1. מספרם הקטן יחסית של תאי העצב גנגיליונים נגישים- הגנגיליון נשמר 24 שעות לאחר הוצאתו מן החיה מציאותם של תאים גדולים ומזוהים התנהגויות פשוטות יחסית (צפייה בהתנהגות החיה מלמדת על 3 התנהגויות עיקריות: *אכילה, *רבייה, *תנועה) יכולת החיה ללמוד ואפילו למידה הקשרית האפשרות לקשר בין פעילותן של רשתות עצביות לבין ההתנהגות כל אלה הפכו את האפליזיה לחיית מחקר נוחה מאד בחקר הביולוגיה ההתנהגותית למה אפליזיה ?

2. הגנגיליון האבדומינלי באפליזיהמערכת העצבים המרכזית באפליזיה מערכת העצבים המרכזית באפליזיה: לאפליזיה כ-20000 תאי עצב המקובצים בתשעה גנגיליונים 4 צמדים של גנגיליוני ראש: *Cerebral, *Buccal, *Pleural, *Pedal אשר יוצרים טבעת סביב הושת. גנגיליון לא מצומד תחת הושת: *Abdominal. כל גנגיליון מכיל כ-2000 תאי עצב והרבה יותר תאי גליאה (תמיכה שאינה עצבית).

3. The behaving organism Cellular analysis in the isolated ganglion Cellular and molecular analysis of the sensory motor culture

4. רפלקס נסיגת הזים באפליזיה לאחר שנמצאה חיה מתאימה היה צריך למצוא תגובה אחת ושתהיה ברת מדידה קנדל יחד עם קופפרמן בחנו שורה של התנהגויות ובחרו ברפלקס רתיעת הזים. הרפלקס הפשוט יכול להיות מווסת על ידי 3 צורות של למידה - הסתגלות - habituation ריגוש - sensitization התניה קלאסית לכל סוג של למידה היו 2 פאזות : * זיכרון שנמשך כמה דקות. * זיכרון שנמשך לימים. המעבר מזיכרון אחד לשני הצריך חזרות. Electrical shock

5. הסתגלות- habituation הפוטנציאל הסינפטי מהתאים התחושתיים ומהאינטרנוירונים יגרום לכך שהתאים המוטוריים יגרמו להתכווצות הזים. הירידה בפוטנציאל הסינפטי אינה קשורה לרצפטור המקבל אלא לכמות הנוירוטרנסמיטור המשתחרר. השינויים מופיעים בכמה אתרים במעגל הרפלקס, הזיכרון נשמר במעגל לא באיזור ספציפי.

6. אימון מסיבי לא יגרום להתרגלות להיות לטווח ארוך אימון מקוטע יגרום להתרגלות ארוכת טווח. חוק בלמידה: אימון מקוטע יותר אפקטיבי מאימון ממושך ביצירת זיכרון ארוך טווח.

7. בהתרגלות ישנה הפחתה של כמות הטרנסמיטור בין הנוירונים הסנסוריים לבין הנוירונים המוטוריים או בינם ובין האינטרנוירונים. הפחתת הכמות של הטרנסמיטור גורמת להחלשות הקשר שבין התאים בסינפסות הללו. תהליך ההחלשות הזה נקרא דיכוי ). Depression)

8. ריגוש- Sensitization עליה בתגובתיות ( בהשוואה לרמת התגובה הבסיסית) לגירויים סביבתיים לאחר הופעה של גירוי מציק או עז. בשונה מהתרגלות כתוצאה מגירוי מכאיב חיה לומדת להגיב בצורה נמרצת יותר לא רק לגירוי המציק אלא גם לגירויים אחרים אפילו כאלו שאינם מזיקים. דוגמאות: יריית אקדח- אדם שנבהל מיריית אקדח, יבהל מרעשים רבים אחרים כמה דקות לאחר היריה. שוק מכאיב- לאחר שוק מכאיב, אדם יגיב ביתר נמרצות אפילו לטפיחה קלה על השכם. ריגוש החיה לומדת על התכונות של גירוי מזיק או מאיים. החיה לומדת לחדד את הרפלקסים ההגנתיים שלה כהכנה לנסיגה ובריחה לחיה יש שוני בתגובה לגירוי כתוצאה מחשיפה לגירוי אחר ומציק התרגלות החיה לומדת על תכונות של גירוי לא חשוב החיה לומדת להקהות את הרפלקסים כיוון שהגירוי חסר חשיבות לחיה יש שוני בתגובה לגירוי כתוצאה מחשיפה חוזרת לאותו גירוי

9. ריגוש - sensitization ברמה העצבית למידה זו מורכבת יותר מכיוון שגירוי שניתן במסלול אחד גורם לשינוי ברפלקס של מסלול אחר. סינפסות יכולות להשתתף ביותר מסוג אחד של למידה. המנגנון התאי שמייצר את השינויים הסינפטיים שונה.

10. הסבר מפורט בכתב על תהליך הריגוש ברמה העצבית : התמונות מופיעות גם בעמוד הקודם. העליהבחוזק הסינפטי כתוצאה מהריגוש מופעלת על ידי אנטרנוירונים שהופעלו על ידי השוק לזנב. אנטרנוירונים אלו מייצרים סינפסות על הנוירון הסנסורי, בין היתר סינפסה אקסואקסונית על הכפתור הסופי הפרסינפטי של הנוירון הסנסורי. הקולטנים בכפתור הסופי של הנוירון הפרסינפטי הסנסורי הינם קולטנים השייכים לשיטה העקיפה. נוירוטרנסמיטור המופרש מהאנטרנוירון גורם לאחר שרשרת הפעלה של חלבונים שונים בכפתור הסופי להעלאת זרימת הסידן דרך תעלות הסידן ולהגברת מספר השלפוחיות המתקדמות לקצה הפרסינפטי בכדי לשחרר נוירוטרנסמיטור. כתוצאה מפעילוית אלו יותר נוירוטרנסמיטור ישתחרר מהנוירון הסנסורי הפרסינפטי.

11. בריגוש ישנה הגברה ביעילות הסינפטית. תהליך ההגברה הזה נקרא פסיליטציה ). Facilitation)

12. תובנות העולות מניסויי הלמידה בחסרי חוליות: 1) למידה וזיכרון אינם כרוכים בשינויים אנטומיים גדולים במערכת העצבים. 2) אין בניה של תאים חדשים או יצירה של נתיבים סינפטיים חדשים לחלוטין, אלא הביטואציה וריגוש נוצרים כתוצאה משינויים ביעילות של קשרים סינפטיים קיימים. 3) למידה אינה תלויה בנוירוני זיכרון ייחודיים או מרכזי זיכרון במוח שכל יעילותם הינה לאגור זיכרון. למידה היא תוצאה של שינויים בנוירונים שפועלים כמרכיבים בלתי נפרדים מהנתיב העצבי הרגיל של אותה התנהגות. למידה אינה בהכרח תהליך עצמאי אלא ויסות של תהליכים אחרים אשר קיימים כבר.