1. צייד גופים קרובי-ארץ במצפה הכוכבים ע"ש וויז דוד פולישוק החוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים החוג לאסטרונומיה ולאסטרופיסיקה

2. בזמן בזמן!!! המטרה: למצוא גופים קרובי-ארץ על-מנת לזהות פגיעה אפשרית בעתיד, עלינו לזהות גופים שעלולים לפגוע בנו, כאשר הם עדיין מצויים במרחק רב מכדור-הארץ. לשם כך עלינו למפות את השמיים – כלומר לסרוק בצורה היעילה ביותר את החלל הקרוב, למצוא גופים קרובי-ארץ, לחשב את מסלוליהם, ולעקוב אחר המסוכנים שבהם.

3. חומר בין-כוכבי שביטים חגורת האסטרואידים אסטרואידים קרובי ארץ: אמור, אפולו, אטן גופים מסוכנים פוטנציאלית

4. צייד אסטרואידים יוצאים לשטח אני אוהב להמשיל חיפוש אסטרואידים לצייד: כמו בצייד גם חיפוש אסטרואידים מחייב יציאה לשטח – במקרה שלנו, אל המדבר – שם אורות הרקע של העיר לא מפריעים לתצפיות, האוויר יבש יותר (פחות עננים וגשם), וגבוה יותר (עמודת האוויר מעל הטלסקופ קטנה יותר) – מצפה הכוכבים ע"ש וויז של אוניברסיטת ת"א נמצא על שפתו של מכתש רמון בגובה של 900 מטר מעל פני הים והוא בעל תנאים אידיאלים לתצפיות אסטרונומיות (ולצייד אסטרואידים).

5. צייד אסטרואידים הסוואה כמו בעולם החי גם האסטרואידים מסגלים לעצמם הסוואה – הם נראים כמו הכוכבים – כנקודות אור ותו לא! לכאורה לא נוכל להבדיל ביניהם. על מנת לזהות את האסטרואיד נצטרך לנצל את נקודת החולשה שלו – התנועה. מכיוון שהאסטרואיד מאד קרוב לכדור-הארץ יחסית לכוכבים שברקע, התנועה שלו, לאורך זמן קצר (שעה למשל) תהיה מהירה מאד ביחס אליהם. צילום של אותו אזור בשמים שוב ושוב, יאפשר לנו ליצור מעין סרט, שימחיש עבורנו את תנועת האסטרואיד ויחשוף את זהותו ומיקומו.

6. סכנה... צייד אסטרואידים וכמו בצייד – גם האסטרואידים מסכנים את הצייד, אבל בניגוד לחיית הטרף, הם מסכנים את תושבי הארץ כולה...

7. גילוי האסטרואיד הראשון ג'וזפה פיאזי Ceres - 1801 האסטרואיד הראשון התגלה במקרה ע"י ג'וזפה פיאזי, שעמל על עדכון קטלוג כוכבים, באמצעות טלסקופ 5 האינץ' שלו שבפלרמו. בלילה של הראשון בינואר 1801, הוא הבחין בגוף שלא היה ידוע קודם לכן. כאשר הוא בדק את מיקומו של הגוף ביום המחרת, הוא גילה טעות בקואורדינטות שרשם בערב הקודם. כועס על עצמו מעט, בדק פיאזי את מיקום הגוף בלילה השלישי – אבל הגוף המשיך לנוע. פיאזי הבין שהגוף איננו כוכב שבת, אלא גוף במערכת השמש – כלומר כוכב לכת חדש (כמו הארץ, צדק, שבתאי וכדומה). פיאזי קרא לכוכב הלכת שגילה בשם Ceres ע"ש אלת הפריון והפטרונית של סיציליה.

8. כוכב לכת חדש ? גילויו של כוכב לכת חדש לא הייתה הפתעה עבור האסטרונומים של תחילת המאה ה-19. למעשה, הם ציפו למציאתו של גוף כזה ושיתפו פעולה במסגרת בינלאומית (לראשונה!) במסע חיפושים. אבל דווקא פיאזי, שלא היה שותף להתארגנות הזאת, היה הראשון שמצא את כוכב הלכת המבוקש. חוק טיטיוס-בודה, שמנבא באופן אמפירי את מיקומם של כוכבי הלכת ביחס לשמש (לפי המשוואה: d sun = 0.4 + (0.3xN)), זיהה "רווח" בין מאדים לצדק – ובאזור זה נמצא גם Ceres – כוכב הלכת החדש של פיאזי. האמנם?

9. גופים נוספים במרחק זהה 2 Pallas – 1802 3 Juno – 1804 4 Vesta – 1807 מסקנה: מדובר בכוכבי לכת מסוג אחר - אסטרואידים לא עבר זמן רב וגופים נוספים נמצאו במרחק דומה מהשמש – בין 2 ל-3 יחידות אסטרונומיות. האסטרונומים הבינו מהר מאד שמדובר בסוג חדש של כוכבי לכת. מכיוון שגופים אלו היו חיוורים מאד (רק את Vesta ניתן לראות ללא טלסקופ), כלומר קטנים מאד, הם כונו בשם "כוכבנים", ובלטינית "אסטרואידים".

10. שיטת המצמוץ - Blinking שיטת גילוי האסטרואידים במאה ה-19, עוד בטרם הומצאו לוח הצילום והמחשב, הייתה איטית ודרשה היכרות מעמיקה עם מפת הכוכבים, כושר הבחנה מצוין, הרבה סבלנות והמון מזל. כאשר הוכנסה טכנולוגיית הצילום לשירות האסטרונומיה עד סוף המאה יכלו ציידי האסטרואידים להשוות שתי תמונות של אותו שדה ראייה ולזהות את ההבדלים ביניהם. לשם כך הומצאה טכניקת המצמוץ – Blinking – כאשר שתי תמונות הונחו על שולחן שקוף ששתי מנורות בתחתיתו, ובלחיצת כפתור נדלקה הנורה מתחת לתמונה אחת וכבתה מתחת לתמונה השנייה וחוזר חלילה. כדי להשלים את תמונת הסרט האסטרונום התבונן בתמונות כמו שהיום אנו מתבוננים בתמונות תלת-מימדיות – בצורה לא מפוקסת. שקופית זו מכילה שתי תמונות של אותו השדה, שצולמו בהפרש של שעה וחצי זו מזו. אם תשתמשו בכפתורי ה-pgUp וב-pgDn שוב ושוב תוכלו לקבל את אפקט ה-blinking ולמצוא את האסטרואיד שבתמונה. למוצא הישר מובטחת פזילה רגעית ומעצבנת...

11. עם המצאת ה-CCD – לוח צילום אלקטרוני, והכנסת המחשב לשימוש בתצפיות, יכלו ציידי האסטרואידים לקבל את אפקט ה-blinking באופן ממוחשב (ובלי צורך להזיק לעיניהם). במצפה הכוכבים ע"ש וויז, אנחנו משתמשים בתוכנה בשם PinPoint שלא רק מאפשרת את ה-blinking אלא גם מזהה אסטרואידים ע"י זיהוי התנועה שלהם על רקע תמונת הכוכבים הקבועה וגם מספקת לנו פתרון אסטרומטרי של האסטרואידים – כלומר, את מיקומם המדויק. התמונות בשקופית זו מציגות את ממשק התוכנה ואת תוצאותיה בחלון גרפי. The PinPoint Show Viewer עבור אפקט ה-Blinking ממשק למציאת אסטרואידים אוטומטית ממשק להזנת פרמטרים לפיתרון אסטרומטרי

12. הטלסקופ שבמצפה רמון טלסקופ מראות קוטר: 40 אינץ' = 1 מטר גודל שדה הראייה: 12 x 12 דקות עומק: גוף חיוור פי מיליארד מצדק שדה ראייה זה קטן מדי על מנת לסרוק את השמיים ולמצוא אסטרואידים במינימום זמן... בעיה!

13. ה-Reimager גודל שדה ראייה: 68 x 34 דקות גדול פי 16 כדי לקבל שדה ראייה רחב יותר, נבנה עבור הטלסקופ שבמצפה רמון מכשיר המכונה Reimager. אורכו כמטר אחד והוא מחובר לקצהו התחתון של הטלסקופ, בינו לבין ה-CCD. סדרה של 13 עדשות מאפשרת הגדלה של שדה הראייה עד ל-68 על 34 דקות – שטח הגדול פי 16 משדה הראייה הישן!

14. כוחו של ה-Reimager - הדגמה 12x 12 דקות 34 דקות 68 דקות

15. PinPoint + Reimager שדה הראייה הרחב של ה-Reimager פלוס סגולותיו של PinPoint, מאפשרות לנו לצוד אסטרואידים באופן אופטימלי (שימו לב לסקרולרים שבצידי התמונות). דפדפו בין ארבע התמונות וראו שני אסטרואידים בתנועה.

16. שת"פ עם ציידי סופרנובות מכיוון שמשאביו של מצפה הכוכבים מוגבלים ואסטרונומים רבים זקוקים לזמן תצפית יקר, חיפוש האסטרואידים מנצל תמונות שנלקחו עבור צרכים אחרים – כמו למשל צייד סופרנובות. גם במקרה זה אותו אזור של השמים מצולם מספר פעמים על מנת לזהות גופים חדשים שלא היו שם קודם לכן.

17. היכן למצוא אסטרואידים ? על המישור האקליפטי קרוב לשמש על מישור דמיוני זה נמצאת מערכת השמש – ובכלל זה גם חגורת האסטרואידים וחלק מן השביטים (גופי חגורת קוויפר). ככל שנתרחק מהמישור האקליפטי נמצא גופים שלמסלולם זווית נטייה (inclination) גדולה יותר. במצפה הכוכבים ע"ש וויז אנחנו מתמקדים בעיקר באסטרואידים קרובי ארץ, שחלק ניכר ממסלולם הוא בין השמש לכדור-הארץ. כדי לראותם עלינו לחפש אותם בזוויות קרובות לשמש: מעט אחרי השקיעה או מעט לפני הזריחה.

18. כיסוי השמיים ע"י תוכניות Spacegurad בנוסף, אנחנו משתתפים במעקב (follow up) אחרי גופים שנמצאו ע"י עמיתנו בעולם, אך מסלולם עדין איננו ידוע באופן מדויק. תרשים זה מתאר את כיסוי השמיים ע"י תוכניות Spaceguard שונות.

19. עד עתה (אפריל 2003), ערכנו שלושה לילות תצפית, ששימשו בעיקר לבדיקה ולכיול הציוד והתוכנה. גם תצפיות ניסיון אלו הביאו למציאתם של מספר אסטרואידים, כאשר לפחות אחד מהם לא היה ידוע עד כה. ממצאים ראשונים

20. המרכז לפלנטות קטנות – MPC – מרכז את המידע אודות הגופים השונים שנמצאים ע"י תוכניות ה-Spaceguard בעולם. כמו כן הוא מספק, ע"י אתר האינטרנט שלו, מספר תוכניות פשוטות המספקות מידע על האסטרואידים שצילמנו: - האם ידוע על אסטרואיד במקום מסוים בחלל? - מה יהיה מיקומו של האסטרואיד בעתיד על-סמך מספר נקודות ידועות? - אלו תכונות ידועות על האסטרואיד שצולם (מסלול, זמן מחזור וכדו')? להלן מספר תוצאות שסיפק ה-MPC עבור האסטרואיד Laodica – שמסומן בצהוב, במרכז השקופית הקודמת. MPC – Minor Planet Center

21. ובעתיד הקרוב... שימוש אוטומטי בטלסקופ 18 אינץ' בקרוב (מאד...) ייכנס לשימוש טלסקופ נוסף במסגרת צייד האסטרואידים שבמצפה-רמון. הטלסקופ, בגודל 18 אינץ', מיועד לחיפוש NEOs, באופן בלעדי. בנוסף, הטלסקופ יעבוד באופן אוטומטי – כלומר, כיוון עצמי על רשימת השדות המבוקשת, צילום חוזר של שדות אלו, הרצה של PinPoint בפורמט האוטומטי שלה, ואף מעקב אחר גופים שנמצאו על-ידו ויוגדרו כ-"מעניינים".

22. ובעתיד הקרוב... אוטומטיזציה בנוסף, הטלסקופ יעבוד באופן אוטומטי – כלומר, כיוון עצמי על רשימת השדות המבוקשת, צילום חוזר של שדות אלו, הרצה של PinPoint בפורמט האוטומטי שלה, ואף מעקב אחר גופים שנמצאו על-ידו ויוגדרו כ-"מעניינים".

23. פעולות קהילתיות כנסים חינוך (למשל דרך נוער שוחר מדע) שיתוף פעולה עםspaceguard.tau.ac.il

24. ולסיום...... אחרי שמצאנו את הגוף שאולי יפגע בכדור-הארץ, כל שנותר הוא להציל את העולם! אבל זה כבר סיפור אחר...