1. ירושלים – דגשים אסטרטגיים מזווית הראיה של התושב והקהילה המקומית

2. אוכלוסיה העיר הגדולה בארץ - בסוף שנת 2006 מנתה אוכלוסיית ירושלים 733,329 תושבים, ובשנת 2008 האוכלוסייה הגיעה ל- 752,000 נפש (לשם השוואה: האוכלוסייה בתל אביב- 384.400 ובחיפה - 266.300). 480,974 יהודים (63%) ו- 252,355 לא יהודים (37%). תחזית אוכלוסיה ע"פ תוכנית המתאר: 950,000 תושבים לשנת 2020, מהם כ – 40% ערבים ו- 60% יהודים מספר משקי בית: 177,200. כ – 180,000 יחידות דיור ב 2006. רווחת הדיור עמדה על כ- 18.5 מ"ר בנוי לנפש. התחלות בניה בשנת 2004: 1,528. בשנת 2006: 2,082. המשמעות היא עליה במספר הדירות. ירושלים – מאפיינים ואתגרים - הבזקים פיתוח היצע ורווחת דיור למגוון קהילות העיר – בהתאמה לאורחות חייהם

3. העיר ברוכת הילדים בארץ מספר הנפשות למשק בית בירושלים בשנת 2006 היה 3.8 בממוצע, באוכלוסייה היהודית הממוצע היה 3.3, ובאוכלוסייה הלא יהודית - 5.3 נפשות. בשנת 2008 שיעור הנפשות למשק בית עלה ל - 4.1 ( תל אביב : 2.5 ו -3.7 בישראל ). שיעור המשפחות המונות למעלה מ - 6 נפשות בקרב האוכלוסייה היהודית הינו 15.4%, ובקרב האוכלוסייה הלא יהודית 41.3%. התפלגות גילאים –44.3% מכלל תושבי העיר הינם בני 0-19. ( לשם השוואה : 22% בתל אביב 25.4% בחיפה ), בשכונות החרדיות ובשכונות הערביות עומד השיעור על למעלה מ - 50%. מכאן, שהעיר צעירה מאוד, דבר שמתבטא גם ביחס תלות גבוה מאוד : 110.3 ( תל אביב : 57.7 חיפה : 75.6). טיפול וקידום הילד בראיה כוללת - פיתוח יחידה עירונית מקצועית מתמחה, ייחודית וחדשנית בארץ ובעולם לטיפול, פיתוח וקידום ילדים בקהילותיהם – בראיה כוללת ומערכתית טיפול וקידום הילד בראיה כוללת - פיתוח יחידה עירונית מקצועית מתמחה, ייחודית וחדשנית בארץ ובעולם לטיפול, פיתוח וקידום ילדים בקהילותיהם – בראיה כוללת ומערכתית ירושלים – מאפיינים ואתגרים - הבזקים

4. אובדן של צמיחה פנימית לטובת הגירה - אחוז גידול האוכלוסייה ב - 2006: 1.9, ביחס לשנת 2005. ( תל אביב : 1.5, חיפה : 0.3-) מאזן הגירה : 3,087- ( תל אביב : 1,970, חיפה : 1,633-) - מכאן שאחוז הגידול נובע בעיקר מריבוי טבעי ולא מהגירת אנשים אל העיר חוסר מימוש של הפוטנציאל הטמון בגלי עלייה - בירושלים מתגוררים 77,960 עולים חדשים אשר הגיעו לארץ מינואר 1989 ועד סוף נובמבר 2007, והם מהווים 10.5 אחוזים מכלל אוכלוסיית העיר עידוד ומשיכת הגירה מן החוץ למגורים וחיים בעיר. פיתוח מסלול ירושלים – קליטה קהילתית בירושלים המכוונת לרמה הלאומית והבינלאומית ( יהדות העולם ) ירושלים – מאפיינים ואתגרים - הבזקים

5. שטח פריסה רחבהפריסה רחבה - שטח העיר עומד על כ 126,000 דונם, ( לשם השוואה : 51,000 דונם - שטחה של תל אביב, וכ - 62,700 דונם - שטחה של חיפה ). שטחים פתוחים מרובים ומיעוט בגינות לשימוש הציבורשטחים פתוחים מרובים ומיעוט בגינות לשימוש הציבור - כמעט מחצית משטחה המוניציפאלי של ירושלים (56 מתוך 126 קמ " ר ) הם שטחים המוגדרים כשטחים פתוחים, ובמקביל - כ -2 מ " ר של גינה ציבורית לנפש בירושלים ( לשם השוואה : משרד השיכון קובע כי המצב הרצוי ביותר הוא כ -7 מ " ר לנפש ). פתיחת השלד הירוק לקהילה הירושלמית – כתשתית פיתוח בר קיימא בירושלים ( מהעץ והחצר הירושלמית ועד הפארקים המטרופולינים, הטבע והחקלאות העירונית ) הפיכת הירוק לגורם מקשר, מאוורר ומגוון פתיחת השלד הירוק לקהילה הירושלמית – כתשתית פיתוח בר קיימא בירושלים ( מהעץ והחצר הירושלמית ועד הפארקים המטרופולינים, הטבע והחקלאות העירונית ) הפיכת הירוק לגורם מקשר, מאוורר ומגוון ירושלים – מאפיינים ואתגרים - הבזקים

6. ירושלים – מאפיינים ואתגרים מובילים מעמד חברתי כלכלי – העיר הענייה בארץ עד שנת 2003 דורגה ירושלים באשכול 5, משנת 2004: באשכול 4. ( לשם השוואה : תל אביב : אשכול 8 וחיפה אשכול : 7). העיר הענייה ביותר בישראל. ב -2006: 294,500 תושבים - 33% מכלל המשפחות בירושלים. ( השיעור הארצי : 19.5%) שיעור מכוניות פרטיות ל -1000 תושבים 157.6 ( לשם השוואה - השיעור הארצי : 248.6) שכר ותעסוקה – שיעור תעסוקה נמוך שיעור גילאי ה -15 ומעלה המשתתפים בשוק העבודה בירושלים הוא 45% בלבד לעומת שיעור כללי של 55%. אין עוד עיר גדולה בישראל, מלבד בני ברק, שבה שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמוך יותר. על פי תוכנית המתאר : עד שנת 2020 יתווספו לעובדים היום בירושלים, בין 170 ל - 220 אלף עובדים. כ -100 אלף מהם יגיעו מחוץ לירושלים. כ -80 אלף יעבדו בתעשיות המייצרות לשוק החיצוני. הענף הבולט בתעסוקה הינו שירותים ציבוריים וקהילתיים. בירושלים ריכוז גדול של מוסדות ממשל וציבור. הכנסה ירודה – רמת חיים נמוכה השכלה נמוכה השכלה : 33.8% מקרב תושבי ירושלים (0-15) הינם בעלי 13 ויותר שנות לימוד. 16% בעלי 16 שנות לימוד ויותר ( לשם השוואה : באוכלוסיית ישראל : 30%- בעלי 16 שנות לימוד ) לומדים בחינוך מיוחד : 3,351 (43.5% במגזר החרדי ). שכר שכיר ממוצע ארצי: 7,771שכר עצמאי ממוצע ארצי : 6,664 שכר שכיר ממוצע בירושלים: 7,048שכר עצמאי ממוצע בירושלים: 6,021 המחסור הבולט הוא בעובדים מוכשרים בקהילה הירושלמית – ולא בהיצע מקומות עבודה...

7. איכויות עיר – מטרופולין – בירה – עיר עולם איכות עירונית – מה עושה את זה ? מגוון – קהילתי, אורחות חיים, מגורים, מערכות שירותים, זמני פעילות. אינטנסיביות – צפיפות, הזדמנויות מפגש, בחברה, במרחב ובזמן העירוני. זהות קהילתית מקומית – סביב אינטגרטורים עירוניים. חלל ציבורי - המעודד יציאה, שהייה בחוצות העיר. מערך אורבאני המעודד יצירתיות, חדשנות, הגשמה עצמית וקהילתית. צמיחה מקומית על בסיס סיפור אורבאני היסטורי מתמשך. הנחת תשתית להתארגנות עצמית וחיוניות עירונית. מערכת תנועה ונגישות ידידותית – בדגש על תנועה אנושית במוקדים אורבאנים. איכות ירושלמית - משמעויות מרכזיות... מגוון – פיתוח מערך תומך ואיכותי למגוון אורחות החיים – בהתאמה לכלל קהילות העיר, בכלל המרחב העירוני, במגוון זמנים ( יומי, שבועי, עונתי, שנתי ורב שנתי ). זהות קהילתית מקומית – עידוד ופיתוח אינטגרטורים עירוניים - המייצרים הזדמנות לקשר, מפגש, בין מגוון מרכיבי העיר וקהילותיה ומאפשרים יצירת סולידריות ירושלמית. חלל ציבורי – יצירת רשת ציבורית המתבססת על מרכז העיר ומעודדת יציאה לרחובות העיר, תנועה וגישה אנושית וידידותית. צריכת שירותים, תרבות ופנאי, תשקף ותעודד יצירתיות, חדשנות והזדמנויות להגשמה עצמית וקהילתית, עבור תושבי העיר והשוק הפתוח. צמיחה מקומית על בסיס מוקדים אטרקטיביים – מנועים של צמיחה, בקנה מידה מקומי, לאומי ובינלאומי, המשלבים שימור קפדני וייחודי של מרקמים ומבנים, יצרו תשתית לחדשנות עכשוויות וצמיחה, ויתרמו לצמיחת הסיפור ההיסטורי האורבני המתמשך של ירושלים. פיתוח תשתיות בעלות דרגות חופש שונות, המעודדות צמיחה ספונטאנית, אקטיביות אזרחית, חברתית, כלכלית ותרבותית ומשקפות התארגנות עצמית וחיוניות עירונית.

8. איכות ירושלמית מחייבת תוכנית ירושלמית.. " תוכנית 4 האבנים" מה יכול לעשות את ההבדל ? תשתית מובילה לא " עוד תוכנית " – אלא תוכנית ירושלמית – המשקפת את ייחודיות העיר בכל הרמות, בדגש על חיי הקהילה הירושלמית, על מגוון מרכיביה. ערוצי הדברות ודיאלוג מתמשכים ורציפים בין ועם מגוון מרכיבי הקהילה הירושלמית שותפות מוניציפאלית ( איגוד ערים ) משולבת במנהלים קהילתיים ממשל חדש הירושלמים יכולים לעשות את ההבדל... המרחב – פתיחת העיר ליחסי גומלין ושותפויות הוספת רובד פיתוח ועשייה עירונית "פה ועכשיו" – לעיר הנצח...בשילוב קהילה אקטיבית הזמן – הוספת שכבה זמנית וממוקדת לתכנון ופיתוח העיר – בעידוד הקהילה פיתוח הוויית חיי הקהילה – בדגש על הידברות, מוקדי מפגש וקישור בין מרכיביה הרשת החברתית – סולידריות, גאווה ואהבה ירושלמית - על בסיס הדברות ומורשת ירושלמית המרחב הציבורי אלה במשולב עשויים להעצים את קהילת ירושלים, על כלל מרכיביה, לעודד הדברות ולשקף את הקוד הערכי המייחד את העיר. זהו הבסיס ליכולתה לצמוח כמוקד לאומי ובינלאומי – ערכי, סמלי תרבותי. להשביח את ירושלים כעיר בירה וכעיר עולם.

9. איכות ירושלמית מחייבת תוכנית ירושלמית.. "תוכנית 4 האבנים" הירושלמים יכולים לעשות את ההבדל – תהליכי הידברות מובנים בתפיסת ניהול העיר תכנונה ופיתוחה, אזרחות פעילה ודיאלוג בתוך ובין מגוון הקהילות כחלק מתפיסת הממשל המקומי החדשה.. ערוצי הדברות ודיאלוג מתמשכים ורציפים בין ועם מגוון מרכיבי הקהילה הירושלמית

10. איכות ירושלמית מחייבת תוכנית ירושלמית.. " תוכנית 4 האבנים" המרחב – פתיחת העיר ליחסי גומלין – בתוכה ובינה לבין סביבתה : הרחבתה של העיר לשותפות מוניציפאלית ( אגד ערים ), המאפשרת איגום משאבים מרחביים לטובת צמיחה משולבת. שותפות זו, בין העיר לבין הרשויות, בשילוב העצמת המנהל הקהילתי הקיים – תביא את נציגי העירייה לשכונות ותקל על הביורוקרטיה. שותפות מוניציפאלית ( אגד ערים ) משולבת במנהל קהילתי שותפות מוניציפאלית ( אגד ערים ) משולבת במנהל קהילתי

11. פיתוח מסלול פה ועכשיו – עבור עשייה עירונית במגוון סוגיות. מעורבות הקהילה בעשייה המוניציפאלית. יחידה מוניציפאלית לעשייה עירונית קצרת טווח – בדגש על מעורבות התושבים באמצעות המנהלים הקהילתיים ( במקביל לעיסוק בתכנון לטווח ארוך ). (*) לעיר שעון ואינטרוואלים אחרים... וכולם קריטיים ומרכזיים להוויתה : שעון ירושלמי מתחיל בדקות ובשעות ומגיע למאות ואף אלפי שנים... לכן ירושלים היא מערי ה FAST באותה מידה שהיא מערי ה SLOW.... (**) ערים יכולות לשווק איכות החוצה – רק בתנאי שהתשתית המקומית הקיימת, מכירה באיכויות המקום ושבעת רצון... אמונה ואהבה מקומית מהוות תנאי לצמיחה אורבאנית בשוק הפתוח. איכות ירושלמית מחייבת תוכנית ירושלמית... "תוכנית 4 האבנים" הוספת רובד פיתוח ועשייה עירונית " פה ועכשיו " – עבור עיר הנצח... בשילוב קהילה אקטיבית תנועה בציר העירוני המוביל – רח ' יפו, תוך פיתוח תשתיות. אירועי תרבות עירוניים, המקשרים בין חלקי העיר, בדגש על קישור מרכז העיר לעיר העתיקה. פעילות אזרחית והתנדבות – בדגש על נוער בכלל ותנועות נוער בפרט. הרחבת מסגרות לירושלמים מתנדבים ופעילים לקידום יוזמות, תכנון ופיתוח יישומיים " פה ועכשיו " ( סוחרים, צעירים, יוצרים, סביבתיים וכד '). תנועה בציר העירוני המוביל – רח ' יפו, תוך פיתוח תשתיות. אירועי תרבות עירוניים, המקשרים בין חלקי העיר, בדגש על קישור מרכז העיר לעיר העתיקה. פעילות אזרחית והתנדבות – בדגש על נוער בכלל ותנועות נוער בפרט. הרחבת מסגרות לירושלמים מתנדבים ופעילים לקידום יוזמות, תכנון ופיתוח יישומיים " פה ועכשיו " ( סוחרים, צעירים, יוצרים, סביבתיים וכד '). למשל למשל:

12. העצמת הרשת החברתית – סולידריות גאווה ואהבה ירושלמית. על בסיס אינטגרטורים ומורשת ירושלמית, יינתן מענה לכל מגזר על פי אמונתו והווייתו. יווצרו אפשרויות והזדמנויות להדברות, מפגשים בחלל הציבורי, ברחובות ובשטחים הפתוחים, במערך השירותים, התנועה, המסחר הבילוי והתרבות. שילוב האינטגרטורים העירוניים בחיי הקהילה הירושלמית יצור סולידריות – על בסיס המורשת, ההיסטוריה והזיכרון האורבאני. פיתוח הוויית חיי הקהילה – בדגש על הדברות, מוקדי מפגש וקישור בין מרכיביה איכות ירושלמית מחייבת תוכנית ירושלמית... "תוכנית 4 האבנים"

13. דגשים מובילים תיירות מורשת והסטוריה היסטוריה ומורשת ממשל תרבות תנועהתיירות מרכז העיר הרשת הירוקה הרחוב הירושלמי לחיות בירושלים השכלה ותעסוקה חינוךמגורים להתחבר לירושלים לייחד / למצב / למתג את ירושלים קהלים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת...

14. דגשים מובילים – לחיות בירושלים עיבוי, הרחבה והתחדשות במרקמים הקיימים – מסלול תכנון רובעי ( מסלול מקוצר ) ע " פ סקר שנערך (*) לאחרונה, קיימת בשטחי העביר הבנויים, עתודה של כ 45,000 יחידות לבניה. עתודה זו מספקת מענים לצמיחה וקליטת אוכלוסיה בהתאם לתחזיות. לכן עד שנת 2020 חשוב לקדם ולמצות את עתודות הקרקע הקיימות בעיר, לחזק ולהעצים את השכונות הקיימות, לפתח " מסלול תכנון רובעי " – המעודד תוספת יחידות דיור במתחמים הקיימים ואף הרחבת דירות קיימות. דיור בר השגה – ירושלים תוביל מודל של דיור בר השגה ( דיור מוזל, שכירות בתנאים מיוחדים וכד ' - לזוגות צעירים, סטודנטים הלומדים בעיר, צעירים העובדים בעיר וכד ') – כחלק ממדיניות ארצית ומחוזית, בדגש על קהילות רלבנטיות בירושלים. מדיניות עידוד דיור בר השגה מרכזית וחיונית למשיכת צעירים ומגוון אוכלוסיות, המהוות תנאי לצמיחתה של העיר לאורך זמן. ירושלים – אזור עדיפות לאומית לקליטה – מהארץ ומחו " ל – משכנתאות, סל קליטה, אמצעי חינוך לקליטת אוכלוסיה וכד ' – למגיעים לגור בעיר. (*) – מתוך "בדיקת מלאי עתודות קרקע בעיר ירושלים / תומר גוטהלף / ינואר 2007 לחיות בירושלים השכלה ותעסוקה חינוךמגורים מגורים חיוני לפתח בירושלים יתרון יחסי, באמצעות מגוון מסלולי קליטה, עבור מגוון קהלים בעיר ומניעת עזיבתם.

15. מצוינות חינוכית העיר תפעל לפיתוח תוכניות ממוקדות הישגים, במגוון מקצועות היסוד והבסיס, למיצובה של ירושלים כעיר המספקת ומובילה חינוך מצוין ואיכותי. היצע מגוון – מסלולי חינוך מותאמים לאוכלוסיות השונות העיר תעודד ותציע מגוון מסלולי לימודים לכלל השכבות, מגני הילדים ועד התיכון - מדעים, אמנויות, מוסיקה, ספורט, דמוקרטיה, חינוך סביבתי וחינוך חברתי, על מנת לאפשר לכל תלמיד להגיע למימוש עצמי ומצוינות. מועצת חינוך מגוונת – על בסיס אנושי מקצוע ראש העיר ירכז מועצה מייעצת בנושאי חינוך. המועצה תכלול מגוון אנשי חינוך, המיצגים מגוון תפיסות עולם ומיועדת לשמש כפורום מייעץ. פורום זה, יצור הזדמנות לחידוש, עדכון ושילוב מצוינות במערכת החינוך. המודל הירושלמי מערכת החינוך בירושלים תשאף לקידום ההישגים, המצוינות והחינוך הערכי תוך קידום מודל ייחודי לעיר המדגיש : עידוד הידברות ומפגשעידוד הידברות ומפגש עם מגוון הקהילות השונות. למידה ירושלמיתלמידה ירושלמית בכיתה ובעיר – דגש על שילוב למידה פנים / חוץ כיתתית, המקשרת את הילדים והנוער למורשת העיר, אתריה וסביבתה. יושם גם דגש על מקצועות רלוונטיים המקשרים בין חומר הלימוד לסביבה : תנ " ך, גיאוגרפיה, סביבה, אמנות, וכד '. אקטיביות אזרחית עירוניתאקטיביות אזרחית עירונית – מערך לימוד המקשר בין התלמידים לבין חשיבת התכנון והפיתוח העירוניים. " ילדים מתכננים ירושלים " – כמקצוע נלמד ייחודי לירושלים. קישור מערך החינוך בעיר לרשת ערי מורשת ותרבות בעולם קישור מערך החינוך בעיר לרשת ערי מורשת ותרבות בעולם – כחלק מרשת בינלאומית חינוך הלימודים והחינוך בירושלים צריכים לשקף הישגים ומצוינות, בצד " רוח העיר ", ערכיה ומורשתה. הסביבה האורבאנית מספקת הזדמנויות מעולם אחר ואלה צריכות להגיע לכל תלמיד ובית דרך החינוך – מגיל הגן ועד האקדמיה / דגשים מובילים – לחיות בירושלים לחיות בירושלים השכלה ותעסוקה חינוךמגורים

16. אקדמיה מקצועית טכנולוגית – תואמת קהילות ייחודיות העיר תעודד פיתוחן של מכללות ומוסדות אקדמיים להכשרה מקצועית טכנולוגית עכשווית ותפעל להרחבת היקפי המלגות ללימודים אלה. המערך האקדמי יותאם לאורח החיים הספציפי לכל קהילה, בשיתוף המנהיגות הקהילתית ( חרדים, ערבים, בעלי צרכים מיוחדים וכד '). עידוד ליציאה לעבודה – מדיניות מוניציפאלית תעודד נשים בכלל ובקרב הציבור החרדי והערבי בפרט, להיכנס למעגל העבודה. סטאז ' מקצועי - כחלק מחובות האקדמיה הירושלמית – כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר יצטרפו לתוכנית המחייבת שילוב סטאז ' בעיר, כחלק מחובת הלימודים. המהלך יעודד את המגזר העסקי להעסקת סטאז ' רים ובוגרי לימודים בעיר מלגות לימוד וחיים לסטודנטים ולצעירים – יחולקו מלגות לימוד וחיים, כתנאי למגורים ותעסוקה, בעיר לתקופה מוגדרת. יזמות – פיתוח מוקדי יזמות וחממות עסקיות בכל שכונה / רובע, כחלק ממרכזי הקהילה. עידוד עבודה מרחוק – כניסה לעידן הטכנולוגי, כחלק מעידוד היזמות והתעסוקה בעיר. דגשים מובילים- לחיות בירושלים לחיות בירושלים השכלה ותעסוקה חינוך מגורים השכלה ותעסוקה העיר נדרשת לספק הזדמנויות לרכישת כישורי תעסוקה ורישות תעסוקתי מתאים למגוון קהילותיה – כך תעלה רמת הכנסת משקי הבית

17. דגשים מובילים – להתחבר לירושלים עידוד שילוב מגורים, מסחר ותרבות עידוד שילוב מגורים, מסחר ותרבות במרכז העיר – באמצעות מדיניות מיסוי עירוני, שדרוג שירותים, תנועה ציבורית ובשיתוף הקהילה המקומית : תושבים, סוחרים, בעלי עסקים וכד '. שווקים שווקים – התארגנות משולבת של סוחרי שוק מחנה יהודה והמשך צמיחתו כסביבת מגורים, קניות, בילוי ופנאי, אטרקטיבית למגוון קהלים. פיתוח דומה של שווקים שונים : שוק המזרח העיר, שוק הבוכרים וכד '. תרבות חוצות תרבות חוצות – יצירת מסורת אירועי חוצות ותרבות במרכז העיר, כחלק מרשת אגני תרבות בעיר ( המושבה הגרמנית, חוצות היוצר, ממילא, וכד '). טבעת נושקת למרכז העיר טבעת נושקת למרכז העיר – יצירת סביבת מגורים פנים עירונית איכותית ושירותים ברמה גבוהה, על מנת לספק איכויות מגורים אטרקטיביות. תנועהתיירות מרכז העיר הרשת הירוקה הרחוב הירושלמי מרכז העיר מרכז ירושלים עבר משברים. חיוני לחזק את המרכז כליבה מקשרת בין מגוון קהילות העיר, המניעה צמיחתה של כל העיר עבור כלל קהילותיה.

18. תנועהתיירות מרכז העיר הרשת הירוקה הרחוב הירושלמי הרשת הירוקה שרשרת הפארקים הירושלמית שרשרת הפארקים הירושלמית – שילוב האתרים במגוון ארועים, מופעים וכד': ' גן סאקר ', ' עמק המצלבה ', ' פארק הכנסת ' והמוזיאון, ' עמק הצבאים ', ' הפארק הבוטנאי ', ' הגן התנ " כי – כולם ישמשו כרשת ירוקה ומגוונת המתאימה למגוון קהלים, פעילויות וזמנים. רשת הליכה בחוצות ירושלים רשת הליכה בחוצות ירושלים – פיתוח מדרכות רחבות וטיילות, המקשרות בין גינות העיר ושרשרת הפארקים. גינה אורגנית קהילתית בכל שכונה גינה אורגנית קהילתית בכל שכונה - בכל שכונה יוקם גן קהילתי, שישמש לגינון וטיפוח חקלאות עירונית. הגנים יתוחזקו על ידי מנהלת הרובע, באמצעות בתי הספר, התושבים, וכד '. חינוך סביבתי חינוך סביבתי – כמרכיב מוביל בחינוך הירושלמי. תזונה בריאה ולספורט יוטמע חינוך לתזונה בריאה ולספורט בכל מערכת החינוך והקהילה. ועדת איכות הסביבה ועדת איכות הסביבה – הרחבת פעילותה של הועדה העירונית ומינופה כמסגרת אזרחית פעילה בעיר. הרשת הירוקה הפכה בשנים האחרונות לטרנד בינלאומי. היא המאוורר הטבעי ומערך המפגש בעיר. בירושלים - היא נדרשת להתאים לצרכי הקהילה, להיות אינטגרטור בתוך השכונות וביניהן ולשמש מנוף לשמירה על בריאות הציבור והקהילה. דגשים מובילים – להתחבר לירושלים

19. תנועהתיירות מרכז העיר הרשת הירוקה הרחוב הירושלמי שימור מרקמים ומבנים – שימור מרקמים ומבנים – הגדרת שלד השימור ברמת המבנים והמרקמים, כבסיס לצמיחת החלל הציבורי הירושלמי העתידי והעכשווי. החצרות והסמטאות הירושלמיות – החזרת עטרה ליושנה החצרות והסמטאות הירושלמיות – החזרת עטרה ליושנה – פתיחה, קישור ושילוב האלמנטים הייחודיים לעיר בחלל הציבורי, כחלק מייחודיות הרחוב הירושלמי. גינון, ריהוט רחוב וטיפוח חזות העיר גינון, ריהוט רחוב וטיפוח חזות העיר – פיתוח שפת רחוב ירושלמית ייחודית לעיצוב הרחוב, על בסיס מורשת העיר ותבנית הנוף. שמירה על אחדות בחזות העיר שמירה על אחדות בחזות העיר – מיקוד הבניה לגובה במתחמים מסוימים, שאינם פוגעים במרקם ובתבנית נוף העיר ויוצרים שיח עם חזות העיר העתיקה – ליבת העיר ! שילוט אתרים היסטוריים שילוט אתרים היסטוריים – מתוך כוונה לקשר את תולדות העיר לרחובותיה וסביבתה. רשת נקודות תצפית בין רחובות העיר ובניניה הציבוריים רשת נקודות תצפית בין רחובות העיר ובניניה הציבוריים – הקמת רשת נקודות תצפית, שתאפשר תצפית מיירבית על העיר בכלל והעיר העתיקה בפרט. הרחוב הירושלמי הוא אחד המקומות בהם האזרח פוגש את האיכות העירונית. חיוני לשמר בו את ייחודיות העיר כמו בחצרות ובסמטאות. דגשים מובילים – להתחבר לירושלים

20. תנועהתיירות מרכז העיר הרשת הירוקה הרחוב הירושלמי תנועהתנועה תחבורה ציבורית לכל מוקדי העיר תחבורה ציבורית לכל מוקדי העיר – אוטובוסים, מיניבוסים וקידום הדרגתי של בניית קווי הרכבת הקלה. דגש על תנועה רגלית ואישית דגש על תנועה רגלית ואישית – הגדלת היצע האפשרויות לניידות נוחה ובטוחה בתוך השכונות, במוקדים העירוניים, וברשת הפארקים הירוקה. POOL CAR - רכב להשכרה עירונית POOL CAR - רכב להשכרה עירונית – הקמת מאגר מכוניות להשכרה בתעריפים מיוחדים לתושבי העיר לשימוש יומי, שבועי, וכד '. פעולה שתגדיל את הנגישות לכלל התושבים ותפטור את הגרים במרכז העיר מתלות בבעלות על רכב פרטי. שיתוף הציבור בתכנון ופיתוח אמצעי התנועה בעיר - שיתוף הציבור בתכנון ופיתוח אמצעי התנועה בעיר - בדגש על נוער, נשים, מבוגרים וילדים (כמשתמשים המובילים) ובשיתוף חברות ההסעה 'אגד', לשם הגדרה והתאמה של צרכים שונים. אופניים – גם בירושלים אופניים – גם בירושלים – פיתוח צירים תואמי אופניים. מיתון תנועה במרכז העיר מיתון תנועה במרכז העיר – כניסת כלי - רכב למרכז העיר, על ידי גורמים שאינם תושבי ירושלים, תחייבם בתשלום. חנייה חנייה – מדיניות חנייה המאפשרת לירושלמים חנייה בסביבת מגוריהם ובמרכז העיר ומחייבת את הלא ירושלמים בתשלום גבוה עבור תנועה וחנייה בעיר, כצעד שיעודד שימוש בתחבורה ציבורית. בניית חניונים תת קרקעיים תהווה חלק ממדיניות פיתוח מערך התנועה והחניה העירונית. תנועת כלי הרכב היא אחד המטרדים הגדולים של העיר ובו זמנית תנאי לאיכות עירונית !! לכן - צריך לקדם לצד פרויקטים גדולים של תשתית " כבדה ", גם מהלכים קצרי טווח המספקים רווחה עירונית דגשים מובילים – להתחבר לירושלים

21. תנועהתיירות מרכז העיר הרשת הירוקה הרחוב הירושלמי תיירות (*) תיירות – מנוע ליזמות עסקים ופריחה כלכלית בעיר תיירות – מנוע ליזמות עסקים ופריחה כלכלית בעיר – מתחמי התיירות השונים יעודדו את תושבי העיר לפתוח עסקים בעיר. ניצול תשתית התיירות העירונית הקיימת : תיירות של ירושלמים בירושלים תיירות של ירושלמים בירושלים – כרטיסי כניסה מוזלים לאתרים היסטוריים במנהלות הרבעים, הסעות ציבוריות וכד '. חשיפת התרבות, היצירה, האמנות והעסקים הירושלמיים בפני השוק התיירותי חשיפת התרבות, היצירה, האמנות והעסקים הירושלמיים בפני השוק התיירותי – שילוב אמנות ומוצרים ירושלמים במגוון פעילויות ומתחמי תיירות ( יריד מאכלים, אומנויות, יוצרים צעירים וכד ' ). תיירות קהילתית בעיר תיירות קהילתית בעיר – שכונות מארחות שכונות וקהילות מארחות קהילות. פריסת אירועי תיירות ירושלמית קהילתית בשכונות העיר, בהתאם לאופי ולמאפייני המקום. נוער מדריך נוער בירושלים - נוער מדריך נוער בירושלים - פרויקט ייחודי המייצר תיירות נוער לנוער בירושלים. בני נוער מירושלים ומחוצה לה, יקבלו הדרכה ב ' אוטובוס תיירות צעיר ', מבני נוער מדריכים. הקמת רשות תיירות עירונית הקמת רשות תיירות עירונית – שתוביל את התיירות בעיר כעיר עולם אטרקטיבית, בקנה מידה בינלאומי. (*) – תיירות בדגש על נקודת מבט של תושבי העיר והקהילות המקומיות התיירות נתפסת כרלוונטית לשוק החיצוני לעיר. חיוני להפוך אותה מקור להשבחת חיי הקהילה המקומית ומנוף להעצמתה. דגשים מובילים – להתחבר לירושלים

22. למתג את ירושלים - "המשולש הירושלמי"- דגשים מובילים מקור ייחודיותה של ירושלים : שילוב המרכיב ההיסטורי והמורשת בכל תחומי החיים ופעילויות העיר שילוב המרכיב ההיסטורי והמורשת בכל תחומי החיים ופעילויות העיר – חינוך, תרבות, פנאי, חזות העיר, שילוט, ריהוט רחוב וכד '. הכרת מורשת העיר לירושלמים הכרת מורשת העיר לירושלמים – מסלולי הליכה, וסיורים עירוניים, כחלק ממערכת החינוך וההיצע התרבות. אפקט השימור כמנוף להתחדשות צמיחה - אפקט השימור כמנוף להתחדשות צמיחה -מינוף הועדה העירונית לשימור כפלטפורמה מיוחדת, המרכזת ימי לימוד, דיון ציבורי ופרויקטים מיוחדים. בית ספר גבוה ללימודי ירושלים – בית ספר גבוה ללימודי ירושלים – שישאב השראה ממכוני המחקר הרבים והאקדמיה הפועלים בעיר. ההיסטוריה והמורשת היא מקור ייחודיותה של העיר – חיוני לתת לה ביטוי ברמת חיי היומיום הסטוריה ומורשת ממשל תרבות היסטוריה ומורשת

23. למתג את ירושלים - "המשולש הירושלמי" - דגשים מובילים התמחות בממשל ודיפלומטיה התמחות בממשל ודיפלומטיה – בית ספר אקדמי גבוה, שתוכנית הלימודים בו משלבת סטאז '. שילוב מגמות ממשל ודיפלומטיה בבתי הספר בעיר. ירושלים כמקור השראה לדיאלוג בחברה הישראלית ירושלים כמקור השראה לדיאלוג בחברה הישראלית – מודל ירושלמי לאומי ובינלאומי לדיאלוג, בדגש על הדברות בין דתיים לחילוניים. בסיס תעסוקה כמקדם מגורים בעיר בסיס תעסוקה כמקדם מגורים בעיר – עידוד עובדים בכירים בממשל, העובדים בעיר, למגורים בירושלים. מעורבות הממשל במערך החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בעיר מעורבות הממשל במערך החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בעיר – התנדבות המגזר הציבורי, בשילוב המגזר העסקי יום ' הנוער לשלטון ' יום ' הנוער לשלטון ' – נוער מחליף את העירייה והממשלה בעיר, כמנוף להטמעת ערכים אזרחיים וחברתיים בחינוך. חיוני להפוך את ריכוזיות הממשל בעיר ליתרון ולא למטרד עבור התושב חיוני להפוך את ריכוזיות הממשל בעיר ליתרון ולא למטרד עבור התושב הסטוריה ומורשת ממשל תרבות ממשל

24. לייחד את ירושלים - "המשולש הירושלמי" - דגשים מובילים הסטוריה ומורשת ממשל תרבות תרבות ויצירתיות בחוצות העיר תרבות ויצירתיות בחוצות העיר : גלריות רחוב, גדרות ושטחים פתוחים, רחובות ומבנים. תרבות ירושלמית תתבטא בחינוך, בתעסוקה, במסחר ובפנים נוספים של אורח החיים. חזית המשדרת ' יצירה ירושלמית ' כל מבני הציבור בעיר יחויבו ליצור חזית המשדרת ' יצירה ירושלמית ' ומשקפת את מהותם. כבית יוצר לאמנות ערי מורשת עולמית פיתוח ירושלים כבית יוצר לאמנות ערי מורשת עולמית – הרחבת פעילות בצלאל כמוקד אקדמי אקטיבי בקהילת היוצרים עבור מגוון המגזרים והקהילות. התרבות והיצירתיות מהוות מנוע לצמיחה עירונית - לפיתוח תחושת הגשמה ושייכות, למשיכת מגוון קהלים

25. קהלים לתשומת לב מיוחדת... קהלים לתשומת לב מיוחדת... - דגשים מובילים ילדים צעיריםנוערמבוגריםנשים תוכנית אב לנוער תוכנית אב לנוער – בשיתוף הנוער – לעידוד מעורבות, אקטיביות, שייכות פיתוח יחידת צעירים למשיכתם לחיים בעיר עידוד השכלה ותעסוקה הזדקנות בכבוד לכל זקני העיר