1. מבנה הידע של מחקר הקנין הרוחני - הגישה הביבליומטרית ד " ר אבישג גורדון מידענות וספרנות אוניברסיטת חיפה ומידענית בפקולטה למדעי המחשב בטכניון avishag@tx.technion.ac.il

2. תחום הקניין הרוחני - האם צועד לקראת אוטונומיה ? מחקר בתחום הקניין הרוחני מכסה נושאים כמו זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, מדגמים, חוזים ועוד אך לצורך ניתוח התחום תהיה ההתייחסות אליו כאל מיקשה אחת עם כותר כוללני " זכויות הקניין הרוחני ". המחקרים והכתיבה בתחום זה הם ותיקים ומגיעים לאחור עד המאה ה - 18, אולם במאות הנוכחיות ובמיוחד מאז 1990 עם הכניסה המואצת של האינטרנט והמדיה הדיגיטאלית לחיינו נוצרה קטגוריה חדשה של הסדרת זכויות יוצרים במדיה הדיגיטאלית ה -DRM (Digital Rights Management). קטגוריה זו הוסיפה נדבכים ומורכבות לנושא זכויות היוצרים, המחקר בתחום הקניין הרוחני התרחב מאוד וחדר לתחומי מחקר רבים, בתחום הרפואה, העברת מידע באינטרנט ועוד.

3. קניין רוחני כתחום דיסציפלינארי גידול מואץ בידע בתחום וחדירתו לתחומי מחקר רבים העלתה את השאלה האם התחום צועד לקראת היותו תחום מחקר עצמאי במסגרת לימודי משפטים בדומה למסלול מינהל ציבורי או יחב " ל בתוך מדע המדינה. שיטת המחקר בעבודה זו היא ביבליומטרית, העוסקת בספירת פרסומים וציטוטים, שכן הדינאמיקה של הספרות בתחום מאפשר מעקב אחר התפתחותו. הספרות על התפתחות תחומי מחקר, או לחלופין היעלמותם, רבה מאוד, ומודלים ותיאוריות רבות התפתחו בנושא זה. להלן מודל התפתחות תחום מחקרי לפי טאבא (Tabah, 1999):

4. שלבי התפתחות תחום מחקר מדעי לפי טאבא : מאמר מקורי מתפרסם בתחום הנחקר ומושך אליו ציטוטים מהירים. ( מהירים - באותה שנה. בד " כ המדעי החברה ציטוטים הראשונים מופיעים שנתיים לאחר הפרסום ). הקהילה המדעית מגיבה בציטוטים ופרסומים נוספים בהתייחס לאותו מאמר. כמות הציטוטים העצמיים פוחתת. התחום מתרחב ומצטרפים אליו חוקרים חדשים ונושאי מחקר חדשים. המאמץ לפופולריזציה של התחום ממשיך. בשלב ריבוי הידע של התחום הוא מתגבש ליחידה שלימה ומלאה, מתמסד באקדמיה וזוכה לקודיפיקציה. השאלה היא האם תחום הקניין הרוחני צועד במסלול זה ?

5. שאלת המחקר ומה נדרש מתחום אוטונומי באקדמיה שאלת המחקר המוצבת כאן היא האם אינדיקאטורים דיסציפלינאריים מצביעים על כך כי תחום הקניין הרוחני מתגבש לקראת היותו אוטונומי באקדמיה ? מה נידרש מתחום מחקרי כדי שיהיה אוטונומי באקדמיה ? לתחומים המבוססים באקדמיה יש ליבת חוקרים וליבת כתבי עת המוקדשים לתחום, יש להם מספר קורסים אקדמיים בתחום, סטודנטים לתארים שונים ועתודת חוקרים עתידית. בתחום מתגבש ה " קולג ' הבלתי נראה " ונוצרים בו שיתופי פעולה מדעיים ברמות שונות, כנסים ואגודות מקצועיות. כמובן שנוצרים בתחום אתרי ווב, פורומים ובלוגים. מספר אינדיקאטורים דיסציפלינאריים של תחום הקניין הרוחני נבדקו בעבודה זו.

6. שיטת המחקר במחקר זה מעשה שימוש במאגרי מידע מדעיים ומקצועיים וכן במנוע חיפוש. המאגרים הם : Science Citation Index Expanded (SCIE) Journal Citation Report (JCR) שניהם מבית תומסון סייטיפיק, אלה הם מאגרי ציטוטים ודירוג כתבי עת לפי ציטוטים. Ulrich ’ s Web Global Serial Directory שממפתח כתבי עת באורח לא סלקטיבי עם כל מידע המטה - דטה עליהם. World Catalog מבית OCLC באוהיו שממפתח בעיקר ספרים עם מידע מפורט עליהם. Google Scholar מבית Google שהוא מנוע החיפוש הידוע. יחידת המדידה הייתה כל פרסום, מאמרים ספרים מאמרי כנסים ועוד. שיטת איתור המידע הייתה על ידי חיפוש מילה בכותר המסייעת לחוקר להגיע למידע רלבנטי בחיפוש.

7. הממצאים בדיקת תחומי הכיסוי של מחקר הקניין הרוחני במאגרי המידע העלתה כי יותר ממאה תחומי מחקר עוסקים בתחום זה. התחום מתפרש על פני תחומים כגון ביו - טכנולוגיה, ביו - רפואה הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תכנון ופיתוח, מדע המדינה ועוד. קיים גידול מואץ בידע בתחום כפי שמתארות הטבלאות הבאות :

8. טבלה 1. הגידול בידע, מאמרים בתחום הקניין הרוחני ( מקור : SCIE, 2008) 1965-1985 מספר המאמרים 1986-2010 מספר המאמרים תחומים סה " כ =76 תחומים סה " כ =2,161 חוק 41 חוק 496 עסקים 11 כלכלה 249 מידע וספרנות 9 148 כימיה בינתחומי 6 מדעים בינתחומי 127 מדעים בינתחומי 6 ניהול 118

9. טבלה 2. הגידול במספר הספרים המתפרסמים בתחום (WorldCatalog) שנים מספר הספרים שיצאו לאור 195010 1980118 1990474 20001531 20051649 2009998 2010700

10. ממצאים נוספים השפה השלטת בכתיבה בתחום היא אנגלית בין 78% במאמרים ל 95% בספרים כאשר שפות סינית, צרפתית ספרדית ושפות אחרות מפרסמים באחוזים נמוכים יותר. כתבי העת שבליבת התחום היו קשים לאיתור כי כתבי העת המפרסמים את רוב החומר בנושא זה הם מתחום הכימיה Abstract Papers of the American Chemical Society וכן Science ורק במקום השלישי מפרסם כתב עת שהוא ממש בתחום - IIC-International Review of IP and Competition Law.

11. טבלה 3. כתבי העת שבליבת תחום הקניין הרוחני ( מקור Ulrich ’ sWeb, JCR) כתבי העתגורם השפעה ( אימפקט פקטור ) ציטוטיםציטוטים עצמיים מעמד בין כתבי עת במשפטים IIC- International Review of IP and Competition Law 0.2695835(60%)42/104 Journal of Copyright Society USA 0.1814318(41%)50/104 Virginia Law Review 2.9531751666(38%)10/104 University of Illinois Journal of Law 1.35442821(0.05%)35/104 Journal of Intellectual Property Rights 0.07621(50%)N/A

12. ועוד ממצאים ליבת התחום מורכבת מכתבי עת באזור הסטאטוס השני (מעבר לעשרים כה"ע המשפיעים ביותר), וזה אופייני לתחום מחקרי בצמיחה. מספר כתבי עת הכלולים בליבה ושייכים לעשירון העליון של כתב העת כמו Virginia Law Review עוסקים בנושא בהרחבה אך מעמדם בהירארכיה של כתבי העת במשפטים לא נובע מעיסוק בקניין הרוחני וקשריהם עם כתבי עת אחרים מתייחס לנושאים משפטיים נוספים. מאגר המידע הכוללני Ulrich’sWeb אף גילה 143 כתבי עת המגדירים עצמם ככתבי עת בתחום הקניין הרוחני אך לבד משלושה כ"ע הם לא נמצאים במאגר המידע המדעי SCIE. קיימים גם אתרי קניין רוחני הכוללים כותרים של כתבי עת בקניין רוחני, אך אינם מצויים במאגרי המידע של מדעי החברה. המסקנה היא שמסתמנת ליבה בתחום אך אי הבהירות בקשר לטיבה עדיין גדולה. התוצאות הנוספות מראות ממצאים מעניינים שלא אופייניים למדעי החברה, כמו השענות רבה על כתבי עת רגיונאליים במשפטים. כמו כן בדיקת שיתוף הפעולה בין חוקרים בתחום הראתה צמיחה, אך עדיין שיתוף הפעולה לא רב, וזה אופייני גם למדעי חברה אחרים כגון סוציולוגיה. מבחינת טיב החומר המתפרסם המגמה דומה לשאר מדעי החברה, הרוב מאמרים מכתבי עת, אך קיימת מגמה לא רצויה של ריבוי ביקורות ספרים וזהו סוג חומר שאינו זוכה לציטוטים רבים, אם בכלל. אובחנו מספר אגודות מקצועיות בתחום, בינלאומיות וכן בארה"ב.

13. הציטוטים בתחום מספר הפרסומים בקניין רוחני שנדלו על ידי חיפוש מילה בכותר היה 2,237 בין השנים 1965-2010 והם זכו ל -7,708 ציטוטים עם ציטוט עצמי של כ -21% שהוא אחוז נורמאלי במדעי החברה. ההשוואה למנוע החיפוש גוגל סקולר מראה כי עשרת המאמרים המצוטטים ביותר במאגר SCIE מצוטטים ביותר גם בגוגל סקולר כשהמאמר המצוטט ביותר הוא של מחברת מאוניברסיטת תל אביב Helpman E. עם 673 ציטוטים למאמר משנת 1993, ואחריה תשעה מחברים אמריקאיים בסדר יורד של ציטוטים. גיל המאמרים המצוטטים ביותר הוא בין 1988-1998 מה שמראה כי נדרש מספר ניכר של שנים לאיסוף כמות רצינית של ציטוטים וגם שמאמרים אלה לא נס ליחם. תכני כותרי המאמרים המצוטטים ביותר הראו שהם תיאורטיים ומושגיים, מצביעים על מגמות בתחום ולא מכסים דווקא מקרים ספציפיים. דוגמאות לכותרים כאלה : חדשנות, חקיינות וזכויות הקניין הרוחני. כלכלת ההשתפרות בחוק הקניין הרוחני הפילוסופיה של הקניין הרוחני

14. SCIE וגוגל סקולר : המחברים המצוטטים ביותר בתחום ה IP -

15. לסיכום תחום הקניין הרוחני מתעשר מדי שנה בכמות רבה מאוד של פרסומים מכל הסוגים וזוכה לציטוטים רבים, קיימת גם יציבות לאורך זמן בנושאים המכסים תחום זה ושיתוף פעולה מדעי גדל. ממצאים אלה מצביעים על תחום מחקרי צומח. עם זאת הדרך לאוטונומיה דיסציפלינארית לא הסתיימה כי עדיין אין ליבה מובהקת בתחום, כתבי העת שכן נמצאים בליבה מקושרים בעיקר לעצמם ואינם יוצרים רשת מקצועית - אקדמית ואין קשר בין כתבי עת באתרי ווב, ומאגרי המידע. תחום הקניין הרוחני עשוי לצעוד לקראת עצמאות בתוך קטגוריית משפטים, או לחלופין, אם לא תוצר בו ליבת חוקרים וכתבי עת המוקדשים לתחום במשך מספר שנים הוא עלול להיטמע בחזרה בתחום הרחב של משפטים.