצנה גישה ניהולית אסטרטגית, היינו, חשיבה ארוכת טווח. חשיבות הגישה האסטרטגית ניכרת במיוחד בהקשר הבינ " ל, בחברות רב לאומיות, שם הגישה צריכה להיות פונקציונלית לשוק המקומי.  יש לעודד את החברות הרב לאומיות הישראליות, המקיימות משרדים ראשיים, מעבדות מו " פ ומוסדות ניהול אחרים בישראל.

15. 14  מוצע שהממשלה תעודד, תקל ותפשט תהליכי מיזוג ורכישה של חברות בישראל ובחו " ל.

16. 15 פרק 2: האם הגלובליזציה מחשקת את המדיניות המוניטרית והפיסקלית ? הליברליזציה בשנות ה -80 וה -90: הליברליזציה בשנות ה -80 וה -90: – ניתנה חירות לבנקים הישראלים לתת אשראי לכל מטרה ; – ניתן היתר למגזר העסקי לבצע השקעות בחו " ל ובמקביל התאפשרה השקעה של גורמים זרים בישראל ; – הוסרה המגבלה על השקעה במט " ח ע " י קרנות נאמנות ; – ניתן היתר לקיום פיקדונות במט " ח בארץ למשקי בית ; – בוטלה הקצבת מט " ח ליוצאים לחו " ל ; – הותר ביצוע השקעות פיננסיות, ולימים גם השקעות נדל " ן, בחו " ל ; – רוככה ההגבלה על משקיעים מוסדיים מלהשקיע בהשקעות זרות או במט " ח.

17. 16 המסגרת המוצעת לניהול מדיניות מוניטרית מטרות :  מטרה מרכזית : יציבות מחירים לאורך זמן.  מטרה משנית : סיוע במיתון תנודות ממחזורי עסקים. כלי מדיניות : כלי מדיניות :  מכשיר מדיניות עיקרי : שער הריבית לטווח הקצר.  מסגרת המדיניות : יעד האינפלציה, בכפוף למניעה של מיתון עמוק בפעילות הכלכלית.

18. 17 משמעויות :  ייצוב מחירים על פני זמן מהווה גורם מייצב גם לגבי הפעילות הכלכלית. בהעדרו, יבואו פרצי אינפלציה שיעלו צורך לנקיטת צעדי ריסון, שיגרמו כשלעצמם לשפל כלכלי.  יחד עם זאת, בתקופות של שפל יש לבנק המרכזי תפקיד חשוב בנקיטת מדיניות ריבית אנטי - מחזורית במישרין, כפי שנעשה בארה " ב ב – 11 מנות קטנות של הורדות ריבית זו אחרי זו.

19. 18 מדיניות מוניטרית במציאות : בשנות ה - 90 הצליח בנק ישראל להוריד את שיעור האינפלציה לרמה הנהוגה במערב. יחד עם זאת, התפתח מיתון ממושך בתקופת המעבר לאינפלציה נמוכה. בשנות ה - 90 הצליח בנק ישראל להוריד את שיעור האינפלציה לרמה הנהוגה במערב. יחד עם זאת, התפתח מיתון ממושך בתקופת המעבר לאינפלציה נמוכה. במקביל הפחית הבנק את הריבית המוניטרית בהדרגה עד כדי 2% מהרמה של הריבית המוניטרית בעולם ; ולאחר מכן שב והעלה אותה עד כדי 6-7 אחוז מהריבית העולמית. במקביל הפחית הבנק את הריבית המוניטרית בהדרגה עד כדי 2% מהרמה של הריבית המוניטרית בעולם ; ולאחר מכן שב והעלה אותה עד כדי 6-7 אחוז מהריבית העולמית.

20. 19 יעד האינפלציה משמש כמצפן ( קואורדינטור ) מרכזי לציפיות הציבור בהקשר לרמת המחירים העתידית : יעד האינפלציה משמש כמצפן ( קואורדינטור ) מרכזי לציפיות הציבור בהקשר לרמת המחירים העתידית :  כשהאינפלציה בפועל הייתה נמוכה מהיעד ( בשנים 1999, 2000, 2001), השכר הריאלי עלה, הריבית הריאלית עלתה ושער החליפין הריאלי ירד. הדבר תרם להחרפת המיתון ולהתמשכותו.  כשהאינפלציה בפועל היתה גבוהה מהיעד ( אבל היה בה מרכיב חד - פעמי של עלית מחירים ) והפעילות הכלכלית ממותנת, דווקא אז עלתה הריבית במנות גדושות. ברמה גבוהה כזו היא תורמת להתמשכות המיתון.

21. 20 בפועל מקור : בנק ישראל

22. 21 שינויי ריבית לא מדורגים ( הפחתה חדה כתוצאה מהסכם עם הממשלה, ו הלאה חדה תוך כדי " כניעה " ללחצים משוק ההון לאחר מכן ) גורמים לאבדן אמינות. הורדות הריבית בשיעור של 1.5% באוקטובר 1998, ובשיעור של 2% בדצמבר 2001, כתוצאה מהסכמים ( למרות שתמורתם לבנק הייתה שיפור בכלי הניהול של המדיניות המוניטרית ) היוו נקודות תפנית שיצרו טלטלה בשוק ההון שהביאה להעלאות חדות בריבית ולמיתון. שינויי ריבית לא מדורגים ( הפחתה חדה כתוצאה מהסכם עם הממשלה, ו הלאה חדה תוך כדי " כניעה " ללחצים משוק ההון לאחר מכן ) גורמים לאבדן אמינות. הורדות הריבית בשיעור של 1.5% באוקטובר 1998, ובשיעור של 2% בדצמבר 2001, כתוצאה מהסכמים ( למרות שתמורתם לבנק הייתה שיפור בכלי הניהול של המדיניות המוניטרית ) היוו נקודות תפנית שיצרו טלטלה בשוק ההון שהביאה להעלאות חדות בריבית ולמיתון.

23. 22 מקור : בנק ישראל 9.1%

24. 23  בנק ישראל חייב לקבוע תוואי שיביא להחלקת התנודות בריבית על פני זמן Interest Smoothing)) תוך כדי הצמדות ליעד אינפלציה לטווח זמן בינוני - ארוך. המלצה

25. 24 מדיניות התקציב כללים קשיחים להפעלת התקציב - השלכות : יוצרים אמינות בקרב המשקיעים המקומיים והזרים. יוצרים אמינות בקרב המשקיעים המקומיים והזרים. לעומת זאת, קשיחות תקציבית אשר מנטרלת מנגנונים אנטי מחזוריים בתקציב, מחריפה את מחזור העסקים. לעומת זאת, קשיחות תקציבית אשר מנטרלת מנגנונים אנטי מחזוריים בתקציב, מחריפה את מחזור העסקים. כללי תקציב מפלי השקעות מצמצמים את ההשקעות בתשתית ופוגעים בכושר הצמיחה. כללי תקציב מפלי השקעות מצמצמים את ההשקעות בתשתית ופוגעים בכושר הצמיחה. מדיניות האוצר צריכה לשקוד על פיתוח אמינות בנוגע למשמעת התקציבית על ידי אמוץ כללי תקציב קשיחים. כללי התקציב צריכים להיות נוקשים בכל מה שקשור להוצאות שוטפות. אבל הם גם צריכים לאפשר גמישות בכל מה שקשור להשפעת המחזור על האיזון התקציבי והשקעות התשתית.

26. 25  כנגד חוב הממשלה עומדים הנכסים שברשותה. הפרטה שאינה משמשת מקור להוצאות שוטפות מביאה לצמצום החוב, אבל לא לצמצום החוב נטו.  עודף תקציבי מצמצם גם את החוב הכולל וגם את החוב נטו.  לכן, להורדת החוב הציבורי בדרך ההפרטה אין את אותה השפעה על האמינות של המדיניות המקרו כלכלית כפי שיש להורדת החוב הציבורי ע " י יצירת עודפי תקציב. חוב הממשלה הוא יעד איסטרטגי.

27. 26 מדיניות תקציב מוצעת על מנת להכניס אלמנטים מייצבים :  יש להקים מועצה פיסקלית, שחבריה מומחים א - פוליטיים. המועצה תהא אחראית לקביעת תחזית צמיחה רב שנתית לתוצר, לצורך יצירת תוואי ייחוס לעיצוב התקציב.  מתוך התחזית, תערוך המועצה תחזית ההכנסות הצפויות ממיסים, וכן תיקצוב רב שנתי של המוסד לביטוח לאומי.  תקציב ההוצאות, הפחתות מס ושינויים בהכנסות שאינן ממיסים ייקבעו עפ " י תחזית ההכנסות.  הכנסות חד פעמיות ישמשו להפחתת החוב או למימון הוצאות חד פעמיות מקבילות.

28. 27  שיור תקציבי לרזרבה משמעותית של " הוצאה מותנית ברמת ההכנסות " למקרים בהם יתברר כי אומדן התוצר הפוטנציאלי, או ההכנסות, גבוהים מדי.  יתרת המקורות, במידה ותהא, תשמש להפחתת נטל המס או האצת הפחתת הגרעון.  השקעות התשתית החדשות יירשמו במסגרת התקציב עפ " י שיטה של חשבונאות משאבים (Resource Accounting), כפי שנהוג באנגליה. כלומר, רישום כהוצאה את שווי השימוש בהון תשתיות ( פחת וריבית ריאלית נזקפת ) מידי שנה ושנה, תחת רישומו של ערך ההשקעה בזמן ביצוע אותה השקעה ( בדומה לרישום בתאגידים כלכליים ). המועצה הפיסקלית תקבע את דפוסי חשבונאות המשאבים.

29. 28 בתקופת האיזון התקציבי, מ - 2005 ואילך, יותאם הגירעון למחזור העסקים ולחשבונאות המשאבים. הגירעון יפחת בהדרגה לכ - 1% מהתוצר עד שנת 2005.

30. 29 מקור : בנק ישראל

31. 30 מקור : בנק ישראל

32. 31 שעורי המס ובסיס המס – דוח הוועדה מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים : הפחתת נטל המס הישיר על הכנסות מיגיעה אישית, במיוחד בשכבות הביניים ; הרחבת בסיס המס על הכנסות מהון והאחדת שיעורי המס ; מיסוי הכנסות במישור הבינלאומי. – עקב שיקולים פיסקליים, הוועדה ממליצה ליישם את המלצותיה בפריסה על מספר שנים. – שיעורי המס הישיר ( מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות ) המוצעים הם כדלקמן : תקציר דו " ח וועדת רבינוביץ לרפורמה במס :

33. 32 שיעורי המס הישיר הכולל בעקבות הרפורמה

34. 33 o הועדה המליצה לקבוע מס בשיעור אחיד של 15% על הכנסות ריאליות מהון ( ריבית ריאלית או רווחי הון ריאלים ממכירת ניירות ערך נסחרים, בארץ או בחו " ל, ריבית ריאלית על פקדונות בנקאיים בארץ או בחו " ל, ריבית ריאלית על תוכניות חסכון צמודות ). o הועדה המליצה לקבוע מס בשיעור 10% על הכנסה שקלית נומינלית מאג " ח סחירים ופקדונות לא צמודים, וכן על רווחי הון ממכירת אג " ח כאמור. o עקב אילוצים תקציביים המליצה הועדה להפחית את שיעור המס על רווחי הון ריאלים ממכירת נכסים לא נסחרים בבורסה ל - 25%. o יותר קיזוז הפסדי הון בבורסה כנגד הכנסות מרווחי הון בבורסה, וכן כנגד ריבית על ני " ע סחירים ודיבידנדים ממניות סחירות. o הכנסות מחו " ל הנובעות מיגיעה אישית ימוסו כאילו מקורם בישראל. o הועדה המליצה לשקול בעתיד האחדה של כל שיעורי המס שלעיל.

35. 34 הערכת הועדה לגבי התוספות נטו להכנסה עקב הרפורמה :

36. 35 האיזון בתקציב לפני התחלת הרפורמה : 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 הערה : העודף / גרעון אינו כולל את הפחתת המס על יגיעה אישית ותוספת המס על שוק ההון.

37. 36 מהם היעדים שביסוד פתיחת המשק לייבוא חופשי של סחורות ושירותים ? מהם היעדים שביסוד פתיחת המשק לייבוא חופשי של סחורות ושירותים ? – הוזלת מחירי המוצרים והתשומות עקב התחרותיות. – הפניית גורמי ייצור לענפים בהם יש למשק יתרון יחסי. – ביטול הסטת סחר משווקים עתירי מכס לשווקים ללא מכס. – הקטנת רנטות כלכליות הניתנות למקבלי רשיונות ייבוא. פרק 3: חשיפה במסגרת הסדרי סחר חופשי ו – WTO

38. 37 הליברליזציה בשוק הסחורות משנת 1991: הליברליזציה בשוק הסחורות משנת 1991: – ביטול ההגנות המלאכותיות בדמות מס הקניה. הדבר יצר חשיפה מלאה בענפי הטקסטיל, הנעלה, ריהוט וכדומה. – חשיפה לייבוא מארצות " שלישיות " תוך ביטול רשיונות הייבוא והפחתת מכס הדרגתית. – צמצום הגנות הייבוא באמצעות תקינה. – חשיפה הדרגתית של ענף החקלאות ( במסגרת הסכם בינ " ל משנת 1996). – צמצום הגנות אחרות בדמות קניות גומלין, מכרזים וכו '. – ביטול כל תחליפי הפיחות, כולל היטל נסיעות וכדומה.

39. 38 תוצאות תהליך החשיפה : תוצאות תהליך החשיפה : – בתקופה 1983 – 1999 עלו מחירי המוצרים הלא - סחירים ב – 56% יותר מאשר המוצרים הסחירים. – שיעור הריכוזיות במשק פחת מהותית, גדל שיעור הייבוא והסימנים העידו על התייעלות ממשית של המשק הישראלי. – הסטת הסחר פוחתת בהדרגה ומשקל הייבוא מארצות " שלישיות " גדל במתינות. – מגמת פגיעה בתעסוקה במחצית השניה של שנות ה -90, בענפי הטקסטיל, עץ וריהוט שנחשפו, בשל צירוף ההאטה הכלכלית והליברליזציה, וזאת לעומת גידול בתעסוקה בענפים לא סחירים.

40. 39 האם יש לבצע נסיגה חלקית והדרגתית מהגלובליזציה בתחום המוצרים ? האם יש לבצע נסיגה חלקית והדרגתית מהגלובליזציה בתחום המוצרים ? – מכס מגן על ייבוא מארצות שלישיות : המהלך יביא לעליית מחירים של מוצרים סופיים, מוצרי ביניים וחומרי גלם, להשפעות סותרות על התעסוקה, להסטות סחר והקטנת היעילות. – מכס מגן על ייבוא מוצרים סופיים : אינו מייקר מוצרי ביניים וחומרי גלם ולכן נראה שישפיע חיובית על התעסוקה. עם זאת, עדיין יביא להקטנת היעילות והסטת סחר. – היטלי ביטחה ותקינה : ככל שההגנה היא ממוקדת וזמנית, יש בכך יתרון, אולם החשש הוא מניצול אמצעי זה לרעה ע " י גורמי משק חזקים.

41. 40 המלצות  נסיגה מן הגלובליזציה בתחום המוצרים תביא לנזקים מקרו כלכליים משמעותיים ( עליית מחירים, אובדן יעילות, הסטת סחר ועוד ) מחד גיסא, ללא תוספת תעסוקה ממשית, אם בכלל, מאידך גיסא, ולכן אין לנקוט בה.  יש לשמור על הישגי החשיפה ולפעול ספציפית כנגד ייבוא רק כשיש הוכחות להיצף.

42. 41 פרק 4: עובדים זרים

43. 42  מספר העובדים הזרים בישראל בשנת 2001, לרבות פלשתינאים ועובדים לא חוקיים, נאמד בכ – 250 אלף.  העליה במספר העובדים הזרים באה במקביל לצמצום העובדים הפלשתינאים, מכ -120 בשנות השיא לכדי 14 אלף בשנת 2001.  העובדים הזרים היוו כ -13 אחוז מהמועסקים בסקטור העסקי, מספר גדול גם בקנה מידה בינלאומי.  קרוב למחצית העובדים מועסקים בענף הבניה. ענפים בולטים אחרים בהם מועסקים עובדים זרים הם חקלאות ושירותי אוכל.

44. 43 היתרונות : היתרונות : – כח עבודה חיוני בענפי הבניה, חקלאות ושירותי סיעוד. – שימור ההדדיות עם מדינות בהם יש עובדים ישראלים. החסרונות : החסרונות : – עיכוב תהליך שיפורים טכנולוגיים. – הורדת השכר באותם ענפים ודחיקת עובדים ישראלים. – הקמת קהילות מהגרים. בדרום ת " א למשל, חיים בין 50 ל -75 אלף תושבים זרים, ששינו המרקם החברתי באיזור. – הפרת זכויות סוציאליות, שיכון בתנאי צפיפות ושירותים רפואיים לקויים. – יחסי כח לא סימטריים בין העובדים למעסיקיהם.

45. 44  מיסוי מעסיקים לשם עלות העבודה של זרים וישראלים, דבר שיקטין התמריץ להבאת עובדים זרים.  אכיפת חוקי המגן בתחום דיני העבודה.  מתן אישור השהות לעובד ולא למעסיקו.  כינון רשות ממשלתית לויסות מספר העובדים הזרים בענפי המשק השונים. המלצות