1. המבנה המשותף של מערכות תקשורת מקור המידע - המקור שממנו נובעת התקשורת מתמר המקור - התקן שהופך מידע לצורה שניתנת להעברה כמו שמיתרי קול הופכים את המחשבה לאותות דיבור מקודד - התקן שהופך את אותות המקור לצורה שניתנת להעברה באפיק התקשורת ( לדוגמא, הפיכת דיבור לאותות חשמליים ). אפיק תקשורת - “ צינור ”, שדרכו עוברת התקשורת, כגון האוויר, שדרכו עובר הקול, או קווי נחושת שדרכם עוברות שיחות הטלפון. גלאי או מפענח - התקן, שהופך את האותות המעובדים לצורה המתאימה למקלט. מתמר קליטה - התקן שהופך את האותות שפוענחו לצורה המתאימה לקולט. קולט המידע - אמצעי שקולט את המידע

2. מיתוג מעגלים (circuit switching) כאשר אנחנו מקיימים שיחת טלפון, אנו מעונינים להעביר לא רק את המילים הנאמרות, אלא גם את עצמת הדיבור ואפילו את ההפסקות וכל זאת "בזמן אמת". על כן דרוש שמעגל שלם יעמוד לרשותנו כל זמן השיחה. כך מתקיים בנינו לבין שיחנו מיתוג מעגלים. המשמעות היא שמתקיים קשר חשמלי רציף בין הטלפון שלנו לבין זה של בן שיחנו (ראה איור 7)

3. מיתוג הודעות (message switching) כאשר אנחנו שולחים מברק, איננו מצפים שהוא יימסר ברגע שהוא נשלח. אנו מוכנים לכך שהמברק שלנו יחכה לתורו במברקה וכי בדרכו אל המברקה המקבלת הוא יטופל על ידי מפעיל או מחשב. זהו תהליך של מיתוג, שבו כל ההודעות מועברות למחשב מרכזי, אשר ממין אותן ומפנה כל אחת מהן, בתורה, אל היעד המצוין בכתובת. פעילות זו מקצרת את משך זמן השימוש בקווי התקשורת, ולכן עלות משלוח מברק היא לרוב נמוכה מעלות שיחות טלפון - בעיקר למרחקים גדולים.

4. מיתוג מנות (packet switching) בתקשורת מודרנית איננו מעבירים רק שיחות או הודעות אלא גם סיביות של מידע ספרתי. משך השידור של סיביות אלה הוא קצר ביותר ביחס לזמן הנדרש, למשל, להדפסת ההודעה כולה. כך נוצרים מרווחי זמן גדולים בין קבוצת סיביות אחת לשנייה. לאור היעילות הגבוהה של המחשבים וכדי לנצל טוב יותר את קווי התקשורת לטווחים ארוכים שעלותם גבוהה, מכינות "חבילות" או "מנות" (packet) של סיביות שכל אחת מן נושאת כתובת ממוחשבת, ומעבירים במעגל התקשורת מנות ממקורות שוויים, אשר המחשב הקולט אותן בצד השני יודע כיצד לצרף בחזרה את כל המנות השייכות לאותה הודעה. כך מקטינים עוד יותר את עלות העברת ההודעה (ראה איור 7).

5. לגלים האלקטרומגנטיים חשיבות תקשורתית רבה שכן : הם מתפשטים במהירות של 300 אלף ק"מ לשנייה הם ניתנים להעברה הן בכבלים והן באטמוספרה. אפשר להגביר את עוצמתם - בעת שידור, באמצע המסלול או בקליטה - באמצעות מגברים אלקטרוניים.

6. רוחב פס (Bandwidth) רוחב הפס - מרחב התדרים הכלול בגל. מחושב כהפרש שבין התדר הגבוהה ביותר בגל מורכב לבין התדר הנמוך ביותר בו. רוחב הפס הוא תוצאה של תכולת המידע של האות המועבר. כך לדוגמא : רוחב הפס הדרוש לשיחה טלפונית הוא 4000 הרץ מוסיקה באיכות גבוהה מחיבת רוחב פס של 20 קילו הרץ. טלוויזיה בצבעים מחייבת רוחב פס של 6 מגה הרץ.

7. כינויי תדרים 1000 הרץ הם קילוהרץ (kilohertz-KHz) 1,000,000 הרץ הם מגהרץ (megahertz-MHz) 1,000,000,000 הרץ הם גיגההרץ (Gigahertz- GHZ)

8. גלים אלקטרומגנטיים תדר - מספר המחזורים של גל בזמן של שנייה אחת הרץ - תדר של תנודה אחת בשנייה אורך גל - המרחק שהגל עובר בתנודה אחת, או המרחק בין שיא אחד של הגל לבין השיא הבא. עוצמה - הגובה הרגעי של הגל. תנופה - העצמה המקסימלית שאליה מגיע הגל. מהירות התפשטות הגלים - מהירות האור שהיא 300 אלף ק ” מ לשנייה.

9. ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים

10. שימושי ספקטרום התדרים

11. סיבית (bit) וסיבית לשניה סיבית היא יחידת המידע של המידע. זוהי כמות המידע הנדרשת, כדי להצביע על אחת מתוך שתי אלטרנטיבות, כלומר כדי להבחין בין 0 לבין 1 בסימון הבינרי המשמש במחשבים. סיבית לשניה ( סל ” ש, bits per second) - מספר הסיביות שיכול אמצעי התקשורת להעביר בשניה אחת. מכשיר פקסימליה עובד בין 2400 ל - 9600 סל ” ש. ( בין 2 ל - 7 שניות לדף ). סיבית לשניה מכונה גם באוד (baud)